האם ניתן לכוון בתפילה?

אתמול בבוקר בתפילה חשבתי שהקושי לכוון בתפילה הוא מובנה. הרי בסופו של דבר במובן הגשמי לא עומד מולנו דבר. אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. אפשר לכוון את פירוש המילות אך אי אפשר לראות את מי שלא יראנו האדם וחי. אז את מי נדמיין שאליו אנו מדברים?

שתיקה בתפילה

כשאני מסתובב בין בתי כנסיות שמתי לב להבדל בין בתי כנסיות ספרדיים ואשכנזיים. אצל הספרדים לרוב שותקים. אצל האשכנזים לפעמים מדברים. סיימו להתפלל עמידה ומחכים לחזן שיתחיל חזרה או קדיש בערבית. הספרדים יעמדו וישתקו. אצל חלק מהאשכנזים ידברו. יפה השתיקה הספרדית בעיני. יש בה מלאות שכזו. באנו לתפילה לעשות את חובתינו ובגמר החובה אנו עומדים ושותקים וממתינים בסבלנות לשליח ציבור להתחיל את תפילתו. האשכנזים לעומת זאת מבטאים איזו שהיא חוסר סבלנות. מבחינתם התפילה היא אילוץ שהם חייבים לעשות. הסתיימה תפילה אז חבל לבזבז זמן –  נלמד, נדבר או נקרא עלוני שבת. האשכנזים עושים טובה לריבונו של עולם שהם מתפללים וכשאדם עושה טובה הוא מרגיש צורך לפצות על כך בדברים אחרים. הספרדים עושים את חובותיהם. אני מרגיש בבית בתפילה אשכנזית אבל יש משהו דתי יותר בתפילה הספרדית.