צמיחה (דיפלציה)

י.ד. כלכלה

בחלק הקודם הצגנו את סך הערכים. טענו כי כניסת כסף מזיזה את סך המחירים אך אינה משנה אותם בטווח הארוך. בחלק הזה נדבר מהי צמיחה. אני מבין צמיחה כירידת מחירים של מוצרים הנובעת משיפור טכנולוגי או מפתיחת המשק למסחר בין לאומי. קודם המוצרים כמו אוכל, תספורת, תוכנות היו בעלי מחיר נתון עכשיו אותם מחירים ירדו כלפי מטה. הדבר במיוחד נכון כאשר הופיעו מוצרים חדשים שנותנים אפשרויות שקודם לא היו קיימות. המחיר של טיסה לפני המצאת המטוס היה אינסופי. לאחר המצאת המטוס הוא הפך לסופי ואפשרי. אולם גם ירידת מחירים של מוצרים קיימים שעכשיו קל הרבה יותר לייצר אותם היא צמיחה. מתוך ירידת מחירים אפשר להגיע למה שכלכלנים רואים כצמיחה כמו גידול בכמות התוצרים אבל הגורם לכך הוא ירידת מחירים.
מדוע ירידת מחירים? בשביל זה ארצה להסתכל על עקומת התמורה. עקומת התמורה מסמנת את סך אפשרויות היצור שיש לנו בין שני מוצרים. נניח שיש לנו שדה המגדל עגבניות ומלפפונים. את אפשרויות…

View original post 974 מילים נוספות

מדוע יהודים דוסים מחזיקים טלפון טיפש?

אשתי סיפרה לי על שאלה ששאל אותה ערבי שעובד איתה. אצלם לכולם יש טלפונים חכמים, גם לדוסים. אצל היהודים הדוסים, לעומת זאת, אין טלפונים חכמים. מדוע זה ככה?

אולי זה קשור לצניעות אבל לכאורה גם ערבים דוסים מקפידים על צניעות (או שאולי לא?). חשבתי גם שפלאפונים חכמים מהווים הסחת דעת רצינית ומי שמקפיד על לימוד תורה מרגיש שיש כאן ביטול תורה.

הדפסת כסף כעניין פוליטי

י.ד. כלכלה

עד עכשיו דנו בהדפסת כסף כעניין כלכלי אולם יש לכך גם השלכה פוליטית שעליה אני רוצה לעמוד בפוסט הנוכחי. טענו כי כניסת כסף חדש פוגעת בערך הכסף הקודם שיש בידי אנשים. אפשר לראות זאת כסוג של מס. כניסת כסף חדש גורמת לחלוקה מחדש של הטובין במשק. הטובין כבר לא נשארים בידיים של האנשים עם הכסף הישן אלא עוברים לידיים של האנשים עם הכסף החדש. ראינו זאת למשל במקרה הספרדי עם הכסף שהגיע מהעולם החדש ובמקרה הישראלי בהדפסת הכסף הגדולה אחרי מלחמת יום הכיפורים. בשני המקרים הללו כניסת כסף חדש אפשרה לטובין לעבור לידי השלטונות וכך להגדיל את חלק הצבא בכלכלה באופן שעוקף את מגבלת המקורות הקיימת.

צריך לזכור שעד 1985 במדינת ישראל הדפסת כסף הייתה נתונה בידי הממשלה. משרד האוצר היה מעביר הוראה לבנק ישראל ובנק ישראל היה מדפיס את הכסף. לא היה כאן שום גורם פיקוח של הכנסת. עניין דומה היה גם בארה"ב. הדפסת כסף הייתה נתונה בידי הממשלה…

View original post 439 מילים נוספות

צלם אלוהים שבפניו

הסיפור "מן השמים" של ש"י עגנון מספר על ילד, עובדיה, שגדל בסביבה כפרית חסידית. הוא שמע סיפורים על ל"ו צדיקים שהיו נפגשים זה עם זה וכשהיו מברכים היו שומעים את השמים עונים אמן על ברכותיהם. כשגדל הלך ללמוד תורה בעיירה הסמוכה. בכוח כשרונו והתמדתו הלך וגדל בתורה עד שנעשה גדול בתורה ורב של עיר גדולה עם ישיבה גדולה. כשזקן עלה לארץ ישראל ושם מושבו בירושלים עיר הקודש ועסק שם בתורה לעצמו בלי להיכנס לענייני הציבור. יום אחד בפרוס מלחמת העולם הראשונה נתקל בפליט מעירו, אדם אמיד ומכובד, שבפרעות ובהרס של המלחמה נעקר ממקומו והתגלגל לארץ ישראל עם משפחתו. כדרך הגולים נתמעט ממונו ונתמעטה קומתו ונעשה כולו טרוד ויגע. הזמין אותו מורנו הרב עובדיה לאכול אצלו. ישב ואכל והיה מדבר על הדברים שאבד ועל טרדותיו וקשייו. הוא מדבר והרב לא מוצא את עצמו. אין עניינו בהבלי העולם הזה ובדברי תורה איננו מצליח להתרכז. נזכר בסיפורים ששמע בילדותו על לו צדיקים שלא היה להם נר להבדלה במוצאי שבת ונטלו את הלבנה לברך עליה ברכת המאורות. וכך ממשיך הסיפור:

"אותו אורח לא דיבר דברי אלוהים חיים, אלא סיפר על קניינים מדומים שאבדו לו. פתח הרב עיניו וראה שהגיע הנר לסופו ופניו של אורח מחשיכות והולכות. עמד מכיסאו ונטל נר שני כדי להאיר את צלם אלוהים שבפניו, וזירז אותו שיאכל וישתה ולקחו בדיבורים נעימים. האירו פניו של האורח והוסיף וסיפר. ואותו גאון יושב ושומע כאילו אין בעולמו אלא שיחתו של עני. ניחמו ופייסו. נתאנח העני מליבו כאדם שמפיג את ליבו ומרחיב את צערו. נכנסה בו רוח יתרה ושכח את רישו. משאכלו ושתו וברכו שמע אותו גאון שמן השמים עונים אמן אחר ברכותיו. מחמת התפעלות הנפש לא הרגיש הגאון תחילה עד היכן הדברים מגיעים"

נזכרתי בסיפור הזה בגלל הביטוי צלם אלוהים שבפניו. צלם אלוהים מתגלה בפניו של האדם, כל אדם. בכל אדם יש צלם אלוהים. ישנם אנשים שמבזים ופוגעים בצלם אלוהים שבפניהם כאשר הם חוטאים בעברות שבין אדם למקום ובעבירות שבין אדם לחברו אך בכל אדם יש צלם אלוהים. וצריך להיזהר בצלם אלוהים שבו שלא להכלים אותו או לפגוע בו. ישנן תרבויות, אני חושב למשל על התרבות הרוסית, שאין כבוד לצלם האלוהים שבאדם. יש כבוד גדול לאלוהים אבל לצלם אלוהים שבאדם אין כבוד. הבנתי את זה לאחרונה אחרי תקלה שהייתה לי עם מורה רוסיה שהסבירה לי שהיא עובדת אצל אלוהים, לא בשביל הכסף. על כך לא נותר לי אלא לשתוק. ועם זאת עבודת אלוהים שלה לא מנעה ממנה להכלים, להעליב ולפגוע בלי משים בצלם אלוהים שבתלמידים שלה. בשבילה אלוהים נמצא בשמים; לא כאן בפנים של האחר.

תומר פרסיקו לאחרונה פרסם ספר על ההיבט הפוליטי של צלם אלוהים. אני לא רוצה להתעכב על הצד הפוליטי אלא דווקא על הצד המוסרי הקודם לפוליטי. צלם אלוהים שבפני האדם מחייב אותנו לשמור על כבודו של האחר ולהימנע מלהכלים אותו או לבייש אותו. למרות הרצון שלנו להגיע למציאות האידיאלית זה לא יכול כתוצאה מפגיעה מצלם אלוהים שבאדם האחר. כל אדם ראוי לכבוד מכוח צלם אלוהים שבפניו. לתרבות הרוסית יש מעלות גדולות אבל אי אפשר להתעלם מהמחיר שהיא גובה מאנשים רגילים. החינוך הסובייטי כפי שהוא מכונה בארץ יכול להגיע להישגים גדולים אך בדרך הוא ירמוס אין ספור פרטים שלא זכו להגיע לגדולות. זה יוצר אנשים ביישנים וחסרי ביטחון שנקל לבריונים אכזריים לרמוס אותם ולפגוע בהם. יש לנו לפעמים בארץ רגשי נחיתות כשאנו נתקלים בגישה הזו. אנחנו מרגישים שלעומת החינוך הסובייטי איננו שואפים אל האידאל ברמה מספקת. הכבוד לצלם אלוהים שבפנים של האדם כפי שהוא מופיע בסיפור של ש"י עגנון מזכיר לנו כי לפעמים בשמים יותר חשוב שנשמור על הכבוד לצלם אלוהים שבאחר מאשר שנדבק באידאלים ובדרך נרמוס את כל מי שבדרכנו.

כניסת כסף חדש – מימון הוצאות ביטחון בישראל

י.ד. כלכלה

בפוסט הקודם ראינו כיצד ניצלה ספרד את ההופעה של מרבצי כסף חדשים להעביר טובין לידה שאפשרו לתחזק צבא שחרג מכוחה הכלכלי הראשוני. בפוסט הנוכחי נדון בתופעה דומה שכבר לא התרחשה על מתכת כסף אלא על בסיס כסף נייר במדינת ישראל. נבחן כיצד מצד אחד קיצץ בן גוריון בגודל צבא הקבע כדי להפסיק מימון גרעוני על ידי הדפסת כסף ומאידך כיצד מימנה ישראל את הגידול של הוצאות הביטחון שלה בעזרת הדפסת כסף. שני המקרים יבהירו שוב את אופיה החלוקתי של הדפסת כסף ולכן את הצגתה כמס.

עם קום המדינה נמצאה ישראל במשבר אדיר. מצד אחד קום המדינה אפשר סוף סוף לעליות הגדולות להתרחש לאחר עשרות שנים של ספרים לבנים בריטיים. בבת אחת אוכלוסיית ישראל הכפילה את עצמה ויותר כשגלויות שלמות חוסלו במכה אחת. מן הצד השני מלחמת העצמאות חשפה את גודל האיום הביטחוני על ישראל במסגרת מלחמת העצמאות גייסה ישראל 100 אלף לוחמים מתוך אוכלוסיה של 600 אלף (16% מהאוכלוסיה) וגם…

View original post 649 מילים נוספות

כניסת כסף חדש – המס הספרדי על אירופה

י.ד. כלכלה

בפוסט הזה אני רוצה להדגים את הטענה שלי דרך דוגמא היסטורית של גילוי מכרות הכסף באמריקה עם הכיבוש הספרדי של אמריקה במאה ה16. ב1492 הפליג קולומבוס מערבה וגילה את אמריקה. תוך כשלושים שנה השתלטו הספרדים על מקסיקו ופרו והרסו את המדינות האינדיאניות הקודמות של האצטקים והאינדה. הן האצטקים והן האינדה החלו כבר לעבד מתכות רכות כמו זהב וכסף למרות שעדין לא הגיעו לעיבוד של מתכות קשות כמו ברזל. עם כיבוש הממלכות בזזו הספרדים אותם כמה שרק יכלו. זאת הייתה רק ההתחלה. גילוי מכרות הכסף של פיטוסי ומקסיקו הניבו לספרד אספקה קבועה של כסף למשך כמאתיים שנה שהגדילה את כמות הכסף בעולם פי שלושה וארבעה במהלך המאתיים שנים הללו. לפניכם גרף שמתאר את עליית כמות הכסף העולמית:

Does the inflow of precious metals from the New World really explain the  'Great Inflation' in renaissance Europe? | VOX, CEPR Policy Portal
מקור

כפי שניתן לראות החל מ1500 הגדילה אמריקה את כמות הכסף בעולם במאות אחוזים בתוך 200 שנה. היות וכסף היה המטבע המקובל בכל רחבי העולם התרבותי הייתה לכך השפעה ניכרת. אם נניח שבקצב גידול…

View original post 605 מילים נוספות

כניסת כסף חדש (המשך)

י.ד. כלכלה

בפוסט הנוכחי נגלוש קצת למיקרו כלכלה ונדבר על מה הם מחירים. בפוסט הקודם טענו כי כניסת כסף חדש למערכת כלכלית עומדת לא תשנה דבר מבחינה ריאלית ורק תביא לשינוי מחירים רוחבי של המוצרים שיביא בתורו לאובדן ערך של מטבעות נמוכים. מדוע זה כך?

הסיבה שהמחיר של מוצרים נובע מגורמי רקע שאותם כניסת כסף חדש לא יכולה לשנות. גורם רקע אחד הוא מערכת ההעדפות שלנו. האם אנחנו מעדיפים קוטג' או גבינה לבנה. דירה בתל אביב או בית בטבריה ועוד. אם יש לנו מערכת העדפות כזו שלמה ועקבית (ואני מניח שיש לנו) נוצרת ממנה גם מערכת העדפות של מוצרים שאותם ניתן לתמחר במערכת מחירים של כסף. את מערכת ההעדפות הזו ניתן גם לתאר כפונקציית ביקוש של כמות מוצרים קיימת בהתאם למחיר שלהם. מנגד גם בייצור המוצרים קיימת מערכת של אפשרויות ייצור לכל מוצר ומוצר אשר אינן מוחלטות אלא יחסיות (מה שמכונה עקומות התמורה שאליהן לא נכנס כרגע). מאותה כמות חלב בטכנולוגיה הקיימת…

View original post 424 מילים נוספות

הקומדיה של חתונת יצחק ורבקה

הקדמונים הבחינו בין קומדיה לטרגדיה באופן הבא – קומדיה מסתיימת בחתונה וטרגדיה בהלוויה. פרשת השבוע חיי שרה למרות שמה היא קומדיה. עיקר הפרשה הוא סיפור מציאת הכלה של יצחק, רבקה, בידי העבד והבאתה ליצחק שמתחתן איתה. לאחר מכן אברהם מת בשיבה טובה. יותר מזה לא היה יכול לבקש.

הסיום הזה מנוגד לסיום של הפרשה הקודמת, וירא, עם פרשת העקדה. הפרשה הקודמת היא במפורש טרגדיה, למרות שבסוף הקב"ה חוזר בו ומונע מאברהם להרוג את יצחק. עצם האפשרות להקריב את יצחק לעולה מספקת כדי להפוך את הפרשה לטרגדיה.

דומני ששתי הפרשות יחד מציגות את שני הפנים של היהדות שבלעדיהם אין יהדות. מצד אחד היהדות היא דת של דין, של תביעה למחויבות טוטלית עד כדי נכונות לעקידה של הבנים כפשוטו על מזבח האמונה כפי שקרה לצערינו לא מעט במשך הגלות. כך למשל בגזרות תתנו כדי להימנע מהמרת דת שחטו את עצמם בני הקהילות בלי רחמים כמו שמעידה הקינה הבאה:

כָּבַשׁ הָאָב רַחֲמָיו לִזְבֺּחַ
יְלָדִים הִשְׁלִים כְּכָרִים לִטְבֺּחַ
הֵכִין לְבָנָיו מַטְבֵחַ:

לְאִמּוֹתָם נוֹאֲמִים הִנֶּנוּ ןִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים
כְּהִקְדִּישׁוּם לָטֶבַח וְהִתִּיקוּם לַאֲבָחִים
נָשִׁים פִּרְיָם עֺלֲלֵי טִפֻּחִים:

מִי יִשְׁמַע וְלֹא יִדְמַע
הַבֵּן נִשְׁחָט וְהָאָב קוֹרֵא אֶת שְׁמַע
מִי רָאָה כָזֺאת מִי שָׁמָע:

נְוַת בַּיִת הַיָּפָה בְּתוּלַת בַּת יְהוּדָה
צַוָּארָהּ פָּשְׁטָה וּמַאֲכֶלֶת הִשְׁחִיזָה וְחִדְּדָה
עַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידָהּ:

מצד שני היהדות היא גם דת של קומדיה שסופה חתונה. ההורים לא יכולים להסתפק בהולדת ילדים אלא צריכים לדאוג שהילדים יתחתנו ויביאו את הדור הבא. כך אומר הנביא ירמיהו לגולים:

קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו   

לצד הטרגדיה היהדות מאמינה בקומדיה. אנשים מתחתנים, מולידים ילדים ודואגים שגם הילדים יתחתנו ויביאו ילדים. כולם פרים ורבים בנחת ובשמחה.

אחרי זה אפשר למות בשיבה טובה.

הרב שלמה קרליבך רצה להיות בגיהנום

בזמנו קראתי סיפור על ביאליק שכשהיה היה ילד לאימו היה בית מרזח שהיו בו פריצים(אולי אני מבלבל עם משורר אחר). פעם אחת שאל פריץ אחד את ביאליק היכן הוא רוצה להיות בגן עדן או בגיהנום? שאל אותו הילד מי נמצא בגיהנום ומי בגן עדן? ענה לו הפריצים בגן עדן והיהודים בגיהנום. ענה לו הילד שהוא מעדיף להיות עם היהודים בגיהנום.

הרב שלמה קרליבך חי בגן עדן. הלצה חרדית ליטאית מספרת שהעולם הבא הוא בדמות בדמות בית מדרש בישיבה ליטאית – סטנדר וגמרא. מי שבשבילו סטנדר וגמרא הם גן עדן גם בעולם הבא נמצא בגן עדן. ומי שבשבילו גמרא עם סטנדר זה גיהנום יהיה בגיהנום. לקח לי זמן להבין שההלצה הזו מקפלת את כל התפיסה החרדית. בשביל החרדים הליטאיים עולם התורה הוא גן עדן. הוא אוטופיה; אוטופיה שהתגשמה במציאות. הרב שלמה קרליבך חי בגן עדן בישיבת לייקווד של הרב אהרן קוטלר. אבל הרב שלמה קרליבך רצה להיות עם יהודים בגיהנום. מה שווה גן עדן אם יהודים נמצאים בגיהנום. אז עזב רבי שלמה קרליבך את גן עדן והלך לחיות בגיהנום, בעולם של תערובות נשים גברים, של יצרים אסורים ותשוקות אסורות (כך ניסח זאת רבי נחמן מברסלב "כאן זה הגיהנום"). וכך הוא נכנס לגיהנום עם היהודים שנמצאים בגיהנום. ישנו סיפור שהוא חזר בתשובה לפני מותו. אולי הקב"ה הצליח להחזיר אותו לגן עדן. אבל הרב שלמה קרליבך רצה להיות בגיהנום ולא בגן עדן. את גן עדן הוא כבר הכיר. הוא רצה להיות בגיהנום עם היהודים.

עמיחי כאן שואל על רצון השם, האם הוא מתגלם בהלכה או שהוא קיים מעבר להלכה. החסיד במסילת ישרים מגדיר את מידת החסידות כמתחסדת עם קונה מעבר לקו הדין שיש בהלכה. הסיפור של רבי שלמה קרליבך מעצים את השאלה הזו. מהו רצון השם? להיות בגן עדן או להיות בגיהנום עם היהודים?

יש כאן שרשור שלם המתפלפל על העניין. יש כאן גם קישור לראיון עם הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו שגם היה המספיד היחיד של הרב שלמה קרליבך בהלוויה ומתברר כחסיד של הרב שלמה קרליבך.

עמיחי בפוסט שלו טוען שאין לנו יכולת להכריע בשאלות הגדולות. הרב שלמה קרליבך הכריע כפי שהכריע ויודע מחשבות יחליט מה שיחליט. אבל בעולם הקטן שלנו איננו פטורים מהשאלה וסיפורו של הרב שלמה קרליבך מעורר אותנו לחשוב על זה שוב ושוב.

הסבר לפוסט אמרי נא אחותי את

לפני שבועיים פרסמתי פוסט אמרי נא אחותי את. בפוסט הזה אנסה להרחיב קצת. בפרשת לך לך לפני שבועיים מסופר כיצד אברהם ושרה יורדים למצרים ומיד לפני מצרים אברהם פונה לשרה ומבקש ממנה:

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את יב והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו יג אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך (בראשית יב)

בפרשת וירא מסתבר שזו שיטה מוכנה מראש. כך אברהם מסביר זאת לאבימלך:

יא ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי יב וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה יג ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא (בראשית כ)

לא ברור האם שרה הייתה מרוצה מההסדר . מפרשת וירא נראה שלא הייתה מרוצה ועדין שתפה פעולה עם אברהם.

גם הכותב האלמוני ליד הטלפון הציבורי בישיבה התיכונית מבקש הודעה דומה מבחורה אלמונית. נשאיר לקוראים לתהות מיהי אותה אלמונית ולמה הוא מבקש.