בבלוג תמריץ התפתח דיון האם שמחה רוטמן הוא חרד"לניק. אני טענתי שלא והבאתי ראיה מציוץ שצייץ רוטמן שמוכיח לדעתי שהוא לא חרד"ל:
כפי שהסברתי שם חרד"לים נמנעים מצריכה של תרבות מערבית עכשווית, ואם מישהו כמו רוטמן לא נמנע מצריכה של תרבות מערבית עכשווית אז הוא לא חרד"ל.
למעשה יש לפחות שלושה ווקטורים.
הווקטור האחד הוא רצינות/חלישות דתית.
הווקטור השני הוא קונפורמיזם/ביקורתיות כלפי המדינה.
הווקטור השלישי הוא חיבור/ניכור לתרבות המערב העכשווית במובן של סרטים, ספורט וספרות עכשווית כמו פנטזיה.
המושג חרד"ל מסמן קטבים בווקטור הראשון והשלישי של רצינות דתית וניכור לתרבות המערב העכשווית. מי שרואה סרטים, ספורט וקורא פנטזיה כמו שמחה רוטמן לא יכול להיות חרד"ל גם אם הוא רציני מבחינה דתית.
לתועלת הציבור אני אעשה מיפוי של הווקטורים בציבור הדתי לאומי אבל צריך לזכור שמרבית הציבור לא נמצא בקטבים אלא באמצע עם נטיה פוליטית חזקה ימינה. אבל הנטיה הזו איננה משמעותית לווקטורים שהצגתי.
רצינות דתית/קונפורמיזם ממלכתי/ניכור לתרבות המערב – הר המור ורבני המכינות (הרב אלי סדן).
רצינות דתית/ביקורת על המדינה/ניכור לתרבות המערב – אנשי מרכז הרב ונוער הגבעות.
רצינות דתית/קונפורמיזם ממלכתית/חיבור לתרבות המערב העכשווית – גושניקים, בוגרי ישיבת הר עציון, ובוגרי נתיב מאיר (הרב שרלו, מתן כהנא).
רצינות דתית/ביקורת על המדינה/חיבור לתרבות המערב – בייני"שים למינהם.
חוסר רצינות דתית/קונפורמיזם ממלכתי/חיבור לתרבות המערב – לייטים, תלמידי המכינות.
חוסר רצינות דתית/ביקורתיות על המדינה/חיבור לתרבות המערב – מנהיגות יהודית של פייגלין?
יש ווקטורים נוספים כמו הווקטור הפוליטי של ימין/שמאל והווקטור החסידי/מתנגדי אבל לדעתי למרות הרעש שהם עושים הם לא באמת משמעותיים. מהווקטורים הללו קל להבין כיצד סמוטריץ המרכזניק (רצינות דתית/ביקורת על המדינה/ניכור לתרבות המערב העכשווית) התחבר לרוטמן הביני"ש (רצינות דתית/ביקורת על המדינה/חיבור לתרבות המערב העכשווית). שניהם שותפים לפחות לשני נושאים למרות ההבדל ביחס לנושא השלישי. קל גם להבין מדוע גם מרכזניקים וגם הר המורניקים נחשבים חרד"לים למרות הפער העמוק ביניהם ביחס למדינה. גושניקים, בוגרי ישיבת הר עציון ושלוחותיה, לעולם לא יחשבו חרד"לים למרות הרצינות ההלכתית מאד שלהם. הקבלה שלהם את תרבות המערב העכשווית חזקה מידי מכדי שיחשבו חרד"לים. נקודה נוספת חשובה שלפעמים המוסד התיכוני יש חשוב מאשר המוסד העל התיכוני. נתיב מאיר של הרב אריה בינה הצמיחה אינספור דמויות קונפורמיסטיות לפעמים מקצוות שונים של המערכת כמו הרבנים האחים שטרנברג בהר המור מצד אחד ושלושה אלופים בני אותה כיתה (אלעזר שטרן, יאיר נווה, וישי בר). מנגד זה לא מפתיע שהרב מיכאל אברהם למד במדרשה בפרדס חנה, מוסד שתלמידיו ולמעשה גם ראש הישיבה שלו נודעו באי הליכה בתלם.
י.ד. 
ניתוח מרתק. מבחינתי גם מקורי וחדשני.
הוא עורר בי לא מעט מחשבות ושאלות (אולי כיון שאני אוטסיידרית מוחלטת למגזר הדתי לאומי).
תהיותי (ללא כל סדר חשיבות):
1. למה בדיוק הכוונה בווקטור קונפורמיות – ביקורתיות כלפי המדינה? האם קונפורמיות / ביקורתיות אינה משתנה אישיותי ו/או גילאי?
האם הכוונה לעמדה הבסיסית כלפי חשיבות קיום מדינה לעם היהודי, ונכונות (או העדרה) להקריב את חיי הקרובים ביותר בכדי לדאוג להמשך קיומה? הערך המיוחס ליום העצמאות ויום הזכרון לחללי צה'ל והשתתפות בטקסים הנלווים אליהם? התייחסות למדינת ישראל כעוד מקום מגורים אפשרי בעולם, שהמטרה העיקרית של כל משפחה היא לקבל ממנה את המקסימום ולתת לה את המינימום? משהו אחר?
2. מדוע כל המגזר החרדי אינו נכלל בתת הקבוצה של רצינות הלכתית + ביקורתיות כלפי המדינה + הסתגרות מתרבות העולם?
מדוע דתיים לאומים נכללים בקטגוריזציה זו אך חרדים לאו?
או, בהיפוך השאלה, מדוע תת קבוצה זו לא נכללת במגזר החרדי?
3. האם אין איזושהי סתירה בין מידת הרצינות הדתית לבין מידת הפתיחות לתרבות העולם והחשיפה אליה?
הרי ניתן לטעון שגם אם קריאת מד'ב וצפייה בשידורי ספורט אינם פסולים כשלעצמם – הרי הם גוזלים זמן שניתן היה להשקיעו התעמקות בכתבי קודש.
האם למידה, מרובה ככל האפשר, של כתבי קודש אינה חלק ממה שנתפס כרצינות דתית? (לפחות לגבי גברים, להבדיל מנשים)
4. אם המגזר הדתי לאומי אכן נחלק ל 18 או ל 27 תת קבוצות (אם על פני כל אחד ואחד מהוקטורים מבחינים בין מעל / מתחת לממוצע *או* בין נמוכים / בינונים / גבוהים) – האם עדין נותר מגזר דתי לאומי? האם נותר מהמזרחי / מהמפד'ל של פעם מגזר משמעותי שיש לו אתוס משותף, חזון משותף, נורמות התנהגות וטקסים משותפים ועוד?
בהתחשב בעובדה שמדובר במגזר לא מאוד גדול – האם אינך מצביע על 18-27 פירורים ללא מכנה משותף משמעותי?
אהבתיאהבתי
זה סעיף שבאמת התלבטתי איך לתת לו הגדרה מדויקת למרות שהוא חשוב מאד ורוחבי
מאד. אולי אפשר לומר שההבדל הוא בין אלו המאמינים שהגשמת הציונות מתקיימת מתוך
מוסדות המדינה ונותנים בהם אמון לאלו שלא. זו נקודה חמקמקה והיא לא רגשית אלא
עקרונית.
המגזר החרדי פועל מתוך מערכת הנחות אחרת מאשר הדתיים לאומיים (שראוי לפרט
אותה). יש השקה סוציולוגית בין הקצוות אבל אין קבוצה כמו נוער הגבעות והקשר
שלה לישיבת מרכז הרב בחברה החרדית מסיבות ברורות.
לא. אני יודע שבדמיון זה נתפס כך אבל עם השנים למדתי שאין קשר.
יש אחדות כי יש מערכות הנחות משותפת לכולם. מערכת ההנחות איננה קשורה
לווקטורים האלו אלא להסכמה כללית יותר על איך האדם פועל, מה קורה במציאות ומה
דרך ההסתכלות על המציאות. בתוך מערכות ההנחות הזו פועלים הווקטורים אבל
הווקטורים מקבלים כוח ומשמעות ממערכת ההנחות המשותפת.
אהבתיאהבתי
היום נפטר ד"ר אמנון שפירא, מפעילי ומנהיגי הציבור הדתי-לאומי.
עשיתי חיפוש ומצאתי הגדרה שלו על ההבדלים בין חרד"לים לאד"מים (הגדרה שלו ל"אורתודוקסיה-מודרנית"):
1. נכונות למתוח ביקורת רעיונית על עמדה דתית שהיא בעייתית בעיניו (כפי שמצאנו הרבה בתורה ובתלמוד), בניגוד לחרד"ל שנמנעים מביקורת.
2. חיוב של השכלה כללית (לדעת הרמב"ם, אי אפשר להגיע אל א-לוהים, בלי ללמוד את מדעי הטבע) לעומת החרד"ל הנוטה לצמצם את לימודי החול.
3. החברה הדתית צריכה להיות צנועה, ועם זאת מעורבת (גברים ונשים), להבדיל מחרד"ל שמעודדים הפרדה בין גברים לנשים.
4. כל אדם נברא ב"צלם אלוהים" ויש להעריך כך גם את הנוכרי החי בקרבנו (החרד"ל נוטה יותר להסתייג).
5. הסתמכות על שכלו של האדם (כלשון רבי אברהם בן עזרא שדרך המלך להגיע אל א-לוהים היא השכל האנושי), לעומתם החרד"ל ממעיט להסתמך על השכל האנושי, ותובע יותר ציות לרבנים בענייני מחשבה.
6. האד"ם נוטה לקבל מלכתחילה את התובנות של הדמוקרטיה, ואף רואה בהן ערכים שמקורם האוניברסלי הוא ביהדות (כמו ערכי השוויון, החירות, כבוד האדם והפרדת הרשויות), בעוד שהחרד"ל נוטה להסתייג מהן.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3469881,00.html
עוד מדעותיו כאן:
https://musaf-shabbat.com/2016/09/16/%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%92/
אהבתיLiked by 1 person
הוא היה פועל מזרחי ישן על יתרונותיו וחסרונותיו. הבעיה שלו שכמי שלא היה בוגר ישיבה ולמדן הוא היה חסר משקל מול המרכזניקים.
אהבתיLiked by 1 person