האם שינוי שפה מוכיח את קיום הקידמה?

בפוסט על הישרדותן של שפות הצבענו על מחסום השפה שיש למשפחות שפות שונות. בפוסט הנוכחי נשלים את הסדרה על ידי דיון במציאות ההפוכה שבה בעלי שפה מסוימת מחליטים לעבור לשפה אחרת. לא מדובר במהגרים העוברים לחיות חברה אחרת אלא בחברות שלמות העוברות משימוש בשפה אחת לשימוש בשפה אחרת בתוך אותה משפחת שפות. כך למשל החברות השמיות שדיברו ארמית בסהר הפורה, קופטית במצרים וברברית בצפון אפריקה עברו לדבר ערבית עם הכיבוש המוסלמי. בבריטניה האירים הקלטים נלחמו נגד השלטון האנגלי במשך מאות שנים ואז עם נטישת האנגלים עברו לדבר אנגלית. בגרמניה הסלבים עברו לדבר גרמנית. מרבית התושבים במזרח גרמניה דיברו סלבית עד כדי כך שבקונגרס וינה ב1815 נרשמה פרוסיה כממלכה סלבית. עם זאת במהלך המאה ה19 הם נטשו את הסלבית לטובת הגרמנית. קנצלר גרמניה אחרי מלחמת העולם השניה, קונארד אדנאואר, יליד קלן במערב גרמניה, נהג לומר שהפרוסים הם סלבים ששכחו מי סבם. במערב האימפריה הרומית האוכלוסייה הקלטית נטשה את הקלטית ועברה לדבר לטינית שהתגלגלה לאחר מכן לשפות הצרפתית, האיטלקית, הספרדית והפרטוגזית (הבסקים לעומת זאת נשארו חסינים מפני התהליך לאור היותם דוברים שפה לא הודו אירופית). דומני שתהליכים דומים קרו גם בסין למרות ששם אני פחות מתמצא. נראה כי יש יכולת במוח האנושי לעקוב אחורה עד נקודת הפיצול של השפות ואז לאמץ את הצורה שנתנה השפה החדשה לאותה שפה פרוטו-שמית או פרוטו הודית אירופאית או פרוטו סינית.

אז מדוע אוכלוסיות ילידיות מחליטות לעבור שפה? יהיו שיאמרו שזו השפה של המעמד השליט. לא בכל המקרים זה קרה. המנגולים והמנצ'ורים שלטו בסינים אך הסינים לא עברו לדבר מנגולית ומנצ'ורית. להיפך שתי הקבוצות הללו עברו סיון מהיר מאד. גם בצרפת השלטון של השבטים הגרמניים הפרנקיים לא הביא את הצרפתים לעבור מלטינית לגרמנית. אליטה שלטונית לאו דווקא מביאה למעבר של שפות. מעבר לכך עד המאה העשרים היה נתק בין האליטות לבין המון העם החקלאי. דוגמאות טובות לכך הן אימפריות רב לשוניות כמו האימפריה העותמנית, הרוסית, האסטרו הונגרית ועוד. הייתה שפה לאליטה ששלטה באימפריה אבל השפה הזו לא הייתה רלבנטית להמון העם החקלאי למטה. גם זהות קודמת לא הייתה חשובה. אציל מארץ אחרת יכל לשרת באימפריה אחרת ולהצליח בה (הרוזן דה סאקס הוא דוגמא מצוינת לכך). אימפריות לא התעקשו על מוצא אתני ורק דרשו יכולת טכנית בשירות האימפריה.

אז מדוע בכל זאת אותן אוכלוסיות עברו לדבר בשפה אחרת? אני מציע כי אותן שפות הציגו קידמה. בהנחה של קידמה אני מניח את אידאת הטוב. אנשים מסוגלים לזהות שמשהו טוב יותר ממה שהיה להם עד היום. האימפריה הרומית, האיסלאם והממלכה האמצעית הסינית הציעו כולן משהו טוב יותר לחברות במרחבים שעליהן הן השתלטו. באימפריה הרומית זה רעיון האזרח והמדינה, הפאקס רומנה ועוד. באיסלאם זה היציאה מעבודה זרה, האיסור על מלחמות פנימיות וערך השוויון לפני האל. ובממלכה האמצעית הסינית שלטון הבירוקרטיה המקצועית. באיראלנד ובפרוסיה זו המודרניות על שלל צרותיה. כל ההיבטים הללו שיקפו סדר חברתי טוב יותר ואפשר לומר גבוה יותר מזה שקדם לו באותם מרחבים. התושבים באזורים הכבושים זיהו זאת וזיהו את השפה של הסדר החברתי החדש. קלטים בגליה, ברברים בצפון אפריקה וסלבים בפרוסיה בחרו להפוך לרומאים, לערבים ולגרמנים בהתאמה מאשר להישאר עם הזהות השפתית הקודמת שלהם. אם ניקח את רומניה כדוגמא נגדית אזי לסלבים הברברים שהקיפו אותם בימי הביניים לא היה דבר להציע שיעורר רצון להפוך לסלאבים אז הם נשארו רומנים בעלי שפה לטינית. היוקרה הרומית המשיכה הלאה גם לתוך ימי הבינים. רוברטו לופז בספרו לידתה של אירופה מציע כי העובדה שהכנסיה דיברה לטינית השאירה את צרפת במחנה הלטיני. הפרנקים אמנם היו אליטה כובשת אבל כוח המשיכה שלהם עצמם לא היה גבוה וכך במקום להפוך את המקומיים לגרמניים הפכו הפרנקים ללטיניים.

בימינו קל לנו להסתכל אחורה בהתנשאות על האימפריה הרומית או על האיסלאם. האימפריה הרומית הייתה אימפריה חקלאית המבוססת על עבדות. האיסאלם זו דת של כניעה שאיננה נותנת מקום לרוח האדם ולתבונה שלו. אבל עדין בשביל בני המקום והתקופה אין ספק שהם הציעו משהו אחר שנתפס כטוב יותר ונכון יותר. שאלת הקידמה היא שאלה חמקמקה. המאמינים בקידמה מאמינים כי כל אופנה עכשווית מסמנת את הקידמה. כתוצאה מכך הם קושרים את עצמם להפכפכות והטירוף אליהן מסוגלות להגיע אופנות עכשוויות. התבונה מחייבת מרחק מהעכשווי כדי לקבל פרספקטיבה. הרמב"ם בהלכות מלכים דן בנצרות והאיסלאם ובעקבות ריה"ל בספר הכוזרי הוא כותב כך:

"אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" (דניאל יא יד). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוָתן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי יי.

אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את יי ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יי לעבדו שכם אחד" (צפניה ג ט).

כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום."

מבחינת הרמב"ם הנצרות והאיסלאם הם קידמה לעומת מה שהיה קודם. העולם השתנה בעקבותם ונעשה טוב יותר. זה לא מושלם. השלמות תגיע רק עם בוא המשיח אבל זו מציאות יותר טובה (הרמב"ם כאן מקדים את עורמת ההיסטוריה של הגל).

העובדה שעמים שינו את שפתם לטובת מה שהם תפשו כמתקדם יותרמהווה לפי זה עוד סימן לאמונה העקרונית בקידמה ובאידיאת הטוב העומדת ברקע שלה.

על הישרדותן של שפות

לפני שבע מאות שנה הגיע יהודי בשם רבי אשתורי הפרחי לארץ ישראל לתור ולסייר בארץ ישראל. באותה תקופה כבר חרבה ארץ ישראל מבחינה אקולוגית וכתוצאה ממלחמות הצלבנים והממלוכים גם מבחינה ביטחונית וכתוצאה מכך הרצף ההיסטורי של יהודים בארץ ישראל מתקופת בית שני התערער. הישוב היהודי הסתערב ועבר לדבר בערבית והמסורות ההלכתיות הפנימיות והמידע על גבולות הארץ וישובי הארץ הלכו ונעלמו. באותה תקופה היה ברור כי ההלכה נפסקת כתלמוד בבלי גם בארץ ישראל וכי הפרשנות המוסמכת לו נמצאת בארצות אחרות כמו צרפת וספרד. הרמב"ם עבר בארץ ישראל אך השתכן במצרים וגלי עליה של רבנים מצרפת וספרד כמו הרמב"ן ובעלי התוספות הגיעו לארץ ישראל אך לא היה בכוחם לתחזק מרכז תורני משמעותי ורציף באותה תקופה. רבי אשתורי הפרחי מפולרנס שבפרובנס, תלמיד חכם בעל שליטה מלאה בספרות התלמודית והכללית, לקח על עצמו למלא את החסר. במשך שבע שנים סייר בארץ ישראל, שנתיים בגליל ו5 שנים בשאר הארץ, שבסיומם כתב את ספרו שעל פיו התפרסם, 'כפתור ופרח'. בספרו קבע את המקום של 180 אתרים, תיאר את גבולות הר הבית ואת גבולות ארץ ישראל על פי יושבי בבל ועסק רבות במצוות הקשורות לארץ. בספרו חידש רבי אשתורי הפרחי את הכלל הבסיסי בחקירת ארץ ישראל ולפיו השמות העתיקים של ארץ ישראל נשתמרו בצורתם הערבית העכשווית. כך למשל נשמרה בית אל בשם ביתין, חברון בשם אל-חליל ('החבר') ועוד. טענה זו הייתה הבסיס למחקר ארץ ישראל מאז ועד ימינו.

על פי טענה זו יצא שהחותם שהשאירו 1000 שנים של כיבוש יווני ולאחריו רומאי-ביזנטי בארץ ישראל מבחינת השמות הוא זעום. מספר שמות נשארו כמו בניאס שהחליף את דן/לשם, טבריה (על שם טיבריוס), קיסריה ונבלוס. כל שאר השמות הם שמות שמיים עתיקים בתצורה ערבית. נראה כי למרות הכיבוש היווני הארץ נשארה שמית. העובדה הזו מתקשרת למה שרמזתי בפוסט הקודם על מבחני פיז"ה לקושי של דוברי שפות אינדיאניות לאמץ את הספרדית. אם נסתכל על ההיסטוריה נראה כי שייכות למשפחת שפות אחרת מהווה מחסום לאימוץ של שפות בידי אוכלוסיה ילידית. השמים במזרח התיכון כמו הארמים והקופטים עברו לדבר שפה שמית אחרת כמו הערבית אך הפרסים והכורדים, השייכים לענף האיראני של משפחת השפות ההודו אירופאית, נשארו בשפה שלהם. הבסקים נשארו לדבר בשפה היחידאית שלהם והפינים וההונגרים שייכים בכלל לענף המערבי של השפות האלטואיות (שענף אחר שלהן הוא כנראה התורכית). זה לא אומר שתמיד שפות ילידיות שורדות פלישות של עמים אחרים. אם עם אחר פולש ומחריב את הסביבה הקיימת הפליטים מאבדים את הסביבה התרבותית שלהם ונבלעים במקרה הטוב בעם הפולש. בעצם הם הופכים למהגרים. למהגרים, במיוחד בדור השני, יש את היכולת לעבור לשפה אחרת שאיננה שפת האם שלהם. אם הסביבה הילידית נשארת ברובה ורק מקבלת צבע מלמעלה של אליטה השייכת לשפה אחרת כמו שקרה בכיבוש היווני רומי של ארץ ישראל אז השפה הילידית ממשיכה להתקיים ולפעול.

יש מקרה נוסף שבו השפות הילידיות נשארות למרות שהן שייכות לאותה משפחת שפות וזה כאשר אותן שפות זוכרות את הזהות הלאומית הקודמת שלהם. כך למשל, הצרפתית נשארה לטינית ולא עברה לגרמנית, האנגלית נשארה שפה גרמנית ולא איבדה את זהותה בעקבות הכיבוש הנורמני והרומנים נשארו לטיניים ולא נטמעו בגלי ההגירה הסלביים שעטפו אותם. נראה כי הזיכרון הלאומי זכר כי השפה הילידית המדוברת, למרות שפלותה הנוכחית, משמרת זהות לאומית בעל כבוד קדומה ולכן התמיד לדבר בה. יכול להיות שכך גם נשמרה העברית אצל היהודים בגלות כזכר להיסטוריה מפוארת, מה שאפשר לה לקום לתחייה עם השיבה לארץ ישראל.

האם מבחני פיזה מוכיחים שהשחורים טיפשים?

אחת השאלות שעלו בעקבות מבחני פיז"ה היא שאלת פער האינטליגנציה של חברות שונות. על פי הטענה הפער בתוצאות המבחנים השונים מיוחס לשוני בIQ שבתורו מיוחס לשוני גנטי בין קבוצות שונות. לקבוצות שונות יש גנטיקה שונה ולכן גם אינטליגנציה שונה. מי שמוביל את הטיעון הזה במרחב הבלוגיספירה הישראלי הוא הבלוגר תמריץ. על פי תמריץ את השוני בתוצאות של מבחני אינטליגנציה שונים צריך להסביר על פי הגנטיקה השונה של קבוצות אנושיות שונות.

מבחינה מדעית אין ספק שההיפותזה הזו קיימת ויכול להיות שהיא גם נכונה בהיבטים שונים. עם זאת היא לא מחייבת ובפוסט הנוכחי אני ארצה להציע לצידה היפותזה שונה אשר תסביר את השונות בתוצאות המבחנים השונים. כדי להסביר זאת אני אקבל את טענת תמריץ לפיה עולה מהמבחנים שוני בין קבוצות אוכלוסייה שונות אך למרות זאת אטען כי את השוני הזה ניתן להסביר בעזרת גורמים אחרים ולאו דווקא אינטליגנציה.

בחרתי להשתמש במבחני פיז"ה מ2018 (מאז לא ראיתי שהיו חדשים) ולבחון דרכם את הפערים הבולטים. שלושת הפערים המרכזיים שארצה לבחון הם הפער בין שחורים ללבנים בארה"ב, הנחיתות של ערבים במזרח התיכון והפער במדינות דרום אמריקה בין צ'ילה וארגוואי לשאר המדינות היבשת. את הפער בין יבשת אפריקה לשאר היבשות אני לא אסביר. לטעמי ההסבר יכול להיות גנטי כפי שיש לא מעט שמתעקשים (למשל דרור כאן בתגובה) והוא יכול להיות תרבותי. אני מזכיר שהשבטים הגרמניים כשלו במשך אלף שנים לאחר נפילת האימפריה הרומית מלאמץ מוסדות רומיים בסיסיים כמו צבא קבע, מס קבע, מוסד האזרחות ועוד. קשה לי להאמין שהיה פער גנטי גדול כל כך בין הרומיים לגרמניים. לדעתי, יש משקל רב לתרבות לצד הגנטיקה ולכן המצב האפריקאי חורג מגבולות ההסבר שלי. יכול להיות שזה תלוי באינטליגנציה ויכול להיות שהוא תלוי בגורמים אחרים.

אז מה הבסיס לפער הקיים? ההנחה של תמריץ היא שזה תלוי באינטלגנציה. השחורים טיפשים והלבנים חכמים. הערבים טיפשים וכן תושבי דרום אמריקה. ואולי זה גורם אחר? בוא נחשוב על התנאים לבחינה מוצלחת של פיזה או כל מבחן אינטליגנציה אחר. תנאי אחד הוא שהמבחן אכן יבדוק אינטליגנציה. על זה יש דיונים אבל אני אניח כאן שהוא אכן בודק אינטליגנציה. התנאי השני שכמו כל מבחן הוא יהיה כתוב בשפה המובנת לנבחן. באופן בסיסי עדיף שזו תהיה שפת האם שלו. אנשים, במיוחד ממעמדות נמוכים מתקשים להבין שפות שאינן שפות האם שלהם. הם חיים בשפה שלהם ובקושי משתלטים על שפה אחרת, דומה ככל שתהיה. ההנחה הבסיסית היא שמבחנים נכתבים בשפה המובנית לנבחנים אבל זו איננה הנחה וודאית.

האם שחורים בארה"ב מדברים בינם לבין עצמם באותה שפה אנגלית המדוברת על ידי לבנים? התשובה היא לא. בפוסט של הבלוג הבלשני דגש קל אפשר לראות כיצד השפה של שחורים בארה"ב שונה מהשפה האנגלית המקובלת בארה"ב עד כדי חוסר הבנה של הדוברים הלבנים את השפה של העדה השחורה. מדובר בשתי שפות שונות. זה שונה ממהגרים. אצל מהגרים יש כנראה תהליך במוח שמזהה מעבר לארץ עם שפה אחרת ומביא לאימוץ של השפה האחרת. כאן לעומת זאת שתי השפות ממשיכות להתקיים זו לצד זו בלי אימוץ של שפת הרוב בידי המיעוט. אני חושב שהתהליך זה עובר לא רק על שחורים אלא גם על לבנים מהמעמדות הפועלים בארצות הברית. רבים מייחסים לטרמפ אינטליגנציה מוגבלת כתוצאה מהשפה שלו. אך מה אם זו לא האינטליגנציה אלא הבחירה שלו לדבר בשפה שאותה מבינים הלבנים הפועלים בארה"ב? שפות משתנות. ארכיאולוגים מצאו כי השפה שדברו המעמדות הנמוכים באימפריה הרומית כבר לא הייתה לטינית קלאסית אלא שפת בינים בין הלטינית לשפות הלטיניות המאוחרות יותר שהתפתחו ממנה כמו ספרדית, איטלקית, צרפתית ורומנית. תהליך דומה קורה, סביר להניח, בארצות הברית. בשלב מסוים האנגלית המדוברת היום תוגדר כשפה לא מדוברת ותשאר נחלתן של אליטות מנותקות. פוליטיקאים בהיותם נדרשים להיבחר על ידי ציבור שמבין אותם יעברו לדבר את השפה שלו כמו שטרמפ עשה.

מה עם הערבים? גם אצל הערבים קיים פער בין השפות המדוברות לבין הערבית הקאלסית. מסיבות של פאן לאומיות ערבית השפה הנלמדת היא ערבית קלאסית המעובדת לעיבוד מודרני אך במרבית הארצות זו לא השפה המדוברת. המרחק בין המצרית, הסורית העירקאית והמרוקאית ובין הערבית הקלאסית הוא כמו המרחק בין השפות הלטיניות העכשוויות ובין הלטינית הקלאסית. אלו שפות שונות.

גם דרום אמריקה מאופיינת בפער לשוני. במרבית הארצות האוכלוסיה הנמוכה היא ממוצא אינדיאני וסביר להניח שהיא מדברת בעירוב של ספרדית ושפות ממוצא אינדיאני. בבוליביה זה צף על פני השטח אבל אני מאמין שזה נכון גם לוונצואלה, לארגנטינה ועוד. המדינות היחידות שהשיגו המוגניות לשונית ספרדית במה שמכונה אמריקה הלטינית הן צ'ילה ואורגוואי ולא במקרה הן מצליחות יותר במבחני פיז"ה. יש לכך גם השפעה על הצלחת הדמוקרטיה באותן ארצות. ציינו את הצורך של פוליטיקאים לדבר בשפה שההמון מבין. אם הפוליטיקאים באותן מדינות שייכים לאליטות הספרדיות ומדברים בשפה שאיננה מובנת במילואה על ידי ההמון, קיים ניתוק מובנה בין המערכת הפוליטית להמון האינדיאני, שמביא לחולשת הדמוקרטיות באותן מדינות.

אם הניתוח שלי נכון אזי הנבחנים באותן ארצות מגיעים למבחני האינטליגנציה עם חולשה מובנית. לא תמיד הם מבינים את השאלות במבחן (שגם ככה נבנה באופן מבלבל בכוונה) ועושים טעויות הנובעות מחוסר הבנה. אני זוכר לפני כמה שנים בנר שמיני של חנוכה שנקלעתי לחנות אנג'ל ורציתי לקנות מוצר. משום מה לא היה שם אף מוכר אלא רק הפועל הערבי שהשאירו אותו כאחראי על הקופה. רציתי לשלם עם כרטיס אבל מה שהוא לא עשה, זה הסתיים עם תשלום במזומן. בסוף הוא ביקש ממני לעבור איתו על התהליך בקופה ושם במקום שהוא התבלבל ולחץ על תשלום במזומן תיקנתי אותו לתשלום בכרטיס (בתמורה הוא נתן לי סופגניה לא מוצלחת אחרונה שנשארה). אם התיאוריה שלי נכונה אזי כדי לבחון באופן מדויק את האינטליגנציה של אותן קבוצות צריך לבחון אותן בשפת האם שלהם, שחורים בדיאלקט הפנימי שלהם, ערבים בשפות העכשוויות שלהם ואינדיאנים בשפות האינדיאניות. חלק מהסיבוך הוא שהשפות הללו מוכחשות בידי המדינות שבהן הם חיים. באמריקה מצופה שכולם ידברו אנגלית תקנית, בארצות ערב ערבית קלאסית מודרנית ובדרום אמריקה ספרדית או פרטוגזית (גם בברזיל יש איזה שהוא פער). אף אחד לא מלמד אנגלית שחורה בבית הספר או ערבית עירקאית או שפה אינדיאנית כזו או אחרת. ולכן קיים פער מובנה אצל התלמידים בבחינות הללו שמביא לתוצאות הנמוכות הקיימות.