האם מבחני פיזה מוכיחים שהשחורים טיפשים?

אחת השאלות שעלו בעקבות מבחני פיז"ה היא שאלת פער האינטליגנציה של חברות שונות. על פי הטענה הפער בתוצאות המבחנים השונים מיוחס לשוני בIQ שבתורו מיוחס לשוני גנטי בין קבוצות שונות. לקבוצות שונות יש גנטיקה שונה ולכן גם אינטליגנציה שונה. מי שמוביל את הטיעון הזה במרחב הבלוגיספירה הישראלי הוא הבלוגר תמריץ. על פי תמריץ את השוני בתוצאות של מבחני אינטליגנציה שונים צריך להסביר על פי הגנטיקה השונה של קבוצות אנושיות שונות.

מבחינה מדעית אין ספק שההיפותזה הזו קיימת ויכול להיות שהיא גם נכונה בהיבטים שונים. עם זאת היא לא מחייבת ובפוסט הנוכחי אני ארצה להציע לצידה היפותזה שונה אשר תסביר את השונות בתוצאות המבחנים השונים. כדי להסביר זאת אני אקבל את טענת תמריץ לפיה עולה מהמבחנים שוני בין קבוצות אוכלוסייה שונות אך למרות זאת אטען כי את השוני הזה ניתן להסביר בעזרת גורמים אחרים ולאו דווקא אינטליגנציה.

בחרתי להשתמש במבחני פיז"ה מ2018 (מאז לא ראיתי שהיו חדשים) ולבחון דרכם את הפערים הבולטים. שלושת הפערים המרכזיים שארצה לבחון הם הפער בין שחורים ללבנים בארה"ב, הנחיתות של ערבים במזרח התיכון והפער במדינות דרום אמריקה בין צ'ילה וארגוואי לשאר המדינות היבשת. את הפער בין יבשת אפריקה לשאר היבשות אני לא אסביר. לטעמי ההסבר יכול להיות גנטי כפי שיש לא מעט שמתעקשים (למשל דרור כאן בתגובה) והוא יכול להיות תרבותי. אני מזכיר שהשבטים הגרמניים כשלו במשך אלף שנים לאחר נפילת האימפריה הרומית מלאמץ מוסדות רומיים בסיסיים כמו צבא קבע, מס קבע, מוסד האזרחות ועוד. קשה לי להאמין שהיה פער גנטי גדול כל כך בין הרומיים לגרמניים. לדעתי, יש משקל רב לתרבות לצד הגנטיקה ולכן המצב האפריקאי חורג מגבולות ההסבר שלי. יכול להיות שזה תלוי באינטליגנציה ויכול להיות שהוא תלוי בגורמים אחרים.

אז מה הבסיס לפער הקיים? ההנחה של תמריץ היא שזה תלוי באינטלגנציה. השחורים טיפשים והלבנים חכמים. הערבים טיפשים וכן תושבי דרום אמריקה. ואולי זה גורם אחר? בוא נחשוב על התנאים לבחינה מוצלחת של פיזה או כל מבחן אינטליגנציה אחר. תנאי אחד הוא שהמבחן אכן יבדוק אינטליגנציה. על זה יש דיונים אבל אני אניח כאן שהוא אכן בודק אינטליגנציה. התנאי השני שכמו כל מבחן הוא יהיה כתוב בשפה המובנת לנבחן. באופן בסיסי עדיף שזו תהיה שפת האם שלו. אנשים, במיוחד ממעמדות נמוכים מתקשים להבין שפות שאינן שפות האם שלהם. הם חיים בשפה שלהם ובקושי משתלטים על שפה אחרת, דומה ככל שתהיה. ההנחה הבסיסית היא שמבחנים נכתבים בשפה המובנית לנבחנים אבל זו איננה הנחה וודאית.

האם שחורים בארה"ב מדברים בינם לבין עצמם באותה שפה אנגלית המדוברת על ידי לבנים? התשובה היא לא. בפוסט של הבלוג הבלשני דגש קל אפשר לראות כיצד השפה של שחורים בארה"ב שונה מהשפה האנגלית המקובלת בארה"ב עד כדי חוסר הבנה של הדוברים הלבנים את השפה של העדה השחורה. מדובר בשתי שפות שונות. זה שונה ממהגרים. אצל מהגרים יש כנראה תהליך במוח שמזהה מעבר לארץ עם שפה אחרת ומביא לאימוץ של השפה האחרת. כאן לעומת זאת שתי השפות ממשיכות להתקיים זו לצד זו בלי אימוץ של שפת הרוב בידי המיעוט. אני חושב שהתהליך זה עובר לא רק על שחורים אלא גם על לבנים מהמעמדות הפועלים בארצות הברית. רבים מייחסים לטרמפ אינטליגנציה מוגבלת כתוצאה מהשפה שלו. אך מה אם זו לא האינטליגנציה אלא הבחירה שלו לדבר בשפה שאותה מבינים הלבנים הפועלים בארה"ב? שפות משתנות. ארכיאולוגים מצאו כי השפה שדברו המעמדות הנמוכים באימפריה הרומית כבר לא הייתה לטינית קלאסית אלא שפת בינים בין הלטינית לשפות הלטיניות המאוחרות יותר שהתפתחו ממנה כמו ספרדית, איטלקית, צרפתית ורומנית. תהליך דומה קורה, סביר להניח, בארצות הברית. בשלב מסוים האנגלית המדוברת היום תוגדר כשפה לא מדוברת ותשאר נחלתן של אליטות מנותקות. פוליטיקאים בהיותם נדרשים להיבחר על ידי ציבור שמבין אותם יעברו לדבר את השפה שלו כמו שטרמפ עשה.

מה עם הערבים? גם אצל הערבים קיים פער בין השפות המדוברות לבין הערבית הקאלסית. מסיבות של פאן לאומיות ערבית השפה הנלמדת היא ערבית קלאסית המעובדת לעיבוד מודרני אך במרבית הארצות זו לא השפה המדוברת. המרחק בין המצרית, הסורית העירקאית והמרוקאית ובין הערבית הקלאסית הוא כמו המרחק בין השפות הלטיניות העכשוויות ובין הלטינית הקלאסית. אלו שפות שונות.

גם דרום אמריקה מאופיינת בפער לשוני. במרבית הארצות האוכלוסיה הנמוכה היא ממוצא אינדיאני וסביר להניח שהיא מדברת בעירוב של ספרדית ושפות ממוצא אינדיאני. בבוליביה זה צף על פני השטח אבל אני מאמין שזה נכון גם לוונצואלה, לארגנטינה ועוד. המדינות היחידות שהשיגו המוגניות לשונית ספרדית במה שמכונה אמריקה הלטינית הן צ'ילה ואורגוואי ולא במקרה הן מצליחות יותר במבחני פיז"ה. יש לכך גם השפעה על הצלחת הדמוקרטיה באותן ארצות. ציינו את הצורך של פוליטיקאים לדבר בשפה שההמון מבין. אם הפוליטיקאים באותן מדינות שייכים לאליטות הספרדיות ומדברים בשפה שאיננה מובנת במילואה על ידי ההמון, קיים ניתוק מובנה בין המערכת הפוליטית להמון האינדיאני, שמביא לחולשת הדמוקרטיות באותן מדינות.

אם הניתוח שלי נכון אזי הנבחנים באותן ארצות מגיעים למבחני האינטליגנציה עם חולשה מובנית. לא תמיד הם מבינים את השאלות במבחן (שגם ככה נבנה באופן מבלבל בכוונה) ועושים טעויות הנובעות מחוסר הבנה. אני זוכר לפני כמה שנים בנר שמיני של חנוכה שנקלעתי לחנות אנג'ל ורציתי לקנות מוצר. משום מה לא היה שם אף מוכר אלא רק הפועל הערבי שהשאירו אותו כאחראי על הקופה. רציתי לשלם עם כרטיס אבל מה שהוא לא עשה, זה הסתיים עם תשלום במזומן. בסוף הוא ביקש ממני לעבור איתו על התהליך בקופה ושם במקום שהוא התבלבל ולחץ על תשלום במזומן תיקנתי אותו לתשלום בכרטיס (בתמורה הוא נתן לי סופגניה לא מוצלחת אחרונה שנשארה). אם התיאוריה שלי נכונה אזי כדי לבחון באופן מדויק את האינטליגנציה של אותן קבוצות צריך לבחון אותן בשפת האם שלהם, שחורים בדיאלקט הפנימי שלהם, ערבים בשפות העכשוויות שלהם ואינדיאנים בשפות האינדיאניות. חלק מהסיבוך הוא שהשפות הללו מוכחשות בידי המדינות שבהן הם חיים. באמריקה מצופה שכולם ידברו אנגלית תקנית, בארצות ערב ערבית קלאסית מודרנית ובדרום אמריקה ספרדית או פרטוגזית (גם בברזיל יש איזה שהוא פער). אף אחד לא מלמד אנגלית שחורה בבית הספר או ערבית עירקאית או שפה אינדיאנית כזו או אחרת. ולכן קיים פער מובנה אצל התלמידים בבחינות הללו שמביא לתוצאות הנמוכות הקיימות.

12 תגובות בנושא “האם מבחני פיזה מוכיחים שהשחורים טיפשים?

  1. רוצה רק להעיר שההיספנים והשחורים בארה״ב מוציאים ציונים יותר טובים משנדמה אולי מהפוסט. ההיספנים הם ברמה של קפריסין. השחורים ברמה של טורקיה ותאילנד.
    זה אולי דווקא יפתיע אנשים. מדינות עם ציוני פיז״ה דומים לשתי הקבוצות האלו הן בסך הכול מדינות שמתפקדות סביר.
    הציונים באמריקה הלטינית ובעולם הערבי יותר מזעזעים. ובאפריקה בכלל..

    Liked by 2 אנשים

  2. אני דנתי בפער המקומי בין לבנים לשחורים. לא במקום האבסולוטי שלהם. את הציונים הטובים שלהם באופן אבסולוטי כל אחד יכול להסביר על פי שיטתו. תומכי הגנטיקה יסבירו שמעורב להם גנים לבנים. תומכי התרבות יצביעו על הפקטור התרבותי של ההשתייכות לארצות הברית וכו'.

    Liked by 2 אנשים

  3. אינטלגנציה בשונות מסויימת יש גם בין בעלי חיים מאותו המין. לא חקרתי לעומק אבל סבור אני, שאין קשר מובהק בין מבחני פיזה לאינטלגנציה ובטח ובטח שאין קשר גנטי.
    היינו, מי שדרך קשתו וקמה אלומתו וגם ניצבה, מקבל אני שהוא "אינטלגנט". מה קורה עם הנכשל. כאן אינני בטוח שלנשלול ממנו אוטומטית את התואר "אינטלגנט".
    ( במאמר מוסגר מאוד. ברור שיש סוגי אינטלגנציה שונים. אך זה לא המקום).
    סיבות הכשלון יכולים להיות בהחלט סביב ענייני שפה ותרבות כפי שהרחבת. יתכן קושי כזה או אחר. ויתכן שהנכשל אינו אינטלגנט;)

    אהבתי

  4. ההתייחסות לשפת המבחנים מעניינת.
    היא יכולה להסביר, במידת מה לפחות, את האינטליגנציה המאוד מאוד נמוכה שנמדדה במדינות אפריקה. כל מדינה אפריקאית מורכבת מהמוני שבטים, וסביר להניח שלכל שבט שפת דיבור שונה במעט משל השבט השכן.
    אבל סביר לא פחות להניח שבעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע – ישלטו לא רק בשפה של השבט אליו נולדו אלא גם בשפה הרשמית של המדינה (ואולי גם בשפות זרות נוספות).

    קיימים לא מעט מחקרים על ילדים שגודלו כדו לשוניים.
    עבור רובם המכריע של ילדים אלו – נמצאו לא מעט יתרונות לדו לשוניים בהשוואה לילדים שגודלו על שפת אם אחת בלבד.
    הורים אינטליגנטים ומודעים מהמיעוט, החיים בתוך קבוצת רוב ששפתה שונה, היו אמורים לחשוף את ילדיהם *גם* לשפת הרוב, הרבה לפני הגיעם לגיל ההתבגרות.
    מחדל שלהם בתחום זה יכול להעיד שההורים עצמם אינם כל כך מודעים ואינטליגנטים. בעייה שיכולה לעבור לילדיהם דרך הגנטיקה ו/או דרך הסביבה. (בעיני סביר להניח שדרך שני הערוצים גם יחד).

    עולה השאלה האם שחורים בארה'ב, שאינם שולטים היטב *גם* "באנגלית הלבנה", בנוסף לאנגלית השחורה, יכולים להיות מאוד אינטליגנטיים. ניתן להניח, לכל הפחות, שהם ממעטים בהאזנה לרשתות רדיו טלוויזיה מיין-סטרימיות וממעטים בקריאה (סביר שהרשתות המיינסטרימיות משדרות בשפה התקנית של המדינה, שהספרים נכתבו ב"אנגלית לבנה" וכד')

    ספקות דומים עולים לגבי ערבים שאינם שולטים היטב *גם* בערבית ספרותית קלאסית (בנוסף לערבית המדוברת, לאנגלית ובישראל גם לעברית). כמעט בלתי אפשרי שערבים המרבים בקריאה לא ישלטו היטב גם בערבית קלאסית – ספרותית. זהו לכל הפחות סימן שלא מדובר האליטה המכילה של אותה קבוצה.

    לא ברור האם הסתפקות בשפה המדוברת בשכונה (להבדיל משפת הרוב / משפת הטקסטים הכתובים) נובעת ממגבלות אינטליגנציה ו/או ממגבלות תרבותיות (תרבויות המועברות מפה לאוזן בהשוואה לתרבויות אוריינות).
    כאמור, בעיני סביר להניח שמדובר בשילוב בין שני סוגי המגבלויות.

    אהבתי

  5. אני מתייחס בעיקר לממוצע. הקצוות פחות חשובים לי. העובדה שמעמדות עליונים באופן קבוע מקנים שתי שפות לילדים שלהם היא נכונה אבל כאשר מסתכלים על הצלחה כלל חברתית הממוצע הכללי הרבה יותר חשוב. בדיוק כמו שבצבא האיכות של הגדודים הגדולים היא הרבה יותר חשובה מהאיכות של יחידות עלית (וזו אחת הטעויות של צה"ל מהשנים האחרונות עם חטיבת הקומנדו).

    באפריקה יש שבטים מרובים אבל החל מאזור קונגו יש שפה אחת עיקרית של הבנטו. סביר להניח שיש לה ויראנטים מקומיים אבל מדובר בשפה אחת.

    השאלה מדוע רוב העולם איננו דו לשוני כמו האליטות איננה חשובה. הנקודה בלאומיות שהיא מתבססת על שפת הרוב הממשי ולא תובעת ממנו להיות דו לשוני. מכאן ההצלחה שלה. הדרישה שהמוני אינדיאנים, ערבים, או דוברי שפת הבנטו יהיו דו לשוניים היא מיותרת כאשר אפשר להכיר בכך שזו השפות הלאומיות של אותן עמים ולעבוד איתן.

    אהבתי

  6. מקובלת עלי ההתמקדות במרכז העקומה הנורמלית ולא בקצותיה.

    מקובלת עלי גם הטענה ששפה היא מרכיב משמעותי בזהות הקבוצתית / הלאומית, ורוב האנשים לא יהיו מוכנים שלא ללמד את ילדיהם את שפת האם שלהם. גם אם זו שפת מיעוט די זניחה, לא פופולרית ולא שימושית לרוב צרכיי הפרנסה, המסחר וההתמודדות עם הרשויות.

    אבל אני מתקשה להבין את ההבחנה שאתה מבצע בין הלשונות של מיעוטים (כולל מיעוטים ילידיים) לבין השפות בהן שולטים מהגרים.

    כתבת בפוסט:
    ——————-
    "… מדובר בשתי שפות שונות. זה שונה ממהגרים. אצל מהגרים יש כנראה תהליך במוח שמזהה מעבר לארץ עם שפה אחרת ומביא לאימוץ של השפה האחרת. כאן לעומת זאת שתי השפות ממשיכות להתקיים זו לצד זו בלי אימוץ של שפת הרוב בידי המיעוט. …"
    ——————-
    למיטב ידיעתי *רוב* היהודים, בכל התקופות ובכל הגלויות, שלטו בשתי שפות לפחות.
    שפת האם שלהם, אותה יהודים דיברו בינם לבין עצמם (כמו יידיש, לדינו, יהודית – מרוקאית ועוד) + שפת הרוב במדינה בה חיו (כמו פולנית, ערבית – מרוקאית ועוד).
    יהודי האליטות שלטו לרוב *גם* בשפה הבינ'ל של תקופתם ו/או בשפת המעצמה האזורית (כמו אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית ועוד). אבל גם המוני היהודים הפשוטים הבינו שהם חייבים לדבר *גם* בשפת מדינתם, שפת הרשויות, הפרנסה והמסחר. בלי לוותר במקביל על "השפה היהודית שלהם" שהיוותה מרכיב משמעותי בזהותם.

    מכאן שאיני מבינה כיצד, לטענתך, שחורים ממוצעים בארה'ב או אינדיאנים בדרום אמריקה מרשים לעצמם לא לשלוט היטב גם בשפת המדינה שבה הם חיים ועובדים.

    אלא אם תוסיף הנחה שהאינטליגנציה הממוצעת של השחורים בארה'ב והאינדיאנים בדר' אמריקה נמוכה משמעותית מהאינטליגנציה הממוצעת של היהודים בגלויותיהם השונות. מכאן שהם, בניגוד ליהודים, לא מסוגלים לשלוט ברמה סבירה בשתי שפות.

    Liked by 1 person

  7. לא יודע. אני לא מבין למה הדיאלקט השחור מתעקש להמשיך להתקיים לצד הדיאלקט הלבן. אני יכול להבין למה השפות האינדיאניות ממשיכות להתקיים למטה וכן השפות הפוסט ערביות (ואני אקדיש לכך פוסט). לגבי יהודים אין לי תשובה. במשך תקופה ארוכה יהודים דיברו דיאלקטים משל עצמם ונחשבו כמי שמשבשים את השפה הרשמית. אולי הם לא דיברו שתי שפות? אולי רק במאה ה19 הם החלו לדבר יותר משפה אחת? ואולי אכן יש כאן ביטוי לאינטליגנציה, אבל גבוהה יותר, של יהודים משאר המין האנושי? לא פסלתי את הגורם של אינטליגנציה.

    אפשר לפתח כאן קטגוריות שונות:
    – עמים ילידים
    – מהגרים
    – עמים סוחרים (יהודים, ארמנים, יוונים, צוענים)
    – אליטות רב לאומיות
    אולי יהודים בגלות משתייכים לאליטות.
    לא יודע. יש כאן יותר שאלות מתשובות. אני חושב שבשביל מרבית המין האנושי מתחילים עם שפה אחת ועל בסיסה מוסיפים עוד שפות. אפילו אצל הישראלים זה ככה. יהודים בגלות הם חריגים וזוקקים טיפול נפרד.

    אהבתי

  8. לגבי הטענה שהיספנים מוציאים ציונים טובים יותר, מעט מאד היספנים מגיעים לגיל 15-16 לבית ספר תיכון בארה"ב. זה לא מייצג את הממוצע אלא את העילית.
    פיזה לא משקף אינטלגנציה, לכל היותר אינדיקציה, בגיל 15-16 מי שנמצא בתרבות של חינוך, חברה הורים וכד יכול להצליח על ידי שקידה לא בהכרח גנטיקה.
    שפה שונה אצל כושים אמריקאים היא תרוץ. מבחני אינטלגנציה נזהרים מאד בניטור משתנים שיכולים להשפיע.
    אינטלגנציה זה רק גנטיקה. אי אפשר לעשות מחתול כלב. תומס סאוול מסביר זאת יפה ביו טיוב. השקעה כספית לא מביאה תוצאות מרחיקות לכת ולפעמים אפילו תוצאות שליליות כשמדובר החברות עם אינטלגנציה נמוכה וחוסר דחף, עליהם תמריצים כלכלים לא משפיעים.
    יתכן שבאפריקה יש לתרבות משקל רב, אבל בחברה מערבית ליברלית דמוקרטית זה הכל גנטיקה

    אהבתי

  9. תירוץ שמעורר את הדעת לתופעה מעניינת. אתה מניח שחברות מערביות הן הומוגניות בכל הפרמטרים ולכן המשתנה המשפיע היחיד הוא אינטליגנציה. אני לא בטוח בכך. אני לא יודע מה המשתנה המשפיע ולכן תוהה לאן דברים יתגלגלו.
    אני מסכים שהוצאה כספית או אפליה מתקנת לא עוזרת ואם כבר להיפך יש לה השפעה שלילית.

    אהבתי

  10. דרך אגב, לא דיברתי על היספנים בארה"ב. דיברתי על מדינות דרום אמריקה הלטיניות אשר מבחן הפיז"ה שלהם מתנהל בספרדית.
    הטיעון שהבאתי נכון לפיז"ה אך גם למבחני אינטליגנציה. כל מבחן שאיננו בשפת האם דורש מאמץ מנטלי שאין למי שנבחן בשפת האם שלו.
    נניח שזה רק גנטי. אבל כפי שכתב עמיחי מבחן אינטליגנציה יוכל להוכיח שמי שהצליח בו אינטליגנטי. הוא לא יכול להוכיח שמי שלא הצליח איננו אינטליגנטי שהרי הכישלון יכול לבוא מגורמים אחרים.

    אהבתי

  11. מבחן אינטלגנציה נועד לקבוע את העתיד. זהו תכנון לעתיד. כל מי שמתנגד לזה מונע התפתחות שנועדה להביא לשיפור אופטיטמילי לטובת כל הנוגעים. כל מי שמתווכח על הנושא מכיון שזה לדעתו לא מוסרי לומר ששחורים טיפשים, ומתעלם מהמציאות, פשוט מזיק לחברה ולהם במישרים ועקיפין. יש לקבל את המציאות כדי שניתן לטפל בה. אומרים שהכרה באשמה היא חצי הדרך לפיתרון. בני אדם לא שווים אחד לשני לא פיזית ולא אינטלקטואלית. כמו שלא תצפה משחקן נמוך להיות שחקן כדורסל אתה לא יכול לצפות מאדם טיפש להגיע לתפקיד שיתרום לחברה אינטלקטואלית. יש אנשים שאוהבים לשקר לעצמם מכל מני סיבות. הנה דוגמה:

    בדיחות על חשבון מתנגדי חיסונים הפכו לחלק בלתי נפרד ממגפת הקורונה, אך מחקר שנערך באוניברסיטה העברית מטיל ספק בנקודת המוצא של הפאנץ' ליין, לפיה מדובר בבורות. ניסוי פסיכולוגי שנערך בקרב מתנגדי חיסונים חקר ומיפה את דפוסי החשיבה הספקניים והחשדניים שלהם, בניסיון לשפוך אור על הפרדוקס שמעורר שאלה בכמעט כל בית: כיצד בני אדם יכולים להתכחש לעובדות ידועות ומוסכמות ובו בזמן לאמץ באופן מיידי וללא קושי מידע כוזב ומפוקפק.

    אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות לחיסוני הקורונה נובעת מתפוצת מידע כוזב. המחקר שעתיד להופיע באפריל בכתב העת "Personality and Individual Differences" מתפרסם תחת הכותרת "להאמין להכל ולא להאמין לכלום" כרפרנס לקביעה ידועה של חנה ארנדט משנות ה-60. המחקר מעלה את ההשערה כי הפרדוקס הקוגניטיבי שבא לידי ביטוי אצל מתנגדי חיסונים הוא תוצר של דפוס חשיבה שמתרחש במצב של אי-אמון (distrust mindset) הנוטה לשקול בצורה ספונטנית חלופות למידע וכך לאמץ מידע לא מבוסס ואף כוזב. את המחקר ערכו חוקרות הפסיכולוגיה החברתית-קוגניטיבית מהאוניברסיטה העברית, ד"ר רות מאיו והדוקטורנטית דבורה ניומן, בשיתוף פרופ' סטיבן לבנדובסקי מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה. מאיו, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה של אי-אמון, הדגימה בעבר כיצד במצב אי-אמון גבוה, חשיפה למידע חדש מעוררת בצורה ספונטנית חשיבה על אלטרנטיבה לאותו מידע. בשיחה עם "הארץ" היא מספרת כי הרעיון לניסוי החדש עלה בכנס, כשלבנדובסקי פנה אליה. "סטיבן אמר לי, 'הסברת למה הם לא מאמינים, אבל זה לא מסביר למה הם מאמינים לכל שטות אחרת'".כך הגו שלושת החוקרים ניסוי שבו השתתפו כ-400 אמריקאים, בני 18 עד 40, מחציתם תומכים בחיסונים ומחציתם מתנגדים. עמדת המשתתפים לגבי חיסונים נמדדה שבועות לפני הניסוי, כך שהם לא ידעו מה נושא המחקר. החוקרות לא ניסו לברר את המניע מאחורי כל אחד ואחד מהנימוקים האפשריים של מתנגדי חיסונים, אלא התמקדו במדידת תכונות שנמצאו כקשורות בנטייה לדחות עובדות מוסכמות ולאמץ "מידע אלטרנטיבי". בין היתר הן מדדו את הנטייה של אנשים לאי-אמון, אמונה בתיאוריות קונספירציה, הסתמכות על אינטואציה אישית וצניעות אינטלקטואלית, שהיא היכולת להודות בגבולות הידע האישי.

    במסגרת הניסוי עצמו הציגו החוקרות לנשאלים משפטים משני סוגים: עובדות מוסמכות בנושאים כלליים שאינם נחשבים שנויים במחלוקת, והצהרות כוזבות באופן מובהק שאותן המציאו החוקרות. משפט עובדתי אחד, למשל, קבע כי כדור הארץ נע סביב צירו מדי 24 שעות. משפט כוזב, לעומת זאת, קבע כי "כדור הארץ יכול לשנות כיוון מבלי שנשים לב". כך, לצד כל עובדה הוצגה גם עובדה אלטרנטיבית.

    המשתתפים דירגו כל משפט לפי סולם מהימנות – 1 לשקר מוחלט ו-6 לאמת מוחלטת. הניסוי גילה כי נבדקים שהוגדרו כמתנגדי חיסונים בהכנה לניסוי האמינו יותר לבדיות מאשר תומכי החיסונים והאמינו פחות לעובדות. במיון הרקע התברר כי מתנגדי החיסונים נבדלו בצורה קלה אך מובחנת מתומכי החיסונים גם ברמת אי-אמון גבוהה, הסתמכות גבוהה על אינטואיציה ואמונה בתיאוריות קונספירציה. עוד התגלה כי הם הפגינו פחות צניעות אינטלקטואלית והביעו תמיכה גדולה יותר בשינויים רדיקליים."במצב של אמון, שיכול להיות תלוי באישיות האדם או בסיטואציה, ברירת המחדל היא לקבל מידע חדש ולהאמין לו", מסבירה מאיו. לדבריה, תהליך זה שונה מהותית במצב של אי-אמון, גם בקרב אנשים עם נטייה לאי-אמון וגם אצל כל אדם במצב ארעי של אי-אמון. "במצב של אי-אמון, אנשים נוטים קודם לדחות את המידע החדש ולחשוב על אלטרנטיבה".

    מאיו הדגישה כי "המחקר לא בודק תיאוריות קונספירציה קיימות, או משהו שקשור לקורונה. לקחנו עובדות שכולם מסכימים לגביהן, גם מתנגדי חיסונים, ואז המצאנו אלטרנטיבות שאף אחד לא שמע עליהן. ובכל זאת מתנגדי החיסונים קצת יותר האמינו ל'עובדות אלטרנטיביות', שכל מהותן הוא עצם היותן אלטרנטיבה. זה מראה שיש מוכנות קוגניטיבית ללכת עם האלטרנטיבה, ופחות ללכת עם המיינסטרים של העובדות. כלומר, הפרדוקס הזה הוא קוגניטיבי, ומאפשר להאמין להכל ולכלום".

    ניומן מוסיפה כי המתנגדים לחיסון היו שונים באופן מובהק בכל המדדים של החשיבה. "הם גבוהים במדד האינטואציה, גבוהים באי-אמון ונמוכים בצניעות אינטלקטואלית. המחקר הנוכחי אמנם מתמקד במתנגדי חיסונים, אבל אנחנו מחפשות את המנגנון הקוגניטיבי ואת הסביבה שעשויים להשפיע על כל אחד״.

    דוגמאות לצמדי משפטים מהניסוי: עובדה ו"אמת אלטרנטיבית"
    עישון מזיק לבריאות
    עישון יכול להועיל לבריאות

    כדור הארץ מסתובב מזרחה על צירו, הוא משלים סיבוב שלם בכ-24 שעות
    כדור הארץ יכול לשנות את כיוון הסיבוב שלנו ולהפוך את צירו וכלל לא נשים לב

    התיקון ה-19 לחוקה האמריקאית נתן לנשים את זכות ההצבעה בעקבות מחאות נרחבות
    לנשים תמיד היתה את זכות הבחירה, הן נמנעו מהשימוש בה מסיבות שונות

    שתי החוקרות מציינות כי המנגנון אינו ייחודי בהכרח למתנגדי החיסונים. "זו שאלה אם נמצא תבנית דומה בקבוצות אחרות", אומרת מאיו. ואכן, פרופ' לבנדובסקי ניגש למחקר מתוך מחשבה על פרדוקס דומה בקרב מכחישי משבר האקלים.

    "הגענו מעולמות שונים לאותה סוגיה", אומרת ניומן. "יש פה תסכול של חוקרים שעובדים קשה על ממצאים מדעיים, ממשלות שמנסות ליישם את העבודה המדעית הזו – ואנשים שפשוט לא מאמינים. סטיבן חוקר שינויי אקלים, אבל התופעה הקוגנטיבית דומה".

    מאיו מחדדת כי המרחק הקוגניטיבי בין החשדנות שהיא חוקרת לחשדנות בריאה אינו גדול מדי. "נניח שיורד גשם, אני עומדת בחוץ ועוצר לידי רכב. אם זו חברה שלי, הגיוני שאחשוב 'איזה כיף, אגיע יבשה'. אותו מצב, רק שברכב יש גבר זר. הרי לא הגיוני שבכלל תעבור לי המחשבה 'איזה כיף, אני אגיע יבשה'. זה מצב של אי-אמון שאנשים מגיעים אליו, ולכן אי אפשר להאשים את אותם אנשים על כך שחשבו על אלטרנטיבות. זה הגיוני במצב של אי אמון לחפש מניעים נסתרים".פרופ' נירה ליברמן, חוקרת פסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל אביב שלא היתה מעורבת במחקר, אמרה כי ממצאים משכנעים לגבי מתנגדי חיסונים, והוסיפה כי מסקנות המחקר חלות רק על קבוצה זו. "הגבלת הניסוי למתנגדי חיסונים גם הגבילה את מסקנותיו. אך המחקר פותח שאלה גדולה מאוד ומעניינת על אנשים שההבחנה בין אמת לשקר היא פחות ברורה עבורם ויותר מעומעמת", היא מציינת.

    המחקר אמנם לא ניסה לברר מדוע מופיעים אותם דפוסים שמאפיינים את מתנגדי החיסונים, אך הסכנה הגדולה שמפניה מזהירות החוקרות מהאוניברסיטה העברית היא אובדן ההבחנה בין עובדות לבדיות כתוצאה מירידת האמון במוסדות החברה.

    אף שקל להדביק סטיגמות על מתנגדי חיסונים, מחקרן מדגיש את הצורך הקריטי בשיקום האמון באותם מוסדות. מאיו מזכירה את תקופת הסגרים וההפרות החוזרות של אישי ציבורי. לדבריה, כשאנשים מגלים שמי שהחליט על הכללים הפר אותם, עובר מסר שהם בעצמם לא מאמינים בכללים שהם קבעו.

    מכאן המדרון חלקלק לאי-אמון ולשלל השלכותיו. "לאמון במוסדות ובמנהיגים יש שני מרכיבים: האמונה בכך שהמנהיגים יודעים מה הם עושים, והאמונה שטובתי לנגד עיניהם. זה אומר שאמון יכול להיפגע בכל אחד משני המרכיבים האלה. אנשים יכולים להאמין שהשלטון קומפטנטי אבל שכח אותי ואת שכמותי, ולכן לאבד אמון". מאיו מזהירה כי "אם לא נסכים על העובדות הבסיסיות הידועות ברגע נתון, הסיכויים שלנו לשרוד כחברה ואינדיבידואלים פוחתים. כך אנחנו עלולים לאבד את המציאות המשותפת".

    אהבתי

  12. מבחני פיז"ה נועדו להשיג אופטימיזציה. אם מדינות ערב ומדינות דרום אמריקה ישיגו אופטימיזציה דרך מעבר לשפה הקרובה יותר לזו המדוברת על ידי האוכלוסיה בפועל אז ההצבעה על הגורם הזה הייתה שווה. הדבר נכון גם לארצות הברית למרות שאני משער שיעברו עוד כמה עשרות או מאות שנים עד שיופנם שכבר לא מדברים את האנגלית הקלאסית בארצות הברית.

    אין שום דבר קדוש בשפה הערבית הקלאסית או בספרדית (או באנגלית הקלאסית). אם אנשים מדברים בשפה אחרת אז מערכות החברה צריכות להתאים לשפה שהם מדברים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s