האסלאם הערבי והנאורות (ב)

בזמנו פרסמתי את חלק הראשון של המאמר הזה כפוסט נפרד. בהקדמה הערתי שיש לי הסתייגות ממה שכתבתי. בתגובות שאל עתידן מדוע יש לי הסתייגות? לא עניתי. ההסתייגות נמצאת יותר בחלק הזה של המאמר שנכתב לפני כמה שנים המציע כיוון אחר לחשיבה. כיום אני חושב שבניגוד למה שחשבתי בתחילה היהדות לא הייתה רק קורפורוציה היסטורית במסגרת הפיאודלית. בדינמיקה הפנימית שלה היא התנהלה כעם. כך למשל התלמוד הבבלי לא הונחת מלמעלה אלא התקבל מלמטה על ידי היהודים. העם היהודי קיבל את התלמוד הבבלי וקבלת האומה מחייבת את הכלל כולו. ועדין ברור שבמסגרת החיצונית הן הנוצרית פיאודלית והן המוסלמית היהודים היו קורפורציה ולכן הניתוח עומד בחידה רבה. כיום אני גם לא בטוח שאני עומד מאחרי ההמלצה שלי פה להפריט את מערכת המשפט. יש היבטים מסוימים של החוק שאני חושב שצריכים להיות כלליים ולא אישיים כמו איסור על פוליגמיה, זכויות האדם ועוד. ועם זאת כאפשרות אני עדיין לא שולל את ההצעה שאני מציע כאן.

פתיחה

התוהו ובהו במרחב של המזרח התיכון איננו נשאר שם. גלי הפליטים מהמלחמות בסוריה, בעיראק ובאפריקה גולשים לאירופה ולאזורים אחרים בעולם. פליטים אלו נושאים איתם את האיבה לנאורות ומוציאים אותה לפועל באזורים שונים באירופה בפיגועי טרור ובפעולות רצח אכזריות. עד כמה שתחושת הצדק ההיסטורי עולה בנו לגבי אכזריותה ההיסטורית של אירופה עדיין הלב מצטער למראה הקורבנות במזרח התיכון ובאירופה הנהרגים ונטבחים בלי הרף. הפיגועים בניס, ובטולוז, לצד מלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה בעיראק ובלוב מעלה את התהייה האם אין מוצא מהמצב הנוכחי. האם תמנו, אבדנו כולנו כלשון הפסוק?

בנקודה זו אני רוצה לחזור ולנאורות ולהתרחשות ההיסטורית שהיא יצרה. ציינו שהנאורות חיפשה כיצד לשתף יותר ויותר אנשים בתהליך הפיתוח הכלכלי. היה לכך גם צד נוסף. כדי להצליח כוננה הנאורות את הסדר הפוליטי כמושתת על פרטים רציונאליים בעלי אינטרס עצמי נאור. אותם פרטים יכלו לזהות את האינטרס העצמי שלהם ולפעול להשגתו בעזרת התבונה המעשית שלהם. ההיבט הנאור קיים בהכרה ההדדית של מושג הזכויות ובראשן זכות הקניין, מה שמכונה אינטרס עצמי נאור (ראה בספרו של אלן בלום דלדולה של הרוח באמריקה). השתת המערכת הפוליטית על פרטים בעלי רצון משותף פירקה את המבנה הפוליטי הקודם שהתבסס על תפישה אורגנית של החברה ואשר תשתיתו נמצאת אצל אפלטון בדיאלוג המדינה. בדיאלוג זה טוען אפלטון כי חלוקת העבודה של המשק יוצרת מבנה אורגני של החברה (מבנה אורגני מלשון אורגניזם – החברה היא אורגניזם אחד). אפלטון זיהה מומנטים שונים בתוך המבנה האורגני של החברה המבוססים לשיטתו על ההיבטים השונים של טבע האדם אולם גם בלי קבלה של שיטתו הפילוסופית הכללית, התיאור האורגני של החברה חזר ונשנה בכתיבה ובתפיסה הפוליטית עד סוף ימי הביניים (האחרון שראיתי שהעלה אותו היה מרסליוס מפדוואה במאה ה14).

על פי התפיסה האורגנית של ימי הביניים, קיומם השונה של מומנטים שונים בחברה (שנקראו קורפרציות או שדרות) חייב מערכות משפט שונות של המומנטים המתאימות לתפקידן החברתי. לא זהה דינה של הכנסיה המייצגת את הצד האוניברסאלי כדינה של המערכת הפיאודלית המדינית. אנשי הכנסיה המייצגים את הצד האוניברסיאלי צריכים להישפט על בסיס מערכת המשפט הרומית האוניברסאלית. לעומת זאת האוכלוסיה הלאומית המקומית צריכה להישפט על בסיס שיטת המשפט המקומית הפיאודלית (local low). בשיטה זו גם היהודים נתפסו כמומנט או קורפרציה נפרדת במסגרת האורגנית הכללית, אשר ראויים למערכת משפט אוטונומית פנימית משלהם. היהודים נדרשו אמנם לשלם כסף תמורת הזכות הזו אבל זו עדין נתפסה כזכותם. אם נסכם במערכת הפיאודלית היהודים נתפשו כקורפורציה בדומה לאצולה ולכנסיה.

התפיסה הזו נשברה בנאורות. המוקד ששמה הנאורות על פרטים היוצרים אמנה חברתית גרם לכך שהמשפט נתפס כקשור להיבט הכללי של המדינה ולא להיבט הפרטיקולרי של הפרטים. הצדק גורס הובס הוא תוצאה של קיום המדינה, כלומר של מערכת החוק הכללית שיוצר הריבון ואיננו תוצאה מהמבנה האורגני של החברה כפי שגרס אפלטון. לכן אין מקום למערכות משפט שונות לפרטים שונים. וכך במהפכה הצרפתית בוטלו כל הקורפרציות על זכויות היתר המשפטיות שלהן. מעכשיו כל הפרטים נועדו להישפט כאחד במסגרת משפטית אחת. האנשים המשתתפים ביצירת האמנה החברתית הם הלאום. ההיבטים הדתיים שלהם שקודם הגדירו את מקומם במערכת האורגנית מועברים כעת לצד האינדיבידואלי שלהם.

מי שתפס ראשון את השינוי שחל במעמדם של היהודים וזאת עוד קודם המהפכה הצרפתית היה משה מנדלסון (אפשר לטעון ששפינוזה כבר תפס את השינוי אולם שפינוזה לא היה מבין אלה שתפסו את השינוי אלא מבין אלה שיצרו אותו בפועל. כפי שתיאר זאת ירמיהו יובל בספרו "שפינוזה וכופרים אחרים", הוא הטרים את השינוי אך לא יכול היה לחוות אותו בעצמו ). מנדלסון הבין כי במסגרת הנאורות אין מקום ליהודים כקורפורציה משפטית נפרדת ובדילמה שעלתה היהדות דת או לאום הוא בחר בתפיסה הדתית. מבחירה זו הוא גזר את המסקנה המתבקשת שאין למסגרות היהודיות סמכות משפטית על החברים בהן. לתמהונם של חבריו הרבנים שהכירו אותו כתלמיד חכם מהשורה הראשונה וכירא שמים המקפיד על קלה כחמורה ושעדיין חיו במסגרת הקורפרטיבית הימי ביניימית, טען מנדלסון כי הקהילה צריכה לוותר על ההיבטים הכופים שלה מבחינה דתית. עד אז התפיסה הייתה כי לקהילה סמכות כופה על הפרטים בה. אולם על פי מנדלסון הקהילה צריכה לוותר על סמכות זו ולהפוך לוולנטרית.

כאשר קיסר אוסטריה פרנץ השני פרסם צו נאורות המפקיע את סמכות האכיפה של הקהילות היהודיות, לפוסק הדתי החשוב רבי יחזקאל לנדאו רב קהילת פראג בעל שו"ת נודע ביהודה לא הייתה ברירה אלא לוותר על סמכות הקהילה. על פי הגמרא "דין המלך דין" והאוטונמיה המשפטית היהודית נגזרת מהרשאת המלך. פקיעתה של ההרשאה הפקיעה את סמכות הקהילה מבחינה משפטית. אולם זה לא אומר שהוא הסכים עם הקיסר מבחינה אידיאולוגית. הוא עדיין חי בעולם הקורפראטיבי הישן. למעשה רק לאחר השואה קיבלו החרדים את גישת הנאורות והחלו להשתמש בכלים של מדינת הרווחה.

את הגישה השניה של ראיית היהודים כלאום הציגה הציונות. מאז הנאורות חל אמנם שיכלול משהו של התאוריה דרך ההשפעה הרומנטית של הרדר ותלמידיו הרואה באומות לא רק משתתפים באמנה החברתית כפי שטענו הוגי הנאורות אלא גם קבוצה היסטורית משותפת בעל שפה משותפת וזיכרון משותף (הרדר היה כומר לותרני והרעיונות הללו הם בעצם תרגום של התפיסה הלותרנית למחשבה המודרנית). ועם זאת הציונות לא באה להחיות את הקורפורטיב היהודי. המטרה נשמרה כמו במסורת ההובסייאנית להקים מדינה יהודית היוצרת חוק משל עצמה. אמנם לעם היהודי היה חוק – התורה על פי הפרשנות של התלמוד הבבלי. אבל היות וחלק גדול מהציונים היו חילוניים התלמוד הבבלי לא נתפש כמסגרת מחייבת ומדינת ישראל נתפשה כמי שמקימה חוק לעצמה (מכאן הניכור החרדי המהותי למדינת ישראל).

במאמר מוסגר נדייק כי הציונות באה לפתור את בעיית היהודים אך לא את בעיית היהדות. אלו שתי בעיות קשורות אך לא זהות. כך למשל ניתן לתאר ניטרול של בעיית היהדות שעדיין תציף את בעיית היהודים כפי שהיה בספרד לאחר הגירוש כאשר המקום של היהדות כדת נשלל אך בעיית היהודים המשיכה מול האנוסים עם חוקי טוהר הדם. באופן מקביל במדינה קומוניסטית המכירה בזכויות היהודים אך שוללת אוטונומיה של הדת היהודית קיימת בעיה לדת היהודית אך אין בעיה ליהודים. עד כאן מאמר מוסגר.

גם האיסלאם נקלע למבוכה. בתפיסתו העצמית האיסלאם אמנם הוא דת שולטת אך מערכת המשפט היא קורפרטיבית, קרי שייכת למוסלמים ולא לאזרחים. האיסלאם וכן היהדות לקחו את ההיבט הקורפרטיבי צד אחד קדימה. באיסלאם הסוני אנו מכירים ארבע אסכולות משפטיות שונות – חנפית, חנבלית, שעאפית ומאלכית. ביהדות אנו מכירים שתי אסכולות משפטיות גדולות – אשכנזית וספרדית – ועוד אסכולה משפטית קטנה – התימנית הבלדית. אסכולות אלו לא כופרות בלגיטימיות של הגישות האלטרנטיביות. הן פשוט מדריכות את חבריהן על בסיס ההשתייכות לאסכולה, לרוב על בסיס גיאוגרפי וכדומה. כתוצאה מההיבט הקורפורטיבי של הדת נתפסת הנאורות כפי שהושלטה במדינות ערב הנאורות כפגיעה בדת שכן היא ניסתה לכונן מערכת משפט אלטרנטיבית למערכת המשפט הדתית. אמנם בלעדיותו של החוק האיסלאמי לא נשמרה כל הדורות הן בסולטנות העותמנית והן בסולטניות שקדמו לה, אולם ברור היה שלו הבכורה. במציאות הנוכחית בכורה זו התבטלה. השלטון הפך לכופר ולמנוגד לאיסלאם ומנסה להשליט מערכת משפט מנוגדת לאיסלאם. כמובן בנקודה מסוימת הנאורות מנוגדת לאיסלאם (הנאורות כופרת האיסלאם מאמין). השאלה איזו פשרה ניתן להשיג ביניהם?

ישנה גישה לפיה הבעיה כאן היא בעיקר לשונית. האיסלאם והנאורות יוכלו להסתדר אם רק נשים לב להיבט הדכאני של המציאות הליברלית. היבט דכאני זה צץ לאור הזכות הליברלית של חופש הדיבור אשר מאפשר גם את חופש השנאה. וכיון שהדמוקרטיה המודרנית נותנת את הכוח ביד ההמון ההמון יכול לדכא את האחר בלי הבחנה. הבעיה שאת הפתרון לבעיה זו לא מחפשים אנשי אותה גישה בשכנוע רציונאלי אלא בהשלטת שפה פוליטית "תקינה" המזהה "מדוכאים" ו"מדכאים". במאמר זה אין ענייני להבהיר את הנחות היסוד הפילוסופיות של גישה זו והאם קיימת אלטרנטיבה פילוסופית שתאפשר לנו לכונן את הרציונאליות מחדש. נעלה רק כמה בעיות בגישה זו ביחס לבעיה שמולנו.

קודם כל גישה זו מניחה כי המדוכאים יוכלים דרך פניה למושיע הגדול – המדינה – להשתחרר. מעבר לפולחן המדינה המתגלה כאן, ישנה בעיה בפרטנליזם הטמון בגישה זו. פרטנליזם זה אולי משרת את החוגים החברתיים התומכים בו אך לא ברור כיצד הוא משרת את הקבוצות "המדוכאות" עצמן. הם כנראה היו דואגים לעצמם כמו שהם עושים גם היום בלי אותם חוגים. אולם אם חוגים אלו דוחפים לקידום פטרונות גזענית כלפי אותם קבוצות דרך אפליה מתקנת וכדומה מופיעה כאן שחיתות מוסרית. אפליה מתקנת מטילה כתם על הטובין שאותן היא מספקת וכתוצאה מכך מנציחה את התלות של אותן קבוצות "מדוכאות" במושיע הגדול וכן משמרת את התפקיד הפרטנליסטי של גורמי הכוח האקדמיים והתקשורתיים. באשר לאסלאם נראה שאפילו לא ברור האם הוא מדוכא או לא. נראה ברור שהוא לא "מערבי" למרות שעצם המילה עצמה איננה ברורה. כתוצאה מכך הוא משוייך מידית למדוכאים. האם הוא מדכא? גם כן לא ברור, מה שבטוח הוא ששיוכו למדוכאים מאפשר לפגוע במוסדות מדיניים ערבים בלי מחשבה כמה זה ישרת את הערבים או את העולם עצמו הזקוק למערכת מדינית ערבית יציבה. הדרישה להשלטת דמוקרטיה בקרב המדינות הערביות נבעה מתיוגו של העולם הערבי כמדוכא. בפועל התוהו ובוהו הנוכחי רק מביא לנדידת העמים הגדולה צפונה אשר יחד עם ירידת הפיריון האירופי תביא לסופה של אירופה הישנה בדיוק כמו שנדידת העמים לפי 1500 שנה הביאה לסופה של האימפריה הרומית. מותו הבזוי של קדאפי כמו כלב מצורע שבו תמך הנשיא אובמה, או תלייתו של סדאם חוסיין בידי הנשיא בוש לא הביאו לשחרור העולם הערבי אבל הם בהחלט יצרו תוהו ובוהו מתמשך ההולך ומתפשט לארצות שונות. במילים אחרות הגישה הפוסט קולוניאלית איננה פותרת את הבעיה אלא מחריפה אותה כיון שהיא לא מאפשרת דיון לגופה של התופעה – קרי הניגוד בין האסלאם לנאורות בעולם הערבי – אלא רק את תפקידה בסדר החברתי המדומיין שהיא יוצרת של מדכאים ומדוכאים. היצירה של הסדר החברתי ללא ספק משרתת גורמים מסוימים אך נראה שהיא לא בדיוק משרתת את מי שאיננו שייך לאותם גורמים חברתיים (אקדמיה, תקשורת ואליטות חברתיות מסוימות). כתוצאה מכך אני רוצה להניח שניתן להגיע להסדר רציונאלי בין הליברליזם לאיסלאם שאיננו תלוי בהנחות יסוד הפוסט קולוניאליות שתיארתי.

פשרה בין איסלאם לליברליזם תובעת מהאיסלאם להשתנות. הנחת היסוד לפיה הדמוקרטיה והליברליזם מחויבים לקבל את מי שמתנגד להם לא הייתה מוקבלת אצל הוגי הליברליזם דוגמת לוק. הם הוציאו במפורש קבוצות שלא קיבלו את הליברליזם הפוליטי דוגמת הכנסיה הקתולית (הכנסיה הקתולית קיבלה את הנחות הליברליזם רק בקונקורנט של נפוליון ב1802). עליית הגישה הפרוגרסיבית לפיה הדמוקרטיה צריכה לקבל את כולם בלי קשר לדעותיהם משקפת לאו דווקא שיקול דעת חמור אלא יותר אמונה בלתי מבוססת בכוחה המשכנע של דמוקרטיה לאור עוצמתה המודרנית תוך זלזול בגישות אלטרנטיביות לליברליזם. הסתירה בין המדינה המודרנית לאסלאם חזקה מידי מכדי שנוכל לטאטא אותה מתחת למשתנה הדיכוי, ולכן גם האסלאם יצטרך להשתנות ולקבל גישות דתיות לא אסלאמיות באופן שוויוני.  אך עולה השאלה איך הליברליזם ישתנה?

תארנו את השינוי הפוליטי שיצרה הנאורות בתפקיד המשפט בחברה. במקום שיקוף של המומנט החברתי בסדר האורגני הפך המשפט בנאורות לפונקציה של החברה האטומיסטית המודרנית שבה כל פרט נועד לגייס את תבונתו המעשית לקידום החברה. הייתה לכך חשיבות רבה בשחרור הפרטים, אולם בדרך נאבד משהו. בהתבססה על השיח הרפובליקני הרומי טענה הנאורות כי המשפט שייך למדינה וצריך להיות מעוצב על ידי המדינה. וכאן עולה שאלת תם, מה הופך את המשפט של המדינה לעדיף על פני מערכות משפט מתחרות? אינני מדבר על עקרונות העל של המדינה הליברלית כגון חופש הקניין והדיבור, וכן איסורים על פוליגמיה, אלא על ההיבטים הפרטיקולריים של מימושם. המשפט איננו בהכרח אחיד. כמו שטען הרמב"ן בהקדמה לספר "מלחמות השם" הקטן יש במשפט היבט כבד של סברה והסכמת השכל:

"כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורות וניסיוני התכונה"

גם אם עיקרון החוזה אחיד בין שיטות משפט שונות, מימושו שונה. אין דומה מימושו במערכת המשפט הצרפתית למערכת המשפט האנגלית. וזאת למרות ששתיהן מתקיימות במדינות ליברליות מערביות. ההבדל בין מערכות משפט שונות מעורר את המחשבה שיש במשפט היבט פרטיקולרי מאד אשר איננו קשור למה שמאחד בין בני אדם כמו מדע או זכויות האדם, אלא דווקא למה שמפריד ביניהם כמו דת. מה שנאבד בנאורות בלי משים זו ההבנה של ההיבט הפרטיקולרי של המשפט. ההיבט שמודע לכך שכמו שפות, המשפט מועצב על ידי בחירה באפשרויות שונות שקשה לומר שהן עדיפות זו מזו. מהמשמעות הפרטיקולרית של המשפט נגזר שהמשפט צריך להיות שייך למרחב הפרטי של האדם ולא למדינה. לרובנו זה נשמע מוזר אולם כמו שראינו אצל האיסאלם ואצל היהדות המציאות של אסכולות משפטיות שונות לא פגע בתפקוד החברה. אם שיטת משפט מוקבלת על שתי הצדדים ושומרת על זכות הקניין, המדינה צריכה להיות אדישה לבחירה של הצדדים בשיטת המשפט הזו. אם יש בעיה של הסכמה על שיטת משפט ניתן לבנות אלוגריתם של שידוכין שיקבע שיטת המשפט המועדפת על שני הצדדים (על אלוגרתימים של שידוכים ראה שמואל זמיר, מיכאלר משלר, ואילון סולן "תורת המשחקים" 2008 פרק 22). כל מה שהמדינה תתחייב יהיה את היכולת לערוך משפט על פי שיטת המשפט שהאזרח יקבע. התחייבות שכזו נמצאת בחוק הבריאות כללי המספק לתושב הישראלי שירותים רפואיים דרך קופת החולים. התחייבות דומה יכולה להתרחש במישור המשפטי דרך קופות משפטיות. 2 בעלי דין יעבירו לקופות את השיטת המשפט המועדפת עליהם והקופות בהתאם לאלוגריתם השידוכים יספקו בית משפט למדיינים על פי שיטת המשפט שנבחרה. המדינה תסתפק בפיקוח על הקופות המשפטיות וכמובן במעטפת הכללית  של הגנה על זכויות האדם, הסדרת הדין הפלילי וטיפול בבעיות ציבוריות. תפקיד המדינה יהיה ליצור את המרחב הציבורי שבתוכו פרטים יוכלו לממש את הסדר המשפטי המתאים להם. מדינה שכזו תחדל לכפות מערכת משפטית מנוגדת לאיסלאם ותתרכז ביצירת המרחב הציבורי שבתוכו יוכלו לפעול פרטים באופן מיטבי. באופן זה ההתנגשות בין הליברליזם לאסלאם לא תהיה מוחלטת. חברות ערביות שיבחרו בנאורות ובליברליזם יוכלו להעניק זכויות משפטיות לחברים בהן בלי פגיעה במקום המשפטי של האיסלאם אך גם בלי כפייתו על המרחב הציבורי כולו באופן שימנע מהפרטים מלפעול באופן פרטיקולרי לטובת מטרותיהם הפרטיות ובלי פגיעה במדע ובנאורות. המתח בין הנאורות לאיסלאם שנוצר כתוצאה מהשינוי ששינתה הנאורות את המרחב החברתי בארצות הערביות יתרכך באופן שימנע את ההתנגשות החזיתית המובנת כיום בין חירויות הפרט לבין המקום של האיסלאם בחברות הערביות. כמובן חברות ערביות יוכלו לבחור להיות איסלאמיות באופן מוחלט אך בכך הן יאבדו את הקשר לנאורות ולפירות שאותם היא מעניקה; בחירה שלהן.

38 תגובות בנושא “האסלאם הערבי והנאורות (ב)

  1. ואווו' אני אצטרך לקרוא את זה עוד כמה פעמים לפני שאגיע למסקנה שלא תפסתי הכל

    טוב יש לנו מערכות משפט שונות, בית משפט למשפחה, אבל מי שרץ ראשון ופותח תיק הוא קובע על פי מה שנוח לו. מה תעשה אם לא תהיה הסכמה בין הצדדים היכן להשפט?
    ואיך תדע גם אם ההסכמה לא תהיה כפוייה?
    באנגליה יש רישמית 33 בתי משפט של שריעה וכנראה הרבה יותר לא רישמי
    ויש לנו בארץ בתי משפט של המאפייה,של שיחים מוסלמים שמפשרים בין ניצים אלימים.
    "אמונה בלתי מבוססת בכוחה המשכנע של דמוקרטיה לאור עוצמתה המודרנית תוך זלזול בגישות אלטרנטיביות לליברליזם." ובכן כמו שאנחנו רואים זה לא עובד על המוסלמים. הם יטביעו את ישראל יחד עם עצמם וכן את אירופה.
    אני לא מבין למה אתה מדבר על נאורות אצל המוסלמים הרי אין הפרדה בין דת ומדינה והאינדבידואל חייב להיות דתי.

    Liked by 2 אנשים

  2. בשביל זה יש את האלוגריתם של השידוכים שעוקף הסכמה. בקופת המשפט של כל צד תהיה רשימה של גישות משפט מעודפות (ואפשר גם בתי משפט מועדפים) וקופות המשפט יעשו התאמה מיטבית בין שתי הרשימות ולפי זה יבחרו בית משפט (ואולי גם יביאו משפטנים ממקומות אחרים בעולם כמו המשפט האנגלי או הצרפתי).
    אני חושב שג'ון לוק היה מתנגד מפורשות להכנסה של האוכלוסיה המוסלמית לאירופה לאור חוסר הסבלנות המובנה בה. אבל ליהירות הפרוגרסיבית אין קץ.
    על הגורם לדיון תקרא בפוסט הראשון.

    אהבתי

  3. אני חושבת שהפרוגרסיביות המוגזמת נמצאת בקצה תנועת המטולטלת ונחזור קצת למציאות ולהגיון של שווי משקל.
    בכלל יש לי רושם שאנחנו חוזרים בהרבה מובנים לערכים של לפני מלחמות העולם. יכול להיות שנתפקח ונראה שתקופת החיים שלנו ושל הורינו היו רק חלום ואי אפשר לשנות את הטבע האנושי.

    Liked by 1 person

  4. במעט מאמץ, ניתן לקשר את נייר העמדה המצ'ב גם לפוסט הנוכחי.

    אך בעיני הוא אמור לעניין כל יהודי וכל ישראלי. על אחת כמה וכמה את אלו שהולכים מסיבות דתיות ו/או סוציולוגיות עם איזשהו כיסוי ראש. ממאות הגוונים של השחור ועד השקוף לגמרי.
    אבל הוא מחייב נכונות להשקיע הרבה מאוד זמן קריאה, ומעט מאמץ בהתעמקות בטקסטים עיונים.

    אגב, גם בפוסט זה וגם בנייר העמדה – ניתן להמיר כל משפט שבו כתוב המונח איסלם / מוסלמים במונח יהדות או יהודים. – וההפך.
    כנ'ל ניתן להחליף בין שני המונחים, קרובי המשפחה, "נאורות" ו"מודרניות".

    https://mikyab.net/posts/77547

    Liked by 1 person

  5. הייתי צריך לקרוא את ההגדרה בויקי לקורפורציה לפני שהצלחתי לאפס את ה GPS. הפרטת בתי המשפט אתה קורא לזה. האם אריה דרעי היה זכאי להשפט על פי הכללים של הקבוצה שלו שאומרת שהוא זכאי? ובהחלט כנ"ל לגבי ליצמן שסתם טינפו לגביו משפטנים שמאלניים? וביבי היה נשפט בבית משפט לעיניני מה? זה קצת מסובך. אבל באופן כללי הרעיון שלך מוצלח והגיוני. למעשה גם היום את הבדויים לא יתפסו אבל כל גבר שיחליט לגור עם 2 נשים יחטוף באבי אביו.
    הכרתי מישהו שיצא עם אשה נשואה, בית המשפט לעיניני משפחה אמר שהיא אסורה לבעלה ובועלה ובכל פעם שהיא באה אליו באו שוטרים והכניסו אותו למאסר על בזיון בית המשפט למרות שהוא בכלל לא היה צד.
    לא עזר לו לספר שהוא חילוני מהגילדה של האתאיסטים והוא צריך להשפט על פי כללי התרבות של המאה 21.

    Liked by 2 אנשים

  6. זה קצת מעלי, מהנה מאד אבל לא בליגה שלי.

    גם אם האיסלם מדוכא, האם יש בזה לשלילה? ישן מפני חדש תוציאו. האיסלם משמר בעקשנות ערכים שהם שלילים, ויש דבר כזה נכון ולא נכון. יש אמת מוחלטת. בשביל מה אנחנו שוקלים אם דברים נעשים ברוח האלוהים? אי אפשר לטעון שכולם צודקים. אי אפשר לתת לאיסלם בית משפט על פי ערכיו כי זה ישמר אותם כשהמטרה היא לשרש את כל מה שנחשב לשלילי ומנוגד לערכי החברה המודרנית. האלימות השקר חוסר המוסר.
    אירופה מתאבדת (דוגלאס מרי) זה ברור, כל הקידמה מאיטה בתקופה קריטית בשל שמאלנים פרוגרסיבים שירדו מהפסים.
    תתבנון בקוארה בשאלה האם חברי הכנסת הערבים תומכים בטרור. אנשים מתפתלים לענות שהם לא תומכי טרור כי זה לא נחשב טרור בעיניהם. בית המשפט מאשר להם להיות חברי כנסת כשברור לו שהם תומכי טרור מכיון שחשוב לתת יצוג לערבים כי כולם תומכי טרור ממילא. אבל לא יתן לרב כהנה או בן גביר לצייץ. זה שקר מסוכם. אז איך אתה יכול לרצות בתי משפט על פי רקע חברתי?
    העולם המערבי, כולל ישראל מתאבדים. זה שהמלכה מתה זה עוד סממן וחלק מהתמוטטות העולם וההגיון

    אהבתי

  7. עוד משהו שיכול להתקשר עקיפות לפוסט זה.
    במסגרת הספד למלכת אנגליה אליזבת דיון על תרבות, שהיא כמעט הופכית, לתרבות המוסלמית.

    נכתב ע'י תומר פרסיקו, ופורסם באתר שלו מינים.

    #########################

    המלכה מתה, תחי המורשת הבריטית לעולם
    ————————————–

    כן, המלוכה היא שריד אנכרוניסטי מעידן אחר. כן, הרעיון שהנהגה עוברת בירושה, נפוטיזם רב-דורי שכזה, הוא רעיון מגוחך.

    אבל אחרי שאמרנו את זה אפשר גם לקחת צעד אחורה ולהעריך שושלת מלכותית שמחד שלטה על יותר חלקים מכדור הארץ ויותר בני אדם מכל אחת אחרת אי פעם, ומאידך ידעה לצמצם את כוחה בהדרגה ולוותר על אותה השררה חסרת תקדים.

    נתחיל באימפריה.

    מאז המהפכה המהוללת ב-1688 – בה הודח המלך ג'יימס הקתולי והוחלף בבתו מארי ובנזוגה וויליאם מאורנג', ובה עברה אנגליה באופן סופי לקיום כמונרכיה חוD7תית – האנגלים ניצחו בכל מערכה בינלאומית. חוזר: בכל מערכה בינלאומית.

    מלחמת תשע השנים, מלחמת הירושה הספרדית, מלחמת הירושה האוסטרית, מלחמת שבע השנים, המלחמה נגד צרפת הנפוליאונית, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השניה.

    היוצאת מהכלל כאן היא רק מלחמת העצמאות של ארה"ב, והם הפסידו בה כי הם נלחמו מול אנגלים, כמוהם.
    הניצחונות האלה הובילו את האנגלים לכונן את האימפירה הגדולה ביותר אי פעם. בשיאה חלשה האימפירה הבריטית על רבע באדמות העולם, ושלטה על רבע מאוכלוסיית בני האדם. מניו-זינלנד, דרך הודו, המזרח התיכון (ובכללו ארץ הקודש כמובן), דרך אירופה ועד אמריקה. האנגלים היו בכל מקום ושלטו על הרבה הרבה בני אדם.

    הצי הבריטי היה מאז המאה ה-17 החזק ביותר (Rule, Britannia! Britannia rule the waves) והוא הביא למסחר ענף (שהעשיר, כמובן, קודם כל את האיים הבריטים), ולהפצת עקרונות התרבות והשלטון הבריטי בכל העולם. במאה ה-19 אותו צי הופנה נגד הסחר בעבדות (לאחר שהיא הוצאה מחוץ לחוק בבריטניה עצמה), וספינות עבדים ספרדיות ופורטוגזיות נעצרו, ועבדיהם שוחררו.

    אבל הסיפור החשוב הוא הסיפור התרבותי.

    האימפריה העצומה, על הצי הדומיננטי שלה, הביאה לכינון ההגמוניה התרבותית הגדולה אי פעם (השפה האנגלית, הנצרות הפרוטסטנטית-פוריטנית, נורמות של פרלמנטריזם ושלטון חוק, כדורגל, טניס, איגרוף, פוקר, ברידג').

    כפי שאני כותב בספרי 'אדם בצלם אלוהים', התרבות האנגלית הפכה להיות התרבות המערבית: אינדיבידואליסטית, פלורליסטית, ח=בבת-שינוי, חובבת-מסחר, ליברלית, קפיטליסטית.

    הבריטים דחו את הפאודליזם מוקדם, כוננו זכויות (לא שוות) במגנה כרטה (1215), הגבילו את כוחה של המלוכה ועברו בהדרגה למונרכיה חוקתית, היו מאבותיו העיקריים של הליברליזם (הובס, לוק, בנת'ם, מיל, אדם סמית – כולם היו אנגלים).

    אבל מעל לכל התפשט בעולם האינדיבידואליזם המסויים שהתפתח בבריטניה. על פי ההיסטוריונית מרגרט ג'ייקוב, באנגליה של סוף המאה השבע‑עשרה נפוץ "אינדיבידואליזם אדנותי" (Possessive Individualism): תפיסת הפרט את עצמו כאדון בלעדי של כישוריו, כבלתי תלוי וכמי שלא חייב דבר לחברה.

    אינדיבידואליזם כזה, שמבין חירות כחופש ממגבלות שמטילים אחרים, שמוצא בחוסר תלות באחרים מעלה ומחשיב את כישורי האדם לשלו בלבד, ללא חוב כלשהו לסביבתו, התפתח במאה השבע‑עשרה במיוחד באנגליה.
    אחרי ביקורו באנגליה ב‑1729 כתב מונטסקייה כי "האנגלים מצטיינים מכל עמי עולם בשלושה עניינים חשובים: באדיקות דתית, במסחר ובחירות".

    האדיקות הזאת, הפוריטנית, היא אדיקות דתית אינדיבידואליסטית שמרוכזת בחייו הפנימיים ומצפונו של הפרט. היא מכוננת שיח שם חופש מצפון, של זכויות.

    תפיסת העולם הפוריטנית, כפי שכותב מקס ובר במחקרו הידוע על האתוס הפרוטסטנטי ורוח הקפיטליזם, "עמדה בערש האדם הכלכלי המודרני", דהיינו בנקודת הלידה של האינדיבידואל היוזם, השיטתי, התבוני והאוטונומי.

    את אלה הורישה אנגליה לעולם, לטוב ולרע.

    המלכה המנוחה חיה את חייה וחזתה בפירוק האימפריה הבריטית. בריטניה בתקופתה נסוגה מכל כיבושיה והצטמצמה חזרה לאי שלה. שלא כמו שליטים אחרים על אימפריות עבר (סתם דוגמא, פוטין), היא או הבריטים לא חלמו על ניסיון עיוור וכושל להחזיק בכוח במה שהיה ברור שבלתי אפשרי. הם הרפו מכל זה בקור רוח. זה היה הדבר הבריטי לעשות.

    Liked by 1 person

  8. מעניין, למה פשוט לא שמת את הלינק לאתר של פריסקו? טוב ממילא לא הייתי קורא אותו אני לא סובל אותו. תמיד אומר דברים טריויאלים. לא הזכיר את המהפכה התעשיתית שהתחילה שמה.
    מדוע אם כך הבריטים הנאורים החליטו לשים את הביצים בסל של המוסלמים?

    פרטים לא יכולים לזהות את האינטרס העצמי שלהם ולפעול להשגתו בעזרת התבונה המעשית שלהם כששילטון והחברה לא מאפשרים זאת. אם יש לך נטיות פסיכופטיות אולי תצליח במדינות דיקטטוריות כי זה מה שהן המוסלמיות הקומוניסטיות, אבל אצל המוסלמים יש את כל הסימנים שזה פשוט לא עובד. איפה יש דמוקרטיה במדינה מוסלמית? מלאזיה אולי. אולי אינדונזיה אבל גם זה רק בדור האחרון. אצל הערבים אין בכלל. תוניסיה ז"ל תוך זמן קצר.
    יש איזה פרטים שהאינטרס העצמי שלהם שונה מכסף שיצליחו? אפילו אומנות בלתי אפשרית. שמעתי שבורודין חלה כשסטאלין אמר שהמוזיקה שלו נשמעת יותר מדי קפיטאליסטית.
    צריך שהמשפט ופסק הדין יעשו על ידי מחשבים והם כבר יכמתו את כל מה שעשוי היה להשפיע על הנאשם לנהוג כמו שנהג. ספירו אגניו סגן הנשיא של ניקסון שיכול היה להיות נשיא אמר המנובלים שינו את החוקים ולא סיפרו לי. זה בטח גם מה שביבי אומר.
    אין ספק שהבלוג שלך נאור יותר מהשטויות שכותב תמריץ, המלכה אליזבט היתה זקנה אלגנטית. היה לה שער שיבה והיא אהבה לשתות תה. װוּ איז דער בית־הכסא?

    אהבתי

  9. קמיליה,
    את המאמר הזה כתבתי כמה פעמים ובחלק מהפעמים הוא היה על חרדים במקום על מוסלמים. בסוף פרסמתי את הגרסה של המוסלמים בעיקר בגלל חלק א שפותח דיון על הכשל הכלכלי של המוסלמים להקים כלכלת שוק.

    Liked by 1 person

  10. אבירם,,
    הדיון הישראלי כל כך מנותק מההקשר ההיסטורי היהודי שלפעמים קשה לאנשים להבין מה בעצם היו היהודים בגולה. הסוציולוג האחרון שכתב על זה היה יעקב כץ בספרו הגדול "מסורת ומשבר". תלמידו שמואל נוח אייזנשטדט היה מודע לכך אבל התמקד במהפכה הציונית. ואז הגיעו הפוסט מודרנים הביקורתיים במתקפה על אייזנשטדט אך הם במקום לחזור ליעקב כץ התרחקו ממנו עוד יותר. הנה פוסט ישן עם ביקורת על המושג היהודים הערבים:
    https://yuddaaled.wordpress.com/2018/07/10/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9%d7%a0%d7%9d-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%99%d7%9d/

    אני חושב שהמשפט הפלילי ישאר בידי המדינה. מה שיעבור ללשכות המשפט יהיה המשפט האזרחי. אם תרצה יש כאן הקבלה ליחס בין הממשל הפדרלי בארה"ב למדינות. גם שם הממשל הפדרלי שם גבולות למדינות למשל בסוגיית העבדות (מדינות הדרום) ובסוגיית הפוליגמיה (המורמונים).

    הסיפור על החילוני שנאסר על האישה הנשואה הוא פשוט שופך.

    אהבתי

  11. ענק בישל דייסה,
    זה משחק עדין. יסוד המערביות הוא שהשונה הוא השווה. זה פרדוקס אבל הפרדוקס הזה לקח אותנו רחוק. השמאל לוקח את הפרדוקס הזה ומנסה דרכו לטשטש את השונה. אין באמת שונה בשמאל.

    זה שקר. יש שונות במציאות אבל לצד השונות יש גם שיוויון. ולכן צריך לחשוב על משחק עדין בין השונה לשווה.

    אהבתי

  12. עדנה,
    הציבור הזה של נשים משכילות ליברליות הן גם אלה שתקועות עם חובות הקולג'ים. לפעמים עודף השכלה הוא מלכודת דבש מכל הכיוונים.

    אהבתי

  13. האם העובדה שהיהקות התקבלה כדת או לאום ולא כקואורפורציה בתקופת הנאורות הובילה בסופו של דבר לפוגרומים?

    אהבתי

  14. זו הטענה החרדית וגם של חנה ארנדט. היהודים נשארו שונים אבל לא הצליחו להסביר את השונות שלהם במונחים מודרניים. אם הם היו נשארים מסורתיים ושוליים אולי היו עוזבים אותם. הציונות היא סוג של פתרון לאור המודל המערבי אבל כפי שאנחנו יודעים היטב הביקורת נגד המדינה היהודית ממשיכה גם היום.

    אהבתי

  15. הכשל הכלכלי להקים כלכלת שוק – אינו ייחודי למוסלמים. יתכן שהם אפילו אינם המצטיינים ביותר בתחום זה.
    תחקיר הניו יורק טיימס, על מערכת החינוך החרדית – חסידית, רק מאשר את מה שאנו כבר יודעים מישראל.

    אני הולכת ומגיעה למסקנה ש"קורפורציה" יכולה להיות ביטוי מכובס לכת. מנהיגי כת שחשוב להם יותר לשעבד את נתיניהם ולחבל ביכולתם לברוח מהם – מאשר טובת הנתינים (ו/או ציווי הדת. כמו הציווי להתפרנס בכבוד).

    מכאן, שהמדינה יכולה להשאיר בידי מוסדות הקורפורציה את המשפט רק בנושאים מאוד מוגבלים. כמו תביעות כספיות בין שני נתינים של אותה כת / משפט אזרחי. אך בכל נושא מהותי אחר, ממשפט פלילי ועד קביעת תוכניות הלימוד, עדיף שהמדינה לא תבזר את כוחה למנהיגי כל מיני כתות.

    https://www.zman.co.il/338720/popup/

    Liked by 1 person

  16. במונחים מודרניים המונח כת יכול להיות מדויק למדי. וזהו בדיוק הראש של המהפכה הצרפתית שנלחמה נגד המערכת הקורפורטיבית הימי בינימית וביטלה אותה.

    בפועל מסתבר שהחסידים של המערכות הקורפורטיביות לא נעלמו מהעולם ומצאו דרכים לשגשג דרך המערכות של מדינת הרווחה. אז כאן יש שתי ברירות – או לפרק את מדינת הרווחה או להיות קומוניסטים ולכפות עמדה אחת אחידה על כולם. אפשרות שלישית היא להמשיך בדשדוש ולתהות מה גרוע יותר – מערכת המשפט או החרדים? אין ספק שההבטחה של ביבי לבלז ולחרדים מעצבנת אותי כהוגן.

    אהבתי

  17. בהשוואה לשתי החלופות שהצעת – דשדוש נתפס בעיני כאלטרנטיבה הפחות גרועה.
    בעיקר *אם* יהיה ערני מספיק בכדי לנסות לנצל שעות כושר לאכיפת ערכי הרוב על מיעוטים סוררים.

    הסיבה בגללה איני מעוצבנת

    אהבתי

  18. (תגובתי נקטעה)

    על נתניהו היא השתיקה הרועמת בנושא זה, של לפיד ושל גנץ. על רקע הזכרון שגנץ חתם לחרדים על דף חצי ריק, שיוכלו למלא אותו כרצונם, בתקווה שיסכימו למנותו לראשות הממשלה.

    כנראה נתקלנו באחד המחירים של דמוקרטיה בכלל ושל דמוקרטיה פרלמנטרית מאידך. *יתכן* שבמשטר נשיאותי, דו מפלגתי, כוחם של מיעוטים נחושים ומאורגנים מעט יותר מוגבל.

    Liked by 1 person

  19. גם במשטר נשיאותי הבעיות אותן בעיות וצצים בעיות אחרות. זה נעוץ בעצם קיומו של משטר דמוקרטי הנותן קול אחד שווה לכולם.
    משטרים פרלמנטריים הוכיחו את כוחם להתמודד עם בעיות כמו שקרה בשנות השמונים עם התוכנית הכלכלית שפרקה את המשטר הכלכלי ההסתדרותי. רק שמהערכת צריכה להגיע לפחתי פחת כדי שזה יקרה. סביר להניח שזה יקרה גם מול קבוצות המיעוט הסוררות אבל בינתיים אנחנו תקועים.

    אהבתי

  20. עמדה שונה משל שנינו של שנרב.
    אמנם איני מקבלת את סדרי העדיפויות שלו בין ערכים מתנגשים – אך זו עמדה שאני חייבת להעריך.

    בכדי להקצין, נזכרתי שאחת מתת הקסטות בהודו היא של מקבצי הנדבות. בכדי להעצים את יכולת ילדיהם להתפרנס בכבוד (קרי לקבץ נדבות ביעילות) – הם מטילים בחלקם מומים בולטים לעין. כדוגמת כריתת יד או רגל.

    סיפור (אמיתי) שמבליט גם את אפשרות הבחירה החופשית של עוברי האורח בהודו – האם לתת לילדים נכים נדבות נדיבות אם לאו. בחירה שלמעשה כמעט ואינה קיימת לציבור משלמי המיסים במדינת רווחה, שהפוליטיקאים שלה מוכנים לתגמל בנדיבות המוני "טרמפיסטים".

    https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02C3kPVJySMEK9xRWAWV7W2k9uLniRAx4iBEhVhfoF3zDZypgmhYPGAu6XUAw1CpRfl&id=100051456511332&m_entstream_source=timeline&mds=%2Ftrust%2Fafro%2Fdialog%3Fcontext%3D%257B%2522session_id%2522%253A%2522cd7ba3a7-e9d2-473e-bbad-8d1b2ffbbc8a%2522%252C%2522support_type%2522%253A%2522chevron%2522%252C%2522type%2522%253A2%252C%2522story_location%2522%253A%2522permalink%2522%252C%2522entry_point%2522%253A%2522comment%2522%252C%2522reportable_ent_token%2522%253A%25221024655834895931%2522%257D%26gfid%3DAQDGLAsuMA5yU_304-E&mdf=1

    אהבתי

  21. בסופו של דבר האיקראינים כן יצאו למתקפת נגד מוצלחת, למרות הטענות של אלכס שאני מעריך. אז האינטואיציה של קמיליה דייקה.
    ***
    קורפורציה (בעברית: שְׂדֵרָה) היא מעמד חברתי בעל זכויות מיוחדות, יחידת-בניין מרכזית של הסדר הציבורי בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת.

    בימי הביניים באירופה שימש המושג קורפורציה לתיאור גופים משפטיים בעלי חוקים, מנהגים ומערכות משפט משל עצמם, שהתבדלו האחד מהשני והיו נבדלים מחצר השליט וממנגנונו. היו מסמכים משפטיים שהגדירו במדויק את מעמדה של כל קבוצה דתית, אתנית וחברתית בהסדר הקורפורטיבי. כל קורפורציה קיבלה מהפיאודל המתאים סמכויות שלטוניות, סמכויות גביית מיסים וסמכויות שיפוט כלפי חבריה.

    אז אולי צריך להיות זהיר בשימוש במילה כת, האם החסידות זו כת דתית? האם גילדת נהגי אגד זו כת? אנשים שיש להם מקצוע משותף או ערכים משותפים. לתת להם לדון את עצמם לפי הכללים שלהם עד גבול מסויים זה שוק חופשי פתוח, ליברלי.

    אהבתי

  22. "היהודים נשארו שונים אבל לא הצליחו להסביר את השונות שלהם במונחים מודרניים."

    אנחנו חוזרים לשאלה האם עם יכול להיות קוארפורציה. האם הוא יכול להתקיים בתוך עם אחר ולהכריז על עצמו כחלק אינטגרלי ועדיין לשמור על יחודיות בלי ליצור עוינות. חלק מהגוף.
    בדרך כלל זו הדת שהביאה לקשיים. האיסלם מאחד את המהגרים באירופה והם יוצרים את הבעיות. האם מוסלמי יכול להיות שבדי? איטלקי?
    נתקלתי במדינות אחרות בקבוצות שקשרו קשר כיון שהגיעו ממדינות אחרות אבל הם לא היו עויינות למדינה המארחת. אי אפשר לקיים פוראליזם. זה יוצר מתח.

    כיצד לדעתך היהודים יכלו להציג את עצמם במאה ה 20 מבלי ליצור מתח? דת שונה, מצליחים כלכלית טוב יותר.
    אפשר לראות אצל היהודים האמריקאים קונפליקטים

    אהבתי

  23. לפיד: "אנחנו ניצחנו את מכונת ההסתה והרעל ארבע פעמים, ננצח אותה גם בפעם החמישית. לא ניתן לה להרוס לנו את הבית".

    כשאני קוראת את המשפט הזה אני מבינה שיש אנשים שמזדהים אתו, מאמינים בתוכן מבלי לנסות להבין. האם זו שטיפת מוח? הם נופלים למילים יפות ולא לתוכן?
    קראתי ולמדתי על בשרי שנרקיסיטים נוטים להאשים אחרים בחולשות שלהם.
    המדיניות של השמאל היתה בשנים האחרונות פגיעה לגופו של אדם ולא לתוכן. יש חזרה על המשפט שבפועל אין הבדל רב בין המפלגות אבל זה איננו נכון. אנחנו רואים סביבנו אנשים שונים בעלי אינטרסים כלכלים שונים שחושבים שיש לפתור בעיות בדרך אחרת. ובעיקר אצלנו בנושא העקרוני של להתקיים או לחדול מול הערבים.
    אני מאמינה שסער גנץ לפיד ויתכן שבנט מאמינים בהאשמות שלהם כנגד הימין ונתניהו, נרקיסיסטים מאמינים לשקרים של עצמם. אני כבר לא מדברת על מר"ץ ששם זו נראת לי סריטה במוח.
    אבל איך כל השמאלנים או רוב השמאלנים לא מבין שהוא הולך לאבדון? האם תמיד העם היה מטומטם?

    אהבתי

  24. ג'ורג' קרלין הקומיקאי אמר שתחשוב על כמה טיפש האמריקאי הממוצע ותבין שחצי מהאמריקאים טיפשים יותר.
    זו המציאות, איך מתמודדים אתה?
    אולי דמוקרטיה נשיאותית היא פתרון עדיף? מדוע בוטל הניסיון של בחירות ישירות לראש ממשלה?

    כרגע נראה שיותם הקסם, יאיר לפיד ישאר ראש ממשלה להרבה זמן. או שהפריץ ימות או שהכלב ימות.

    אהבתי

  25. לאבירם,
    כתבת:
    "בסופו של דבר האיקראינים כן יצאו למתקפת נגד מוצלחת, למרות הטענות של אלכס שאני מעריך. אז האינטואיציה של קמיליה דייקה …"
    ———-
    רק בכדי להבהיר,

    1. איני מעריכה את האינטואיציה שלי כמצטיינת במיוחד. פעמים רבות מדי היא הטעתה אותי.

    2. לא טענתי שלהערכתי האוקראינים ינצחו. וגם לא שהרוסים ינצחו.
    הערכתי שאנו עדין מאוד רחוקים מסיום מלחמת התשה, שכנראה תהיה מאוד ארוכה.
    כיון שבמלחמה זו אף אחד מהצדדים לא יוכל להרשות לעצמו להיכנע ולהודות בתבוסתו + שני הצדדים מקבלים משלוחים נדיבים של אמצעי לחימה ותחמושת מכוחות חיצונים. כוחות שאינם מוכנים ש"הצד שלהם" יובס. אני חוששת שהאמריקאים ונאטו יהיו מוכנים להילחם עד מות החיל האוקראיני האחרון, והסינים (דרך מדינות חסות כמו צפון קוריאה) יהיו מוכנים להילחם עד מות החיל הרוסי האחרון.

    3. נדמה לי שגם הרוסים וגם האוקראינים יסבלו קשות, גם עשרות שנים אחרי תום הקרבות ביניהם.

    Liked by 1 person

  26. עדנה שאלה:
    " … כיצד לדעתך היהודים יכלו להציג את עצמם במאה ה 20 מבלי ליצור מתח? דת שונה, מצליחים כלכלית טוב יותר. אפשר לראות אצל היהודים האמריקאים קונפליקטים."
    —————————
    השאלה המקדימה ההכרחית היא מהי המטרה של אותם יהודים.

    א. אם מטרת העל שלהם היא התערות / התבוללות מוצלחת בקרב העמים שבקרבם הם חיים:
    – עדיף להם להציג את היהדות כדת בלבד (בדומה למאמינים בנצרות או בבודהיזם, ללא כל שיוך אתני לאיזשהו עם, מדינה או קהילה) +
    – להשתדל להתרחק מכל ריכוז של מאמינים בדת היהודית (כולל התרחקות משכונות יהודיות, משליחת ילדיהם לבתי ספר יהודים ועוד).

    כך לא יהיה ניתן להאשים אותם בנאמנות כפולה + ניתן לסמוך על תהליכי החילון, שקורים לכל הדתות בערים הענקיות, שימחקו בהדרגה גם את סממני השוני בין המאמינים בדת היהודית לבין המאמינים בדתות אחרות.

    ב. אם מטרת העל היא המשכיות העם היהודי לעוד מאה או אלף או עשרת אלפים השנים הקרובות – פתוחות לפניהם שתי דרכים:
    1. הסתגרות בקהילות מבודדות היטב מהסביבה, כדוגמת בני האמיש, חסידויות חרדיות וכתות מודרניות. לא ניתן לזלזל בכוח החיות של קהילות מאוד מגובשות ומבודדות + להתפלל מספר פעמים ביום שלא יצא עליהם קצפם של העמים שבקרבם הם חיים. במקביל, עליהם לגלות מספיק ערנות לכל סימני סכנה אפשרית לקהילתם + מספיק אמצעים וכישורים הנדרשים לבריחה מבבעוד מועד ממקום אחד למשנהו.

    2. לטעון שהיהדות היא גם (או רק) קבוצה אתנית. כלומר שהאמונה בדת היהודית אינה תנאי הכרחי להשתייכות. מהזיהוי האתני נובע שגם ליהודים זכות להגדרה עצמית. כלומר שגם להם, בדומה לכל שאר העמים, זכות למדינה משלהם, שבה יהוו את רוב האוכלוסיה. רק החיים במדינה שבה הרוב יהודים יאפשרו *גם* לחילונים (ולדתל'שים) לשמר את יהדותם של צאצאיהם גם במאה ה 22 וה 23.
    במקביל, ברור שידרש מהם להצליח להגן על מדינת היהודים מכל המבקשים להחריבה. האופציה להימלט למקום מבטחים מתאימה יותר לקהילות המונות אלפי איש מאשר למדינה שמכילה מיליוני יהודים.

    Liked by 1 person

  27. קמיליה,
    למה הנייר העמדה של הרב מיכי אמור לעניין כל יהודי וישראלי גם אם הוא לא מאמין? לכאורה הרב מיכאל אברהם מדבר למאמינים בלבד.

    אהבתי

  28. לי.ד.,

    שתי משפחות עיקריות של נימוקים:

    א. בכדי לנסות לזהות כל מיני זרמי עומק בקרב ציבור משמעותי, שהולך וגדל בהתמדה, של שומרי מצוות. ציבור שהולכות וגוברות השפעותיו על כלל המדינה. כולל השפעות עתידיות פוטנציאליות על הפוליטיקה הארצית, על עתיד הרבנות הראשית ויחסי דת – מדינה ועוד.

    ב. חלק מהקונפליקטים הפנימים והחברתיים המתוארים בחוברת – אינם ייחודיים לשומרי מצוות. הם אוניברסלים, ויכולים להימצא גם בקרב גויים, אתאיסטים ועוד.

    (ג. בשוליים – בגלל הערכה לפועלו של אדם *בן זמננו*, שהקדיש כל כך הרבה זמן ומאמץ לדיון בנושאים רעיוניים – אידיאולוגיים טהורים. אות לתמיכה באדם שכתב חוברת ארוכה ומפיץ אותה חינם)

    (המשך יבוא)

    Liked by 1 person

  29. (המשך)

    ב. כחילונית, הדיון בשאלה האם ראוי שאשכנזי יכפור במסורת אבותיו (ואמהותיו) ויאכל קטניות בפסח – נטול חשיבות בעיני. (אלא אם זהו רמז משמעותי למגמה של ניפוץ החומות שהקימו אשכנזים – דתיים בכדי לבדל עצמם ממזרחים – דתיים).

    אבל העיסוק בשאלה באיזה נושאים ראוי שאמשיך את המסורות שקבעו בעבר בני משפחתי ובני עמי, ובאיזה נושאים ראוי שאאמץ ערכים מודרניים / אינדיוידואליסטים / קוסמופוליטיים בעל חשיבות גבוהה בעיני.
    שאלה שיש לה, לדוגמא, השלכות על השאלה האם להביא ילדים לעולם, ואם כן: כמה ילדים. על מה יהיה מאוד חשוב לי לנסות לחנכם ומה ימצא במקומות נמוכים יותר בסדרי העדיפויות הערכיים שלי.
    לדוגמא, באיזו מידה עלי לנסות להתעקש שילדי, לאחר שיתבגרו, ישארו לחיות באותה מדינה שבני משפחתם בחרו לעלות אליה לפני 4 דורות. שקיימת חשיבות רבה לכך שינשאו רק ליהודים/ות ועוד ועוד.

    ***
    דוגמא מרהיבה לקונפליקט מסורת – מודרנה ניתן למצוא בתגובה עדכנית של שי שפירא באתר של תמריץ (מצ'ב). חילוני שבחר לחיות, ולגדל ילדים, בהולנד (אין לי מושג האם אם ילדיו היא יהודיה אם לאו).
    מעין הוכחה לכך שקונפליקט זהותי זה אינו ייחודי לציבור שומרי מצוות אלא אוניברסלי.
    _______________________________
    " … לא יודע עד כמה זה מתאר את שאר העולם, אבל הניסיון האישי שלי – קיבלתי הרבה תעמולה בעד ונגד ילודה במהלך חיי. גדלתי בסביבה חילונית שכיום היא כנראה חממה לתעמולה פרוגרסיביות – אז זה עוד לא היה ככה, אבל הנקודה החשובה לדעתי היא הניתוק מההיסטוריה והמסורת, וזה היה כבר אז. כנער או כגבר צעיר לא ממש היה ברור לי עניין הבאת הילדים, פרט ללשמח את סבתא לא הייתי בטוח אם יש טעם בזה. רק כשהתחלתי להתעניין בהיסטוריה ובעולם, והתחלתי לראות את עצמי כחוליה האחרונה בשרשרת הדורות בת מאות או אלפי השנים של החברה האנושית באופן כללי, החברה היהודית באופן ספציפי, והמשפחה שלי באופן עוד יותר ספציפי, אז התחיל להיות ברור לי שאני רוצה להמשיך את השרשרת הזאת ולהביא ילדים שימשיכו את השרשרת לעתיד.

    מסקנה (כאמור, לא מבוססת אלא על הניסיון האישי שלי) – החילונים המנותקים שהתעמולה הזאת מכוונת אליהם ימשיכו לא להביא ילדים עם או בלי התעמולה; יהודים מאמינים וחילונים שמחוברים למסורת ימשיכו להביא ילדים עם או בלי תעמולה. לדעתי אף אחד לא באמת מקבל החלטה כזאת משיקולים אסטרטגיים של הצלת כדור הארץ, זה לכל היותר הסבר בדיעבד."

    Liked by 1 person

  30. Egypt military spending/defense budget for 2020 was $4.51B, a 20.35% increase from 2019
    . Egypt military spending/defense budget for 2019 was $3.74B, a 20.01% increase from 2018. Egypt military spending/defense budget for 2018 was $3.12B, a 12.8% increase from 2017.

    אהבתי

  31. קמיליה התגובה של שי הנ"ל לא מדוייקת, מדיניות הממשלה בהחלט יכולה להשפיע על הילודה. אם יציעו חינוך חינם, וחינוך איכותי, מענקים על כל ילד, זה בהחלט יעודד ילודה., בכל מקרה ילדים זו המשמעות לחיים ואם אין לך – בזבזת את חייך. את מכירה מישהו שאיננו פסיכופט ויצטער על שגידל ילדים?

    אהבתי

  32. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3749401,00.html

    הכמוסה
    "גוגל ופייסבוק יודעות איזה פילטרים יש לך במוח ומשפיעות עליהם באופן פעיל"
    פרופ' אורי חסון מאוניברסיטת פרינסטון רוצה לדעת איך אנחנו מעבירים את המחשבות שיש לנו בראש למוח של מישהו אחר. לקסם הזה קוראים "איחוד מוחות", והוא רק נקודת הפתיחה לשיחה עם חסון, שמובילה לכוחם של מספרי סיפורים, למניפולציות של מפרסמים ופוליטיקאים, וגם לסכנה שבפילטרים של גוגל ופייסבוק

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s