מנהג שאין לו טעם

בשבת למדנו משנה במסכת בבא מציעא פרק ט משנה א:

"המקבל שדה מחבירו, מקום שנהגו לקצור, יקצור, לעקור, יעקור, לחרוש אחריו, יחרוש. הכל כמנהג המדינה."

מסביר בעל תוספות יום טוב כי לכל אחד מהמנהגים הללו ישנו הגיון משל עצמו. קצירת החיטה משאירה את התבן לזבל את השדה. עקירת התבואה משאירה את השדה נקי. חרישת השדה לאחר הקצירה הורגת את העשבים השוטים ועוד. ולכן אם קיים מנהג מדינה יכולים השוכר והמשכיר לכוף את הצד השני ללכת אחרי מנהג המדינה. אולם כאן מוסיף בעל תוספות יום טוב הגבלה:

"אבל מנהג בלא טעם. אין הולכין אחריו לעכב שכנגדו. שאיננו אלא מנהג סדום. "

אם אינך יכול לתת צידוק הגיוני למנהג הקיים ההתעקשות עליו אינה אלא מידת סדום. לרוב אנו נוטים לפרש את סדום כנוטה לליברטיאניזם קיצוני האדיש לחיי אדם וזאת בעקבות יחזקאל: "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה. וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי”. (יחזקאל טז,מט-נ), אולם כבר בגמרא מספרים על מיטת סדום שבה קיצרו את הארוכים והאריכו את הקצרים (מסכת סנהדרין דף קט עמוד ב). כלומר מדגישים את האכזריות השרירותית שאיננה מוכנה לקבל את הגיוון האנושי. בשביל בעל תוספות יום טוב מנהגים ללא טעם מבטאים את אותה אכזריות שרירותית. האדם צריך טעם למעשיו. צריך להבין מדוע הוא עושה את מה שהוא עושה וכיצד. אם אין טעם העיכוב של כנגדו לעשות את המנהג חסר הטעם איננו אלא אכזריות שרירותית שאותה אי אפשר לקבל. לאחרונה, עולות גישות שמרניות הקוראות לקדש את הקיים. בעל תוספות יום טוב איננו מתנגד למנהגים אולם הוא דורש טעם רציונאלי. בלי טעם רציונאלי המנהג איננו אלא אכזריות שאין לה מקום וקידושה איננו אלא מנהג סדום.

משנה אותיות נשמה. יהי רצון שלימוד המשנה יהיה לעילוי נשמת 11 הקדושים שנרצחו בשבת בבית הכנסת בפיטסבורג במדינת פנסלווניה בארה"ב. יהי זכרם ברוך.