חלטו להם את כלי הרכב

הרצח המזוויע בבאר שבע מציף שוב את השאלה מה ניתן לעשות? הדברים קשים במיוחד כאשר מדובר במפגע בודד וחסר מעצורים. במקרה הזה אינני שותף לעליהום על השופט. עם זאת ברור שישנו צורך לייבש את הביצה העבריינית של החברה הערבית שתצמצם גם את המפגעים הבודדים. הצורך הזה נובע גם מהחובה האנושית הפשוטה לדאוג לאנשים, גם מהצורך במשילות (הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו בלעו), וגם מהצורך להקהות את האיום הלאומני הערבי הפנימי המאיים עלינו מבפנים.

לכאורה הכלים המשפטיים הקיימים לא מאפשרים התמודדות יעילה עם העבריינות הערבית. קשר השתיקה וארגוני הפשע הערבים מסכלים את יכולתה של המדינה להתמודד עם חברת הפשע הערבית. עם זאת במשך השנים פיתחה החברה הליברלית כלים להתמודד עם ארגוני פשע. אחד הוא ההכרזה על אנשים כחברים בארגון פשע והגשת כתב אישום כנגדם על סיוע לעבירה פלילית. אנשים השותקים ונמנעים מלתת עדות במשטרה על מקרי רצח צריכים לקבל כתב אישום מהמדינה על סיוע בעבירה פלילית. קשר השתיקה הוא מצע לעבריינות הערבית וצריך לשבור אותו.

אולם מעבר לכך ניתן לפעול נגד ארגוני פשיעה במישור הכלכלי. הטיפול למשל באל קפונה הסתיים דרך שימוש בחוקי המיסים. אל קפונה הואשם בהכנסות לא מדווחות והוכנס לכלא על הכנסות לא מדווחות. המקרה שלו מצביע לנו על הדרך להתמודד עם העבריינות הערבית. צריך להתמודד איתה במישור הכלכלי. התמודדות אחת צריכה להיות בדרך שבה טיפלו באל קפונה. לפעילות עבריינית של פרוטקשן, גניבות, ייצור סמים ועוד יש השלכות כלכליות בדמות הכנסות לא מדווחות. רשות המיסים והמשטרה צריכים להקים יחידה משותפת שתעבוד באופן צמוד לבחון את הכנסות העבריינים הערביים וזיהוי של הכנסות לא מדווחות הן כדי להגיש נגדם כתבי אישום פליליים בנושא והן כדי לחלט את רכושם ובמיוחד את כלי הרכב שלהם. במקביל צריך לפעול באופן ישיר למצוא את כלי הרכב הגנובים ולחלט אותם באופן ישיר. במדינת ישראל נגנבים עשרות אלפי כלי רכב. הרכבים הגנובים מגיעים לעבריינים העושים בהם שימוש או מוכרים אותם. הם לא נעלמים מהשטח. ניתן להגיע אליהם ולמצוא אותם. זה לא יהיה קל. אין ספק שהעבריינים יודעים לזייף רישום וכדומה אבל זה אפשרי. בסופו של דבר למדינת ישראל צריכה להיות שליטה ברישום של כל כלי הרכב וכאשר נתקלים ברכב החורג מהרישום צריך לחלט אותו באופן מיידי.

חילוט כלי רכב של עבריינים הוא הכרחי למלחמה בפשיעה העבריינית לא רק בגלל הצורך בפגיעה בפירות הפשע אלא גם בגלל החשיבות של כלי רכב לפשיעה העבריינית. בין אם מדובר ברצח, גניבות נשק, עבירות על רקע סחיטה (פרוטקשן), פריצה לבתים, סמים, בניה בלתי חוקית ועוד כל העברות הללו נדרשות לשימוש בכלי רכב קל, בינוני וכבד. עבריין המחליט לרצוח צריך להגיע לזירה במהירות ולהסתלק ממנה במהירות. הכלי המרכזי לכך הוא אופנועים ומכוניות. עבריין הגונב נשק צריך רכב כדי לסלק אותו במהירות מזירת הפשע. עבריין המחליט לפגוע ברכוש על רקע עבירות סחיטה צריך להגיע לזירה בקלות ולהסתלק ממנה בקלות לפני שיתפסו אותו. אותו דבר לפריצות. בניה בלתי חוקית נבנית בעזרת כלים כבדים גנובים כמו דחפורים ומשאיות. חליטת כלי רכב גנובים תייבש את הביצה הזו. זה לא העכבר גנב אלא החור גנב. אם הבדואים יזדקקו לשימוש בתחבורה ציבורית היכולת שלהם לרצוח, לגנוב, לסחוט, לפרוץ, ולבנות באופן בלתי חוקי תרד פלאים. העלות של העברות תעלה והרווח יירד מיידית.

חליטה רוחבית של כלי רכב במגזר העברייני תאפשר מינוף של המהלך הן להריסת בתים בלתי חוקיים והן להפעלת לחץ כדי להשיב כלי נשק גנובים ובכך תקהה לעבריינים הערביים את השיניים ותייבש את הביצה העבריינית הערבית ובעקיפין גם את המפגעים הלאומניים הערביים (וקיים ממשק בין הגורמים). חלטו להם את כלי הרכב.

בל תתגודדו בבתי המשפט

בזמנו טען עמיחי כי צריך להימנע מהצבעה בבחירות בטענה כי בהצבעה בבחירות יש איסור של בל תתגודדו – אל תיעשו אגודות אגודות. קיומן של מפלגות עושה אותנו אגודות אגודות וזה אסור מן התורה. אפשר לתהות האם זה אכן גדר האיסור. הגמרא ביבמות למשל טוענת שאפילו אם יש שני בתי דין באותו עיר זה לא נכלל באיסור בל תתגודדו. וכמובן אם מדובר בשני בתי דין בשני ערים שונות. אפשר לדמות מפלגות לשני בתי דין שונים.

אני טענתי מולו כי אפילו אם יש איסור כזה האיסור של לא תעמוד על דם רעך דוחה אותו כמו שהוא דוחה את איסור לשון הרע. אינני בטוח מה קורה בפועל אך ליבי אומר לי שעם כל הכבוד לעקרונות לא תמיד עמיחי עומד בלחצים לא להצביע.

לאחרונה התפרסמה באתר דיומא סדרת מאמרים על שיטת המינוי של שופטים בישראל שמהם הסתבר כי אותו רגש נגד עשיית אגודות אגודות הוא זה שעומד גם מאחורי שיטת המינוי של שופטים במדינת ישראל. הרצון היה שהשופטים לא ייצגו מפלגות אלא את המדינה והממלכתיות. לטעמי שופטים לא צריכים לייצג את המדינה אלא את האמת אבל כל עוד הם פקידים של הציבור הציבור צריך למנות אותם והציבור צריך את היכולת להדיח אותם. ולכן אני מתנגד לשיטת הבחירה הנוכחית של שופטים. בפועל השיטה הפכה אותם למפלגה נוספת. בכל אופן מעניין כיצד תחושת הדחיה של הפוליטיקה וההרגשה שיש פה אגודות אגודות באה לידי ביטוי בעניין השופטים.

השפל הגדול 1929-1939

י.ד. כלכלה

אחד הטיעונים החוזרים ונשנים נגד דיפלציה זה שהיא תביא אותנו למלחמת עולם. הא הוכחה שהיא עשתה זאת קודם. מתי? בשפל הגדול בשנות השלושים. אותם כותבים מתעלמים מעשרות שנים של דיפלציה שהייתה מלווה בצמיחה במאה התשע עשרה שמשום מה לא הובילה אותנו למלחמת עולם (אלא אם כן תטען שמלחמת העולם הראשונה פרצה בגלל דיפלציה, טענה משונה לכל הדעות).

אין ספק שדפלציה העמיקה את השפל הגדול. בנוסף קיים קשר להחלטה להפסיק את הרחבת האשראי הגדולה שהייתה בשנות העשרים (שאותה גינו ומגנים המונוטריסטים מאז ועד היום). עם זאת ראיית הדפלציה כגורם העיקרי של השפל הגדול לוקה לדעתי בחסר. לשפל הגדול היו עוד כמה גורמים ריאליים שכדאי להרחיב לגביהם. האחד הוא מלחמת העולם הראשונה והשני הוא מלחמת המכסים שארה"ב בטירוף מוחלט החליטה לפתוח ב1931. בלעדיהם סביר להניח שהדיפלציה ואפילו נפילת הבנקים היתה נרשמת כעוד אירוע בעקבות הרחבה מוניטרית רחבה (ראה במאמר של BIS את השפל של תחילת המאה העשרים בעקבות ההתרחבות המוניטרית שהייתה עם…

View original post 1,053 מילים נוספות

הטיעונים נגד דיפלציה

י.ד. כלכלה

בטור הקודם טענו כי מה שאנו רואים כצמיחה, או כגידול ברווחה האנושית, מתבטא בירידת מחירים. במאמר מוסגר תחשיבי צמיחה שונים של כלכלנים, יכולים לבדוק צמיחה דרך שמירה על רמת מחירים וגידול בכמות הכסף או דרך ירידת מחירים (ראו במאמר של BIS עמוד 9 כיצד הדפלציה בשנים 1873-96 זהה לצמיחה). באופן עקרוני הם שקולים (למרות שבפועל הם מעולם לא שקולים בגלל אפקט התחלופה ואפקט ההכנסה). למרות זאת כלכלנים מעדיפים לתאר צמיחה דרך התרחבות של המשק המתבטאת בגידול בכמות הכסף ושמירה על רמת מחירים יציבה. הסיבה לכך היא התנגדות לירידת מחירים ולמדיניות דיפלציונית באופן עקרוני. ההתנגדות מגיעה מכמה טיעונים שאותם נציג כעת.

על פי הטיעון הראשון דיפלציה גורמת למשבר כלכלי כיון שהיא מעודדת אנשים להחזיק כסף לאורך זמן (להגדיל את זמן המחזור) ובכך מביאה לירידה בעסקאות הכלכליות. נזכיר כי כסף נוצר על ידי זמן ההחזקה שלו כפי שהסברנו בפוסט הראשון. עצם הדחיה של עסקת חליפין לטובת פוטנציאל עסקאות גבוה בעתיד הוא…

View original post 812 מילים נוספות

זכור לתורתו ואל תזכור למעשיו

הגמרא בחגיגה נדרשת למעשה מרכבה ומעשה בראשית. דוד בבשקין מעיר יפה שיכול להיות שזה קשור לציווי לראות ולהראות שיש בעליה ברגל בשלושת הרגלים להקריב קרבן חגיגה. אנו עולים כדי לראות את ה' וכדי להראות על ידי ה'. וראיית השכינה מובילה אותנו למקומות האזוטריים של תורת הסוד היהודית שאותה מזהה הגמרא עם מעשה בראשית (הבריאה) ומעשה מרכבה, התיאור של עזיבת הקב"ה את המקדש לפני החורבן ועלייתו למרכבה שלוקחת אותו לשמים כגורם שמאפשר את החורבן בנבואת יחזקאל. מעשה מרכבה מתקשר גם להתגלות ה' לנביא ישעיהו בתוך בית המקדש בעודו יושב על הכיסא והשרפים עומדים ממעל לו. שני התיאורים משוחזרים כל יום בתפילה בחזרת השליח ציבור כאשר הציבור מקדש את ה' בפסוקים שהמלאכים קידשו את ה' על פי אותם תיאורים – 'קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו' ו'ברוך כבוד ה' ממקומו'.

למרות השפה הציורית התיאורים אינם כפשוטם. הגמרא ביבמות ממחישה זאת כאשר היא מנגידה בין תיאורו של ישעיהו הנביא: ' בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל' לבין טענתו של משה רבינו 'כי לא יראני האדם וחי' ואז היא מתרצת 'כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה'. אספקלריה זה חלון. משה רבינו רואה את הנבואה כמו חלון שקוף, שאר הנביאים רואים בחלון שאיננו שקוף. במילים אחרות התיאור של ישעיהו הוא דימוי ולא תיאור של המציאות. הקב"ה נתפס כמי שמנהיג את המציאות מתוך בית המקדש. יחזקאל מתאר כבר את המעבר של הנהגת הקב"ה של המציאות מתוך בית המקדש למציאות של גלות השכינה. השכינה גולה עם ישראל ונודדת איתו בגלות. מעשה מרכבה לפי זה הוא משל. האם גם פרטי המשל חשובים? הרמב"ם במורה נבוכים טען שלא. העיקר הוא המסר. אני חושב שהמקובלים סברו אחרת וחשבו שכל פרט הוא חשוב. כך או אחרת על פי המשנה במסכת חגיגה דרישת מעשה מרכבה הוא עניין המסור ליחידים בלבד. לא כל אחד יכול לבוא ולדרוש.

בעצם הכניסה לפרדס שהוא הכינוי לדרישה של מעשה מרכבה יש סכנה. הגמרא מספרת כיצד ארבע נכנסו לפרדס אך רק אחד יצא בשלום. בן זומא מת, בן עזאי יצא מדעתו, אלישע בן אבויה התפקר והפך לאחר ורק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום. אין ספק שהתפקרותו של אלישע בן אבויה הכתה בהלם את חכמי התלמוד ואת הסביבה. את הכינוי 'אחר' נתנה לו זונה שאלישע בן אבויה תבעה לקיים איתו יחסי מין. אף היא הייתה בהלם מכך שגדול הדור נתפקר. להתפקרותו ניתנו הסברים שונים. היו שטענו שמלכתחילה הקדשתו לתורה לא באה מתוך יראת שמים. הזכירו את ספרי היוונים שהיו נושרים מחיקו. אף תלאות רדיפות הרומאים הוסיפו לעניין. נשאר אלישע בן אבויה אחר.

בשלהי קובץ הסיפורים על אלישע בן אבויה (כולל מותו ושריפתו בגיהנום) מביאה הגמרא סיפור; לא על אלישע בן אבויה אלא על בתו. היו ימי רעבון והלכה בתו לבקש צדקה מרבי יהודה הנשיא (המכונה רבי):

אמרה ליה רבי פרנסני

אמר לה בת מי את אמרה לו בתו של אחר אני

אמר לה עדיין יש מזרעו בעולם והרי כתוב (איוב יח, יט) לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו

אמרה לו זכור לתורתו ואל תזכור מעשיו

מיד ירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי בכה ואמר רבי ומה למתגנין בה כך למשתבחין בה על אחת כמה וכמה

אלישע בן אבויה מעיד על עצמו שבא מבית עשיר. גם העדות על ספרי יוונים שנשרו מחיקו מעידות זאת. אנשים רגילים לא טורחים להשיג ספרי יוונים. רק מי שבא מהאליטות רואה חשיבות להיות קשור לתרבות היוונית. ועם זאת נראה שביחד עם ההתפקרות של אלישע בן אבויה בא גם התפקרות נכסיו. הוא עדיין רכב על סוס אולם בנותיו נאלצות לחזר על הפתחים כדי להתפרנס ולא למות מבושה (עשירים שנעשים עניים מתים מבושה ולא מרעב). רבי שומע ותוהה האם עדיין נשאר שריד לאותו רשע?

אומרת לו בתו של אחר זכור לתורתו ולא למעשיו. המעשים אינם חשובים וגם הממון איננו חשוב. המעשים הלכו ויחד איתם גם הנכסים. מה שחשוב הוא התורה. והנה אני בתו עדין קשורה לתורה וקוראת לך רבי. התיאור בתלמוד בבלי מוסיף דרמה של ירידת אש מהשמים. בתלמוד הירושלמי אין צורך בזאת: 'באותה השעה בכה רבי וגזר עליהן שיתפרנסו אמר מה אם זה שיגע בתורה שלא לשום שמים ראו מה העמיד מי שהוא יגע בתורה לשמה על אחת כמה וכמה'. כוח התורה הוא מה שחשוב. לא המעשים ולא הנכסים. זכור לתורתו ואל תזכור למעשיו.

לא תתעב אוקראיני כי גר היית בארצו

הכותרת הזו מתכתבת עם ציווי של התורה על המצרים: "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ" (דברים כג ח). זה מוזר. רק כמה עשרות שנים עברו מאז שיעבוד מצרים שכלל גם רצח ילדים ועוד והנה התורה מצווה לא לתעב מצרי ומנמקת כי גר היית בארצו. אמנם התורה אוסרת להתחתן עם גר מצרי בדור הראשון אבל אחרי שלושה דורות האיסור מותר כמו שאומרת התורה: "בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל" (שם ט). שוב בגלל שאיננו מתעבים אותם. זה נכון שהם לא תמיד התנהגו כראוי אבל הם גם נתנו לגור איתם בארצם.

אני חושב שנקודה דומה קיימת גם ביחס לאוקראינים. אני לא שוכח את ההתנהגות של האוקראינים במשך הדורות אבל עדיין גרים היינו בארצם. ולכן בפלישה של הרוסים לארצם כאשר הם הלכו לכיוון דמוקרטי ליברלי אני איתם. ענת פרי כתבה משהו דומה שהיא קישרה אותו גם לקשרי חיתון שלדעתה היו בין יהודים לאוקראינים. אינני בטוח עד כמה זה מבוסס מבחינה גנטית.

תובל קין

שדים הם כנראה תופעה קבועה בעולמנו ואיתם גם הכלים שתובל קין מתבל את אמנותו של קין. לפני כמה שנים זו הייתה המלחמה בסוריה עכשיו זו המלחמה באוקראינה:

י.ד.

בפרשת בראשית של השבת קראנו על נכדו של קין תובל קין את הדברים הבאים:

"וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל" (בראשית ד כד) ומסביר רש"י את משמעות שמו של תובל קין: " תובל אומנתו של קין תובל לשון תבלין תיבל והתקין אומנתו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים". רצח איננו עניין פשוט. בספר "היצ'קוק" מסביר היצ'קוק לטריפו כי הסצינות של רצח תמיד נמשכות זמן רב בסרטים שלו כי רצח איננו דבר פשוט מבחינה טכנית; קשה להרוג בני אדם. קין שעליו אומר רש"י בעקבות הפסוק "קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה" (שם ד י) "שעשה בו פצעים הרבה שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה" בוודאי היה מסכים. תובל קין אבי הטכנולוגיה הקל את מלאכתו של קין. מעכשיו עם הברזל קל יותר להרוג בני אדם.

לקלות זו של הרציחה בעזרת ברזל יש כמה השלכות הלכתיות. כך למשל בהלכות רוצח פרק ג מבדיל הרמב"ם בין רצח בעזרת…

View original post 605 מילים נוספות

על הישרדותן של שפות

לפני שבע מאות שנה הגיע יהודי בשם רבי אשתורי הפרחי לארץ ישראל לתור ולסייר בארץ ישראל. באותה תקופה כבר חרבה ארץ ישראל מבחינה אקולוגית וכתוצאה ממלחמות הצלבנים והממלוכים גם מבחינה ביטחונית וכתוצאה מכך הרצף ההיסטורי של יהודים בארץ ישראל מתקופת בית שני התערער. הישוב היהודי הסתערב ועבר לדבר בערבית והמסורות ההלכתיות הפנימיות והמידע על גבולות הארץ וישובי הארץ הלכו ונעלמו. באותה תקופה היה ברור כי ההלכה נפסקת כתלמוד בבלי גם בארץ ישראל וכי הפרשנות המוסמכת לו נמצאת בארצות אחרות כמו צרפת וספרד. הרמב"ם עבר בארץ ישראל אך השתכן במצרים וגלי עליה של רבנים מצרפת וספרד כמו הרמב"ן ובעלי התוספות הגיעו לארץ ישראל אך לא היה בכוחם לתחזק מרכז תורני משמעותי ורציף באותה תקופה. רבי אשתורי הפרחי מפולרנס שבפרובנס, תלמיד חכם בעל שליטה מלאה בספרות התלמודית והכללית, לקח על עצמו למלא את החסר. במשך שבע שנים סייר בארץ ישראל, שנתיים בגליל ו5 שנים בשאר הארץ, שבסיומם כתב את ספרו שעל פיו התפרסם, 'כפתור ופרח'. בספרו קבע את המקום של 180 אתרים, תיאר את גבולות הר הבית ואת גבולות ארץ ישראל על פי יושבי בבל ועסק רבות במצוות הקשורות לארץ. בספרו חידש רבי אשתורי הפרחי את הכלל הבסיסי בחקירת ארץ ישראל ולפיו השמות העתיקים של ארץ ישראל נשתמרו בצורתם הערבית העכשווית. כך למשל נשמרה בית אל בשם ביתין, חברון בשם אל-חליל ('החבר') ועוד. טענה זו הייתה הבסיס למחקר ארץ ישראל מאז ועד ימינו.

על פי טענה זו יצא שהחותם שהשאירו 1000 שנים של כיבוש יווני ולאחריו רומאי-ביזנטי בארץ ישראל מבחינת השמות הוא זעום. מספר שמות נשארו כמו בניאס שהחליף את דן/לשם, טבריה (על שם טיבריוס), קיסריה ונבלוס. כל שאר השמות הם שמות שמיים עתיקים בתצורה ערבית. נראה כי למרות הכיבוש היווני הארץ נשארה שמית. העובדה הזו מתקשרת למה שרמזתי בפוסט הקודם על מבחני פיז"ה לקושי של דוברי שפות אינדיאניות לאמץ את הספרדית. אם נסתכל על ההיסטוריה נראה כי שייכות למשפחת שפות אחרת מהווה מחסום לאימוץ של שפות בידי אוכלוסיה ילידית. השמים במזרח התיכון כמו הארמים והקופטים עברו לדבר שפה שמית אחרת כמו הערבית אך הפרסים והכורדים, השייכים לענף האיראני של משפחת השפות ההודו אירופאית, נשארו בשפה שלהם. הבסקים נשארו לדבר בשפה היחידאית שלהם והפינים וההונגרים שייכים בכלל לענף המערבי של השפות האלטואיות (שענף אחר שלהן הוא כנראה התורכית). זה לא אומר שתמיד שפות ילידיות שורדות פלישות של עמים אחרים. אם עם אחר פולש ומחריב את הסביבה הקיימת הפליטים מאבדים את הסביבה התרבותית שלהם ונבלעים במקרה הטוב בעם הפולש. בעצם הם הופכים למהגרים. למהגרים, במיוחד בדור השני, יש את היכולת לעבור לשפה אחרת שאיננה שפת האם שלהם. אם הסביבה הילידית נשארת ברובה ורק מקבלת צבע מלמעלה של אליטה השייכת לשפה אחרת כמו שקרה בכיבוש היווני רומי של ארץ ישראל אז השפה הילידית ממשיכה להתקיים ולפעול.

יש מקרה נוסף שבו השפות הילידיות נשארות למרות שהן שייכות לאותה משפחת שפות וזה כאשר אותן שפות זוכרות את הזהות הלאומית הקודמת שלהם. כך למשל, הצרפתית נשארה לטינית ולא עברה לגרמנית, האנגלית נשארה שפה גרמנית ולא איבדה את זהותה בעקבות הכיבוש הנורמני והרומנים נשארו לטיניים ולא נטמעו בגלי ההגירה הסלביים שעטפו אותם. נראה כי הזיכרון הלאומי זכר כי השפה הילידית המדוברת, למרות שפלותה הנוכחית, משמרת זהות לאומית בעל כבוד קדומה ולכן התמיד לדבר בה. יכול להיות שכך גם נשמרה העברית אצל היהודים בגלות כזכר להיסטוריה מפוארת, מה שאפשר לה לקום לתחייה עם השיבה לארץ ישראל.

האם מבחני פיזה מוכיחים שהשחורים טיפשים?

אחת השאלות שעלו בעקבות מבחני פיז"ה היא שאלת פער האינטליגנציה של חברות שונות. על פי הטענה הפער בתוצאות המבחנים השונים מיוחס לשוני בIQ שבתורו מיוחס לשוני גנטי בין קבוצות שונות. לקבוצות שונות יש גנטיקה שונה ולכן גם אינטליגנציה שונה. מי שמוביל את הטיעון הזה במרחב הבלוגיספירה הישראלי הוא הבלוגר תמריץ. על פי תמריץ את השוני בתוצאות של מבחני אינטליגנציה שונים צריך להסביר על פי הגנטיקה השונה של קבוצות אנושיות שונות.

מבחינה מדעית אין ספק שההיפותזה הזו קיימת ויכול להיות שהיא גם נכונה בהיבטים שונים. עם זאת היא לא מחייבת ובפוסט הנוכחי אני ארצה להציע לצידה היפותזה שונה אשר תסביר את השונות בתוצאות המבחנים השונים. כדי להסביר זאת אני אקבל את טענת תמריץ לפיה עולה מהמבחנים שוני בין קבוצות אוכלוסייה שונות אך למרות זאת אטען כי את השוני הזה ניתן להסביר בעזרת גורמים אחרים ולאו דווקא אינטליגנציה.

בחרתי להשתמש במבחני פיז"ה מ2018 (מאז לא ראיתי שהיו חדשים) ולבחון דרכם את הפערים הבולטים. שלושת הפערים המרכזיים שארצה לבחון הם הפער בין שחורים ללבנים בארה"ב, הנחיתות של ערבים במזרח התיכון והפער במדינות דרום אמריקה בין צ'ילה וארגוואי לשאר המדינות היבשת. את הפער בין יבשת אפריקה לשאר היבשות אני לא אסביר. לטעמי ההסבר יכול להיות גנטי כפי שיש לא מעט שמתעקשים (למשל דרור כאן בתגובה) והוא יכול להיות תרבותי. אני מזכיר שהשבטים הגרמניים כשלו במשך אלף שנים לאחר נפילת האימפריה הרומית מלאמץ מוסדות רומיים בסיסיים כמו צבא קבע, מס קבע, מוסד האזרחות ועוד. קשה לי להאמין שהיה פער גנטי גדול כל כך בין הרומיים לגרמניים. לדעתי, יש משקל רב לתרבות לצד הגנטיקה ולכן המצב האפריקאי חורג מגבולות ההסבר שלי. יכול להיות שזה תלוי באינטליגנציה ויכול להיות שהוא תלוי בגורמים אחרים.

אז מה הבסיס לפער הקיים? ההנחה של תמריץ היא שזה תלוי באינטלגנציה. השחורים טיפשים והלבנים חכמים. הערבים טיפשים וכן תושבי דרום אמריקה. ואולי זה גורם אחר? בוא נחשוב על התנאים לבחינה מוצלחת של פיזה או כל מבחן אינטליגנציה אחר. תנאי אחד הוא שהמבחן אכן יבדוק אינטליגנציה. על זה יש דיונים אבל אני אניח כאן שהוא אכן בודק אינטליגנציה. התנאי השני שכמו כל מבחן הוא יהיה כתוב בשפה המובנת לנבחן. באופן בסיסי עדיף שזו תהיה שפת האם שלו. אנשים, במיוחד ממעמדות נמוכים מתקשים להבין שפות שאינן שפות האם שלהם. הם חיים בשפה שלהם ובקושי משתלטים על שפה אחרת, דומה ככל שתהיה. ההנחה הבסיסית היא שמבחנים נכתבים בשפה המובנית לנבחנים אבל זו איננה הנחה וודאית.

האם שחורים בארה"ב מדברים בינם לבין עצמם באותה שפה אנגלית המדוברת על ידי לבנים? התשובה היא לא. בפוסט של הבלוג הבלשני דגש קל אפשר לראות כיצד השפה של שחורים בארה"ב שונה מהשפה האנגלית המקובלת בארה"ב עד כדי חוסר הבנה של הדוברים הלבנים את השפה של העדה השחורה. מדובר בשתי שפות שונות. זה שונה ממהגרים. אצל מהגרים יש כנראה תהליך במוח שמזהה מעבר לארץ עם שפה אחרת ומביא לאימוץ של השפה האחרת. כאן לעומת זאת שתי השפות ממשיכות להתקיים זו לצד זו בלי אימוץ של שפת הרוב בידי המיעוט. אני חושב שהתהליך זה עובר לא רק על שחורים אלא גם על לבנים מהמעמדות הפועלים בארצות הברית. רבים מייחסים לטרמפ אינטליגנציה מוגבלת כתוצאה מהשפה שלו. אך מה אם זו לא האינטליגנציה אלא הבחירה שלו לדבר בשפה שאותה מבינים הלבנים הפועלים בארה"ב? שפות משתנות. ארכיאולוגים מצאו כי השפה שדברו המעמדות הנמוכים באימפריה הרומית כבר לא הייתה לטינית קלאסית אלא שפת בינים בין הלטינית לשפות הלטיניות המאוחרות יותר שהתפתחו ממנה כמו ספרדית, איטלקית, צרפתית ורומנית. תהליך דומה קורה, סביר להניח, בארצות הברית. בשלב מסוים האנגלית המדוברת היום תוגדר כשפה לא מדוברת ותשאר נחלתן של אליטות מנותקות. פוליטיקאים בהיותם נדרשים להיבחר על ידי ציבור שמבין אותם יעברו לדבר את השפה שלו כמו שטרמפ עשה.

מה עם הערבים? גם אצל הערבים קיים פער בין השפות המדוברות לבין הערבית הקאלסית. מסיבות של פאן לאומיות ערבית השפה הנלמדת היא ערבית קלאסית המעובדת לעיבוד מודרני אך במרבית הארצות זו לא השפה המדוברת. המרחק בין המצרית, הסורית העירקאית והמרוקאית ובין הערבית הקלאסית הוא כמו המרחק בין השפות הלטיניות העכשוויות ובין הלטינית הקלאסית. אלו שפות שונות.

גם דרום אמריקה מאופיינת בפער לשוני. במרבית הארצות האוכלוסיה הנמוכה היא ממוצא אינדיאני וסביר להניח שהיא מדברת בעירוב של ספרדית ושפות ממוצא אינדיאני. בבוליביה זה צף על פני השטח אבל אני מאמין שזה נכון גם לוונצואלה, לארגנטינה ועוד. המדינות היחידות שהשיגו המוגניות לשונית ספרדית במה שמכונה אמריקה הלטינית הן צ'ילה ואורגוואי ולא במקרה הן מצליחות יותר במבחני פיז"ה. יש לכך גם השפעה על הצלחת הדמוקרטיה באותן ארצות. ציינו את הצורך של פוליטיקאים לדבר בשפה שההמון מבין. אם הפוליטיקאים באותן מדינות שייכים לאליטות הספרדיות ומדברים בשפה שאיננה מובנת במילואה על ידי ההמון, קיים ניתוק מובנה בין המערכת הפוליטית להמון האינדיאני, שמביא לחולשת הדמוקרטיות באותן מדינות.

אם הניתוח שלי נכון אזי הנבחנים באותן ארצות מגיעים למבחני האינטליגנציה עם חולשה מובנית. לא תמיד הם מבינים את השאלות במבחן (שגם ככה נבנה באופן מבלבל בכוונה) ועושים טעויות הנובעות מחוסר הבנה. אני זוכר לפני כמה שנים בנר שמיני של חנוכה שנקלעתי לחנות אנג'ל ורציתי לקנות מוצר. משום מה לא היה שם אף מוכר אלא רק הפועל הערבי שהשאירו אותו כאחראי על הקופה. רציתי לשלם עם כרטיס אבל מה שהוא לא עשה, זה הסתיים עם תשלום במזומן. בסוף הוא ביקש ממני לעבור איתו על התהליך בקופה ושם במקום שהוא התבלבל ולחץ על תשלום במזומן תיקנתי אותו לתשלום בכרטיס (בתמורה הוא נתן לי סופגניה לא מוצלחת אחרונה שנשארה). אם התיאוריה שלי נכונה אזי כדי לבחון באופן מדויק את האינטליגנציה של אותן קבוצות צריך לבחון אותן בשפת האם שלהם, שחורים בדיאלקט הפנימי שלהם, ערבים בשפות העכשוויות שלהם ואינדיאנים בשפות האינדיאניות. חלק מהסיבוך הוא שהשפות הללו מוכחשות בידי המדינות שבהן הם חיים. באמריקה מצופה שכולם ידברו אנגלית תקנית, בארצות ערב ערבית קלאסית מודרנית ובדרום אמריקה ספרדית או פרטוגזית (גם בברזיל יש איזה שהוא פער). אף אחד לא מלמד אנגלית שחורה בבית הספר או ערבית עירקאית או שפה אינדיאנית כזו או אחרת. ולכן קיים פער מובנה אצל התלמידים בבחינות הללו שמביא לתוצאות הנמוכות הקיימות.