מדוע הגנה על פוליטיקאים מפני רדיפה משפטית נצרכת?

כדי להקטין את רמת הסיכון של פוליטיקאים.

כדי להבין את הטענה אני רוצה להקביל את פוליטיקאים למשקיעים. גם משקיעים נתונים בסיכון. העסק שהם משקיעים בו עלול לפשוט את הרגל והם ישארו בלי יכולת החזר חובות. במצב הזה של פשיטת רגל הסנקציות שהושתו על לווים בעבר היו דרקוניות ונעו בין מכירת הלווים לעבדות לבין הכנסתם לכלא. היה לכך מחיר כלכלי. אנשים חששו ליזום יוזמות כלכליות שייטיבו עם המשק מחשש לכישלון. כדי להקטין את הסיכון נוצר המוסד של חברה בע"מ. הלווה יכול להשקיע אבל אם הוא פושט רגל הוא מוגן מסנקציות אישיות.
גם לפוליטיקאים יש רמת סיכון אך בגלל שפוליטיקאים פועלים במרחב ארצי המשפיע על הכלל הם גוררים רמת סיכון מוגברת של יחס מפלה ולא שוויוני מצד אנשי החוק. כך למשל הביא אהרון ברק להתפטרות יצחק רבין בסיום הקדנציה הראשונה בגלל החזקת חשבון דולרים בזמן שהגיע להסדר אחר מול אבא אבן שגם חטא באותו חטא. מינויים פוליטיים סוכלו בידי אנשי חוק דרך שימוש בכלי החקירות (המקרה המפורסם הוא יעקב נאמן) ועוד.

אדם רגיל שנפתחת נגדו חקירה מתפלל לטוב ואם חי במדינה מתוקנת זוכה גם להגנה מאמצעי חקירה פסולים ולזכאות מחמת הספק. אולם פוליטיקאים, במיוחד פופולאריים, אינם אנשים רגילים. האיום המשפטי משנה את מערכת התמריצים עד רמה של סיכון הסדר המדיני. כך למשל אלקביאדס, תלמידו של סוקרטס, המצביא המחונן ביותר בצד האתונאי אוים בידי העמדה לדין עד כדי עריקה לצד הספרטני במלחמת הפלפונוסים. הנזק שהוא עשה שם כיועץ צבאי היה הרבה יותר מאשר עשר דיווזיות (על אלקביאדס מומלץ לקרוא בספר שווים, סיפורה של ספרטה, של ניל בר). יוליוס קיסר, פוליטיקאי רומי פופולרי ואחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה נרדף משפטית בידי אויביו ברומא וכתוצאה מכך החריב את הרפובליקה הרומית והביא להחלפתה בקיסרות, או ליתר דיוק ברפובליקת חיילים (על יוליוס קיסר ניתן לקרוא ברוביקון, סיפורה של הרפובליקה הרומית, מאת טום הולנד). פוליטיקאי פופולארי הוא אדם מסוכן מאד שצריך להיזהר מאד מלהגדיל את רמת הסיכון שלו.

הרפובליקות המודרניות התמודדו עם האתגר באופן דו שלבי. גם אם הן לא חוקקו חוק צרפתי רשמי הן דאגו לכך שבראש התביעה יעמוד יועץ משפטי פוליטי שאחד מתפקידיו הלא רשמיים אך המאד חשובים הוא מניעה של רדיפות משפטיות לא רלבנטיות מראש המדינה אך גם מפוליטיקאים אחרים השייכים למשל למחנה היריב. הלא דבר הוא שבמאתיים -שלוש מאות שנים של משטר נבחר באנגליה ובארה"ב לא הועמד לדין מעולם ראש משטר וגם לא נכנס לכלא; ולא בגלל שהם היו צדיקים יותר מנתניהו ואפילו לא מאולמרט. מעטפת ההגנה השניה היא שאת ראש המשטר יכולים להדיח אך ורק עמיתים. בארה"ב זה מפורש ואנגליה במשתמע. ראש המדינה צריך לדעת שהוא מוגן מרדיפה משפטית.

אני רוצה להרחיב את הדיון לפן המשפטי. במקורותנו נאמר כי מלך ישראל לא דן ולא דנים אותו (מסכת סנהדרין דף יח ע"א). תמיד הסתייגתי מכך וחשבתי כי התקדמנו מאותה תקופה נוראה שעבדו של ינאי המלך הרג בלי לעמוד לדין. ועם זאת יש גם אמת בעמדה הזו שאני רוצה להרחיב. צריך לדעת ששיקול דעתו של ראש ממשלה הוא כל כך רחב בענייני המדינה שגם המשפט צריך להימתח מולו. התלויות בין שורה רחבה כל כך של נושאים מחייבת לתת לראש הממשלה את החופש המרבי בקביעת מדיניות ומחייבת גם אותנו להרחיב את הענווה למול ההחלטות של ראש הממשלה (הנרי קיסנג'ר הרחיב על כך בספרו דיפלומטיה). ניקח לדוגמא את הויתור של ישראל בשדה גז ללבנון בשלהי הכהונה של יאיר לפיד כראש ממשלה. היו לכך היבטים משפטיים ומדיניים שונים אך אי אפשר גם לבטל את ההתנגדות העקרונית של לפיד להסתמכות על אוצרות טבע כעושר כלכלי לעומת הסתמכות על עבודה קשה והון אנושי כעומדת ביסוד הוויתור. זו דוגמה קטנה למכלול ההיבטים שעולה בכל החלטה והחלטה. במצב הזה היכולת שלנו לעמוד במקומו של ראש הממשלה כדי לדון אותו מוגבלת ולמעשה רק לבוחרים יש את הכוח לעשות זאת לפי הבנתם (וגם זה כחלק מערך האוטונמיה שהאדם ישלוט בחייו). זה לא אומר שהכל מותר. מעשים פליליים מובהקים כמו רצח ואונס לא מותרים בגלל שיקול דעת מדיני ואני בטוח שגם עמיתיו של ראש הממשלה, נבחרי ציבור אחרים, לא ירצו לחיות במציאות של מעשים פליליים חמורים בידי ראש הממשלה. גם החרדים רוצים דמוקרטיה למצער במובן הבסיסי של בחירות חוזרות ולא יתנו ידם לאובדן הדמוקרטיה. נתינת סמכות הביקורת בידי עמיתים פוליטיים של ראש הממשלה משקפת את ההבנה שרק הם כפוליטיקאים ומדינאיים קרובים להבנה האם יש היבט פלילי בהחלטותיו של ראש הממשלה או שפשוט זה נובע מההבנה המדינית שלו. משום כך הפקדת היעוץ המשפטי בידי פוליטיקאים (עם ביקורת של בית המשפט על החוקיות של ההחלטות) הכרחית כדי למתוח את המשפט לגבולות הרחבים של שיקול הדעת של ראש הממשלה.

לישראל הובאה מסורת משפטית אחרת שלמרות כוונותיה הטובות את פירותיה הבאושים אנו אוכלים עכשיו כאשר ראש הממשלה הנבחר, פוליטיקאי פופלארי מאד, מאוים משפטית ונרצה או לא נרצה מפת התמריצים שלו השתנתה דרמטית בעקבות האיום. בעקבות כך אנחנו נגררים לכאוס הולך ומתגבר המשרת את מערכת התמריצים החדשה שלו. כדי לצאת מן האיום אני מציע קודם כל לפעול לחנינה מהנשיא לראש הממשלה נתניהו שישנה את מפת התמריצים שלו ובנוסף להטמיע ברפורמה המשפטית המתהווה את המודל האנגלו-סכסי של יועץ משפטי פוליטי שאחד מתפקידיו הלא רשמיים הוא הגנה על ראש הממשלה מרדיפה משפטית.