על תאוות הניצוח

אחת התאוות הגדולות שיש לאדם זה לנצח בוויכוח, להגיד את מילה האחרונה. להראות שאתה צודק. לא לשתוק. לא לתת לזמן לעשות את שלו. לנצח. התאווה הזו היא מקרה פרטי של תאוות הכבוד – הרצון של האדם להגדיל את כבודו ולחזק אותו. ועדיין יש בה משהו משל עצמה שדורש התייחסות לעצמה. לפיתוי לנצח, במיוחד בויכוח, קשורה גם האמונה לפיה רציונאליזם מחייב ביטוי של טענות. כדי שטענה תתקבל היא צריכה להיות מוצגת. אי אפשר להניח שהאמת תראה דרכה כמו שאומר הפתגם. אי אפשר לפרגן. אי אפשר גם להניח לנושא. אולם לפעמים הדבר הנכון הוא פשוט לשתוק.

מודעות פרסומת