מדוע הגנה על פוליטיקאים מפני רדיפה משפטית נצרכת?

כדי להקטין את רמת הסיכון של פוליטיקאים.

כדי להבין את הטענה אני רוצה להקביל את פוליטיקאים למשקיעים. גם משקיעים נתונים בסיכון. העסק שהם משקיעים בו עלול לפשוט את הרגל והם ישארו בלי יכולת החזר חובות. במצב הזה של פשיטת רגל הסנקציות שהושתו על לווים בעבר היו דרקוניות ונעו בין מכירת הלווים לעבדות לבין הכנסתם לכלא. היה לכך מחיר כלכלי. אנשים חששו ליזום יוזמות כלכליות שייטיבו עם המשק מחשש לכישלון. כדי להקטין את הסיכון נוצר המוסד של חברה בע"מ. הלווה יכול להשקיע אבל אם הוא פושט רגל הוא מוגן מסנקציות אישיות.
גם לפוליטיקאים יש רמת סיכון אך בגלל שפוליטיקאים פועלים במרחב ארצי המשפיע על הכלל הם גוררים רמת סיכון מוגברת של יחס מפלה ולא שוויוני מצד אנשי החוק. כך למשל הביא אהרון ברק להתפטרות יצחק רבין בסיום הקדנציה הראשונה בגלל החזקת חשבון דולרים בזמן שהגיע להסדר אחר מול אבא אבן שגם חטא באותו חטא. מינויים פוליטיים סוכלו בידי אנשי חוק דרך שימוש בכלי החקירות (המקרה המפורסם הוא יעקב נאמן) ועוד.


אדם רגיל שנפתחת נגדו חקירה מתפלל לטוב ואם חי במדינה מתוקנת זוכה גם להגנה מאמצעי חקירה פסולים ולזכאות מחמת הספק. אולם פוליטיקאים, במיוחד פופולאריים, אינם אנשים רגילים. האיום המשפטי משנה את מערכת התמריצים עד רמה של סיכון הסדר המדיני. כך למשל אלקביאדס, תלמידו של סוקרטס, המצביא המחונן ביותר בצד האתונאי אוים בידי העמדה לדין עד כדי עריקה לצד הספרטני במלחמת הפלפונוסים. הנזק שהוא עשה שם כיועץ צבאי היה הרבה יותר מאשר עשר דיווזיות (על אלקביאדס מומלץ לקרוא בספר שווים, סיפורה של ספרטה, של ניל בר). יוליוס קיסר, פוליטיקאי רומי פופולרי ואחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה נרדף משפטית בידי אויביו ברומא וכתוצאה מכך החריב את הרפובליקה הרומית והביא להחלפתה בקיסרות, או ליתר דיוק ברפובליקת חיילים (על יוליוס קיסר ניתן לקרוא ברוביקון, סיפורה של הרפובליקה הרומית, מאת טום הולנד). פוליטיקאי פופולארי הוא אדם מסוכן מאד שצריך להיזהר מאד מלהגדיל את רמת הסיכון שלו.


הרפובליקות המודרניות התמודדו עם האתגר באופן דו שלבי. גם אם הן לא חוקקו חוק צרפתי רשמי הן דאגו לכך שבראש התביעה יעמוד יועץ משפטי פוליטי שאחד מתפקידיו הלא רשמיים אך המאד חשובים הוא מניעה של רדיפות משפטיות לא רלבנטיות מראש המדינה אך גם מפוליטיקאים אחרים השייכים למשל למחנה היריב. הלא דבר הוא שבמאתיים -שלוש מאות שנים של משטר נבחר באנגליה ובארה"ב לא הועמד לדין מעולם ראש משטר וגם לא נכנס לכלא; ולא בגלל שהם היו צדיקים יותר מנתניהו ואפילו לא מאולמרט. מעטפת ההגנה השניה היא שאת ראש המשטר יכולים להדיח אך ורק עמיתים. בארה"ב זה מפורש ואנגליה במשתמע. ראש המדינה צריך לדעת שהוא מוגן מרדיפה משפטית.

אני רוצה להרחיב את הדיון לפן המשפטי. במקורותנו נאמר כי מלך ישראל לא דן ולא דנים אותו (מסכת סנהדרין דף יח ע"א). תמיד הסתייגתי מכך וחשבתי כי התקדמנו מאותה תקופה נוראה שעבדו של ינאי המלך הרג בלי לעמוד לדין. ועם זאת יש גם אמת בעמדה הזו שאני רוצה להרחיב. צריך לדעת ששיקול דעתו של ראש ממשלה הוא כל כך רחב בענייני המדינה שגם המשפט צריך להימתח מולו. התלויות בין שורה רחבה כל כך של נושאים מחייבת לתת לראש הממשלה את החופש המרבי בקביעת מדיניות ומחייבת גם אותנו להרחיב את הענווה למול ההחלטות של ראש הממשלה (הנרי קיסנג'ר הרחיב על כך בספרו דיפלומטיה). ניקח לדוגמא את הויתור של ישראל בשדה גז ללבנון בשלהי הכהונה של יאיר לפיד כראש ממשלה. היו לכך היבטים משפטיים ומדיניים שונים אך אי אפשר גם לבטל את ההתנגדות העקרונית של לפיד להסתמכות על אוצרות טבע כעושר כלכלי לעומת הסתמכות על עבודה קשה והון אנושי כעומדת ביסוד הוויתור. זו דוגמה קטנה למכלול ההיבטים שעולה בכל החלטה והחלטה. במצב הזה היכולת שלנו לעמוד במקומו של ראש הממשלה כדי לדון אותו מוגבלת ולמעשה רק לבוחרים יש את הכוח לעשות זאת לפי הבנתם (וגם זה כחלק מערך האוטונמיה שהאדם ישלוט בחייו). זה לא אומר שהכל מותר. מעשים פליליים מובהקים כמו רצח ואונס לא מותרים בגלל שיקול דעת מדיני ואני בטוח שגם עמיתיו של ראש הממשלה, נבחרי ציבור אחרים, לא ירצו לחיות במציאות של מעשים פליליים חמורים בידי ראש הממשלה. גם החרדים רוצים דמוקרטיה למצער במובן הבסיסי של בחירות חוזרות ולא יתנו ידם לאובדן הדמוקרטיה. נתינת סמכות הביקורת בידי עמיתים פוליטיים של ראש הממשלה משקפת את ההבנה שרק הם כפוליטיקאים ומדינאיים קרובים להבנה האם יש היבט פלילי בהחלטותיו של ראש הממשלה או שפשוט זה נובע מההבנה המדינית שלו. משום כך הפקדת היעוץ המשפטי בידי פוליטיקאים (עם ביקורת של בית המשפט על החוקיות של ההחלטות) הכרחית כדי למתוח את המשפט לגבולות הרחבים של שיקול הדעת של ראש הממשלה.


לישראל הובאה מסורת משפטית אחרת שלמרות כוונותיה הטובות את פירותיה הבאושים אנו אוכלים עכשיו כאשר ראש הממשלה הנבחר, פוליטיקאי פופלארי מאד, מאוים משפטית ונרצה או לא נרצה מפת התמריצים שלו השתנתה דרמטית בעקבות האיום. בעקבות כך אנחנו נגררים לכאוס הולך ומתגבר המשרת את מערכת התמריצים החדשה שלו. כדי לצאת מן האיום אני מציע קודם כל לפעול לחנינה מהנשיא לראש הממשלה נתניהו שישנה את מפת התמריצים שלו ובנוסף להטמיע ברפורמה המשפטית המתהווה את המודל האנגלו-סכסי של יועץ משפטי פוליטי שאחד מתפקידיו הלא רשמיים הוא הגנה על ראש הממשלה מרדיפה משפטית.

מדוע ההסכם עם לבנון הוא הסכם רע?

עד עכשיו פרטי ההסכם עם לבנון היו חסויים מבחינה רשמית. זה הריח רע אבל הוא לא היה על השולחן. עכשיו הוא על השולחן והרע שבו מתגלה. ואני רוצה להתייחס לרע שבו.

יש הרבה בעיות בהסכם. חיים רמון התייחס לבעיות המשפטיות מדיניות של ההסכם. הניהול החובבני של ההסכם מביא לחוסר הלגיטימיות של ההסכם ולפיכך לאובדן חשיבותו. כפי שאלרום מציין אין להסכם הגבלות ומחר נתניהו יכול לעלות לשלטון ולהודיע שההסכם מבוטל והגבול הימי עם לבנון נפתח מחדש. כאשר אין לגיטימיות להסכמים בין לאומיים התוצאה הרסנית.

נתניהו מתייחס גם להיבט הביטחוני הבעייתי בהסכם. ההסכם יאפשר לחיזבאללה להרוויח הרבה מאד כסף שיממן לו את הטרור נגד ישראל. השמאל מנגד לא מתרגש. הכסף לדעתם יגיע לידים לבנוניות וחוץ מזה זה יגרום לכך שללבנונים יהיה מה להפסיד. ומעל לכל ברור שגז הוא גורם בעייתי.

אני רוצה להצביע על בעייתיות אחרת בהסכם. לפי מה שמתפרסם ההסכם לא מכיר בישראל ולא מכיר בקו המצופים כקו רשמי של ישראל. ההסכם כולל רק הכרה של ישראל בשטח לבנון ולא הכרה של לבנון בשטח ישראל. אז מדוע זה רע?

כי זה מפספס את הנקודה העקרונית של שאלת ההכרה בישראל כמדינה לגיטימית. זה נראה תיאורטי אך למעשה זו השאלה המדינית המרכזית של מדינת ישראל. המתעלמים מהשאלה הזו מניחים שלא משנה מה יקרה. הכל יסתדר. הנה האמריקאים איתנו והאירופאים סוחרים איתנו ויש לנו קשרים דיפלומטיים ואנחנו אפילו באו"ם. הם לא מבינים שהכל הפיך. שהשאלה האם מכירים בנו או לא משליכה על השאלה האם החוקים שלנו לגיטימיים והאם הפעולות שלנו לגיטימיות. במובן מסוים אוקראינה חשה בזה כיום מול רוסיה השוללת את עצם הלגיטימיות השלטונית שלה.

לכאורה, הסכם אוסלו היה אמור להביא את הלגיטימיות הזו. למעשה התברר שהוא לא הביא. וכאן נוצר קו השבר הפנימי של הפוליטיקה הישראלית בין אלו שמבינים שבלי הכרה אין כלום לבין אלו שלא, אלו שמניחים שהעולם איתנו ואין חשיבות להכרה בין לאומית. לא מדובר על ימין ועל שמאל או על שאלת היחס לשטחים. בשני הצדדים יש כאלו שיתפשו אותם כימניים או כשמאלניים. חיים רמון ועינת וילף רואים את עצמם כשמאלניים ביחס לשטחים וההתנחלויות ועדין בשאלת ההכרה בישראל הם שייכים לאותו מחנה אליו שייך נתניהו. בנט נתפש כימני אך נדמה שבשאלה הזו הוא שייך למחנה שלא באמת מבין את החשיבות של השאלה הזו. מה זה משנה אם הם מכירים בנו? מה שחשוב שחתמנו אותם על הסכם הפסקת אש. אבל הסכם הפסקת אש רק מזמין את האש בפעם הבאה כשזה יתאים לצד השני.

הסכמי אברהם מבוססים על ההיגיון הנגדי. קודם תכירו במדינת ישראל ועל בסיס זה נבנה את המטרות המשותפות שלנו. אם לבנון לא מכירה במדינת ישראל כמדינה לגיטימית אפשר לחכות עוד קצת. בינתיים הם אלו שזקוקים לגז הזה. אפשר להתווכח על הגז ועל מים כלכליים. אפשר גם להתווכח על שאלת האסטרטגיה המיטבית של ישראל מול אויביה. אי אפשר להתווכח על החשיבות של ההכרה בישראל. ואם ישראל בהסכם ויתרה על ההכרה בקו גבול מוסכם של ישראל ועל עצם הלגיטימיות של הקיום של מדינת ישראל אז ההסכם הזה הוא הסכם רע שבטווח הארוך רק מזיק למדינת ישראל גם אם הוא משווק כמיטיב איתה.

הפילוסופיה הפוליטית של יאיר לפיד

לידידי י.פ. מצביע יש עתיד

יאיר לפיד הוא תעלומה בעיני לא מעט אנשי ימין. בעיני רבים הוא נתפס כחלול ולא רציני, חסר השכלה ורדוד. יש לו גוש בוחרים יציב אבל ההתייחסות אליהם היא כאל אנשים לא רציניים. הוא הצליח להדיח את נתניהו מהשלטון ועכשיו עם התפטרותו של בנט להפוך לראש ממשלה. עדין הוא נתפס כקריקטורה. ראש ממשלה אמיתי זה נתניהו. יש בסיס ללגלוג. לפיד חלש מאד בכלכלה. הוא שולף מהבטן. נראה כאילו הוא כותב בקלישאות. ועדין משום מה הוא האדם החזק ביותר בשמאל מרכז הישראלי. זה נתפס כהזוי.

לאחרונה הבנתי את הפילוסופיה הפוליטית של יאיר לפיד שהופכת אותו למושך למצביעי מרכז. הם מודעים לחולשותיו אבל עדין הם מסכימים איתו לגבי הטיעון המרכזי. הוא לא היחיד במרחב. גנץ תופס את הפונקציונרים והמפא"ייניקים. מרב מיכאלי את השמאל הישראלי, מרצ את האליטה השמאלנית. בניגוד לליכוד, יש עתיד לא הצליחה מעולם לפרוץ מעל 20 מנדטים, ועדין העמדה שהיא ביצרה לעצמה שמה אותה במרכז המחנה כמפלגת הציר של המחנה. ואת העמדה הזו אי אפשר להבין בלי הבנה של הפילוסופיה הפוליטית של יאיר לפיד.

אני חושב שהדרך הטובה ביותר להבין את יאיר לפיד היא ביחס שלו להיסטוריה. יאיר לפיד סובר שאנחנו מייחסים חשיבות רבה מידי להיסטוריה. זה לא שהוא לא בן אדם משכיל שיודע היסטוריה אבל הוא סבור שיותר מידי מדגישים את ההיסטוריה (הקשקוש שהוא לא מכיר היסטוריה או שהוא חסר השכלה הוא מטופש). כדי להבין זאת טוב אני רוצה להתייחס לעמדה רוחנית אחרת שגם לה יש יחס דומה להיסטוריה – התלמוד. בלא מעט מקומות התלמוד מביא איזו עובדה היסטורית ואז שואל – את מי זה מעניין, מה שהיה היה (מאי דהווה הווה)? ואז התלמוד מסביר שיש לעובדה ההיסטורית הזו השלכה כזו או אחרת להלכה למעשה. עמדו על כך שהתלמוד הוא א-היסטורי. היסטוריה במובנה הכרונולוגי פשוט לא מעניינת אותו. התלמוד באופן עקבי יעקר את העניין ההיסטורי לטובת העניין הלמדני.

התלמוד הולך בכך בעקבות המורשת הרוחנית שלו – התנ"ך. מי שיקרא בתנ"ך על אחאב לא ידע מעולם שאחאב עמד בראש קואליציה מערב תיכונית שבלמה את אשור למאה שנה. מה שהיה נתפס בעיני הכותבים הלאומיים שלנו כמרכז העניין הוא חסר כל חשיבות בעיני התנ"ך. את התנ"ך מעניין הקשר שלנו לאלוהים. מה שלא קשור לא קיים. סיפור אחאב מובא רק בהקשר של הקשר שבין עם ישראל לאלוהים. זה לא רק אחאב. כל סיפורי הנביאים רק מבהירים לנו מדוע אנו נמצאים במצב הרוחני שבו אנו נמצאים. הם חסרי כל עניין בהיסטוריה כשלעצמה. אותו דבר גם בתלמוד. אנו בשלושת השבועות בין יז בתמוז לתשעה באב. הסיבה שאנו זוכרים אותם היא לא בגלל ההיסטוריה. אלא בגלל ההווה. דרך הצומות אנו מבינים את השבר הרוחני שבו אנו נמצאים. סיפורי החורבן בתלמוד הם לא היסטוריה. מי שינסה להסיק מהם את הסדר הכרונולוגי של המאורעות יעלה חרס בידו. מטרתם לתת לקחים רוחניים או פרקטיים. סיפור קמצא ובר קמצא מזהיר מפני עירוב גויים במריבות פנימיות של היהודים. חורבן הר מלך מפני מעשים פזיזיים מול כוחות השלטון הרומיים והזהרות מפני גאווה רוחנית. היסטוריה כשלעצמה לא מעניינת את חז"ל.

יאיר לפיד איננו חז"ל אבל הסנטימנט שלו דומה. מה שחשוב הוא טוען שוב ושוב הוא העתיד ולא העבר. אנחנו מייחסים חשיבות רבה מידי לעבר. זה לא שיאיר לפיד מתנגד לכך שארץ ישראל או הר הבית הוא חשוב ליהודים. אבל הוא חשוב ליהודים כי הוא חשוב להם מסיבות דתיות עכשוויות ולא בגלל ההיסטוריה. העובדה שיהודים היו שם ויש כאן איזה אתר ארכיאולוגי זה חסר חשיבות כשלעצמו. צריך לשמור על אתרים ארכיאולוגיים יהודיים אבל זה בגלל שהם אתרים ארכיאולוגיים; לא בגלל שהם יהודיים. הדבר החשוב הוא העתיד ולא העבר.

מה ההבדל בין העתיד לעבר? העתיד הוא פתוח העבר הוא סופי. העתיד הוא דינאמי, העבר מקובע. יאיר לפיד מסביר זאת בנאום שלו למסיימי קורס קצינים:

"נהוג בנאומים כאלה להגיד ש"אדם הוא תבנית נוף הולדתו״. זה משיר יפה של טשרניחובסקי, אבל זה לא נכון. אדם הוא הרבה יותר מזה. נוף הולדתכם חשוב, אבל הוא רק נקודת הזינוק שממנה יוצאים לדרך. את התבנית שלכם אתם יצרתם בעצמכם. יצרתם אותה כשהתגייסתם, יצרתם אותה כשבחרתם להיות המצטיינים במחלקה או בפלוגה, יצרתם אותה בחודשים האחרונים פה בקורס. מסלול חייכם לא נקבע מראש. הרקע והרגע שבו נולדתם הוא לא הדבר היחיד שיגדיר אתכם עד יום מותכם. הדרגות שאתם עונדים היום הן הוכחה – הדבר שקובע את גורלכם הן הבחירות שאתם עושים.מדינת ישראל לא נוסדה בידי אנשים שקיבלו את המציאות כפי שהיא, אלא בידי אנשים צעירים – בגילכם – שהסתכלו על המציאות ואמרו לעצמם, ״אני הולך לשנות אותה״. בדרך לשם הם עשו עוד דבר. הם הסתכלו בראי ואמרו: ״אני הולך לשנות את עצמי.״ אתם מקבלים היום דרגות של קצינים בצה״ל מפני שזו הבחירה שעשיתם: להיות בראש המחנה. לקחת עליכם אתגר בידיעה ברורה שהוא יגדיר אתכם יותר מכל דבר אחר שעשיתם בחייכם...הגרסה הטובה ביותר של עצמכם היא הגרסה שמסתכלת על החברים שלכם ולא רואה מאיפה הם באו אלא לאן אתם הולכים."

הדבר החשוב לא נמצא בעבר, הוא נמצא בעתיד. לאן אתם הולכים ולא מאיפה באתם והאם אתם שותפים בתודעת העתיד. הפתיחות של העתיד מקנה ליאיר לפיד גמישות. אפשר להיות ימני ואפשר להיות שמאלני. זה לא חשוב. זה יקבע בעתיד. בינתיים אפשר ללכת עם בנט ועם מרצ. כל עוד יש להם תודעת עתיד אפשר ללכת איתם. בנט ההייטקיסט מייצג את תודעת העתיד וכך גם מרצ.

מי לא מייצג את תודעת העתיד? הליכוד, החרדים, בן גביר. אלו האויבים של יאיר לפיד. אלו מייצגים תודעת עבר. המאבק מסביר לפיד הוא בין העתיד לעבר. שם המפלגה "יש עתיד" איננו סתם סלוגן. הוא מהותי. יש עתיד אומר לפיד, תתרכזו בעתיד ולא בעבר. המחלוקת כאן היא מהותית. הליכוד מייצג את חשיבת העבר. הדבר החשוב הוא ההיסטוריה. נתניהו הוא הליכודניק המושלם בגלל השליטה המוחלטת שלו בהיסטוריה ובניתוח היסטורי. בעיני לפיד זה חסר חשיבות. מה שחשוב זה העתיד. אם יש לנו אויבים נלחם בהם אבל לא נהיה עסוקים בעבר. נתניהו עסוק בכל מיני חשבונות של מאזן כוחות היסטוריים. לפיד לא מתנגד למאזן הכוחות אבל הפתיחות של העתיד היא כזו שכל החשבונות הללו יכולים להתהפך ברגע אחד. יותר חשוב להתעסק בעתיד מאשר בעבר.

קל לבקר את לפיד. הוא "משקל נוצה" טוענים המבקרים, מידת התאמתו לתפקיד הבכיר ביותר במדינת ישראל מוטלת בספק (בעניין זה כדאי לקרוא את הביקורת החריפה של קמילה על יאיר לפיד). גם את הפילוסופיה הפוליטית שהצגתי כאן מבקרים כדוגמה לעגלה הריקה החילונית. ועם זאת, לא ניתן לחלוק על כך שהפילוסופיה הפוליטית של יאיר לפיד מציגה את האלטרנטיבה החזקה ביותר לפילוסופיה הפוליטית של נתניהו והליכוד. גם אם יאיר לפיד לא יצליח כראש ממשלה הוא מציג אלטרנטיבה מחשבתית חריפה ביותר לגישה של נתניהו. זו אלטרנטיבה שמתעלה על המחלוקת הישנה של ימין ושמאל לטובת שאלות מהותיות יותר, ולכן הופכת את יאיר לפיד לאלטרנטיבה האמיתית לנתניהו.

חבל שיאיר לפיד איננו ראש הממשלה

לא הצבעתי לממשלה הנוכחית ולא תמכתי בה ועם זאת בפוסט הנוכחי אגיד משהו שחבל לי עם הממשלה הנוכחית. אני חושב שעיקר העניין בדמוקרטיה (בניגוד לשיטות ממשל אחרות) זה בדיוק הכוח של חילופי השלטון שמזעזעים את המערכת וטורפים את הקלפים מחדש. לטעמי הכוח הזה צריך להיות מוחלט וזה, בין היתר, מה שהופך את הדמוקרטיה לשיטת ממשל מוצלחת כל כך (ומסביר את האיבה שלי לניסיון של המערכת המשפטית לאבן את המציאות). שוב, לא הצבעתי לממשלה הנוכחית אךגם לממשלה הנוכחית יש צדדים חיוביים שהממשלה הקודמת נמנעה מלקדם או לזעזע. ואני כבוחר מעדיף לראות את הסחורה שמציגה הממשלה הנוכחית כדי להשיג חופש בחירה בין המפלגות השונות שבתורן יחייב אותן לשרת אותי ולא את עצמן.

הטעות הגדולה ביותר של הממשלה הנוכחית היא לטעמי מיקומו של בנט כראש ממשלה. בנט לא היה צריך להיות ראש הממשלה. אני חושב שכיום כולם מכירים בכך, ומכירים בכך שמה שמניע אותו זו רדיפת כבוד גרידא. הפחד שלו לעבור לירושלים, שאותו הוא תירץ בכל מיני תירוצים עלובים, רק חשף זאת והביא לדעתי לשורת הזעזועים שעוברת הממשלה הנוכחית מאז שעידית סילמן החליטה לנטוש אותה. בלי מנופים פוליטיים משמעותיים תפקיד ראש הממשלה חסר משמעות אמיתית. ראש הממשלה משיג את כוחו מהיציבות שלו, מהמיקום שלו כראש מפלגת ציר הזוכה לאמון הבוחרים וכמי שנמצא בנקודת הכובד המשמעותית של הקואליציה הקיימת. התואר ראש ממשלה הוא חשוב אבל בלי המהות הוא חסר משמעות. הבן אדם המתאים לתפקיד הן מבחינתה מהותית והן מבחינה רשמית הוא יאיר לפיד. יאיר לפיד הוא נקודת הכובד של הממשלה. השנים שעברו הוכיחו הן את תבונתו הפוליטית והן את הכוח המעשי שלו.

תסתכלו את התמונות מהביקור שלו בשער שכם. ברור עד כמה הוא מרגיש בשליטה במתרחש ועד כמה הוא נהנה מהביקור. כשאני רואה אותו אני מצטער שבנט הפחדן הזה קיבל את תפקיד ראש הממשלה. אם יאיר לפיד היה ראש הממשלה הוא מייד היה עובר לגור בירושלים בלי שהיות (כמובן בזמנים שהוא לא היה שוהה בביתו הפרטי או מטייל בחו"ל). ליאיר לפיד היה את הכבוד לירושלים ובעצם למדינת ישראל כולה שלבנט אין.

בנט יכול היה לקבל את תפקיד שר הביטחון במקום גנץ. ככה הוא גם היה מצליח להביא הישגים לבייס שלו (שאותם גנץ מנע באופן עקבי) וגם נשאר לייצג את העמדה הימנית דתית בממשלה שאותו הוא זנח בתפקידו כראש הממשלה. כך הוא גם היה שומר על התמיכה של חברי מפלגתו במהלך המפוקפק שהם הלכו עליו ולא משאיר אותם להילחם לבדם עד שנמאס להם.

הממשלה כרגע מצ'ט'קמקת והולכת. אינני יודע אם יש לה עתיד והאם אנחנו רוצים שיהיה לה עתיד. אבל נראה לי שהתפטרותו של בנט מתפקיד ראש הממשלה זה הדבר הראשון הנדרש.

תסריט כיבוש הבור בקריה

הערה: תהפוכות החיים הפוליטיים יכלו לשנות פרטים בסיפור אבל היות והוא ומתפרסם עכשיו שמרתי אותו כפי שהוא

23.12.2022 הקבינט האמריקאי מתכנס ומחליט כי ג'ו ביידן איננו כשיר יותר לתפקידו. ההחלטה התקבלה בעקבות רצף של מקרים בהם ביידן התגלה כדמנטי בשלב המתקדם הבולט. סגנית הנשיא קמלה הריס הושבעה לנשיאה הראשונה של ארה"ב.

17.2.2023 הנשיאה קמלה הריס מודיעה כי הסכסוך הישראל פלסטיני צריך להיפתר באופן צודק והגון.

29.3.2023 הנשיאה קאמלה הריס מסבירה בנאום באוניברסיטת ברקלי לרגל יום הדיוורסיטי הבין לאומי כי הסכסוך הישראלי פלסטיני יפתר באופן צודק והגון כאשר ישראל תממש את כל החלטות האו"ם כולל החלטה 194 על החזרת הפליטים לשטחי ישראל.

30.3.2023 תגובות סוערות לנאום של הריס. הסנטורית AOC (שהחליפה את צ'אק שומר כסנטור של ניו יורק בבחירות לסנאט 2022), חברת הקונגרס אילהן עומר ואחרות הודיעו על תמיכה בנשיאה לנוכח האומץ שהיא מפגינה כהגדרתן. מנהיג הרוב הרפובליקני בקונגרס טד קרוז הודיע לעומת זאת כי הנאום של הנשיאה הוא בגידה בבעלת הברית החשובה של ארה"ב, ישראל. מי יאמין שהיא גם תתן תמיכה לטייואן במקרה של פלישה סינית לאחר מכן הוא שאל?

2.4.2023 שר הפנים וראש הממשלה החילופי נפתלי בנט תוקף בחריפות את הנשיאה קמלה הריס ומודיע כי ישראל לא תשתף פעולה עם תוכנית השלום שלה.

8.4.2023 אנתוני בלינקן הודיע לנשיא כי הוא איננו יכול לתמוך במהלך שאותו מובילה הנשיאה ולכן הוא מבקש לפרוש. רוב מאלי הסכים להתמנות מזכיר המדינה האמריקאי.

13.5.2023 שיחה קשה בין רה"מ יאיר לפיד לקמלה הריס. קמלה הריס מודיעה לו כי הסירוב של ישראל להחזיר את הפליט חושף איסלמופוביה אצל הישראלים. לפיד הזכיר כי בממשלה חברה מפלגה איסלמית, רע"מ. קמלה הריס התעלמה וטענה כי השנאה נגד מוסלמים מראה כי לפי לפיד, שאנטישמיות היא שנאה ,ישראל היא מדינה אנטישמית.

18.5.2023 בראיון לוושינגטון פוסט מזהיר ראש האופוזיציה בנימין נתניהו מהמהלך של הנשיאה הריס. על פי נתניהו הניסיון להחזיר את הפליטים לישראל יביא לפריצת מלחמת אזרחים בישראל ועלול להחריב אותה כמו שקרה לסוריה וללבנון. הטירוף הפרוגרסיבי איננו מבחין בין עמים שונים ובזהותו שוויון בין אנשים בכל מקום יגרום לכך שישראל תחרב. אותה מדיניות הרסנית שהרסה את לבנון ואת סוריה מנסה לעכשיו להרוס את ישראל דברי נתניהו.

26.6.2023 מנהיג הרוב הרפובליקני בקונגרס טד קרוז מודיע כי מפלגתו תעשה כל שביכולתה כדי להגן על ישראל.

28.6.2023 פיטר ביינארט במאמר לניו יורק טיימס כותב כי התוכנית של קמלה הריס היא תוכנית מעולה וצודקת שרק היא תביא לסיום הסכסוך בין יהודים לערבים.

29.6.2023 הארגונים עדאלה, בצלם, הפורום למען השלום וזוכרות עתרו לבג"ץ בדרישה להורות למדינת ישראל לקבל את כל הפליטים הנכנסים.

7.7.2023 הנשיאה קמלה הריס מודיעה כי בכוונתה להביא לאישור מועצת הביטחון של האו"ם את ההחלטה לפיה ישראל לא תוכל להמשיך להיות חברה באו"ם אם לא תעמוד בכל החלטות האו"ם כולל החלטה 194 לחזרת הפליטים. על פי תוכנית הריס החזרת הפליטים צריכה להתבצע ב3 פעימות שבראשונה בהן יחזרו 1 מיליון ערבים, בשניה 1.5 מיליון ערבים ובשלישית 2 מיליון ערבים. על פי התוכנית ישראל תצטרך לאזרח את כל הערבים החוזרים באופן אוטומטי ולפצות אותם על השנים שעברו.

17.8.2023 שיחה קשה בין הנשיאה קמלה הריס לראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. הריס הבהירה לג'ונסון כי אם בריטניה תטיל וטו על ההחלטה ארה"ב לא תראה יותר בבריטניה בעלת ברית ותנתק את הקשרים הצבאיים איתה. בעקבות השיחה איתה הודיע ג'ונסון כי בריטניה תמנע בהצבעה.

22.8.2023 קנצלר גרמניה אולף שולץ הודיע כי גרמניה מחויבת לישראל בעקבות השואה ועם זאת המחויבות ליהודים איננה עומדת מול הצורך בצדק ובפיוס שצריך להעשות על ידי החזרת הפליטים הערביים למדינת ישראל.

3.9.2023 מזכירות האו"ם הודיעה כי מועצת הביטחון תתכנס ב28.9 לדון בהמשך חבורתה של ישראל באו"ם.

22.9.2023 בית המשפט העליון קיבל את העתירה להחזרת הפליטים הערביים והורה למדינת ישראל לקבל את הפליטים הערביים ולאזרח אותם. השופט יצחק עמית שכתב את דעת הרוב טען כי עיקרון השוויון (תיקון לחוק היסוד 'הלאום' 17.10.2022) גובר על עיקרון הזהות היהודית וחל על הפליטים הערביים. בין שופטי הרוב – יצחק עמית, עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז, חאלד כאבוב, ענת ברון, עופר גרסקופף. בין שופטי המיעוט – אסתר חיות, ניל הנדל, נועם סולברג, אלכס שטיין, יוסף אהלרון, .

22.9.2023 תגובות קשות במערכת הפוליטית על החלטת בית המשפט העליון. שרת המשפטים איילת שקד הודיעה כי היא תערער על ההחלטה ואין בכוונתה לממש אותה. איתמר בן גביר הגיש הצעת חוק לפיזור בית המשפט העליון. בארגונים העותרים התקבלת קבלת העתירה בתרועת ניצחון. הוכחנו שהצדק איתנו וכמי מדינת ישראל הולכת לכיוון מתקדם יותר וצודק יותר כפי שיוכח באו"ם.

25.9.2023 מתח באו"ם לקראת ההצבעה. מבין החברות הקבועות ארצות הברית, צרפת וסין הודיעו שיתמכו. בריטניה הודיעה שתמנע. רוסיה שומרת על שתיקה. מבין החברות הלא קבועות צ'ילה הודיעה על תמיכה. סרי לנקה מתנגדת. פינלד הודיעה שתמנע. ואילו סנגל מתנדנדת. ישראל במאמץ אחרון למניעת ההחלטה. רה"מ לפיד יחד עם ראש האופוזיציה נתניהו נמצאים בניו יורק במאמץ אחרון למניעת קבלת ההחלטה.

27.9.2023 סין הודיע על חסימת קווי האשראי לסנגל. בתגובה הודיעה סנגל שהיא תומכת בהצעה. עצרות ענק של מוסלמים ברחבי העולם קוראות לאו"ם לדרוש מישראל להחזיר את הפליטים. מנגד הפגנות נגד יהודיות קוראות להגן על המדינה היהודית. עימותים קשים נרשמו בין הקבוצות כאשר מאות יהודיים נפגעים ברחבי העולם.

28.9.2023 מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה והחליטה ברוב 6 קולות על הדחת ישראל מהאו"ם. נמנעות בריטניה, רוסיה ופינלד. מתנגדת סרי לנקה.

28.9.2023 בערב מטחי אש כבדים החלו נורים מגבול הלבנון ומרצועת עזה. איראן הודיעה כי כוחות ההתנגדות יפעלו למחיקת הישות הציונית ולמימוש החלטת האו"ם 194. מהומות בכל רחבי ישראל. הקיבוץ מצפה אושעיה הותקף בידי פורעים ערביים עשרות אנשים מתים. בכל רחבי הארץ כבישים מנותקים בידי פורעים ערביים. המדינה הכריזה על גיוס מילואים כללי.

28.9.2023 לאחר עימות קשה בתוך התנועה הרפורמית הודיעה התנועה הרפורמית על ניתוק הקשר עם ישראל. דוברת התנועה הרפורמית הסבירה כי ישראל נולדה בחטא וכי הסירוב שלה להחזיר את הפליטים הערביים מוכיח כי היא מדינת אפרטהייד גזענית ואסלמפובית. התנועה הרפורמית היא המשך היהודית הרוחנית האמיתית והניסיון של ישראל להפוך את היהודים ללאום גשמי על חשבון הפלסטינאים חוטא למהות היהדות. נשיא ההתאחדות היהודים הרפורמיים לשעבר ריק ג'ייקבוס הודיע על פרישתו מהתנועה יחד עם אישים נוספים. גם הקרן החדשה לישראל הודיעה כי לאור הסירוב של ישראל לקבל את הפליטים היא סוגרת את הפעילות שלה בישראל.

29.9.2023 08:00 נשיא טורקיה ארודוואן הודיע כי ארצו תטיל מצור ימי על ישראל עד מימוש החלטת האו"ם

11:00 עימותים קשים בין כוחות חיזבאללה לצה"ל בצפון. במקביל עשרות ישובים יהודיים בארץ מותקפים ביד פורעים ערביים. בינתיים נמנים 277 הרוגים יהודיים.

12:30 במטה הכללי מתקבלת הודעה כי החומה סביב עזה נפרצה כנראה בעזרת גורמים מבפנים וכי חטיבת הסער של חמאס פרצה לישראל. בינתיים התנועה לצפון מתנהלת בשיירות. כביש עירון חסום לתנועה בידי ירי. גם כביש חיפה חסום לתנועה בידי ירי. התנועה לצפון מתנהלת דרך כביש הבקעה .

14:00 שטח כינוס במסגד יפו. המפקד: כבר חודשים אנחנו מתכוננים לרגע הזה. מרגע הפריצה כל אחד יודע לאן הוא צריך להגיע ומה לעשות. אני מזכיר – חיילים פשוטים להכניס לחדרים קצינים עם שני פלאפלים ויותר וכן חרבות להרוג מיד. עומר אל ג'יאהד, מרגע שנגיע למחשב המרכזי אתה מחבר את המחשב שלך מיד ומתחיל להעלות נתונים לאוויר כוחות ההתנגדות זקוקים למידע היכן נמצאים כל ספינה ומטוס של הכוחות הציוניים.

14:30 כוחות ערביים פורצים לרמת דויד. מטוסי חיל האויר נשלחים לנחות בשדות אחרים. סוללת כיפת ברזל מושמדת בידי ירי טילים נ"ט שבידי פורעים ערביים מאורגנים.

15:00 טילי נ"ט נורים לעבר השערים בקריה. מיד לאחר מכן טנדרים וג'יפים פורצים לתוך הקריה וכוחות אויב יורדים מהם. חיילי הקריה בבריחה מבוהלת. המון חיילות מבוהלות רצות לעבר גשר עזריאלי תחת מטחי טילים כבדים המגיעים מהצפון והדרום גם יחד.

15:22 נתונים מתחילים לזרום לאוויר מהמחשב של צה"ל. יחד איתם עולים תמונות של אלופים מתים בבור בקריה.

19:00 מיסוך סלולרי מוחלט ברחבי הנגב

20:30 הנשיא סיסי מודיע כי ארצו תצטרף למאמץ למימוש החלטת האו"ם. כוחות מצריים החלו לזרום מסיני לתוך הנגב.