כי הם דבקים במופשט. העניין שלהם איננו בחומרי אלא במה שאיננו חומרי.
לפני שנתיים פרסם אודי הרשקוביץ פוסט מופתי המתאר את הסיפור הציוני כסטרטאפ המייצר סטרטאפים. כמובן זה לא חידוש שלו אבל ההצגה של הנושא מצוינת. על שאלה אחת הוא לא ענה. מה מונע ממדינת ההזנק לעשות אקזיט? הזנקים עושים אקזיט, לא ככה? אז מדוע ישראל לא עושה אקזיט?
ארי שביט בשיא זמנו בהארץ שאל את השאלה הזו אחרי ההתנתקות. כפי שהוא כתב ההתנתקות ערערה בו משהו. הוא תמך בה אבל היא ערערה בו משהו. אם אפשר ככה לפנות את גוש קטיף בהבזק אז מה הבעיה לפנות את כל מדינת ישראל בהבזק? מבחינה היסטורית למעשה אין שום בעיה. הצרפתים פינו מאלג'יר מיליון וחצי איש. כמות המגורשים במדינות מזרח אירופה אחרי מלחמת העולם השניה הגיעה ל20 מיליון אנשים- גרמנים, פולנים, הונגרים ועוד. חלוקת הודו גררה אחריה תנועות אוכלוסין של מוסלמים והינדים ועליית סין הקומוניסטית הביאה לבריחה של מיליוני אנשים להונג קונג וטיוואן. 6 מיליון יהודים זה לא סיפור. זה בערך מספר הפליטים שסוריה סיפקה ב10 שנות מלחמה של האביב הערבי.
כולנו אוהבים את הדימוי של מדינת ההזנק כמדינה צעירה ודינמית (מה שנכון גם דמוגרפית) אבל כדי שהמדינה הזו לא תעוף ברוח ותעשה אקזיט היא צריכה שורשים עמוקים. החרדים מספקים את השורשים העמוקים הללו כי העניין שלהם בארץ איננו חומרי אלא רוחני. הם צריכים פרנסה כמו כולנו אבל עיקר העניין שלהם בארץ ישראל היא ארץ שעיני ה' בה מראשית השנה ועד אחרית השנה.
הציונות חידשה חידוש גדול ומרעיש. אפשר להתקיים מבחינה חומרית בארץ ישראל. השנה המכרעת הייתה שנת 2000 כאשר לראשונה מזה 1000 שנים היהודים בארץ ישראל הצליחו לסגור את הגרעון במאזן התשלומים בכוחות עצמם ולא נזקקו לתשלומי העברה מחוץ לארץ. לראשונה ישראל יצאה יותר מאשר ייבאה. זו זכותה ללא ספק של תל אביב והמעטפת העירונית הסובבת אותה. זה זכותה של המדינה וצה"ל כמובן שסיפקו מעטפת ביטחונית לנס הזה. מעכשיו אי אפשר לטעון שלא עולים לארץ ישראל מסיבות חומריות. ועם זאת צריך לזכור שהדבקות בארץ ישראל לא מגיעה מסיבות חומריות. היא מגיעה מהתודעה של מפני חטאנו גלינו מארצנו. זאת הארץ שלנו שממנה גלינו.
ציונות מלשון ציון; ירושלים. ירושלים היא מקום קשה מבחינה מהותית. היא מסמנת את קו הגבול שלנו עם המציאות כפי שהבינו זלי גורביץ' וגדעון ארן במאמרם על המקום. הם ראו את העניין מנקודת מבט חילונית. בירושלים נמצא קו הגבול של הציונות החילונית ההומוניסטית. זאת שמקדשת את האדם ולא את האל. אבל גם למי שהוא דתי ירושלים איננה עניין פשוט. ועם זאת מה שהם לא ראו הוא שירושלים מסמנת קשר לארץ ישראל שאיננו תלוי באדם. קשר שמתקיים באופן רוחני. זה לא סתם שהחרדים אוהבים את ירושלים. היא מסמנת את המופשט ולא את החומרי. והמופשט מאיים על המציאות החומרית. מה היא המציאות החומרית בעיני מי שרואה את ה' מול עיניו?! זה המקור לבטלנות היהודית. הבטלן היהודי איבד את זה מול אלוהים. במקום להתרכז בחומר הוא מתרכז במה שאיננו ניתן לתפיסה חומרית. וכפי שציטטתי בזמנו את הנדבנים של הישוב הישן במאה ה19 – הרחבת ירושלים רק תביא לעוד מאות אלפי שנוררים. במידה רבה נבואתם התגשמה.
אבל ירושלים והחרדים גם מבטאים קשר נצחי שאיננו נפרם בתהפוכות הזמן. לירושלים בנט לא יוכל לעשות אקזיט. אפילו לגור
בירושלים – עיר בה חנה דוד – הוא לא יכל. וכמו שזלי גורביץ' וגדעון ארן ענו למבקרים שלהם, הביקורתיים הפוסט קולוניאלים, אי אפשר למחוק את הקשר הזה או לפוצץ אותו כמו בלון (מופיע בספרו של זלי גורביץ' "על המקום"). צריך ללמוד לחיות איתו. גם אם איננו מאמינים באלוהים, כיהודים הקשר הזה הוא ששמר ושומר את הקשר שלנו לארצנו. הציונות פרצה כאשר הציונות המדינית של הרצל שבאה להציל את היהודים שלבה זרועות עם הציונות המעשית שביקשה לחזור לארץ ישראל. ניר שטרן צודק שטיעון הקושאן התנ"כי איננו מספיק שכן אין לאף אחד מאיתנו קשר ישיר לאלוהים האומר שהגלות הסתיימה רשמית. מצד שני בלי תחושת הקשר הטבעי הזה לארץ ישראל הנובע מהתנ"ך לא היה קורה כלום. רק שילוב הצדדים אפשר את הקמת מדינת ההזנק.
אני לא חושב שצריך להיכנע לחרדים ועם זאת צריך לראות את היופי בחרדים תוך ויכוח מתמיד איתם. כן אני לא מקבל את זה שלא מלמדים את מקצועות הליבה או שמשתמטים לא מתגייסים לצבא (וכל מי שלא לומד תורה כראוי הוא משתמט). מצד שני יש יופי בדבקות באלוהים שאי אפשר להכחיש. אישתלהפופיתה תיארה את זה יפה (וגם שיקפה מדוע אי אפשר להישאר בחרדיות גרידא):
מה לעשות עם חרדים? מה לעשות עם ירושלים? אלו לא שאלות פשוטות. הכי טוב היה אם הקב"ה היה חוזר ומתגלה בירושלים. ככה הרגשתי לפני 6 שנים באירוע המגנומטרים. זה לא קרה (מצד שני אם אנשים כמו ברלנד מקבלים כבוד בהדלקה במירון אולי עדיף שעדין לא יחזור). ועם זאת צריך לזכור שהעובדה שאנו כיהודים נמצאים על קו הגבול של המציאות שאחריו המציאות מאבדת את זה איננה רק לרעתנו. במובן מסוים זה גם פועל לטובתנו. למשל במקרה הנוכחי זה מה שמונע מהמדינה הזו לעשות אקזיט.
י.ד. 
ואווו, קצת קשה לעכל בשעת בוקר מוקדמת שכזו.
"היא מגיעה מהתודעה של מפני חטאנו גלינו מארצנו" – האם החילונים רואים או חושבים על זה כלל? האם יש לנו אחריות או שליטה? זו השאלה הרגילה של כל מאמין יהודי או נוצרי ביחס לחייו.
"ועם זאת צריך לזכור שהעובדה שאנו כיהודים נמצאים על קו הגבול של המציאות שאחריו המציאות מאבדת את זה איננה רק לרעתנו. במובן מסוים זה גם פועל לטובתנו. למשל במקרה הנוכחי זה מה שמונע מהמדינה הזו לעשות אקזיט."
אולי תסביר במילים פ]שוטות שאנחנו מבחוץ נוכל להבין?
אהבתיLiked by 1 person
החילוניים הם חלק מעם ישראל ולכן גם להם יש תחושה שזו ארצנו. הקיבוצניקים
ששרפו חזיר ביום הכיפורים היו אפיקורסים לא בורים ולכן הם באו לארץ ישראל, ארץ
חמדת אבות. ארץ ישראל היא ארצנו ולכן אנחנו כאן. הנקודה היא שארץ ישראל היא לא
רק חומרית. נקים כאן את מדינת ההזנק ואחר כך נעשה אקזיט כמו שבנט אוהב. ארץ
ישראל גם מסמנת את הקשר לאלוהים שנמצא מעבר למציאות (כאן כדאי לקרוא את המאמר
של גורביץ' וארן שמסביר זאת היטב מנקודת מבט חילונית).
והיסוד הזה עמיד לתהפוכות הזמן. "והשמותי את מקדשיכם" אף בזמן שממונם קדושתם
קיימת. מכאן למד הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ו הלכה יג שקדושת הר הבית קבועה
ועומדת גם אם אין בית מקדש (לכן אסור להיכנס להר הבית).
ההיבט הכפול הזה נוטע את מדינת ישראל חזק. אי אפשר לעשות אקזיט למה שמלכתחילה
איננו שלנו. אפשר להתפשר מסיבות מדיניות (וגם את זה תלמידי הרב קוק שוללים)
אבל אי אפשר למחוק את היסוד הזה שמלכתחילה לא בידינו.
היסוד הזה גורם לשיגעון. יש סינדרום המכונה סינדרום ירושלים שבו אנשים מגיעים
לירושלים וחושבים שהם אליהו הנביא או המשיח. ירושלים מוציאה אותם מדעתם.
לדעתי, ירושלים מוציאה מדעתם הרבה יותר אנשים מאשר רק המאובחנים הרשמיים. כפי
שהבאתי מהסיפור על הנדבנים מהמאה ה19 יש משהו בירושלים שגורם לאנשים להיות
בטלנים הרבה לפני קום המדינה. ירושלים היא עיר בטלנית ממהותה. והיא עיר בטלנית
כי היא עומדת על הגבול. מקום שמתיימר לסמן את אלוהים שמעבר למציאות בתוך
המציאות הוא מקום שמלכתחילה הוא מקום גבולי. והגבוליות הזו יש לה היבטים
שליליים אבל גם היבטים חיוביים. לירושלים בנט לא יוכל לעשות אקזיט. אפילו לגור
בירושלים – עיר בה חנה דוד – הוא לא יכל.
אהבתיאהבתי
רשומה מורכבת, שמעלה יותר שאלות מאשר תשובות.
1. " … כדי שהמדינה הזו לא תעוף ברוח ותעשה אקזיט היא צריכה שורשים עמוקים. החרדים מספקים את השורשים העמוקים הללו כי העניין שלהם בארץ איננו חומרי אלא רוחני. הם צריכים פרנסה כמו כולנו אבל עיקר העניין שלהם בארץ ישראל היא ארץ שעיני ה' בה מראשית השנה ועד אחרית השנה …"
———————-
ניתן להתווכח על השאלה האמנם החרדים קשורים בטבורם לארץ ישראל (ולציונות). מעבר למס השפתים, ששילמו במשך אלפי שנים בגלויות, כשאחלו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
"היישוב החרדי הישן" (שקדם לתנועה הציונית) הורכב מאלפים בודדים של מקבצי נדבות. רבים מהם זקנים שעלו לארץ בכדי להיקבר דווקא בה.
גם כיום, החסידויות החרדיות המתנגדות בארסיות לציונות – אינן מיעוט זניח, שהולך ומצטמצם. מה שיכול להוכיח שהדבקים בדת אינם *חייבים* לדבוק גם בלאום ובארץ.
אבל נניח, לצורך הדיון, שהשורשים העמוקים, של רובם המכריע של החרדים, אכן קשורים לאדמת ארץ ישראל ולעיר הקודש ירושלים.
מאוד לא ברור כיצד השורשים העמוקים של כחמישית מהיהודים שחיים כיום במדינת ישראל משפיעים על הארבע – חמישיות האחרות לא לבצע אקזיט.
הרי מדובר על מיעוט שהשפעתו על רוב היהודים – ישראלים נעה בין השפעה מועטה לבין השפעה שלילית. אם בכלל, גידול אחוז החרדים באוכלוסייה ודפוסי ההתנהלות החרדית רק מעצימים את רצונם של לא חרדים רבים לרדת מישראל / לבצע אקזיט.
(המשך יבוא)
אהבתיאהבתי
לאנונימי,
כתבת:
" … "היא מגיעה מהתודעה של מפני חטאנו גלינו מארצנו" – האם החילונים רואים או חושבים על זה כלל? האם יש לנו אחריות או שליטה? …"
——————-
רובם המכריע של החילונים שיצא לי להכיר – לא מגלים כל עניין בהיסטוריה הרחוקה של בני עמם. אולי הם מגלים עניין מועט בהיסטוריה של הציידים-לקטים בשחר המין האנושי ו/או בהיסטוריה של 50-100 השנים האחרונות. מעין שילוב בין אדישות ובורות שיכול להסביר את חוסר העניין המוחלט של רובם המכריע של החילונים בתשעה באב.
נדמה לי שאותו מיעוט החילוני קטנטן, שכן הרהר על המשפט "מפני חטאינו גלינו מארצנו", לא קיבל אותו.
ראשית, עצם מושג "החטא כלפני שמים" – זר במהותו לחשיבה החילונית. זר שבעתים הוא רעיון הענשת הצאצאים על חטאי אבות – אבות – אבות אבותיהם. אם הם נענשים בהימצאות בגלות אכזרית, בשל חטאי הדורות שקדמו להם, אזי אין להם כל עניין בשיג ושיח עם יישות כל כך לא צודקת.
שנית, מאוד טבעי לחילונים להניח שאבות אבותיהם טעו ושגו, ושאת השלכות טעויותיהם שילמו (ומשלמים) גם צאצאי צאצאי צאצאיהם. טעות פוליטית (במובן הרחב של המונח) כמו הטעות למרוד באימפריה גדולה וחזקה, שניתן היה להעריך מראש שתמחץ את העם המורד, תרצח המונים ממנו, ותמכור לעבדות ותגלה את השאר. זוהי גם התייחסות הרוב החילוני לסיפור מצדה.
אהבתיאהבתי
י.ד.,
"לירושלים בנט לא יוכל לעשות אקזיט. אפילו לגור
בירושלים – עיר בה חנה דוד – הוא לא יכל."
המשפט הזה הוא מעט החזיק את המרובה.
הציונות רוכבת על החרדיות ואין לה קיום בלעדיה.
פוסט חזק.
אהבתיאהבתי
האירוניה התאבדה
דיסטל תוקפת: "בכל מוסדות המדינה היו תאים רדומים של שמאל רדיקלי"
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1005317
אהבתיLiked by 1 person
במאי במארוול: בתוך שנתיים נוכל לצפות בסרט שיצרה בינה מלאכותית. "תוכלו ליצור סרטים המותאמים אישית עבורכם"
ג'ו רוסו, אחד הבמאים הידועים בהוליווד, שיחד עם אחיו אנתוני רוסו ביים את "הנוקמים – סוף המשחק" של מארוול, כמו גם שני סרטים של קפטן אמריקה, העריך בריאיון לאתר Collider כי בתוך כשנתיים הבינה המלאכותית תאפשר ליצור סרטים בעצמה.
נוסף על כך, לא רחוק היום בו ינסו לשלב בינה מלאכותית במערכת הסטרימינג של המשתמשים. "תוכל לומר לה: אני רוצה סרט בכיכובה של דמות האווטאר שלי ודמות האווטאר של מרילין מונרו […] והבינה המלאכותית תציג לך סיפור מתאים עם דיאלוג המחקה את הקול שלך".
רוסו מעריך שבין אם נרצה בפיתוח הבינה המלאכותית ובין אם לא, זה בלתי נמנע. "למרבה הצער… אנשים שאינם ידידותיים אלינו עשויים לפתח אותה בכל מקרה". רוסו סיפר שהוא יושב כעת "בדירקטוריון של כמה חברות בינה מלאכותית", ולכן הנושא אינו זר לו.
אהבתיאהבתי
במאי במארוול: בתוך שנתיים נוכל לצפות בסרט שיצרה בינה מלאכותית. "תוכלו ליצור סרטים המותאמים אישית עבורכם"
ג'ו רוסו, אחד הבמאים הידועים בהוליווד, שיחד עם אחיו אנתוני רוסו ביים את "הנוקמים – סוף המשחק" של מארוול, כמו גם שני סרטים של קפטן אמריקה, העריך בריאיון לאתר Collider כי בתוך כשנתיים הבינה המלאכותית תאפשר ליצור סרטים בעצמה.
נוסף על כך, לא רחוק היום בו ינסו לשלב בינה מלאכותית במערכת הסטרימינג של המשתמשים. "תוכל לומר לה: אני רוצה סרט בכיכובה של דמות האווטאר שלי ודמות האווטאר של מרילין מונרו […] והבינה המלאכותית תציג לך סיפור מתאים עם דיאלוג המחקה את הקול שלך".
רוסו מעריך שבין אם נרצה בפיתוח הבינה המלאכותית ובין אם לא, זה בלתי נמנע. "למרבה הצער… אנשים שאינם ידידותיים אלינו עשויים לפתח אותה בכל מקרה". רוסו סיפר שהוא יושב כעת "בדירקטוריון של כמה חברות בינה מלאכותית", ולכן הנושא אינו זר לו.
אהבתיאהבתי
מסמכים: מרפאות מגדר של בתי ספר לרפואה בארה"ב מקבלות כעת ילדים בגיל גן עם "דיספוריה מגדרית"
מרפאות מגדר המזוהות עם שלושה בתי ספר לרפואה בארה"ב מקבלות מטופלים בגיל גן שהוריהם טוענים כי הם סובלים מדיספוריה מגדרית. לעתים אלה אף פעוטות בני שנתיים-שלוש, מראים מסמכים.
מדובר במרפאות מגדר המשויכות לבתי ספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק, אוניברסיטת צפון קרוליינה (UNC) ואוניברסיטת מזרח קרולינה (ECU). אף אחד מהארגונים הרפואיים האלה לא הכחיש שהוא רואה ילדים בגיל גן עקב דיספוריה מגדרית, אך כולם ציינו שאינם רושמים הורמונים או מאפשרים ניתוחים בגילים האלה.
הנושא נחשף לראשונה על ידי סלואן רחמות, נשיאת ארגון Education First Alliance בצפון קרוליינה, הנלחם נגד רדיקליזציה וסקסואליזציה של ילדים. "העובדה שפעוטות שלא יכולים להבין מה זה אומר בכלל להיות 'מגדריים' מקבלים אבחנה קלינית, היא סיבה מספקת להעביר איסור מוחלט על טיפולים פסיכולוגיים, רפואיים וכירורגיים לשינוי מגדר אצל קטינים", היא אמרה.
על פי ד"ר סטנלי גולדפרב, יו"ר מועצת המנהלים של ארגון Do No Harm המאגד רופאים המתנגדים לסקסואליזציה של ילדים, דיספוריה מגדרית נפתרת בסופו של דבר אצל 87 אחוז מאלה שחווים אותה. "הבעיה היא שהקהילה הרפואית בארה"ב אימצה את הרעיון לפיו יש 'לאשר' את הדיספוריה המגדרית של המטופלים כאשר הם טוענים שהם סובלים ממנה, במקום לסייע למטופל להבין זאת, או לתת לזה להיעלם מעצמו", אמר.
אהבתיLiked by 1 person
באותו עניין
https://www.inn.co.il/news/600302
אהבתיאהבתי
ידעתי שתתפסי אותי על הפוסט הזה. אני עצמי לא בטוח שהטיעון וודאי למרות היציאה
החזקה נגד בנט.
א.
החל מהמאה התשע עשרה יש עליה מתמדת של יהודים חרדים לארץ ישראל הן מהצד
האשכנזי והן מהצד הספרדי, עליה שבחלקה מונע גם מהרצון להיעזר בקדושת ארץ ישראל
כמשקל נגד לכפירה וההתפקרות של החילון. זה רבי עקיבא יוסף שלזינגר, תלמידו של
החתם סופר, שהתנגד לנאולוגים בהונגריה, זה ישיבת פורת יוסף הספרדית שקמה
כתגובת נגד לפשרנות הספרדית המפורסמת, זה אפילו הרב מבריסק שברח לארץ ישראל
מהשואה. בשביל החרדים ארץ ישראל זה המקום שלהם. אז נכון שהשתקמות החרדית אחרי
השואה התבססה על מדינת הרווחה הישראלית אבל הקשר החרדי לארץ ישראל הוא מעבר
להיבטים הללו וקשור לרצון להגיע לשלמות דתית.
ב. אני מסכים שכרגע שני הצדדים, הליברלים והחרדים, משדרים אי תלות אחד בשני.
לדעתי זו אשליה. בן גוריון היה חכם יותר והבין שכעם אחד נלך ביחד הרבה יותר
טוב מאשר בטהרנות אידיאולוגית נוסח מפ"ם (הקטע שבו יו"ר האופוזיציה יעקב חזן
עולה לדבר אחרי בן גוריון בספר האדום של אסף ענברי הוא פשוט מופתי). אבל נראה
שעד ששני הצדדים לא יתעשתו, נאכל הרבה קש.
ג. מפני חטאנו גלינו מארצנו הוא ציטוט מהתפילה. את שמת את הדגש על החלק הראשון
של המשפט, אני על השני. העוקץ שלו בפוסט הוא נגד ההבנה הפשוטה במדרש לפיו הארץ
של השם ואם הוא לקח אותה מאיתנו אז היא כבר לא רלבנטית לנו כפי שהבין אותו
נוצרי ליברלי. אז לא. נכון שגלינו מפני חטאנו אבל זו עדין ארצנו. וזו התודעה
היהודית הפשוטה מול הגויים. זאת ארץ ישראל ולא פלסטין – והכשל של השמאל מתחיל
בכניעה לכינוי הנוצרי אנטישמי פלסטין – והיא שלנו. וזאת גם הייתה התודעה
הפשוטה של החלוצים שבאו ממזרח אירופה. דווקא לייקים המתבוללים היה שבר גדול
כאשר התברר להם שגרמניה איננה מולדתם (ושבר דומה יהיה ליהודים המתבוללים
האמריקאים).
אהבתיLiked by 1 person
הציונות הדתית הייתה אכזבה גדולה בסיפור הזה. צפיתי שייסתייעו באיסור הלכתי פשוט של לא תלבש אישה כלי גבר. נאדה. פשוט נכנעו לפרוגרסיבים.
יש לי תחושה שגם חנן בן ארי הולך להיות אכזבה גדולה.
אהבתיאהבתי
תכלס. באמת יצאה יציאה חזקה שמבהירה את הנקודה של הפוסט. הוספתי אותה לפוסט עכשיו.
אהבתיאהבתי
לי.ד,
כתבת:
1. " … ירושלים והחרדים גם מבטאים קשר נצחי שאיננו נפרם בתהפוכות הזמן. לירושלים בנט לא יוכל לעשות אקזיט. אפילו לגור בירושלים – עיר בה חנה דוד – הוא לא יכל. …"
——————–
קשה לי לקבל את הפרשנות המיסטית להחלטות משפחת בנט. למרות שכמובן גם איני מסוגלת להפריך אותה.
כללית, איכות החיים של תושבי רמת השרון גבוהה מזו של תושבי ירושלים. דוגמא פעוטה אחת: השוני ברמת הניקיון בין שתי הערים. דוגמא חשובה בהרבה: רמות מערכות החינוך בשתי הערים. לא בדקתי את נתוני מערכת החינוך הממלכתית דתית (שבה לומדים ילדי משפחת בנט) אך אני מוכנה להתערב שאחוז מקבלי חמש נקודות במתמיטיקה ופיזיקה גבוה משמעותית ברמת השרון מאשר בירושלים. כנ'ל אחוז מקימי חברות סטארט בשתי הערים. מכאן שהחלטה להעתיק את מקום המגורים מרמת השרון לירושלים נמצאת בניגוד לאינטרס המשפחתי.
חשוב להוסיף שגילאי ארבעת הילדים הנידונים אינם אופטימלים כלל לביצוע רה-לוקשיין. על אחת כמה וכמה לתקופה של כשנתיים בלבד. קשיי הניתוק מהמערכת החברתית הנוכחית, ההסתגלות לחברה זרה, אח'כ ניתוק מחדש והסתגלות מחודשת – היו מאיימים על כל משפחה. מספיק שההורים היו חרדים לגבי עוצמת הקשיים הצפויים לילד אחד מהארבעה – בכדי שינסו להימנע מהמעבר.
רצוי להוסיף שהמשפחה כנראה הרוויחה מהפיכת ביתה הפרטי למעון רשמי של ראש ממשלה – עשרות מיליוני שקלים. (ראה תחקירי איילה חסון).
סכום שאפילו מי שביצע אקזיט מוצלח – לא יזלזל בו.
מה שבעיני הופך את סיפור בנט וירושלים מסיפור של "לא יכל" לסיפור של "לא רצה".
2. " …. אי אפשר למחוק את הקשר הזה או לפוצץ אותו כמו בלון (מופיע בספרו של זלי גורביץ' "על המקום"). צריך ללמוד לחיות איתו. גם אם איננו מאמינים באלוהים, כיהודים הקשר הזה הוא ששמר ושומר את הקשר שלנו לארצנו. …"
————————–
לתולדות הציונות, חשוב להוסיף שהקשר בין עם ישראל לבין ארץ ישראל אינו רק נחלת חלק מאוד משמעותי מאוד מהיהודים.
אמונת רוב היהודים, למעשה הכריחה את המיעוט, שהיה מוכן להסתפק במקלט לילה ליהודים באוגנדה, מדגסקר או ארגנטינה – להסכים להחלטת הרוב ולפנות דווקא אל אזור הארץ המוזכרת בתנ'ך.
למרות שהם נטו לוותר על *לב* הארץ התנכ'ית, ביהודה, שומרון וירושלים (שאוכלס בצפיפות בערבים), לטובת הפריפריה התנ'כית, הדלילה יחסית באוכלוסיה, במישור החוף ובעמקים.
המוני נוצרים אנגליקנים ופרוטסטנטים תמכו (וחלקם תומכים גם היום) בהחייאת קשר זה באמצעות החזרת העם היהודי לגבולות ארץ ישראל התנכ'ית. כולל שתי גדות הירדן. לראייה הספר הלבן. ואפילו חשוב מכך – החלטת ועידת סן רמו. עד היום, זהו אחד ממקורות הלגיטמציה החשובים להקמת מדינת ישראל והמשכתה.
החלטת סו רמו לא הוגשמה במלואה כיון שרוב יהודי העולם, כולל רובם המכריע של החרדים, החליט לא לעלות בתקופה הנדונה לארץ ישראל. מה שיוצר את הפספוס הציוני – היסטורי ענקי. פספוס שחלק משמעותי ממנו יש להעניק למגזר החרדי (ואת רוב השאר למגזר הרפורמי ו/או המתבולל).
3. " … הציונות פרצה כאשר הציונות המדינית של הרצל שבאה להציל את היהודים שלבה זרועות עם הציונות המעשית שביקשה לחזור לארץ ישראל. ניר שטרן צודק שטיעון הקושאן התנ"כי איננו מספיק שכן אין לאף אחד מאיתנו קשר ישיר לאלוהים האומר שהגלות הסתיימה רשמית. מצד שני בלי תחושת הקשר הטבעי הזה לארץ ישראל הנובע מהתנ"ך לא היה קורה כלום. רק שילוב הצדדים אפשר את הקמת מדינת ההזנק. …"
———
כללית, אני מסכימה עם הטענה שרק *שילוב כוחות* בין מגזרים שונים בעם היהודי (וקבוצות מחוץ לו) ובין סוגים שונים של ציוניות – הצליח להביא להקמת מדינת ישראל ושגשוגה. הדבר הקרוב ביותר לנס תנכי שארע במאה העשרים.
למרות שספציפית, אני כנראה מקטינה (לפחות בהשוואה לי.ד וחייל זקן) את משקלם היחסי של החרדים בהצלחת המפעל הציוני. להערכתי, עיקר תרומתם של החרדים לכוחנו הוא בריבוי הטבעי הגבוה שלהם. מה שהופך את נבואת עראפאת (שהפלסטינים ינצחו את הציונים בזכות הרחם של האישה הפלסטינית) ללא ריאלית.
בכל ההבטים האחרים, כולל הקשר שלהם לאדמת ציון, אני נוטה לזלזל ו/או תופסת אותם כנטל על הפרויקט הציוני יותר מאשר כנכס.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
"בכל ההבטים האחרים, כולל הקשר שלהם לאדמת ציון, אני נוטה לזלזל ו/או תופסת אותם כנטל על הפרויקט הציוני יותר מאשר כנכס."
בקרב צאצאי אנשי "הציונות המעשית" הקשר לאדמת ציון כבר לא קיים וכך הדבר גם אצל נסיכי תנועת ז'בוטינסקי. אצל מצביעי הליכוד הקשר נשמר בזכות נישוק המזוזות ולא עקב קריאה בכתבי ז'בוטינסקי
אהבתיאהבתי
אני מצטער קמיליה אבל בעניין של החינוך את נופלת במלכודת הממוצע (האם אפשר
לטבוע בבריכה בגובה ממוצע של סנטימטר? תלוי בשונות). יש בירושלים בתי ספר
דתיים ליברליים מצויינים שהילדים של בנט יכלו ללמוד בהם – הרטמן, פלך,
הימלפרב. חינוך זה לא טיעון והילדים היו יכולים בכיף לעשות רילוקיישן
לירושלים.
(לדעתי הסיבה האמיתית שהם שלא עברו לירושלים היא כי גילה בנט היא ביביסטית ולא
באמת קבלה את נפתלי כראש ממשלה כפי שראו בחופש שהיא יצאה עם הילדים לבהאמים).
הפוסט שלי לעומת זאת נפל במלכודת הקוקניקית שלפיה לאומיות אמיתית בעם ישראל
נובע מאמונה דתית. טענה שאליה אני מתנגד בתוקף כי היא הופכת את האמונה
לאינסטרומנטלית כלומר כזו המשרתת עניין חיצוני ולא עניין אוטונומי הקשור
לאינטואיציית הפרט. מה שמוביל לרמז הבוטה של מכניסטים דתיים שחילוניים לא
יכולים להיות ציוניים אמיתיים (רמז שחרפן לא מעט אנשים החל מיאיר גולן צפונה).
ומנגד אדם יכול להיות ציוני גם בלי קשר לשאלת האמונה באלוהים. זה לא מעלים את
המתאם בין מסורת לתודעה לאומית שעליה מצביע חייל אבל מתאם איננו הכל בחיים. אם
לאדם יש תודעה לאומית יהודית אז הוא ציוני גם אם אין לו אמונה באלוהים.
הסיבה שלמרות זאת כתבתי את הפוסט היא משתי סיבות. קודם כל בגלל הביקורת שיש לי
על התודעה הניטשיאנית שיש בתיאור של מדינת ההזנק. תפיסה שכבר התחיל קודם
ב"אליק נולד מן הים" וכדומה. רציתי להצביע על הבעייתיות בתפיסה הזו והשתמשתי
בחרדים כהנגדה לתפיסה הזו. והסיבה השניה שרציתי לשקף את העובדה שיש לארץ ישראל
גם מובן רוחני לאוכלוסיות יהודיות וזאת כהכנה לפוסט הבא שינסה לענות על בעיית
ירושלים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תיקון לאוכלוסיות דתיות
בתאריך יום ה׳, 11 במאי 2023, 13:09, מאת י.ד. יודדלד yuddaaled@gmail.com:
אהבתיאהבתי
"ומנגד אדם יכול להיות ציוני גם בלי קשר לשאלת האמונה באלוהים. זה לא מעלים את
המתאם בין מסורת לתודעה לאומית שעליה מצביע חייל אבל מתאם איננו הכל בחיים."
לדעתי פספסת את עיקר הנקודה של חייל. אדם בהחלט יכול להיות ציוני בלי קשר לשאלת האמונה באלוהים – השאלה מה הסיכוי שזה יעבור לדור הבא? כמה זמן זה יחזיק?
אהבתיLiked by 1 person
י.ד.,
לאומיות במנותק מהדת קיימת אצל עמים רבים. הלאום היהודי נבדל מהם בכך שהלאומיות שלו מוגדרת על ידי הדת. בן גוריון (במגילת העצמאות) נתן הגדרה גיאוגרפית ללאומיות היהודית ("בארץ ישראל קם…") אבל הגדרה זו היא שגויה שכן הכנעניות היא המשך הגיוני שלה. האמת ההיסטורית היא שהעם היהודי הפך לכזה במעמד הר סיני. את דילמת האמונה אני עוקף באמצעות תחושת השתייכות לעם היהודי ההיסטורי שיכולה להתקיים גם בהיעדר אמונה דתית/הלכתית.
אהבתיLiked by 1 person
בערך מהדקה ה 34, אמריקה, קצת אוקראינה, טילים עד 45
אהבתיאהבתי
משה, השאלה הזו נכונה לכל אדם שרוצה שהילדים שלו ילכו בדרכו כולל הדתיים. ואלא אם כן אתה מאמץ את השיטה החרדית לסגור אותם על המחירים הפנימיים שלה, כפי שמציע תמריץ, אינני יודע אם יש תשובה וודאית לעניין. ומן הצד השני, מה אתה מציע, שאדם יעשה מעשים חסרי משמעות בשבילו כאילו הוא בקרקס רק כדי שהילדים ישארו לאומיים? מעשים שלא רק מבחינתו הם חסרי משמעות אלא גם מבחינת התורה הם חסרי משמעות? ואל תצטט לי את המכתם של בעל החינוך "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" שכן שם מדובר במי שמאמין ורק קשה לו המצוות אך בשביל מי שאינו מאמין כלל זה חסר כל משמעות. אני חושב שבחינוך אם משהו אמיתי בלב אז הוא יעבור לדור הבא ואם לא אז לא. אי אפשר לרמות את המציאות.
אהבתיLiked by 1 person
חייל, אני חושבת שהדת היהודית טריטוריאלית והנוצרית קוסמופוליטית. ביהדות הכל מסובב סביב מדינת ישראל הלוך וחזור. אומנם זה בדת (גם כשמתחתנים ומתחילים משפחה וחיים חדשים אומרים:אם אשכחך ירושליים) אבל זה משפיע על החיים שלנו בישראל.
אהבתיאהבתי
עדנה,
הדת היהודית היא בהחלט טריטוריאלית כי חלק גדול מתוך תרי"ג המצוות הן מצוות הקשורות בארץ. זו התשתית ההיסטורית האמיתית של הציונות
אהבתיאהבתי
" ומן הצד השני, מה אתה מציע, שאדם יעשה מעשים חסרי משמעות בשבילו כאילו הוא בקרקס רק כדי שהילדים ישארו לאומיים? מעשים שלא רק מבחינתו הם חסרי משמעות אלא גם מבחינת התורה הם חסרי משמעות?"
א. יש הרבה 'דתיים סוציולוגיים' שהאמונה די חסרת משמעות אבל שומרים על מסגרת דתית ושולחים את הילדים למסגרות דתיות בכדי שלא יסחפו לפרוגרס.
ב. יש חילונים שבעיניהם ההלכות הם קרקס אבל מבינים שהעובדה שיש קבוצה שלא רואה בזה קרקס עוזרת להם עצמם בזהות הציונית שלהם.
זה אולי פרדוקס אבל אלו מהצינות החילונית שנלחמים נגד החרדים הלא ציונים למעשה נלחמים נגד הציונות.
אהבתיLiked by 2 אנשים
למה איש לא מעלה את האופציה של הזנק לפלסטינים? להעביר את הפלסטינים מעזה לאיטליה והלאה לשאר אירופה, הם טיפה בים הפליטים המוסלמים, ואת הפלסטינים מהגדה לירדן ועירק. וכמובן איש לא מעז לדבר על כ 1.2 מליון פלסטינים בעלי תעודות כחולות שהם כמו תולעים בגבינה השמאלנית שלנו.
אהבתיאהבתי
כתבת דברים של טעם חייל. בשולי הדברים נעיר כי למרות הרטוריקה הכנענית בפועל קיבל בן גוריון את המסגרת הדתית ההיסטורית בהסדר הסטטוס קוו.
אהבתיLiked by 1 person
לי.ד.
אכן נפלתי למלכודת התייחסות לממוצעים.
מודה בבורותי המוחלטת לגבי מוסדות חינוך דתיים-לאומיים-ליברלים מצטיינים בירושלים. מכירה רק את לידה (ביה'ס החילוני – שמאלני שליד האוניברסיטה).
אבל מתנגדת לקלות הראש שביטאתי בנוגע לבעיות פוטנציאליות ברילוקשין של ילדים.
כתבת: " … חינוך זה לא טיעון והילדים היו יכולים בכיף לעשות רילוקיישן
לירושלים. …"
מצ'ב על קצה המזלג בנושא העברה של ילדים, בעיקר כשהם בגיל ההתבגרות, ממסגרת למסגרת.
על אחת כמה וכמה אם לאחד (או יותר) מהילדים איזשהם קשיים בהסתגלות חברתית / מספר מאוד מצומצם של חברים טובים וכד'.
https://www.eserplus.net/27674/%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8/
באופן כללי, ההשערה שגילת בנט התנגדה למעבר לירושלים מאוד סבירה בעיני.
בתקופתנו הרבה פחות מובן מאליו שאשה תקריב את טובתה עבור קידום הקרירה של בעלה.
נזכרתי שגם מישל אובמה, מיד לאחר בחירתו של בעלה לנשיא ארה'ב, מאוד לא התלהבה מרעיון המעבר לוושינגטון, והציעה שהיא ובנותיה ישארו לגור בשיקגו. אבל בארה'ב זהו רעיון בלתי קביל על הסף. דווקא ישראל היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
אהבתיאהבתי
חייל זקן כתב:
" … את דילמת האמונה אני עוקף באמצעות תחושת השתייכות לעם היהודי ההיסטורי שיכולה להתקיים גם בהיעדר אמונה דתית/הלכתית."
—————–
משה כתב:
" … אדם בהחלט יכול להיות ציוני בלי קשר לשאלת האמונה באלוהים – השאלה מה הסיכוי שזה יעבור לדור הבא? כמה זמן זה יחזיק? …"
————
י.ד. כתב:
" … אני חושב שבחינוך אם משהו אמיתי בלב אז הוא יעבור לדור הבא ואם לא אז לא. אי אפשר לרמות את המציאות."
—————–
כללית, להערכתי מידת ההשפעה שיש להורים על הבחירות שיעשו ילדיהם, לאחר שיתבגרו, היא מוגבלת. תהיה אמונתם של ההורים ו/או יכולת המשחק שלהם – אשר תהיה.
לראייה קיימת נשירה אפילו מהמגזר החרדי. למרות כל המאמצים, כמעט חסרי המעצורים של מגזר זה, למנוע זאת.
מכאן שאיני יכולה להיות בטוחה שכל ילדי, לאחר שיגדלו ויוכלו לפרוש את כנפיהם, יבחרו להישאר בארץ.
אני מאוד פסימית לגבי הסיכויי שגם ילדי חילוניים ונכדיהם, החיים כמיעוט בחו'ל, ישארו קשורים לעם היהודי.
אחוזי ההתבוללות בקרב ילדי ישראלים לשעבר – מרקיעי שחקים. רובם אדישים לחלוטין לעובדה ההיסטורית שמוצאם מהעם היהודי או שהם חשים מבוכה ובושה בגלל שיוך לא מחמיא זה, ומנסים להסתירו.
תהליך שישתנה רק אם תחול עלייה מאוד מאוד מאוד משמעותית באנטישמיות שתמנע מהם מלהתבולל בקלות. (להערכתי האנטישמיות היא זו שמנעה מחלק משמעותי דיו מהעם היהודי להיטמע בקרב העמים שבתוכם ישב. לא דיני השבת ולא חוקי הכשרות).
צפי עגום זה לגבי חילונים בנכר – שונה מאוד מהסיכויי של דתים מנשקי מזוזות בז'רבה או בתימן, וחסידי סאטמאר בניו יורק, להנות מנכדים יהודיים.
יהודים המשתייכים לקהילות שומרות מצוות (בין אם הם גם מאמינים ובין אם הם "דתיים סוציולוגיים" כהגדרת משה) הצליחו לשמר את יהדותם אלפי שנים בכל הגלויות.
הם לא נזקקו כלל לכל מיני דיני שמיטה, החלים רק על חקלאים יהודיים בארץ ישראל, בכדי שיהיו להם מספיק דיני עשה ואל תעשה. העובדה שיש מצוות שניתן לקיים רק בארץ ישראל – אינה הכרחית כלל לשמירת היהדות.
מכאן, שדווקא חילונים, שחשוב להם שנכדיהם יהיו יהודים, זקוקים לציונות. למעשה אין להם כל ברירה אחרת פרט לחיים בארץ שרוב אזרחיה יהודיים.
עבור דתיים וחרדים זו אופציה *לא הכרחית* כלל.
מה שיכול להסביר את העובדה ההיסטורית שדווקא החילונים הם אלו שהובילו את קטר המדינה היהודית, והדתים והחרדים הצטרפו למסע באחד הקרונות. ויכולים גם לרדת.
אהבתיאהבתי
"העובדה ההיסטורית שדווקא החילונים הם אלו שהובילו את קטר המדינה היהודית" – זה היה בתקופה שהלאומיות היתה חזקה באופנה העולמית. עכשו כשהפרוגרסביות באופנה העולמית הסיכוי שהחילונים יחזיקו בלאומיות כנגד הרוחות העולמיות קטן הרבה יותר.
אהבתיLiked by 2 אנשים
מצטרף מאוחר ומודה לי.ד על פוסט, שהוא קשה לעיכול בגלל אופן כתיבתו, אבל כה אמיתי בתוכנו. ותודה גם על הדיוקים לאחר מכן של המגיבים.
אהבתי את ההגדרה "הציונות רוכבת על החרדיות".
להבנתי הסיפור הפתוח הגדול שלפנינו זה היחס בין הציונות לבין החרדיות.
מדובר בשני סיפורי הצלחה חסרי תקדים שרוקדים דבקה צמודה אך גם עוינת.
אני כה כמה שהפוטנציאל החרדי הגדול שבתוכנו, יתפרץ ויגלוש לרחוב, לאקדמיה, לתקשורת, למשפט, לעסקים, …
שהחרדים יתמתנו רק ב-10% בגלל המפגש הזה עם כולנו אבל הם יעניקו עושר ענקי בחזרה.
אהבתיLiked by 1 person
לייק משה
אהבתיאהבתי
ממש לא היה לי כוח לתרגם, אבל זה משעשע גם אם לא שייך לנושא
Was it true that a lady had found a specimen bag from Apollo moon landing. And it really had moon
dust on the bag. And that she sold it at auction?
Absolutely true. And you left out the best bit – NASA took her to court to get it back: and lost.
In 2015, Nancy Carlson of Ilinois bought the item in good faith from an online auction held by the US Marshall’s Service – paying $995.
It was part of a job lot of space memorabilia, but as an amateur geologist she recognized that it must have been used on one of the Apollo landings. Understandably pleased with her buy, she sent it to NASA to see if they could tell her any more about which mission it was from; and that’s where the trouble started. NASA realized it was from Apollo 11 – and refused to send it back to her, claiming they were the rightful owners of the bag and the dust it contained.
Not to be beaten – Ms Carlson did a little digging…..
This is Max Ary – co founder of the Kansas Cosmophere and Space Center. Turns out he took his job of collecting space artefacts a little too personally – allegedly stealing over 100 items from the museum for his private collection. When he was eventually rumbled and convicted of theft, Nancy Carlson’s bag was among the objects seized by the government. However -this was one item he’d actually got lawfully, having been given it by an engineer at Johnson Space Center – who was unaware of it’s history. As no one else knew either, the bag was sold off quite legitimately.
Despite all this, NASA still insisted it was the rightful owner. So Nancy sued for wrongful seizure… and won. She eventually sold her $995 bag for $1.8 million dollars – promising that some of the money would be donated for scientific research.
NASA should have given her a job in their legal department.
אהבתיאהבתי
" ומן הצד השני, מה אתה מציע, שאדם יעשה מעשים חסרי משמעות בשבילו כאילו הוא בקרקס רק כדי שהילדים ישארו לאומיים? מעשים שלא רק מבחינתו הם חסרי משמעות אלא גם מבחינת התורה הם חסרי משמעות?"
משה, זוהי מסורת. מסורת זו לאומיות. במדינות אחרות זה הביגוד, הריקודים, האוכל. לכולם יש נטיה להרגיש חובה הערכה וכבוד לאבות. בדרך כלל זה משולב בדת כי ההרגשה כלפי אלוהים דומה להרגשה לאבות, ללא גבולות, אהבה שאינה תלויה בדבר. הרי ברור שהם חיו רק עבורנו וזו חובתנו להעריך אותם. כך שאי אפשר לומר שאלו מעשים חסרי משמעות. גם החילונים של רמת אביב ג הולכים לבית הכנסת ועומדים בחוץ ביום כיפור אחרי שרובם צמו, ומדליקים מדורות, וחוגגים ליל סדר ועוד ועוד. אתה בחרתנו מכל העמים
אהבתיLiked by 1 person
פוסט של ההסטוריון הציוני אודי מנור,
"לא 'חילוני' – ציוני! או: מה הבסיס הרעיוני היחיד להמשך המאבק על דמותה של ישראל (והמאבק החל לפני 144 שנה וימשיך לפחות עוד 144 שנה)
העימות הישראלי בשאלת עתידנו, הביא לחזית הדיון את 'האופציה החילונית'. "
http://udimanor.blogspot.com/2023/04/144-144.html
אהבתיLiked by 2 אנשים
עדנה,
נראה לי שכוונתך אליי. משה רק ציטט אותי. עם כל הכבוד למסורת ולאבות, האדם
צריך לחיות כפי שנכון לו. אז אני לא מתנגד למסורתיות וללאומיות אבל אני כן
מתנגד לדתיות מזויפת. ואם יש דתיות סוציולוגית אז שוברה בצידה כאשר הבנים
גדלים וזורקים את הכיפה (והכרתי לא מעט כאלה שזרקו את הכיפה בסוף התיכון,
אינני יודע אם ההורים שלהם היו דתיים סוציולוגית). עדיף לי אדם ישר שמגדל את
בניו ביושר גם אם הוא בלי כיפה מאשר אדם שחי בשקר.
אהבתיLiked by 1 person
שמעון, כדי לפתוח הזנק צריך קונים לכל הפחות פוטנציאלים לסחורה שההזנק מפתח. לסחורה הזו שאתה מציע, לצערנו, אין שום קונים. נתקענו עם המלאי ואין יוצאת ואין בא.
אהבתיLiked by 1 person
י.ד.
עד כמה שאני רואה תופעת זריקת הכיפה שווה אצל בן של רב ואצל בן של 'דתי סוציולוגי'.
אהבתיLiked by 2 אנשים
יאיר, מסמיק.
אהבתיאהבתי
חייל זקן כתב:
" … בקרב צאצאי אנשי "הציונות המעשית" הקשר לאדמת ציון כבר לא קיים וכך הדבר גם אצל נסיכי תנועת ז'בוטינסקי. אצל מצביעי הליכוד הקשר נשמר בזכות נישוק המזוזות ולא עקב קריאה בכתבי ז'בוטינסקי."
————-
משה כתב:
" … "העובדה ההיסטורית שדווקא החילונים הם אלו שהובילו את קטר המדינה היהודית" – זה היה בתקופה שהלאומיות היתה חזקה באופנה העולמית. עכשו כשהפרוגרסביות באופנה העולמית הסיכוי שהחילונים יחזיקו בלאומיות כנגד הרוחות העולמיות קטן הרבה יותר."
————-
נראה לי שהכרזתם על מותה של הציונות – החילונית מוקדם מדי.
כפי שמוכיח גם הפוסט של אודי מנור, שהביא אבירם, בו מנור מעיד על עצמו "לא חילוני. ציוני". הוא מניח שהמאבקים הפנימים בין פלגים שונים של היהודים – ישראליים נמשכים כבר 144 שנים וימשכו 144 שנים נוספות. אני מאוד מקווה שהוא צודק.
נכון שהקבוצה הארץ ישראלית – חילונית התפצלה לשתי קבוצות על.
כמחציתה (איני יודעת מהם יחסי הכוחות האמיתיים בין שתי הקבוצות) הפכה לקוסומופוליטית – פרוגרסיבית, במקרים רבים גם לאנטי ציונית, ובמקרים מועטים אפילו לאוטו – אנטישמית.
קבוצה שהייתה בתקופת הקמת המדינה מאוד שולית בגודלה, כמו "ברית שלום", מתיימרת כיום להנהיג את כל הסקטור החילוני ו/או השמאלי. אך הצלחתה, למרות שעיתון הארץ הוא העיתון המשפיע ביותר במדינה, מאוד מוגבלת.
אבל בקרב כמחצית (?) מהסקטור הארץ ישראלי – חילוני דווקא התחזקה הזיקה לציונות, והקשר להיסטוריה של העם היהודי לדורותיו. לא רק הקשר לתקופת התנ'ך. העלייה לארץ, שהיוותה עבור חלק ניכר מאבותיהם וסביהם אילוץ או גזרת גורל בשל רדיפות אנטישמיות, אפליה וחסימת שערי ההגירה למדינות נחשקות יותר מא'י – הפכה עבורם לבחירה מודעת. למרות האפשרויות הקלות שלהם להגר.
תהליכים שכאלו העבירו את חלקם (כמו גדי טאוב ועירית לינור) ממחוזות השמאל אל לב הימין הישראלי. אולי הם גם יצרו בקרבם גם יותר תחושת קרבה לשומרי מצוות (או לפחות פחות עוינות) – אך רובם המכריע היו ונשארו חילונים. לרוב הם גם לא פחות ליברליים ופמיניסטים מחבריהם שנותרו בשמאל.
אהבתיLiked by 2 אנשים
מתקשר עקיפות לנושא,
חשיבותה האדירה של "ירושלים של מעלה", כאידיאל נשגב, בקרב צאצאי האימפריה הבריטית.
אלמנט שמעצים את תופעת הציונים הלא יהודיים / הפילו-שמים בקרב נוצרים לא קתולים.
כוחות שלא היה עומדים לצידנו לו התנועה הציונית הייתה פונה לאוגנדה, למדגסקר או לארגנטינה.
הועתק מהבלוג עונג שבת:
###################
עונג שבת (עונ"ש)
יום רביעי, 8 במאי 2013
'ירושלים' דאנגליה של ויליאם בלייק
השיר 'ירושלים' בעותק המאויר של ויליאם בלייק, 1809 (מקור: ויקיפדיה)
יום ירושלים, תשע"ג
לא תאמינו כמה שירים נכתבו על ירושלים. דומה שאין אומה ואין לשון שבה לא שוררו על העיר המיוסרת הזו, מושא חלומות ומקור לאכזבות. הפעם נפנה מבט לאימפריה הבריטית, שבה השמש מעולם לא שקעה ועל אדמתה נכתב והולחן השיר 'הירושלמי' המפורסם ביותר (אחרי 'ירושלים של זהב', כמובן).
כוונתי לפואמה And did those feet in ancient time (האם רגליים אלה [דרכו] בימי קדם), המוכרת יותר בשם Jerusalem. המילים הנשגבות של השיר נכתבו על ידי המשורר, הצייר והמיסטיקן (יש מוסיפים: והמטורף) הבריטי ויליאם בלייק (William Blake), כנראה בשנת 1804, אף כי השיר עצמו נדפס לראשונה בשנת 1808. זו הייתה פתיחה לפואמה הגדולה והאחרונה שכתב בלייק ושמה הוא Jerusalem: The Emanation of the Giant Albion (ירושלים: הנביעה של הענק אלביון) אלביון הוא שמה העתיק של אנגליה. הפואמה התבססה על מיתוס ימי-ביניימי, ועל פיו שיבתו השנייה של ישו תהיה על אדמת אנגליה הירוקה ושם תיבנה ירושלים החדשה.
ויליאם בלייק, תמונת דיוקן משנת 1807 (מקור: ויקיפדיה)
לא מכבר הופיעה הפואמה של בלייק בתרגום ראשון לעברית, בהוצאת קשב לשירה, ירושלים: האצלתו של הענק מאלביון, בתרגום של רות בלומרט, אחרית דבר ונספחים מאת גיורא לשם.
ב-1916, יותר ממאה שנה לאחר כתיבת השיר, הוא הולחן על ידי סר צ'ארלס יוברט פָּארי (Charles Hubert Parry), ובאחת הפך להיות להיט ענק, שגם נחשב לאחד משירי מלחמת העולם הראשונה וגם היה להמנונן של אגודות הנשים הסוּפְרַג'יסְטִיוֹת באנגליה, שנאבקו למען זכות הבחירה של נשים.
יוברט פארי (1918-1848)
הקשיבו קודם כל לביצוע המפואר של השיר על ידי חבורת הגברים הבריטית 'Blake':
אלה המילים:
And did those feet in ancient time
Walk upon Englands mountains green
And was the holy Lamb of God
On Englands pleasant pastures seen
And did the Countenance Divine
Shine forth upon our clouded hills
And was Jerusalem builded here
Among these dark Satanic Mills
Bring me my Bow of burning gold
Bring me my Arrows of desire
Bring me my Spear: O clouds unfold
Bring me my Chariot of fire
I will not cease from Mental Fight
Nor shall my Sword sleep in my hand
Till we have built Jerusalem
In Englands green & pleasant Land
קשה להפריז בפופולריות האדירה של השיר הזה, שמושר באין סוף סרטים ואין בריטי שלא מכירו. קבוצות רבות באנגליה מנסות לקדם את השיר כהמנון אנגליה, במקום 'אל נצור המלכה'. רק לאחרונה התבטא בעניין זה ראש הממשלה דיוויד קמרון, והציע לאמץ את השיר כהמנון של נבחרת הכדורגל של אנגליה…
נאזין לכמה ביצועים נחמדים.
כאן בשידור חי מטקס הכלולות המלכותי של הנסיך וילייאם ובחירת ליבו קיית' מידלטון, כנסיית וסטמינסטר, אפריל 2011. כל המי ומי בסלבריטאי הממלכה המאוחדת פוצחים בשירה – מאלטון ג'ון וראש הממשלה קמרון ועד האזרחים והאזרחיות שהצטופפו ברחובות:
השיר Jerusalem מבוצע באופן קבוע בלילה האחרון של חגיגות ה'פְּרוֹמְס' (Proms) השנתיות בלונדון, שנערכות ב'רויאל אלברט הול" ומאז שנת 1954 מסתיימות בשיר זה ואחריו ההמנון. בכל שנה מוענק הכבוד למנצח דגול אחר, והשנה, ביולי 2013, לראשונה תהיה זו מנצחת – מרין אלסופ האמריקנית.
הנה ביצוע מדליק מ-2006. מרק אלדר (Mark Elder) מנצח על תזמורת BBC ואלפי לונדונים שואגים את השיר בשמחה.
כאן בלילה האחרון של הפרומס בשנת 2009:
הנה שנת 2010:
וכאן 2011, המנצח הוא אדוארד גרדנר (Edward Gardner):
וכמובן, 2012:
כאמור, השיר שולב גם בלא מעט סרטים וזכה להרבה עיבודים, מטבע הדברים בעיקר בריטים.
נתחיל בעיבוד הרוק היפה של להקת אמרסון, לייק ופאלמר (ELP) הבריטית. ההקלטה היא משנת 1973:
נמשיך בביצוע המרגש והעמוק של זמר הבס האמריקני השחור פול רובסון (תודה לאיתמר וכסלר)
שורת השיר Bring me my Chariot of fire (הבא לי את מרכבות האש) העניקה השראה לסרט האנגלי היפההפה 'מרכבות האש' (Chariots of Fire), שזכה בכמה וכמה פרסי אוסקר (1981). הנה סצינת הסיום:
המנון 'ירושלים' ליווה גם את פתיחתו של הסרט הבריטי הנהדר 'נערות לוח השנה' (Calendar Girls) משנת 2003. וגם, כפי שהעירה 'תמר האחרת' בתגובות, בסוף אחד המערכונים של 'מונטי פייתון', על קניית מיטה.
ולמיטיבי לכת: בשנת 2005 הפיק ערוץ 4 של ה-BBC סרט תעודי שנקרא Jerusalem: An Anthem for England (ירושלים: המנון לאנגליה) ובו נסקרו תולדות השיר וגלגוליו. הנה הם שלושה החלקים של התכנית (בלי כתוביות).
החלק הראשון:
החלק השני:
והחלק השלישי:
בעלי התוספות
חוקר הסרטים יעקב גרוס כתב:
גם אני שילבתי את השיר של בלייק, בפתיחת הסרט 'יש מלך בירושלים' (סרטם של אלי כהן, יעקב גרוס וצבי שפי). בסרט הוספנו מספר ביצועים מצולמים משנות ה-20 וה-30. למעשה רצינו לצלם ביצוע בכנסייה בריטית, אך התברר לנו בלונדון שכל המקהלות הבריטיות מבוססות על נתיני האימפריה האפריקנים בעיקר. החלטנו לנסות בכנסיה הסקוטית בירושלים – שם המקהלה מבוססת על האוכלוסיה הערבית המקומית. ובקיצור, אם כבר שחור, העדפנו סרטים בשחור-לבן… ביצוע נוסף שילבתי גם בקליפ על כניסתו של הגנרל אלנבי לירושלים בשנת 1917.
#########################
דוד אסף ב- יום רביעי, מאי 08, 2013
17 תגובות:
תמר האחרתיום רביעי, 08 מאי, 2013
וגם מונטי פייתון:
http://m.youtube.com/#/watch?v=mpn1anVPZsc&desktop_uri=%2Fwatch%3Fv%3Dmpn1anVPZsc
דוד אסףיום רביעי, 08 מאי, 2013
תודה. הוספתי בפנים.
kalmanיום חמישי, 09 מאי, 2013
זה כן ההמנון של נבחרת הקריקט
חיים אנליןיום שישי, 10 מאי, 2013
למיטב זכרוני זה גם ההמנון של נבחרת הרגבי האנגלית.
השב
עודד אסףיום שישי, 10 מאי, 2013
תודה מקרב לב על התזכורת למילותיו של בלייק (אמן חשוב ובלתי נשכח) ולמוזיקה של פארי (מלחין בריטי הגון שכמעט נשכח, אך זכור היטב רק הודות ל"ירושלים" שלו). ברצוני להוסיף שלהקת הרוק אמרסון, ליק ופאלמר עיבדה את היצירה הזאת ושילבה אותה באחד מתקליטיה בכוונה אירונית ובהגשה קולית וכלית שנועדה להבליט את האירוניה. התקליט כולו הוא מעין אפוקליפסה, והרבה מן השירים בו מבקרים בחריפות את ההרס העצמי של האנושות תאבת הנשק והמלחמות.
לצערי, כשאני מקשיב היום ל"ירושלים" של בלייק/פארי בביצועים הכשרים-למהדרין והיפים שהובאו כאן, אני חש צביטה בלב ואירוניה בהקשר שונה: "ירושלים", בשיר הזה, היא סמל של אוטופיה – חברה אנושית (אוניברסלית) צודקת, שוויונית, נאורה, שופעת יופי וטוהר. היו אלה האידיאלים של ויליאם בלייק. לא היתה זאת, כמובן, ירושלים של מטה, העיר הריאלית, שעליה כתב, אך היתה כאן אמונה באפשרות התגשמותה של "ירושלים של מעלה". נדמה לי שאופטימיות זו בוקעת גם מן המוזיקה של פארי. אינני בטוח שאפשר לכתוב יצירה כזאת בימינו, ואינני משוכנע שכל אלה השרים אותה היום בטקסים רשמיים בבריטניה מאמינים בה, אם כי הם נהנים ממנה הנאה אסתטית, ובצדק. ויותר מכך, אני מבחין במרחק ההולך וגדל בין "ירושלים" של בלייק לבין ירושלים העכשווית, ירושלים של מטה, השוכנת במרחק של כחמישים דקות נסיעה מביתי.
השב
תשובות
דוד אסףיום שישי, 10 מאי, 2013
כמי שגר בירושלים כבר 35 שנה, וכנראה יישאר בה גם בהמשך, אין לי אלא להסכים. מה שקרה היום בבוקר בכותל המערבי רק ממחיש את המרחק שעברה 'ירושלים של מטה' – לא מימי בלייק או פארי – אלא בדור האחרון. אבל אנחנו כאן כדי להישאר, ולא אבדה תקוותנו…
אהובהיום שישי, 10 מאי, 2013
כמי שהיתה הבקר בכותל, אני מלאה אופטימיות. מדינת ישראל נזכרה לקחת את הריבונות ונתנה גיבוי מדהים לנו המתפללות, מול אלפי החרדים. מרגישים שינוי באויר. הציבור הרחב בוחר להזדהות כיהודי ולא מניח לחרדיות להגדיר עבורו מיהו יהודי. להתראות בראש חודש הבא!
Sim Koיום שישי, 27 מאי, 2022
איזה ראש חודש היה היום ואני לא ידעתי.
השב
Paul Shaw Shavivיום שישי, 10 מאי, 2013
Blake's 'Jerusalem' is probably best known in the UK as the anthem of the national organisation of 'Womens Institutes' – a charitable-civic network of English 'nashim tzidkaniot', who (used to?) sing the hymn at the close of every meeting.
השב
יואב אבניאוןיום שבת, 11 מאי, 2013
נפלא
אני התוודתי לשיר בגיל 17 דרך "אמרסון לייק ופאלמר"
וכמובן אז לא הבנתי את משמעותו…
שוב תודה על הכתבה ועל הבלוג המושקע והמתמיד
יואב אבניאון
השב
מוטי קהתיום ראשון, 12 מאי, 2013
ברוב ביצועי השיר, בעיקר הפומביים, שרים "those dark Satanic Mills" = הטחנות השטניות ההן, בעוד המקור הוא "these" = האלה. האם כתם הטחנות, ומה שמייצגות, אכן הוסר מהנוף האנגלי?
בסרט ה-BBC, אומרים מספר מרואיינים שהשיר מבטא את מה שיכולה אנגליה להיות – מה שעליה עוד לשאוף אליו. התקווה.
ההמנון האמריקני מסיים בשאלה האם הדגל עוד מתנופף מעל 'אדמת החופשיים ובית הגיבורים'.
נראה שההמנונים מביעים אותו רעיון: חזרה לימים ההם, וצפייה מהם קדימה לזמן הזה.
את רעיון זה של 'חזרה לעתיד' ביטא בלייק בסוף העותק המאוייר של השיר, שבראש רשימה זו, בו ציטט את מאמר משה בפרשת בהעלותך (במדבר י"א,כ"ט), שנקרא בעוד שבועיים: "מי יתן כל עם ה' נביאים."
השב
טודרוסיום ראשון, 12 מאי, 2013
מהפוסטים היותר מקסימים שלך
השב
Wise Ferretיום שלישי, 09 יולי, 2013
יצא לי לתרגם בזמנו את הפתיחה של "ירושלים". לא זכיתי עדיין לקרוא את התרגום בהוצאת "קשב", ואני תוהה אם הגרסאות דומות:
ירושלים \ מאת ויליאם בלייק
עברית: יותם בנשלום
וּבְיֶרֶק־הַר שֶׁל אַנְגְּלִיָּה
דָּרְכוּ רַגְלָיו לִפְנֵי שָׁנִים?
וְכָךְ הִפְסִיעַ שֶׂה הָאֵל
עַל כָּר מִרְעֶה אַנְגְּלִי נָעִים?
וְזִיו פָּנָיו בִּגְבוּרָתוֹ
קָרַן עַל פְּנֵי הָעֲרָפֶל?
וִירוּשָׁלַיִם קָמָה כָּאן
לְצַד מִפְעַל־שָׂטָן אָפֵל?
תְּנוּ לִי אֶת קֶשֶׁת הַזָּהָב;
תְּנוּ לִי חִצִּים מִלֵּב גּוֹעֵש;
תְּנוּ אֶת הָרֹמַח; סוּרָה, עָב!
תְּנוּ וְאַמְרִיא בְּרֶכֶב אֵשׁ.
נַפְשֵׁנוּ לֹא תִּיעָף מִקְרָב,
חַרְבֵּנוּ לֹא תֵּדַע תְּנוּמָה
עַד כִּי תָּקוּם יְרוּשָׁלָיִם
בְּאַנְגְלִיָה הַנְּעִימָה.
Unknownיום רביעי, 04 דצמבר, 2019
יותם, יותר משש שנים לאחר הפוסט שלך –
מסתבר שג'ורג' אורוול ציטט ביטוי אחד מתוך השיר הזה בספרו העלום Coming Up for Air:
the dark satanic mills
אני מסיים עכשיו את תרגום הספר כולו לעברית וכך התגלגלתי לחפש תרגום נאות לשורה הזאת.
מבין התרגומים שמצאתי זמינים ברשת שלך מוצא חן בעיני ואני חושב שאשבץ אותו בתרגום שלי (אני מקווה שאין לך בעיה עם זה).
אגב, אורוול ככל הנראה לא התכוון בהקשר זה לפרשנויות היותר מעמיקות בנוגע לדיכוי מצד הכנסיה וגו', אלא רק להקשר התעשייתי של סוף המאה ה-18 (טחנות הקמח של אלביון בלונדון וכו').
השב
Sim Koיום שישי, 27 מאי, 2022
שמעתי והתרגשתי וגם התפעלתי. עלה בי רעיון להציע זאת לאחת המקהלות שאני מכיר אבל לצערי, לאחר קריאת הטקסט לאנאוכל לעשות זאת וחבל. אה, למה לא? בגלל ששתיהן מקהלות דתיות (יהודיות), מה לעשות? ….
השב
ברוךיום שישי, 27 מאי, 2022
השיר גם מופיע בפסקול הסרט הנורא – יום הולדת שמח מר לורנס של נגיסה אושימה כזכרון של הדמות שמגלם דייויד בואי
השב
אנונימייום חמישי, 09 יוני, 2022
השיר מופיע גם ב'ארבע חתונות ולוויה אחת', שם השותפה או האחות (בסרט זה לא ברור) של יו גרנט מזייפת באופן מאוד מצחיק. אם אני לא טועה זה בחתונה הראשונה (זו שגרנט שוכח בה את הטבעת בבית).
יש שיר נוסף ולא מוכר על ירושלים: With a Shout (jerusalem) של יו-2, להלן הקישור:
אהבתיאהבתי
לצערי נשמטו מההעתק כל הסרטונים המוזיקלים שצורפו לרשומה המקורית.
מצ'ב, כהדגמה, אחד מהם.
אהבתיאהבתי
וגם הקישור לכל הרשומה בבלוג עונג שבת
https://onegshabbat.blogspot.com/2013/05/blog-post_8.html?m=1
אהבתיאהבתי
נסיון להביא את כל הרשומה בבלוג עונג שבת
https://onegshabbat.blogspot.com/2013/05/blog-post_8.html?m=1
אהבתיאהבתי
שיקלי: "המחאה היא של חילונים נגד דתיים"
https://www.ynet.co.il/judaism/article/rkgh8lsen
אהבתיאהבתי
המבצע הנוכחי של צה"ל הוא העתק הדבק של מבצע "עלות השחר" מלפני כשנה. ההישג העיקרי של צה"ל בשני המבצעים הוא הכיבוש המזהיר של כל האולפנים ללא יוצא מהכלל. מה שמאפיין את כל המבצעים של צה"ל הוא הצלחתו להסתיר את חוסר הכיוון שלו באמצעות הז'רגון (שיחדש) הבא. בהתחלה "ניצחון מזהיר" ו"החזרת ההרתעה" ובהמשך הכושל "האויב רוצה הפסקת אש" ו"בנק המטרות"
אהבתיLiked by 1 person
ניסוחים חריפים שבעתיים משל חייל זקן.
חוסר הנכונות להכיר בתבוסות האסטרטגיות של צה'ל ולהפיק מהן את הלקחים הנדרשים – מפחידה.
(ניתן להקשיב גם במהירות 1.5. הסרטון הולך ומשתבח עם הזמן. אז ממהרים יוכלו להסתפק בחלקו האחרון.)
אגב, הלינק שהביא חייל זקן למאמר של שיקלי – לא עובד.
האם יתכן שמאמר זה צונזר?
אהבתיLiked by 1 person
וכמובן "המשוואה השתנתה".
אהבתיLiked by 1 person
הכישלון הגדול של ביבי
במלחמת לבנון 2 הודיע הרמטכ"ל דן חלוץ (לשעבר מח"א) שחיל האוויר יכול בכוחות עצמו לדכא ירי רקטות לישראל. מאז חלפו 17 שנים ואין ספור סבבים שבכולם ללא יוצא מהכלל הכישלון של חיל האוויר היה טוטאלי, ללא שום שיפור. אפילו מול אירגון זעיר כמו הג'יהאד האיסלמי חיל האוויר נכשל.
חז"ל אמרו "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". צה"ל לא מסוגל לתקן את עצמו, רק המערכת הפוליטית יכולה לתקן אותו. מה שביבי לא מבין הוא שחיל האוויר הוא מליציה טכנולוגית שלא מבינה מלחמה ואין לסמוך עליה. מי שכשל בעזה חזקה שלא יצליח בטהרן.
אהבתיLiked by 1 person
לחייל זקן,
האם יתכן שעדין לא הבנתי את הייעוד החדש של צה'ל?
ביגמן מספק, סוף סוף, סיבה לחייך לקראת שבת
אהבתיLiked by 1 person
משה כתב:
"י.ד. עד כמה שאני רואה תופעת זריקת הכיפה שווה אצל בן של רב ואצל בן של 'דתי סוציולוגי'."
—————–
משוכנעת שאין אף זן של הורים שיכול להאמין, בבטחון מוחלט, שכל ילדיו ימשיכו את דרכם.
אחרת זו טענה להעדר יכולת בחירה חופשית של הילדים.
די מוזר להניח שדווקא לילדים של דתיים סוציולוגים קיימת יכולת בחירה חופשית של דרכם העתידית. יכולת שנשללת מילדיהם של רבנים המאמינים בדבקות. עונשם של ילדי הרבנים, על בחירת ההורים הלא מוצלחת שעשו, הוא הפיכתם לעבדים נטולי יכולת השפעה על עתידם. (מסר של חשיבות הענווה לרבנים?).
*אולי* ישנם הבדלים באחוז חובשי / זורקי הכיפות בין ילדי שתי קבוצות ההורים הנ'ל.
אך לא ידוע לי על ממצא שכזה.
ידוע לי רק על האחוז, הגבוה בחריגותו, של זריקת כיפות בקרב ילדיהם של חוזרים בתשובה. ודווקא בהם לא ניתן לחשוד שהם דתיים סוציולוגים.
אהבתיאהבתי
ניתוח (שרשור ארוך) מעניין שחורג מהלהג המייגע באולפנים
אהבתיLiked by 2 אנשים
מצ'ב קטע מהתובנות של מיכאל מילדטיין (שהביא חייל זקן)
תובנות שאינן מתמקדות רק בהבטים הטקטיים של המצב אלא גם באסטרטגים.
למרות שסביר להניח שהמכורים לשקט, כמו כל המכורים, מוגבלים לטווח המיידי ומתקשים לקבל החלטות רציונליות לטווח רחוק.
———————————-
" … ברצותה -חמאס יכולה להפסיק ובמהירות את הפעילות של אותו גורם.
·
4. פערים בהסדרה: מזה כמעט שנתיים נשענת המדיניות הישראלית על הנחה ולפיה קידום מהלכים אזרחיים תקדימיים כלפי עזה מקטין את הסבירות להסלמה: יוצר מחיר הפסד לחמאס, יכול לעורר לחץ ציבורי, ובכלל ידחקו אותו להיות יותר שלטון ופחות התנגדות. מיומה הראשון התגלו "חורים" במשוואה הזאת, כאשר חמאס
·
אומנם שמר על שקט בעזה, אולם בה בעת קידם טרור והסתה באיו"ש, ירושלים ולבנון, חפר מנהרות בעזה, והתיר לג'האד לפעול מפעם לפעם מעזה, דבר שחייב את ישראל – כמו הפעם – לפעול ישירות נגדו ולעשות את מה שחמאס אמורה הייתה לבצע. וכך, גם לאחר המחוות התקדימיות יש הסלמה. הדבר נובע במידה רבה מהבנה
·
של חמאס כי ישראל כיום לחיצה, לא ערוכה למערכות קשות ומעוניינת לבסס שקט, כלומר אחרי כל הפרה אויגה תחזור להתיר יציאת פועלים, הכנסת סחורות ומשכורות, וקידום פרוייקטים כלכליים שבאמצעותם מבצר חמאס את שלטונו בעזה בפרט ובמערכת הפלסטינית בכלל. דפוס החשיבה הזה מחייב שינוי שיתואר בהמשך
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיאהבתי
מבחינה מעשית אודי מנור צודק. כל עוד החילוניים סבלניים והחרדים לא אז הבסיס היחידי למדינה הוא חילוני. כתבתי על כך בפוסט ישן שמתקשר מאד לדיונים בפוסט הנוכחי:
https://yuddaaled.wordpress.com/2018/07/27/%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94/
אהבתיLiked by 1 person
י.ד.,
בדבריך מובלעת ההנחה שחילוני = ליברל מערבי של פעם, זה לא המצב כיום. אלו שנושאים את דגל החילוניות כיום אינם ליברלים וממילא אינם סבלניים. המאבק בין הדתיים ל"חילונים" הופך יותר ויותר למאבק בין שתי דתות
אהבתיLiked by 1 person
מסכים אבל הנקודה כאן היא לא המאבק הפנים חילוני אלא העובדה שהחרדים לא מסוגלים לגלות סובלנות כרגע כלפי חילונים ואפילו דתיים לאומיים. וכל עוד זה המצב הבסיס הלאומי יזדקק להיות חילוני מערבי במהותו תוך זהירות מגורמי קצה לא סובלניים מהכיוון החילוני.
אהבתיאהבתי
אודי מנור הוא אכן הציוני-סוציאליסט של פעם, של תנועת העבודה המסורתית, וככזה אני מסוגל להגיע עימו לחיים משותפים יחד באופן מיטבי ביותר. בעבר הוא היה הרוב, אבל נתן לי מקום (עד כמה שניתן לקרוא לזה כך, אבל אין לי כוונה לבוא חשבון עם התנהלות העבר של מפא"י כי אני מעריך אותה וגם אני לא מחפש נקמה), וכיום אני יותר רוב ואני מוכן ורוצה לתת לו מקום.
אבל, וכאן אני מסכים עם חייל, הסיפור עם חילונים-פרוגרסיביים הוא אחר לגמרי. ומנור בעצמו כותב בפוסט שלו שאין לו כמעט דבר במשותף עם מירב מיכאלי. הצער הגדול ביותר שלי הוא ההשתלטות העוינת של הפרוגרסיביות (בדמות מר"צ, העבודה של מיכאלי ויש עתיד של לפיד) על החילוניות של פעם (אותה אני מזהה עם אנשים כמו אביגדור קהלני ויהודה דובדבני, הראשונים שעולין לי בראש אבל בוודאי שיש רבים וטובים נוספים).
לגבי התוכן של הפוסט של מנור:
אני מסכים עימו עקרונית שהמצע לשיתוף פעולה הוא ציונות, ובמובן זה אסור לחילוניות להפוך ל"מגזר". אבל מעשית, אני כן חושב שהחילוניות צריכה לראות בעצמה כמגזר ולהגדיר מה חשוב לא ועל מה היא תוותר בכדי להגיע לשיתוף פעולה עם דתיים וחרדים. מבלי להגדיר זאת הם בעצם נותנים מקום לתפיסה הפרוגרסיבית של "הכל שלנו".
אהבתיLiked by 2 אנשים
י.ד.,
משום מה אתה מתעלם מהאופציה של בסיס לאומי מסורתי מזרחי
אהבתיLiked by 1 person
י.ד, בפוסט הישן אליו הפנה, התייחס לשני משתנים, בלתי תלויים זה בזה:
" … א. האם אתה נאמן לעם ישראל בצורתו המסורתית (קרי קורפרטיבית וכפי שנגדיר זאת בהמשך)?
ב. האם אתה מאמין בקיומו של אלוהים מצווה?
יש הבדל בין השאלות. השאלה הראשונה היא שאלה של ערך: האם עם ישראל חשוב לך? השאלה השניה היא שאלה של עובדה: האם לדעתך יש בורא שמצווה את התורה או לא? …"
—————
משפט נוסף של י.ד הבהיר :
" … מאמין אך לא מסורתי (((דהיינו לא נאמן לכלל עם ישראל אך מאמין בקיום אלוהים מצווה))) יטה לצייר את הדת או כעניין פרטי לחלוטין של אנ'ש, תוך הגדרת כל מי שאיננו מאנ'ש כערב רב וכאפיקורסים או כעניין אוניברסלי לחלוטין וחסר כל חשיבות לאומית
…).
————–
להערכתי, כמחצית מהחילונים בישראל ורוב החרדים – אינם מייחסים חשיבות רבה, אם בכלל, לעם ישראל בכללותו, ואינם נאמנים לו.
להבדילם מרובם המכריע של הדתיים לאומיים, רוב המסורתיים וכמחצית מהחילונים. (בין אם החילונים מהסוג הסוציאליסטי הישן ובין אם הם מהסוג הקפיטליסטי החדש).
עצם ההימנעות של חרדים מלשרת בצבא, כולל התמיכה הגורפת של כלל המגזר בהשתמטות מהצבא גם של כאלו שאינם שוקדים כלל על לימוד התורה שלהם – מוכיחה שהישרדות העם היהודי בסביבה עוינת הרבה פחות חשובה בעיניהם מהקטנת אחוזי הנשירה מתת הקבוצה שלהם.
סוג של אנוכיות קצרת רואי, שמעמיד בעיני בספק גם את מידת דבקותם בהלכות הדת היהודית. הרי ברור שהם יודעים שבעתיים טוב ממני שעל פי מצוות הדת – מוטלת עליהם החובה להשתתף במלחמות אין ברירה. אפילו אם אסכים להניח שלימוד תורה שקול לשירות בצבא (ואני לא) ברור שהוא לא יכול להצדיק את ההשתמטות של בטלני המגזר והמוני העובדים בשחור.
מכאן שטענת חייל זקן שהציונות רוכבת על החרדיות נתפסת בעיני כאבסורדית.
החילונים האנטי – ציוניים והאובר קוסומופוליטים נתפסים בעיני כדומים להפליא לחרדים.
למרות שברור לי ששני הצדדים ימחו בכל גרונם כנגד הכללתם בסל אחד.
אהבתיאהבתי
ממש לא מסכים קמיליה. לרוב החרדים יש תודעה לאומית רק מיעוט מהחרדים חי בתודעת
של אנ"ש מול כל השאר. אם החרדים יבינו שעתיד המדינה תלוי בהתגייסות שלהם לצבא
95% מהם יקומו וייתגייסו. הבעיה שתודעת מיעוט קטן יחס עם חוסר הבנה במערכות
החילוניות המודרניות גורם לכך שהם לא מבינים שהמציאות השתנתה. הם עדין נלחמים
את המלחמות של אתמול ומבחינתם הם לא רואים בעינים. יש פוליטיקאי אחד בישראל
שיכול להביא אותם להתגייס – ביבי. אבל בינתיים הוא לא סבור שזה נצרך.
אהבתיאהבתי
לי.ד.
הזכרת לי שהייתה תקופה שבה ציונים ואורתודוקסים – חרדים שיתפו פעולה. בעיקר במרכז אירופה (להבדיל ממערב אירופה המתבוללת במהירות, וממזרח אירופה שתהליכי האמנציפציה בקושי הגיעו אליה).
שני הזרמים האידיאולוגים הללו התייחסו בחשדנות עוינת די דומה להבטחות האמנצפיציה, שחייבו את היהודים להישבע אמונים למדינות שבהם חיו (ולקיים את מצוות הדת רק במרחב הפרטי שלהם). שני הזרמים תפסו זאת כמבוא להתבוללות המונית של היהודים ו/או לא האמינו להבטחות של העמים האנטישמים להפוך את עורם ולשנות את חברבורותיהם.
אבל הסתבר שמלחמה המשותפת של הציונים והחרדים ביהודים הרפורמים והניאוליטים, ובסכנת ההתבוללות, לא הייתה דבק מאחד חזק דיו.
רבים מהיהדות האורתודוקסית פחדו שהציונות היא בסה'כ אמצעי חדיש להביא להתחלנות גורפת. החשש שלהם מהתחלנות נתפס בעיניהם כחמור מהחשש לעתיד העם היהודי במדינות אנטישמיות.
מה שהוביל להנחייה גורפת של המוני רבנים אורתודוקסים לצאן מרעיתם לא לעזוב את קהילותיהם, ולא לנסות להגיע לארץ ישראל.
הערכת חוסר זו של עוצמת הסכנה מהגויים / של התועלת הפוטנציאלית משיתוף פעולה גם עם ציונים – חילונים – היא זו שלמעשה הובילה לאחוזים האולטרה גבוהים של נרצחים חרדים בשואה.
מכאן שאני יכולה רק לגחך מרה כשאני קוראת את המשפט " … אם החרדים יבינו שעתיד המדינה תלוי התגייסות שלהם לצבא 95% מהם יקומו וייתגייסו. …".
כשהם סוף סוף יבינו – זה עלול להיות מאוחר מדי.
מה עוד שנדרשת תקופת הכשרה, די ארוכה, לחלק מהתפקידים בצבא (על אחת כמה וכמה לחסרי לימודי ליבה) + תקופת נסיון בכדי שחלקם יצליחו למלא גם תפקידי פיקוד זוטרים ובינונים.
אהבתיאהבתי
טוב החלטתי להוריד את התגובה הקודמת. באופן כללי מסורתי זה לאומי במדינת ישראל אז אם מישהו הוא מסורתי אז הוא גם לאומי ולא משנה מזרחי או אשכנזי. יש גם מסורתיים אשכנזיים ויש גם מסורתיים פרוגרסיביים.
אהבתיאהבתי
טוב, נראה שיצא לי לשון הרע קודם. אז אם זה הגיע למייל אני אודה לכם אם תמחקו את ההודעה.
אהבתיאהבתי
י.ד.,
אכן יצא לך לשון הרע. כאילו שהתסריטאי של "ארץ נהדרת" כתב את זה.
להמונים שהשתתפו ב"הפגנת המיליון" אין תודעה אזרחית?
נראה לי שהאפיון שלהם כ"מזרחים" מציק לך. ה"מזרחיות" כשלעצמה אינה המקור ללאומיות (ראה הקשת הדמוקרטית המזרחית) אבל היא מנבאה סטטיסטית את הסיכוי להיותו של אדם מסורתי (אני לא מחשיב רפורמים וקונסרבטיבים כשייכים לציבור המסורתי בישראל) ולאומי.
אהבתיLiked by 1 person
מה הסכויים של הלייקרס נגד דנבר? ב 4 משחקי העונה כל קבוצה ניצחה בבית. אבל הליקרס בשני משחקי החוץ בהם הפסידו שיחקו או בלי לברון או בלי אנטוני. האם בכלל משחקי העונה משקפים משהו? הם כולם קרו לפני שהלייקרס התחזקו בשחקני רכש. הנה מיאמי הגיע מהמקום ה8 ולמעשה מהפליאין לגמר המזרחי וגם הליקרס מהפלי אין. לא היה עד עכשיו מקרה שאפילו עברו שלב בפלי אין. אז בשביל מה צריך את העונה?
ולגבי י.ד. שחושש מאד פן אמר משהו מעליב כלפי המזרחים. מדוע אנחנו לא יכולים לומר את מה שאנחנו חושבים בצורה חופשית? אפשר לחשוב שאם תרוץ לכנסת נזכיר לך נשכחות 🙂 הנה אני שואל את עצמי איך זה שכמעט כל שחקני הNBA שחורים, וגם נראים כאילו הגיעו מהארלם. וההוראות של הליגה מקפידות שיציגו חזית תרבותית כשאנחנו יודעים בדיוק שבבית הם אינטלגנטים כמו קנייה ווסט. וכמובן שכשצומח איזה לבן אנחנו מזדהים אתו. האם בישיבות יש אווירת ווק? האם לא צריך ליגה לבנה? או להוריד את גובה הסלים?
אהבתיאהבתי
הסיבה לירי מעזה: פעיל טרור נשען בטעות על הטיימר שמפעיל את הרקטות
אוהד חמו, חדשות ערוץ 12.
מסתבר שאפילו אם יש לך לימודי ליב"ה ותואר, אתה עדיין מסוגל לפרסם שטויות כאלה בחדשות.
* יחידה חדשה בצה"ל: זיהוי פעילי טרור שבדרך להישען. שם היחידה "משען".
* זה קרה לי בשבת עם האור.
* למי מאיתנו לא קורה שנשענים על כפתור של טיל ?
אהבתיLiked by 1 person
אבירם, יש הבדל בין ביקורת ללשון הרע. לא יודע מה ההבדל אבל הוא קיים. אולי עכשיו אני אתעורר להבין מהו.
אהבתיLiked by 1 person
עזוב חייל כבר כתבתי שאני חוזר בי ולא מנסה להפוך את זה לסוציולוגית. אני אעיר שלטעמי המושג עצמו הוא לא הוגן כלפי הרבה מאד מסורתיים אשכנזיים גם אם הוא נכון סטטיסטית ולכן אני משתדל להימנע ממנו. אם מישהו הוא מסורתי אז אני איתו בין אם הוא אשכנזי ובין אם הוא מזרחי. ואם יש לי כעס או מריבה מקומית אז בוא נשמור את זה כמריבה מקומית.
אהבתיLiked by 3 אנשים
משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי הודיעו הערב (ראשון) כי עבדאללה אבו גבה, תושב עזה שנהרג מפגיעת רקטה במבצע מגן וחץ הוכר כנפגע פעולת איבה, ומשפחתו תהיה זכאית לקבלת זכויות בהתאם לחוק.
איפה אתה חייל זקן, איך אתה מחמיץ דובדבן על הקצפת שכזה
אהבתיLiked by 2 אנשים
עוד אחד נחמד מנדב שנרב
אהבתיLiked by 3 אנשים
מצטרפת להמלצת משה על הרשומה של נדב שנרב.
בהזדמנות החגיגית שבה ביקרתי בפייסבוק שלו, נתקלתי ברשומה מעניינת נוספת. לה הרבה מאוד נקודות קישור והשוואה למצבנו הנוכחי.
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02vKeqZFbznWYacqyNxz4So5LDqaWpai8bX4UVc1iyTMfp4y4rygRB2xew8SLoPPn7l&id=100051456511332
אהבתיLiked by 2 אנשים
אשליית עומק ההסבר
שתי תופעות מוחיות הפוכות אך דומות מתעתעות בנו בצורה יומיומית. האחת מותירה אותנו אילמים ונבוכים, והשנייה מותירה אותנו על 'פול גז' בניוטרל. האם אנחנו באמת מכירים את עצמנו טוב כפי שאנחנו חושבים?
https://www.eol.co.il/articles/1780
אהבתיאהבתי
רגע הפריצה שלי בכתיבה היה כאשר הבנתי שאני צריך לכתוב כאילו אני מסביר נושא לילדה בת שש שלי. לא לכתוב מפותל ואקדמי מגעיל. להניח שהקוראים לא מכירים כלום בנושא. הייתי כותב בצורה אקדמית מגעילה. ואז הבנתי שאני צריך לכתוב כאילו מושא הכתיבה היא הילדה הגדולה שלי. אפילו שקלתי לקרוא לבלוג על שמה. צדק הכותב שאם אינך מסוגל להסביר את הדבר מ-0 לילד כאילו לא הבנת אותו באמת.
בנוגע לשרירים זה מאד מעניין ואני צריך לחשוב על זה.
אהבתיLiked by 1 person
אוי ואבוי אם זה יגיע לארץ נהדרת (לכן מחקתי את זה) ועדין במקרה הזה המציאות עלתה על כל דימיון. אין לי שום ביקורת ערכית על אנשים. מזדהה איתם לגמרי, מתפלל איתם גונב מהם מנגינות, אוכל איתם, גם אם הסגנון שונה. הביקורת שלי היא רק מוסרית ו/או הלכתית. אני נתקל בהתנהלות כזו ואני נשאר עם פה פעור. האם אני צדיק? אתה רואה שלא (ואולי זה טוב כי כך תסיר ממני את התואר רב).
אהבתיLiked by 1 person
ועוד נקודה. אני לא מדבר על ציבור אלא על אנשים שאני מכיר באופן אישי שכאשר הם בוחרים להתנהג בצורה כזו אני פשוט נדהם. גם אני עושה שטויות ואני לא רוצה לדון אנשים ועדין כואב לי לראות את ההתנהלות הזו. אין צורך להגיב. פשוט הייתי צריך לפרוק.
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 1 person
לחייל זקן,
הפער בהכנסות מארנונה בין מועצות אזוריות (מרובות שטחים ומועטות אוכלוסייה) לבין עיירות פיתוח (מעוטות שטחים ומרובות אוכלוסייה) אכן מקומם.
כמו גם העדר כל צדק חלוקתי בתקציבים שמחלק השלטון המרכזי. לדוגמא, הפניית כתשעים אחוז מתקציבי התרבות למספר רשויות קטנטן בגוש דן (ופירורים בלבד לפריפריה). חשוב מכך – הפער האדיר במספר מיטות אשפוז ומספר הרופאים המומחים לנפש בין המרכז לפריפריה.
חוסר הצדק החלוקתי אכן זועק לשמים
ניתן להוסיף שהטענה שאחת מהסיבות לבנייה מועטה מדי למגורים היא מצב רשויות מקומיות שאינן משופעות בהכנסות ממסחר, שירותים, בסיסי צה'ל, גנים לאומיים וכד'. כלומר, שיש למצב הנוכחי השלכות גם על יוקר הדיור למגורים.
*אבל* העובדה שהבעייה אכן אמיתית וקשה אינה מובילה בהכרח להסכמה שהדרך הנכונה לפתרון הבעייה היא חוק קרן הארנונה. חוק שאני מתנגדת לו.
השלטון המרכזי היה אמור להתמודד ישירות, עם אדוני הארץ וקבוצות הלחץ החזקות ביותר, על שינוי גבולות הרשויות המקומיות.
כמו גם עם המוני העיוותים "המסורתיים" בחלוקת תקציבי הממשלה. כך שתושבי הפריפריה יפסיקו לסבסד את תושבי המרכז.
אך פקידי האוצר ונבחרי הציבור מעדיפים לא להתמודד ישירות עם הבעיות האמיתיות, ועם מוקדי הכוח החזקים ביותר בישראל. הרבה יותר קל להם לקחת חלק מכספי הארנונה של הרשויות המקומיות. גוף לחץ לא מגובש, בעל עוצמה בינונית ומטה.
בנוסף, איני מתלהבת מצמצום דרגות החופש והתקציבים של הרשויות המקומיות ע'י השלטון המרכזי. במילא השלטון המרכזי בישראל (ומשרדי הממשלה) ריכוזי מדי לטעמי.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
הליכוד מאד אימפוטנטי בתחום הזה ולכן למרות הנימוקים הטובים שהבאת נגד קרן הארנונה אני תומך בה בבחינת שמחת עניים. הדגמה טובה קיבלנו רק לאחרונה במאבק על פתיחת האסי שנגמר בנפיחה משפטית שמשמרת למעשה את הפריבילגיות של הקיבוץ
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 2 אנשים
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 1 person
מה באמת הסיבה לירידה בילודה? היא מתמשכת. אומרים שספירת הזרע של הגבר המערבי יורדת, אבל הרושם שאני מקבלת הוא שזו בעיקר בחירה לא להביא ילדים.
נשים מעדיפות לעבוד ולא להיות עקרות בית. מה רע בלהיות עקרת בית? רוב הגברים שאני מכירה היו מתים להיות עקרות בית. ביחוד עם שואב האבק של דייסון.
רצון לפחות מחויבויות בחיים? ככל שהמצב הכלכלי משתפר פחות רוצים התחייבויות?
הייתי מצפה שכשיש זמן פנוי לחשוב, מגיעים למסקנה שמשמעות החיים זה ילדים. אז אולי הסיבה שיש פחות ילדים היא שהדורות האחרונים פחות חושבים. האינטרנט, הבידור הזמין מהטלויזיה.
https://i.postimg.cc/Gph1QPjQ/il-600×600-4399800158-sjeo.webp
אהבתיאהבתי
חייל,
אני לא בתוך ארה"ב בשביל להבין את מצבו הפוליטי האמיתי של טראמפ.
מודה שאני ניזון מן התקשורת (ומחברים שם) ודרך זה נראה שמצבו גרוע מאוד.
האם אתה חושב שטראמפ ינצח? אני בספק.
האם אתה לא חושב שהמפלגה הרפובליקנית צריכה לתת הזדמנות למועמדים אחרים כמו ניקי היילי? אני חושב שכן.
מה דעתך?
מה דעתכם?
אהבתיאהבתי
הסיבה לירידה בילודה לדעתי קשורה לאיבוד הייעוד של החברה המערבית.
בתקופה המודרנית התעשייתית, כאשר החברה המערבית האמינה בתפקידה ההיסטורי וגם היו לה האמצעים הכלכליים לתמוך בגידול אוכלוסייה – ראינו עלייה בילודה.
אנחנו בעידן פוסט-מודרני בו אין מחסור באמצעים כלכליים אבל החברה המערבית לא מוצאת את עצמה. היא מבולבלת, אובדת עצות, לא מעוניינת לעמוד על שלה, והיא מצאה לעצמה ייעוד חדש – "הכלה". במצב שכזה אנחנו רואים ירידה בילודה.
אהבתיאהבתי
ומי שחושב שהתרבות האיסלמית/ערבית (או הסינית או ציביליזציה אחרת) בנסיקה בגלל החלשות התרבות המערבית – אני לא רואה את זה קורה. כולן מדשדשות. מי יותר ומי פחות. ויש שיגידו שטוב שכך.
אהבתיאהבתי
אפשר לחשוב על כמה גורמים שמביאים לירידה בילודה –
א. חילוניות שהופכת את הלידה מאירוע מוקדש לעניין בנאלי. צרפת הייתה המדינה
הראשונה במערב שכבר במאה ה19 נרשמה בה ירידה בילודה. צרפת הייתה גם המדינה
החילונית הראשונה שאיבדה את חסד האל. ההיסטוריון הצרפתי-יהודי מרק בלוך הראה
בעבודה מוקדמת כיצד מלכי צרפת נתפסו כמי שמולכים בחסד האל ולכן כמי שמזרימים
שפע אלוהי למציאות (סוג של אדמו"רים). המהפכה הצרפתית כרתה את ראשו של המלך
ובהסכם של נפוליון עם הכנסיה ביטלה סופית את הגדרתה כמדינה קתולית. אולי זה
השפיע על הרצון ללדת של נשים.
ב. חיים של אי נשיאה בעול. הרב שטיינזלץ ז"ל כתב פעם כיצד השירות הצבאי מרגיל
אנשים לשאת עול, לעשות דברים לא בגלל שנוח אלא בגלל שצריך. למי שאיננו רגיל
לשאת עול, ילדים נדמים כעונש בהתגלמותו.
ג. ייאוש. אין שמחה, אין תקווה ובמצב הזה למה להביא ילדים. נראה לי שזה בעיקר
נפוץ ביפן ובדרום קוריאה
ד. יוקר המחיה. כאשר הציבור לא נהנה מפירות הצמיחה, סובל מאינפלציה זוחלת וחי
בחובות יש נטיה להצטמצם. וחלק מהצמצום הוא לא להביא ילדים. הפסוק אומר עבד
לווה לאיש מלווה ואומר על זה רבי נחמן שאפילו מזלו של האיש משתעבד למלווה.
אנשים עם חובות פחות מוכנים להתמסר לעול נוסף של הקמת משפחה.
וכמובן שילוב של הגורמים.
אהבתיLiked by 3 אנשים
המפלגה הרפובליקנית תתפצל בין השמרנים שמתעבים את טראמפ לטראמפיסטים והדמוקרטים ינצחו שוב.
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
כתבת:
" … הליכוד מאד אימפוטנטי בתחום הזה ולכן למרות הנימוקים הטובים שהבאת נגד קרן הארנונה אני תומך בה בבחינת שמחת עניים. …"
————–
התייחסותך לשמחת עניים הזכירה לי שני משפטים, המסתובבים במשפחתי, ונוגעים לנושא:
– איננו מספיק עשירים בכדי לקנות בזול
– העניים מבזבזים יותר מדי על חגיגות. מה שמבטיח שלאחר חגיגה אחת – כבר לא תהיה להם יותר סיבה לחייך.
השאלה הגדולה היא האם "שמחת העניים" (קרי קרן הארנונה)
1. מקדמת את הסיכוי שיטופלו בעיות השורש /
2. מקטינה את הסיכוי /
3. לא משפיעה
או, בניסוח אחר, האם אמצעים המקהים את תחושת הכאב – מגדילים או מקטינים את הסיכוי שיבוצעו טיפולי השורש הנדרשים (שהם למעשה המקור, הלא מטופל, לתחושת הכאב)?
ניתן לתרגם את השאלה גם לתפקוד צה'ל.
האם מבצע מגן וחץ, שהיה מעט פחות מביש משרשרת המבצעים שקדמו לו, מקדם את הסיכוי לביצוע רפורמות נדרשות בתפקוד צה'ל או מקטין את הסיכון.
תיאורטית יתכן שבלימת מגמת ההשתפנות וההשתבללות, כמו באמצעות קביעת מועד המבצע, תעלה את המורל של ההנהלה הבכירה של מערכת הביטחון, ותעודדה להמשיך בצעדים נדרשים נוספים. אך תיאורטית יתכן ועכשיו היא חשה שביצעה את שלה במחירים פעוטים, וביכולתה לנוח על זרי הדפנה.
אהבתיLiked by 1 person
הסבר הצמצום בילודה,
להערכתי פועלים יחדיו שינויים כלכלים ושינויים תרבותים
א.שינויים כלכליים
לאחר מלחה'ע השניה, בשנות החמישים והשישים, הספיקה משכורת ממוצעת אחת בכדי לפרנס בכבוד זוג מבוגרים, 2-3 ילדים, וכלב. מה שאפשר לנשים להקדיש את רוב זמנן ומרצן למשק הבית ולגידול ילדיהן.
מה גם שבתקופה זו עלויות גידול ילדים היו נמוכות משמעותית מכפי שהן כיום (גם כיון ש"תקופת הילדות", שבה הורים אמורים לפרנס את צאצאיהם, הייתה קצרה משמעותית מכפי שהיא בהווה).
כיום, גם שתי משכורות ממוצעות, יחד עם הייקור המשמעותי בעלויות גידול ילדים, בקושי מצליחות לפרנס שני מבוגרים, ילד אחד וגור חתולים.
התרחשה איזושהי פגיעה זוחלת, שצמצמה משמעותית את אפשרויות הבחירה של המעמד הבינוני.
ב. שינויים תרבותיים
בעבר, הלא כל כך רחוק, הייעוד העיקרי של אישה היה הבאת ילדים לעולם. אישה חשוכת ילדים נתפסה כמושא לרחמים. נושא שעובר שינויי מואץ. חתונה וילדים הפכו במדינות המערב לאופציה, לא לחובה מובנית מאליה.
לכך חובה להוסיף את האחוז ההולך ועולה של רווקות מאוחרת ואת הזינוק באחוזי הגירושים. בתקופתנו זו כבר לא בושה גדולה להתגרש – אך זו פגיעה כלכלית משמעותית. בשני הצדדים המעורבים.
נשים הפכו למאוד מודעות לאפשרות שיאלצו לפרנס את עצמן (ואת ילדיהן – אם יהיו להן) ולפיכך הן חייבות לרכוש מקצוע שיאפשר להן "פרנסה בכבוד". להבדיל מעיסוק שיוכל להוות "משכורת שניה במשפחה". הן גם מודעות לכך שאין כמעט שוני ברמות ההכנסה בין גברים (עם ובלי ילדים) לבין נשים חסרות ילדים. הפערים נפתחים לאחר שאישה נכנסת להריון הראשון, ומתרחבים לאחר שהפכה לאם.
אהבתיאהבתי
יאיר,
אני לא מתיימר לכמת את התהליכים שאמריקה עוברת ואין לי מושג מי ינצח. הבאתי טוויט של מישהו שכן מתיימר.
אהבתיאהבתי
קמיליה,
אני מסכים לגבי טענתך על שינויים תרבותיים, ובעיקר לגבי שינוי במעמד הנשים. עם זאת אני חושב שעדיין ניתן לשמור על שיעור ילודה גבוה גם אם נשים יותר מוערכות מפעם. זה המצב בישראל.
לגבי שינויים כלכליים אני חושב שאת הופכת בין סיבה למסובב:
העלייה בעלויות גידול ילדים היא פרי הבחירה של הקבוצה (זה לא מתרחש ברמת האדם הבודד) לא להביא הרבה ילדים לעולם ולהתעסק בפינוק ושעשוע של הילדים המעטים.
בכלל, ההסברים שלך מסבירים את שינוי הילודה בין היום לבין 80-100 שנים קודם לכן. אני מנסה להסביר את השינוי ב-20 שנים האחרונות (בהמשך לגרף שהביא חייל).
אהבתיאהבתי
ליאיר,
כתבת:
1. " … אני מסכים לגבי טענתך על שינויים תרבותיים, ובעיקר לגבי שינוי במעמד הנשים. …."
————–
השינויים במנעד האפשרויות הפתוחות בפני נשים ומעמדן – הם רק *חלק קטן* מהשינויים התרבותיים הרלוונטים לילודה.
חשוב להתייחס לסובלנות, ההולכת וגוברת, *גם לגברים* שבוחרים לא להטריח את עצמם בגידול ילדים ופרנסתם (תופעת ה Double Income No Kids , שמקדמת רמת חיים גבוהה, כבר אינה מוגבלת רק לקהילות להט'ביות), בלגיטימציה המתגברת לרווקות ולגירושים ועוד.
2. " … אם זאת אני חושב שעדיין ניתן לשמור על שיעור ילודה גבוה גם אם נשים יותר מוערכות מפעם… זה המצב בישראל. … "
—————–
ישראל מאוד מאוד מאוד חריגה, בשיעורי הילודה שלה, בהשוואה ל*כל* שאר מדינות העולם הראשון. אנט מובילי הטבלה בפער ענקי מהמקום השני.
לפיכך חובה להתייחס למה שקורה בישראל בנפרד מכל השאר. אני התייחסתי לכלל העולם המערבי (כולל ישראל), ובעיקר לארה'ב, אך התעלמתי מהדברים הייחודים לישראל.
זהו נושא לדיון ארוך נפרד. בתמצית התמציות: להערכתי פועלים בישראל *גם* ווקטורים מנוגדים לצמצום ילודה. כולל:
– אחוז דתיים וחרדים גבוה בחריגותו (בהשוואה למדינות האו.אי.סי.די),
– השפעות מאוחרות של השואה,
– השפעות חללי מערכות ישראל ופעולות הטרור (וחרדה אדירה מנפילתו של הבן הבודד)
.
3. " … לגבי שינויים כלכליים אני חושב שאת הופכת בין סיבה למסובב:
העלייה בעלויות גידול ילדים היא פרי הבחירה של הקבוצה (זה לא מתרחש ברמת האדם הבודד) לא להביא הרבה ילדים לעולם ולהתעסק בפינוק ושעשוע של הילדים המעטים. …."
—-
השינוי בציפיות לרמת חיים, וההשקעה ההולכת וגוברת בפינוקים, שעשועים וטיולים בחו'ל, נכונים. אך הם רק חלק מהתמונה. כיום כבר קשה לאדם מהמעמד הבינוני / בינוני + להשיג משרה מתקבלת על הדעת ללא תואר ראשון. פעמים רבות הוא נדרש להציג גם תואר שני ומעלה. מה שמאריך את התקופה שבה הורים אמורים לפרנס את ילדיהם בלפחות 5-10 שנים. נדמה לי שגם הוצאות שכ'ל האוניברסיטאי והמחייה בתקופה זו עלו משמעותית (לפחות בארה'ב).
בישראל, בשל נסיקת מחירי הדיור, נוסף לכך ההכרח לעזור לילדים לרכוש דירה. איני מבינה כיצד הורים מהמעמד הבינוני מסוגלים לעזור בדיור ליותר מ 2-3 ילדים.
העלויות הגוברות של גידול ילדים אינן נובעות רק מהחמאה והקצפת. גם מהדברים הבסיסים יותר.
4. " . בכלל, ההסברים שלך מסבירים את שינוי הילודה בין היום לבין 80-100 שנים קודם לכן. אני מנסה להסביר את השינוי ב-20 שנים האחרונות (בהמשך לגרף שהביא חייל). …"
———-
נדמה לי שלו הגרף שהביא חייל זקן היה מתחיל ב 1950 – היינו רואים היטב שהשינוי לא התחיל ב 20 השנה האחרונות. מדובר במגמה מתמשכת – עם מספר קטעי גאות ושפל.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
האם זה משהו שאחד מכם העלה? אני כבר לא זוכרת מאיפה לקחתי את זה, (מרוב בלוגים לא רואים את המקור) אבל נראה לי שזה מתאים פה.
אני אסכם לכם את הדו״ח של דורהם בקצרה, במידה והוא נושם עצמונית, ב2024 טראמפ הוא נשיא ארה״ב. האם אלו חדשות טובות? לא יודע. כשטראמפ נבחר שהיתי בארה״ב ארוכות, מעין ביקור ארוך משולב בפרוייקט מורכב. חלק מהזמן ביליתי במה שמכנים פליי-אובר סטייטס, מונטנה, איידהו, וויומינג, חלקים מוזרים של טקסס. התמיכה בטראמפ לא הייתה פוליטית במובן הרגיל, אלא משהו אחר.
התחושה הייתה שאני עומד על סיפו של הר געש, כעס עצום מבוסס פחות או יותר על מיאוס ממערכת פוליטית מושחתת עד היסוד המנסה להשתמש במערכות הלא נבחרות (מערכת החינוך, מערכות החוק, התקשורת) כדי לבצר את שלטונה באמצעות השתלת מערך ערכי הזר לחלקים עצומים מהאוכלוסיה. הלך רוח מסוכן ביותר, בעיני טראמפ היה הליצן שיציל אותנו מהמפלצת שהלך רוח כזה עלול להעלות.
המלחמה המטונפת שניהלו בסיסי הכח בארה״ב מול טראמפ הייתה אוולת מבית מדרשה של טוכמן, בחירתו של ביידן (בדיחה המדדה על שניים) הייתה קטסטרופה, מלחמות הפרוגרס הן הזיה מטורפת, התקשורת אבדה כל שמץ של אמון שאי פעם החזיקה בו, המלחמה באוקראינה תגמר בכשלון מערבי (מי שלא מבין זאת עוור מרצון). מה שהיה הלך רוח כמעט קונספירטיבי בין הערבה האמריקאית לפסגות המושלגות של הרוק׳יס, הפך אט אט ללינגואה פרנקה של הפוליטיקה המערבית.
כעת נקבל טראמפ אחר, כבר לא ליצן, מכיר את וושינגטון, צרוף באש. הליצן הפך למפלצת, האם אני חושש? כבר לא. איבדתי את כל הסבלנות שלי לשמאל הפוליטי, עייפתי מהם עד כלות. הגיע הזמן לשידוד מערכות, ליצן לא יספיק עד.
אהבתיאהבתי
לגבי הילודה. אני רואה שהילודה יורדת בחזקה ומהר גם במדינות שאינן בעלת תרבות מערביות. סינגפור, יפן, קוריאה, הונג קונג, מאקאו, וגם בסין.כך שזו לא בהכרח התרבות. ככל שהמצב הכלכלי משתפר, ככל שנשים מקבלות השכלה ומוצאות עבודה.
מדוע זה לא כך בארצות הברית? או לפחות לא באותה המידה? זו מדינה שהמצב הכלכלי בה טוב מאד לפחות ב 75 השנים האחרונות.
האם זה שייך לאינטרנט? להתפתחות הקשרים החברתיים ברחבי העולם הגורמת לכך שמגע אישי פחות נחוץ?
למרות שקמיליה מדברת על 50-70 שנה, השינוי משמעותי יותר ב 20 שנים אחרונות. זה אומנם צרוף של מספר גורמים, בשל ההשכלה מתחתנים בגיל מבוגר בהרבה. 30 זה ה 20 החדש.
האם התזונה השפיעה על ההורמונים?
הנושא של מחוייבות הוא לדעתי הגורם העיקרי, אנשים לא רוצים התחייבויות יותר, אלא אם כן הן "מוניטריות". זאת אומרת, עבודה עם הכנסה וקידום, הלוואות שנותנות או עתיד בטוח יותר או רמת חיים גבוהה. בעבר החיים היו איטיים והיה ברור לך לאן תגיע ובעיקר לאן לא תגיע והמצב לא היה אופטימי. כעת כשקל להנות מהחיים אנחנו לא מעונינים להחליף את זה בהתחייבות, ובכל זאת זה לא נשמע לי משכנע. משהו חסר פה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
עדנה,
המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם…
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה,
סליחה על המיזוגניה אבל ממשלת ימין על מלא תשתפר פלאים ללא השרות של הליכוד. סילמן, גולן, גד"א ורגב. בחירת השרות של ביבי מאפילה אפילו על בבחירת הבכירים שלו.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אופפסססס…
איך יכולתי לקפח את גמליאל
אהבתיאהבתי
עדנה בארה"ב הייתה נפילה אחרי המשבר של 2009 (מה שמהווה ראיה לטענתי שלמצב הכלכלי יש השפעה על העניין).
אהבתיLiked by 1 person
אבל זה בניגוד וסתירה לכך שבכל מדינה שהמצב הכלכלי משתפר יש נפילה. כמובן ששיפור המצב הכלכלי הוא צעד נילווה. אם המצב הכלכלי גרוע אז עכשיו לא זמן לילדים, אם המצב הכלכלי טוב אז הואו נהנה ונאסוף כסף עכשיו לא זמן לילדים. פעם התרוץ היה: בעולם איום שכזה עם ריבוי אוכלוסיה זהום אוויר מלחמה אטומית זה לא מוסרי להביא ילדים. הכל מטבע בכד קורא קיש קיש
אהבתיאהבתי
עדנה,
משווה ומעלה.
ילדים גם מחרבנים ומייצרים פחמן דו חמצני. הם מקרבים את סוף העולם
אהבתיאהבתי
יש ווקטורים שונים אבל קיים גם ווקטור שהציבור לא נהנה מפירות הצמיחה. או שהוא נהנה אבל הוא בחובות תופחים.
אהבתיאהבתי
האם זה נכון שמעולם לא היו כ"כ הרבה לומדי תורה בעם היהודי, כמו היום? כמה צריך עוד לפי ההלכה?
חנה רחמן
Ph.D ב־היסטוריה של עמי האסלאם בימי הביניים ו־ספרות ערבית, קיימברידג', קיימברידג'שייר, בריטניה (סיים/ה ב־1977)8 שעות
כן.
מניתי על פי הפנקסים והרשומות את סף התלמידים בכל הישיבות מאז קמה הישויבה העל אזורית הראשונה וולוז'ין ב 1803 עד 1936 ולא הגעתי למספר התלמידים שיש היום בכל רגע נתון בישראל.
למה עד 1936, כי אז נפטר הרב של אבי. וזה ערב השואה.
בוולוז'ין למדו בין 150 ל 170 תלמידים לשנה. מי שסיים את לימודיו הלך לעבוד מי שרצה להיות רב חזר אחר כך לקורס ולמד לסימיכה.
וכך גם בכל הישיבות שצצו אחי וולוז'ין.
נכון שאחרי השואה היה צורך לחזק את התורה אבל לא לעשות ממנה צחוק.
וכך כתוב:
מה זה אחד מאלף לא מצאתי? (קהלת ז' כ"ח)? : "בנוהג שבעולם אלף נכנסים למקרא אין יוצאים מהם להצליח שראויים למשנה אלא מאה ואותם מאה שנכנסו למשנה אין יוצאים מהם לגמרא אלא עשרה ואותן עשרה שנכנסין לגמרא אין מצליח מהם אלא אחד להוראה הרי אחד מאלף"
וכך היה עד שבן גוריון השמאלן הבוגד ביקש לחזק את התורה והרבנים ראו כי טוב וסרבו להפסיק את התמיכה ותראו לאן הגענו.
עכשיו, כם כל הכמות הזו מבחן התוצאה מראה שההישגים לא מי יודע מה. אין להשוות לתוצר שלפני 200 שנה. היום לועסים ומקיאים ולא יוצרים דבר.
איפה החדשנות והתעוזה של הרב אברהם יצחק הכהן (הרא"ה) ז"ל? איפה החסד והחמלה של הרב עוזיאל חי ז"ל? ואם מישהו יזכיר את זה שהרב יצחק הרצוג, הרב האשכנזי ראשי הראשון של מדינת ישראל, כתב את החיבור המפואר "דמוקרטיה ויהדות" ח"כים של יהדות התורה (איזה אוקסימורון) ישליכו עליו אבנים.
רק קנאת הסופרים בין שני ראשי ישיבת וולוז'ין (הרב ברלין ז"ל והרב חיים סולובייצ'יק ז"ל) יצרה שיטות לימוד חדשניות שמתקיימות עד היום.
וכך גם שאר הישיבות שקמו תוך עשר שנים. ואגב גם בהם לא למוד יותר מ 150 תלמידים כל שנה.
אז לפי ההלכה לא צריך יותר. צריך הרבה פחות. צריך להקפיד על רמה וחובה לעבוד ולהתפרנס מיגע כפינו: (קידושין כ"ט, ע"א):
כל שאינו מלמד את בנו אומנות – מלמדו ליסטות.
ואכן, מעשי הלסטות של לומדי התורה עוברים לאחרונה את גבולות ההיגיוןם כי הם פוכעים בעצמם. אם ימשיכו לשחוק כך את מעמד הביניים, מי יממין ואתם ומי יגן עליהם?
ולא, לא מקובל היה שיתמכו ברבנים ותלמידי חכמים אחרי גיל י"ח.
רמב"ם מתהפך בקבר כשהוא רואה מה קרה כאן. דווקא כן בארץ ישראל.
אהבתיLiked by 1 person
אוצר הקללות ביידיש
חיים מזר
1. צום דיינע לוויה זאל מאן ווינטשן דיינע אלמונה מיט א- מזל טוב.
בהלוויה שלך שיברכו את האלמנה שלך במזל טוב.
2. מיט א-זויפאל שלכטקייט וואס די אוסט אין דיינע נשומה , זאלסט נישט הובעם גענויג הומן טאשן צו בעלטן דיינע שלאכטע מועשים וואס די אוסט גאטיין
עם רוע הלב שמצוי בנשמה שלך שלא יהיו לך לעולם מספיק אוזני המן כדי להחביא את המעשים הרעים שעשית.
3. אין דער גאדכטע בויך וואס די אוסט, סאז דו גאנייג פאטקייט צו מאכן פונטשקאס.
בבטן הדחוסה שלך יש מספיק שומן כדי להכין סופגניות.
4. ווער זאייט נישט דיאך וואן די קראכצט, קאן מייננען אז הייאר הארט איין אייזל.
מי שלא שומע אותך כשאתה נאנח יכול לחשוב שהוא שומע חמור.
5. מיט א-זעכנה גרויסע אויערן ווס די אוסט מקאן צו דעקן ווינטר.
עם אוזניים גדולות כמו שלך אפשר להתכסות בחורף.
6. ביז הונדראט אונד צוואנציק זאלסט פארססט אונד פארשימלט וויארן. אונד אין דער יאר הונדארט אונד איינסט, זאלסט נישט גאדנקאן ווי האלט די ביסט.
עד 120 שתעלה חלודה וטחב וכשתגיע לגיל 121 לא תזכור בן כמה אתה.
7. האר אויף צו שלינגאן דיינע גאדאנקן , טומע די ווילסט נישט זאלן דיינע פאמילייע אונד פאריאנד דארפאן שמקאן וואס די טרכאסט. דאס איז נישט א-גרויסא פארגיניגון.
תפסיק לבלוע את המחשבות שלך כדי שהמשפחה והחברים שלך לא יצטרכו להריח את מה שאתה חושב. זה לא תענוג גדול.
8. וואן די איטמסט די מאכסט קאלע דער ליפט
כשאתה נושם, אתה מקלקל את האוויר.
9. דער איינצקע פארמייגנסט זאלסט הובאן אין דיינע לייבאן איז דער נאכטקע טאג וואס די קאנסט נישט גאדנקאן אונד דער מארגן וואס די קאנסט נישט פלאניייארן
הרכוש היחידי שיהיה לך הוא האתמול שאתה לא יכול לזכור והמחר שאתה לא יכול לתכנן.
10. זאלסט נישט קאנאן לאכן פון וויצאן אונד די זייסט אויז ווי א-קאלדקע וויץ.
שלא תוכל להינות מבדיחות ואתה עצמך נראה כמו בדיחה לא מוצלחת.
אהבתיLiked by 1 person
סמאח סלאימה,
כותבת, "שיחה מקומית"
אפילו התאריך החרוט בזיכרון הפלסטיני כתחילתו של האסון הלאומי, או "יום הנכבה", שחל השבוע, תלוי איכשהו בנרטיב הציוני – בהצהרתו של דוד בן גוריון על הקמת מדינת הלאום של העם היהודי, בערב שבת, 14 במאי, והתחלת עזיבת הכוחות הבריטים. אבל אירועי הנכבה "הפעילה" התחילו עוד קודם לכן, כפי שמציינים ההיסטוריון עאדל מנאע ואחרים, עם הטבח והמתקפה על בלד אל שייח' בדצמבר 1947, כמה ימים אחרי אישור החלטת החלוקה באו"ם.
יהא אשר יהא תאריך ההתחלה, יש קונצנזוס שאירועי הנכבה הם האירוע המשמעותי ביותר בתולדות העם הפלסטיני, וזיכרון הנכבה הוא מה שמאחד את הפלסטינים בכל העולם. משם אנחנו מתחילים להבין את עצמנו, ולשם אנחנו חוזרים כדי להבין את מצבנו כעם, 75 שנה אחרי.
אף שהתחלנו כבר להתמודד עם המידע ההיסטורי, לשחזר, לתעד סיפורים של עקורים ופליטים, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מלגלות את התמונה במלואה. כל יום נחשפות עוד ועוד זוועות שהתרחשו אז. בנוסף, חיילים שמתקרבים לסוף חייהם מתחילים לדבר, ומאשררים את ההיסטוריה הוורבלית של עשרות אלפי פליטים. ואין כמובן דבר מרגש ואמין מעדותו של קצין בפלמ"ח או באצ"ל. הרי גם אם מניחים שהערבים משקרים, החיילים בטוח לא משקרים.
ועוד לפני שתמה מלאכת התיעוד, צמח ונולד דור שני ושלישי לנכבה – הדור שלי, של ילדי הפליטים שנולדו אחרי 1948. רבים מאיתנו שמעו יום וליל מה קרה; אחרים היו צריכים לנבור בעצמם בניירות ובזיכרונות של המשפחה כדי להרכיב את הסיפור האלטרנטיבי לזה שלמדנו בספרי ההיסטוריה והאזרחות שאישר משרד החינוך הישראלי עבורנו. איך השפיעה עלינו הנכבה? מה המשמעות הנפשית ובכלל של לגדול בצל הדבר הזה? האם יש לנו תכונות מיוחדות, כילדים של פליטים בארצם?
אני מכנה את עצמי "פליטה כפולה" – עם אמא מכפר סבת ואבא מסג'רה, שהתחתנו והביאו לעולם חמישה ילדים, שגדלו עם הפרעת פליטות קשה ביותר. סיפורי הצלחה של ילדי הפליטים באקדמיה ובמקצועות השונים שכיחים ומוכרים, ומהווים מקור להרבה בדיחות באירועים משפחתיים. למשל, קדחת לימודי הרפואה בחברה הערבית, שאם נבדוק אותה סביר שנמצא שתוקפת בני דור שלישי רבים.
בנושא הזה יש לי תיאוריה, שאינה מבוססת על שום מחקר אמפירי, לפיה אנחנו, הפלסטינים של היום, כמו היהודים במאה ה-19 באירופה, איננו רצויים בארצנו ורדופים מבחינות רבות. כדי שלא יגרשו אותנו היהודים כשירצו, נגיד כשבצלאל סמוטריץ' יהיה ראש הממשלה, אנחנו מרגישים צורך לתפוס עמדת כוח במקצועות חיוניים לחברות מתוקנות. האוכל שלנו הפך ל"מטבח ישראלי", בחקלאות החליפו אותנו תאילנדים ובבנייה סינים, אז מה נשאר לנו? בריאות, רק בריאות. וכך, רפואה וסיעוד הפכו לכלי הישרדות, ולשם אנחנו נוהרים.
ד"ר עדנאן אבו אלהיג'א, פסיכולוג קליני ומרצה באוניברסיטת חיפה, חקר את הטראומה הבין-דורית של הנכבה בקרב בני הדור השני. לדבריו, "התחלתי להבין דרך המטופלים שלי כיצד ילדי פליטים מושפעים באופן ישיר ועקיף מהטראומה של ההורים שלהם, משעתקים אותה, והיא מקרינה על החיים שלהם בכל פן שעולה על הדעת".
אהבתיLiked by 1 person
ההתנגדות בעזה התחזקה, הג'יהאד לא נחלש: לקחים מהסבב האחרון. התמונה שציירו כלי התקשורת והפרשנים הישראלים לא קשורה למציאות. הג'יהאד האסלאמי לא רצה עימות, הוא לא המצאה איראנית, ויחסיו עם חמאס סבירים. פרשן פלסטיני יליד עזה מנתח את המצב
מאת: ע'אזי אבו ג'יאב 16.5.2023
כמיטב המסורת של כלי התקשורת הישראליים ושל דוברי הממשלה ומערכת הביטחון, סבב הלחימה האחרון בין ישראל לתנועת הג׳יהאד האסלאמי סוקר ושווק באופן מוטה וחד־צדדי. המסכים של ערוצי הטלוויזיה הישראלית הפכו לתיאטרון אבסורד, שהציג תמונת מצב שאינה הולמת את המציאות.
הכתבות ודברי הפרשנות של הפוליטיקאים והגנרלים, הן המשרתים בפועל והן האורחים הקבועים באולפני הטלוויזיה, היפנו את הזרקורים לעניינים שוליים והדחיקו והשתיקו מה שאינו ערב לאוזן הציבור היהודי בישראל. המכנה המשותף לכל הפרשנויות האלה היה הסרת אחריות מישראל והטלת עיקר האשמה על הפלסטינים, כאילו הם הצד התוקפני והאכזרי. הפעם את התפקיד של "עוכר ישראל" מילא הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
ובכן, עם שוך הסערה, ניתן לגבש כמה תובנות. הראשונה היא שהפעולה היזומה של ישראל לפגוע באנשי הג'יהאד האסלאמי לא בוצעה מחוסר ברירה. היא מדיפה ריח של מניעים פוליטיים. בנימין נתניהו, שביקש להעניק לפעולה הילה היסטורית בצטטו מספר משלי את האמירה "בתחבולות תעשה לך מלחמה", היה זה שחיפש תחבולה כדי להקהות את התנופה של תנועת המחאה נגד תוכנית ההפיכה המשטרית. הוא ידע שיציאה למבצע צבאי לא תיתקל באופוזיציה ותזכה לתמיכה רחבה ולקונצנזוס מקיר לקיר.
אולם ראוי לציין שאין שום אינדיקציה לכך שהג'יהאד האסלאמי היה יוזם ירי רקטות לעבר ישראל, אלמלא המוות הטרגי של העצור שובת הרעב ח'אדר עדנאן בתא מעצרו בכלא. עדנאן מוכר כאחד מהפעילים הפוליטיים הבולטים של הג'יהאד האסלאמי בגדה המערבית, שביתתו היתה אקט לגיטימי נגד שרירות הלב של שלטונות הכיבוש, ששמו אותו במעצר מנהלי פעם אחר פעם.
לכן מותו היכה בהלם את דעת הקהל הפלסטינית והעמיד את הג'יהאד האסלאמי בפני דילמה קשה: האם לעבור על מותו לסדר היום או ליזום מהלך כדי שלא ייראה כמי שמפקיר את אנשיו. הג'יהאד בחר להגיב במטרה להפגין סולידריות וזעם על מותו של עצור, שישראל יכולה להציל את חייו, אילו רצתה בכך, אולם התגובה היתה מדודה, והעידה על רצונו של הג'יהאד לא לדרדר את המצב לעימות כולל. יש להניח שלגורמי הביטחון בישראל היה מידע מדויק לגבי כוונותיו של הג'יהאד האסלאמי ולאן מועדות פניו.
ישראל החליטה להגיב בהתנקשות בשלושה בכירים בג'יהאד האסלאמי, יחד עם בני משפחותיהם. התקשורת הישראלית ניפחה את אירוע ההתנקשות ומה שבא בעקבותיה, אולם אם נסתכל לפרטים נראה שייתכן מאוד ששכרה של ישראל יצא בהפסדה בסיבוב הזה.
גם אם מקבלים את ההנחה שפעולת ההתנקשות הישראלית לא היתה נגועה בשיקול פוליטי פנים-ישראלי ותכליתה היתה לשקם את ההרתעה ולהחליש את הג'יהאד האסלאמי, נראה שישראל נכשלה בהשגת מטרה זו. ההרג וההרס שזרעה מכונת המלחמה הישראלית ברצועת עזה רק מעצימים את המוטיבציה בעזה להמשיך בדרך ההתנגדות. היעדר כל אופק לסיום המצור והכיבוש, והפיכתם של תושבי עזה לשפני מעבדה, הם מתכון בדוק להמשך ההתנגדות המזוינת. התמרונים ההזויים ליצור בידול בין חמאס לג'יהאד לא מניבים תוצאה.
דוברים ופרשנים ישראלים מפיצים טענות מגוחכות כאילו הג'יהאד הוא שלוחה איראנית, שמבצעת את הוראותיה של טהרן. ראוי להזכיר שהג'יהאד האסלאמי נוסד לפני שהתחוללה המהפכה האסלאמית באיראן. הוא אומנם אינו מכחיש שהוא מקבל תמיכה ומימון מאיראן, אך אין פירוש הדבר שהוא הפך לכלי שרת בידיה. כמו כן, אין יותר מגוחך מהטענה שהנהגת הג'יהאד שוכנת במלונות פאר בביירות, כפי שכתב עמוס ידלין, שכיהן בעבר כראש אמ"ן.
קשה להימנע מלתהות כיצד מנוחתם של דוברי הממשלה ושל הפרשנים אינה מוטרדת כאשר הם רואים שישראל, המעצמה הצבאית הגדולה, עומדת חסרת אונים מול ארגון קטן שמאתגר אותה, ואינה מצליחה להכריע אותו או לייצר הרתעה מולו, ולבסוף נאלצת לחתום על הסכם הפסקת אש איתו?
ע'אזי אבו ג'יאב הוא תושב עזה לשעבר, פעיל פוליטי ואיש תקשורת פלסטיני ומתרגם שכותב בצוות אופק, מבית מכון ון ליר ובפורום לחשיבה אזורית.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אין ספק שאפליה מתקנת על חשבון היהודים בלימודי רפואה גם לא מזיקה. יש השלכה
חיובית להתמדרנות שלהם. הם מביאים פחות ילדים. הפתרון השמאלני לסכסוך.
אהבתיLiked by 1 person
הפורום לחשיבה איזורית הוא דוגמא לנזק שהסכם אוסלו יצר. הפורום מאמץ את הנרטיב
הפלסטיני באופן מלא מבלי שליהודים בו יש יכולת עמידה רוחנית מולו. בזמנו הייתי
קורא בו עד שהבנתי שבסופו של דבר הגוף הזה מייצג את כיוון חשיבה הפלסטיני
חילוני והפסקתי. באשר לניתוח לא בטוח שהוא טועה ביחס למערכת הביטחון.
אהבתיLiked by 2 אנשים
התחשיבים האלה מתעלמים מלומדי התורה המקומיים בקלוייזים ובבתי מדרש של העיירות
שהוא היו המקום המסורתי להתגדל בתורה. מרבית גדולי התורה עד המאה ה19 גדלו
בהם. הישבות הלטאיות היו מיעוט בקרב הציבור הזה. כנראה שבמהלך המאה ה19 כמות
הלומדים הזו הלכה והצטמצמה אבל עדין היא הייתה ניכרת גם ערב מלחמת העולם
הראשונה ואפילו אחריה (עגנון מתאר את המשבר הרוחני שהיא עברה במלחמת העולם
הראשונה בספר אורח נטה ללון). זה לא עונה על השאלה הנורמטיבית כמה לומדי תורה
צריכים אבל זה מעמיד את התחשיב הזה ביחס הנכון. היו הרבה יותר לומדי תורה
למרות שרוב הציבור הלך לעבוד לפרנסתו.
אהבתיאהבתי
לי ד.
בהקשר לצמצום בילודה כתבת:
" … יש ווקטורים שונים אבל קיים גם ווקטור שהציבור לא נהנה מפירות הצמיחה. או שהוא נהנה אבל הוא בחובות תופחים."
————-
כבורה בכלכלה, מאוד מעניין אותי לדעת בוודאות האם הציבור הרחב, באמצע המאה ה- 20, מאוד נהנה מפירות הצמיחה הכלכלית, ואילו במאה ה 21 הפסיק להנות ממנה.
ואם כך אכן קרה – מה בעצם הוביל לכך / כיצד זה קרה. בעיקר במדינות המתיימרות להיות דמוקרטיות, ולהענות לרצונות מצביעים רבים ככל האפשר (לשפר את רווחתם הכלכלית).
שמעתי טענות על הגדלה משמעותית של האי שוויון, כך שרובה המכריע של הצמיחה מתגלגל לכיסי אחוזים קטנים והולכים של האוכלוסייה. אך שמעתי גם טענות נגד – שלמעשה אי השוויון לא גדל.
מהי האמת?
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 1 person
ברשותך אכתוב על זה פוסט.
אהבתיאהבתי
הון שילטון עיתון…
https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-160560-00.html
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
מיומנויות למידה
https://www.makorrishon.co.il/opinion/619389/
אהבתיLiked by 1 person
הבעיה עם נימוקים מהסוג הזה שהם הופכים את מעשי החסד לקרדום לחפור בו. אשרי מי שעושה את החסדים הללו. חבל על מי שמשתמש בהם למשהו אחר. הוא מאבד את כל השכר על המצווה.
אהבתיאהבתי
י.ד.,
הבעיה עם נימוקים מהסוג הזה היא שאינם מרשימים את אלו שאליהם הם מכוונים. אבל הרשימה מרשימה
אהבתיאהבתי
הטענה ש"… נימוקים מהסוג הזה .. הופכים את מעשי החסד לקרדום לחפור בו. … חבל על מי שמשתמש בהם למשהו אחר. הוא מאבד את כל השכר על המצווה." – מצלצלת בעיני כמתייפיפת עד יומרנית.
ניתן לטעון שהמוטיבציה, הלא מדוברת, של כל עושי החסדים היא שיפור דימויים החברתי ו/או העצמי. טענה שיכולה להתייחס גם לנותנים בסתר ולנדבנים בעילום שם. ואם היא לא מתייחסת ל*כל* עושי החסדים – אז היא נכונה לפחות לרובם המכריע.
רצוי להוסיף שעצם הנפנוף ברשימת מוסדות החסד שייסדו חרדים היה אמור לשרת מטרת על חשובה: הקטנת הקרע בעם, בין החרדים לבין השאר. מטרה חשובה דיה בכדי להצדיק את השימוש בלא מעט קרדומים.
הכוונה טהורה.
אבל לגבי תוצאות המעשה – אני נאלצת להסכים עם חייל זקן הטענה משכנעת חילונים עויני חרדים בערך כמו הטענה שלימוד תורה אינו פחות חשוב, ואולי אפילו חשוב יותר, משירות צבאי.
כבר יצא לי לשמוע שיש כל כך הרבה עמותות צדקה חרדיות כיון שרק למגזר זה יש מספיק זמן פנוי ומרץ מלימודים חשובים ומעבודה לפרנסת משפחותיהם.
אהבתיLiked by 1 person
לפני שבוע סיפרו לנו שהרוסים בורחים.
פוטין הכריז על כיבוש בחמוט
https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/europe/article/14118793
אהבתיLiked by 1 person
אולי הטיעון החרדי המקורי היה יותר מוצלח – אנחנו לומדים תורה וזהו. בלי חסד,
בלי טובות בלי כלום. רק תורה.
מרגע שעולה טיעון החסד – כמה שהוא נכון – הוא רק מחליש את הטיעון המקורי. אם
יש לכם זמן לדברים אחרים אז למה אין לכם זמן לדברים הבסיסיים שמבקשים ממכם?
אולי הטיעון המקורי הוא רק כסות לדברים אחרים?
למעשה זה הופך את טיעון החסד לסיגנל שלילי. אם תורה הייתה מספקת לא היה צריך
להעלות אותו. ואם מעלים אותו אז כנראה שתורה לא מספקת. אם העבריין היה נקי
מעוון הוא לא היה מגיע עם כיפה לבית המשפט. אם הוא מגיע עם כיפה כנראה שהוא
אשם.
אהבתיLiked by 1 person
י.ד.,
הטיעון שלך קצת תמוה. עולה ממנו שפעילות אירגוני החסד מנוגדת לתורה
אהבתיאהבתי
זו שאלה טכנית. אם הם מחוייבים בלימוד תורה כתנאי לאי שירות בצבא אז יכול להיות שאסור להם לעשות כל דבר שאיננו לימוד תורה (כולל אירגוני חסד). אבל גם אם מותר להם, השימוש בהם בתור טיעון מביס את עצמו כי מבחינת הציבור החילוני בוודאי שהפטור משירות הוא ללימוד תורה ולא למעשי חסד.
אהבתיאהבתי
י.ד.,
עלית על נתיב לשום מקום. מהטענה שלך ניתן להסיק שלמי שלומד תורה אסור לבנות סוכה
לעצם העניין, השימוש הרטורי בארגוני החסד החרדים לא נעשה על מנת להצדיק את לימוד התורה אלא כדי להזים את הטענה (המרושעת) שהמהות החרדית היא דאגה למגזר תוך התנכרות לכל היתר
אהבתיLiked by 1 person
העוסק במצווה פטור מן המצווה. אז כתבו שמצווה עוברת עדין חייב אז נגביל זאת למצווה עוברת כמו סוכה או צדקה לעני (שגם בה שלוחי מצווה פטורים). ארגון חסד זו לא מצווה עוברת.
אני חושב שאם החרדים היו לומדים תורה למען כלל ישראל (ויש בינהם שעושים זאת) לא היו צריכים לקביים של ארגוני חסד. הרב שלמה קרליבך שהיה עילוי בלייקווד אמר משהו כזה. כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. לימוד תורה היה צריך להספיק. ברור שלימוד התורה הוא למען כלל ישראל. ואם הוא לא מספיק אז גם טיעון ארגוני החסד לא יעזור.
אהבתיאהבתי
« קפיטליזם, סביבה וצמיחה: תגובה למאמרו של ג'ייסון היקל ב"הארץ"
מה יהיו השפעות ההתקדמות בבינה מלאכותית על אי השוויון?
מאי 21, 2023 על-ידי orikatz
דארון אסימוגלו הוא אחד הכלכלנים המצוטטים ביותר בעולם כיום. בשרשור שפרסם לפני יומיים טוען אסימוגלו כי הנזקים העיקריים של הקדמה הטכנולוגית המרהיבה שאנחנו רואים בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות הם לא תסריטי יום הדין בסגנון מטריקס, או הגרסאות היותר מתוחכמות של misalignment, וגם לא אבטלה טכנולוגית המונית, אלא ההשפעות על אי שוויון וכוח מונופוליסטי.
אני מאמין שאסימוגלו טועה, ואסביר מדוע.
https://tinyurl.com/yu8prv86
אהבתיLiked by 3 אנשים
`העוסק במצווה פטור מן המצווה. אז כתבו שמצווה עוברת עדין חייב אז נגביל זאת למצווה עוברת כמו סוכה או צדקה לעני (שגם בה שלוחי מצווה פטורים). ארגון חסד זו לא מצווה עוברת.
הסבר לילדה בת 7 מה היא מצווה עוברת? לא נמצא משהוא ברור בגוגל
אהבתיאהבתי
סליחה. זה היה בשלוף.
יש מצוות של כאן ועכשיו. קריאת שמע של בוקר היא עד שעה הרביעית בבוקר בשעות זמניות (מחלקים את הזמן שבין הזריחה לשקיעה ל12). עבר הזמן ולא קראת קריאת שמע פספסת את המצווה. שבת היא פעם בשבוע. הגיעה שבת ולא שמרת אותה אז חיללת את השבת הזו. עני מבקש ממך צדקה. לא נתת לו והוא הלך איבדת את הצדקה. זה נקרא מצווה עוברת. יש לך חלון הזדמנויות לעשות אותה. לא עשית כבר אין משמעות למה שתעשה לאחר מכן. תקרא קריאת שמע בצהריים לא תחשב כמי שקרא קריאת שמע (אלא רק כמי שלמד תורה). תשמור שבת ביום ראשון זה יהיה חסר משמעות. תתן צדקה לעובר אורח אחר לא קיימת מצוות צדקה. כאשר יש מצווה עוברת הנימוק של ביטול תורה לא עובד. גם תלמידי חכמים ורבנים חייבים במצוות – קריאת שמע, שמירת שבת ונתינת צדקה. בסיום הציווי של הפסח אומרת התורה: וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו (שמות יב כח)
וכותב רש"י: מהו כן עשו? אף משה ואהרן כן עשו
אהבתיאהבתי
אם כבר התחלת …
אז יש לי שאלה לגבי " … עני מבקש ממך צדקה. לא נתת לו והוא הלך איבדת את הצדקה. …"
האם, עפ'י היהדות, אדם אמור לתת צדקה ל*כל* מי שמבקש ממנו נדבה?
– כולל לצעירים, שנראים בריאים וכשירים לעבוד (למרות שסביר להניח שהם מכורים לאלכוהול או לסמים, ולחומרים ממכרים אלו יוקצה כל שקל שיקבלו), שבחרו להתיישב על מדרכה ולשים לפניהם כובע עם מספר מטבעות ושטרות 20 ש'ח?
– כולל למסכני נפשם בצמתים סואנים, שקיים ספק האם הם עניים יותר מאלו שבחרו לעבוד 8 שעות ביום בשכר מינימום?
– כולל לפניות אינטרנטיות על גיוס כספים לטובת … (לרוב ילדים חולים, עניים ואומללים)?
אהבתיאהבתי
לא. אם אתה חושד בהם שהם שקרנים אין לך חובה. על כך הגמרא אומרת מחזיקים אנחנו טובה לשקרנים שבגללם אנו נענשים על כך שלא נתנו צדקה.
אהבתיאהבתי
*שבגללם אנו לא נענשים
בתאריך יום ב׳, 22 במאי 2023, 09:20, מאת י.ד. יודדלד yuddaaled@gmail.com:
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה,
צדקה לא תלויה במצבו הכלכלי של המקבל אלא במה שחסר לו.
תנו רבנן די מחסורו אתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין
אהבתיאהבתי
כאשר זה מפסיק להיות חסר לו, או אם מעולם זה לא היה חסר לו, אז החובה הזו בטלה ונותנים לו כמו לכל עני בשוק.
אהבתיאהבתי
י.ד.,
משום מה אתה מתעקש להתייחס לצדקה כמו בולשביק שדורש שיוויון ("נותנים לו כמו לכל עני בשוק").
קמיליה,
ככל שמדובר בצדקה, אסור (לטעמי) לתת כסף לאירגונים של עסקני עוני כמו "לתת". המבחן הוא די פשוט, אחוז התקורות/משכורות ביחס לתרומות
אהבתיLiked by 1 person
לא כמו בולשביק. מילוי די מחסורו זה אידיאל וכמו כל אידיאל הוא מסויג על ידי המציאות. תראה סקירה כאן:
https://daat.ac.il/he-il/halacha/friend/ani.htm
אהבתיאהבתי
י.ד.,
צריך למנוע את המצב שסיוג האידיאל יתבצע באמצעות תקינה ממשלתית
אהבתיאהבתי
נעים להיזכר (ולהזכיר)
המילואימניקים בדד-ליין לנתניהו: "20 במאי הוא היעד שבו נבין אם יש התקדמות בשיחות"
https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q2/Article-5865e378dcdc781026.htm
אהבתיאהבתי
אתם חושבים שיש תופעת חילון בציבור החרדי? בתור חרדי לשעבר, שעדיין חי בסביבה חרדית, אני מרגיש שהציבור החרדי נפתח יותר ויותר למודרנה. אולי זה רק אצלי?
Dov Elyada
.Ph.D ב־הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, המכון הטכנולוגי של קליפורניה (סיים/ה ב־1985)שבת
אני בן 80 ונולדתי למשפחה חרדית, גם מצד האם וגם מצד האב. אבי ז"ל אברך חרדי, החל להתחלן עוד לפני קום המדינה (התגייס להגנה ולצה"ל) אך שמר על רמה מסויימת של חרדיות ובסוף ימיו התחרד מחדש לגמרי. אמי ז"ל היתה בת למשפחה חרדית ידועה מהישוב הישן ברובע היהודי של ירושלים העתיקה. היא נשארה דתית כל ימיה אבל חרדית?—בערבון מוגבל. מארבעת בניהם, שניים (ואני בכללם) הם בוגרי ישיבות שנעשו חילוניים לגמרי ושניים שנשארו בציונות הדתית. מכל בני- ובנות דודי ודודותי, רק משפחה אחת נשארה חרדית מלא-מלא והיתר הם כיום או חילוניים לגמרי או ציונים-דתיים. ארחיק לספר עוד יותר: אפילו קומוניסטים יצאו ממשפחתינו המורחבת.
ללמדך שתופעת החילון בציבור החרדי היתה קיימת מאז ומעולם. אבל מעניין יותר מה קורה היום: מנהיגי הציבור החרדי, גדולי התורה, הבינו את התופעה הזו וגורמיה ונרתמו לבלום אותם בכל מחיר. ההתנגדות הנחרצת של החרדים ללימודי ליבה, לטלפונים חכמים, לאינטרנט ולגיוס לצה"ל (או לשירות לאומי או להשתלבות בשוק העבודה הכללית—הינו הך בעיניהם) היא ריאקציה לזליגה הזו. יש להודות על האמת—מבחינתם הם צודקים, כי כל הזליגה הזו נבעה מהשכלת-יתר (אם יש דבר כזה) וממגע עם החברה הכללית, שהיא רציונלית יותר (אם כי לא לגמרי.)
כמו מאז ומעולם, רבים בחברה החרדית פוזלים כיום לחילוניות, ומעטים אפילו לשמד. והחומות שמנהיגיה הרוחניים של דת החרדה משתדלים לבנות הן בחזקת קרב מאסף שיכול רק לעכב את התהליך ולהקטין את הזליגה. אך תמיד ישאר גרעין חרדי מלא-מלא ואני, אישית, דוקא לא מתנגד לזה—הם נושאים לפיד תרבותי שלי חשוב שימשיך לדלוק.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אודי מנור
פרופסור בהיסטוריה, מורה דרך, ציוני אתאיסט
קודם כל כן. יש אלפי חרדים לשעבר שמחליפים אורחות חיים והופכים לחילונים. בשיח הישראלי המטופש הם נקראים 'חוזרים בשאלה', הצירוף הלשוני האידיוטי המנוגד לצירוף המסורתי שבימינו הוא תלוש לחלוטין: 'חוזרים בתשובה'.
כאמור, לדעתי הדרך הנכונה לדון בדברים, בכל הדברים, היא לפי מהותם וגופם, ובמקרה הזה מדובר בשינוי באורחות חיים (בין אם מישהו שהיה חילוני נהיה חרדי ולהפך). לא 'שאלה' ולא 'תשובה' אלא אורחות חיים.
למה זה חשוב? בדיוק מהסיבות הבאות: כי פי כמה חשובים מאותם אלפי חרדים לשעבר שמאמצים אורח חיים חילוני, הם עשרות רבות של אלפי חרדים, יש המעריכים שמדובר בלפחות 10% מוצהרים ועוד 20% לא מוצהרים, סך הכל כרבע מליון נפש, שממשיכים להתלבש כחרדים, לחיות בשכונות של חרדים, להמנע מלנסוע בשבת, להקפיד לאכול כשר על פי בד"צ חתם סופר פתח תקווה, אבל במקביל מספקים לילדים שלהם חינוך מדעי שיבטיח להם השתלבות בשוק העבודה, מחנכים את הילדים שלהם לכבד יהודים (ולא יהודים) בעלי כל סוג של אורח חיים, ואפילו לאהוב את השפה העברית החילונית ואת המדינה ואת הדגל.
וזה השינוי המשמעותי ביותר שמתרחש כבר כמה וכמה שנים, שינוי שכמעט לכולם נוח להתעלם ממנו, כי לחילונים שמפחדים מחרדים נוח לחשוב שכל החרדים חשוכים, אטומים, בורים ופרזיטים, ואילו לחרדים שלא רוצים להשתלב בחברה הישראלית ומעדיפים חיי הסתגרות עויינת, עדיף לחשוב שיש ניגוד מוחלט בין חרדים לבין כל העולם.
בקיצור: שיח קיצוני שמפרנס את הקצוות, גם על חשבון האמת וגם על חשבון העתיד.
תודה על השאלה. היא נתנה עוד הזדמנות קטנה להסביר מה קורה במציאות ולא במוחם ההיסטרי של אנשים מכל הסוגים.
אהבתיLiked by 2 אנשים
איפכא מסתברא גירסת אמ"ן
ראש אמ"ן: "ההסכם יחזק את בטחון ישראל"
גם ראש אמ"ן: "נסראללה קרוב לטעות שתוביל למלחמה"
https://www.inn.co.il/news/579778
https://www.ynet.co.il/news/article/bjaciwth3
אהבתיאהבתי
מה יהיו השפעות ההתקדמות בבינה מלאכותית על אי השוויון?
מאי 21, 2023 על-ידי orikatz
דארון אסימוגלו הוא אחד הכלכלנים המצוטטים ביותר בעולם כיום. בשרשור שפרסם לפני יומיים טוען אסימוגלו כי הנזקים העיקריים של הקדמה הטכנולוגית המרהיבה שאנחנו רואים בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות הם לא תסריטי יום הדין בסגנון מטריקס, או הגרסאות היותר מתוחכמות של misalignment, וגם לא אבטלה טכנולוגית המונית, אלא ההשפעות על אי שוויון וכוח מונופוליסטי.
אני מאמין שאסימוגלו טועה, ואסביר מדוע.
לדעתו של אסימוגלו, רווחי הפרודוקטיביות מהבינה המלאכותית יהיו צנועים יחסית, מכיוון שהאוטומציה היא אף פעם לא מושלמת כמו שאנחנו מדמיינים. משמעות המושג "רווחי פרודוקטיביות" היא המידה שבה הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו לייצר יותר מוצרים עם פחות משאבים, כפי שלמשל פס הייצור אפשר להנרי פורד לייצר מכוניות בזול.
לצד הטענה בדבר רווחי פרודוקטיביות צנועים, טוען אסימוגלו שהשולטים בטכנולוגיה ייהנו מהתעשרות מהירה. טענה זו היא כבר בעייתית כשלעצמה, כי התעשרות לא יכולה להגיע ללא רווחי פרודוקטיביות משמעותיים. כדי שרווחי הפרודוקטיביות האלו לא יתחלקו על פני הצרכנים נדרש להוכיח שהקדמה הטכנולוגית מלווה ביצירת מונופולים או חסמים כלשהם לתחרות, אשר ינתבו את רוב רווחי הפרודוקטיביות לידיהם של יצרנים מועטים, אך אסימוגלו לא מספק תמיכה כלשהי לטענה שכזו.
https://orikatz.wordpress.com/2023/05/21/%d7%9e%d7%94-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99/#respond
אהבתיאהבתי
לאבירם,
שאלת:
"אתם חושבים שיש תופעת חילון בציבור החרדי? בתור חרדי לשעבר, שעדיין חי בסביבה חרדית, אני מרגיש שהציבור החרדי נפתח יותר ויותר למודרנה. אולי זה רק אצלי? …'-
—————–
הנחת יסוד 1 שלי:
כל החברות האנושיות נמצאות בתהליכי שינוי מתמידים. הרעיון שניתן לקבע מציאות כלשהי לנצח נצחים הוא מגלומני ונידון מראש לכישלון.
הנחת יסוד 2 שלי:
קצבי השינוי אינם אחידים. קיימות תקופות שבהן בקושי נראים מעל פני השטח שינויים כלשהם, ותקופות שבהן השינויים מאוד תכופים, עוצמתיים ואפילו מהפכנים.
אם אתייחס ל"יישוב הישן", שאותו הזכרת בשולי דבריך, בתקופה יחסית – הוא עבר סדרה של טלטלות קשות ביותר עד טראומתיות.
לפיכך כמעט פלאי בעיני שלאחר כל מה שעבר יישוב זה עדין נשארו ממנו בימינו שרידים כלשהם.
מזיכרון:
1. מסוף המאה ה 19 – היהודים האמידים יחסית של מערב אירופה ומרכזה צמצמו משמעותית את תרומותיהם ליהודים "לא פרודוקטיבים שבחרו לפשוט ידם לנדבות". הישוב הישן, שעל פי השקפת עולמו ביצע "חלוקת עבודה", ראויה לכבוד ויקר, עם יהודי הגלויות – ספג פגיעה קשה ביותר בכבודו העצמי ובאמונה בצדקת דרכו.
בחלק לא מבוטל מהם התעוררו ספקות לגבי דרך התנהלותם הכלכלית וקריאות לגבי הצורך בשינוי. ספקות שהתגברו לאור מצבם המשופר (יחסית אליהם) של הס'ט (ספרדים טהורים) ושל בני העליות הראשונות לארץ / "היישוב החדש".
2. בתקופת מלחמת העולם הראשונה – עצירה כמעט מוחלטת של כספי החלוקה. בעיקר ממדינות שלא היו חלק מהציר הגרמני – עותמני. יחד עם עלייה במיסים. כתוצאה מכך ביישוב הישן: מוות המוני מרעב, התפשטות מגפות + זנות בהקפים אדירים (בעיקר של רבות מנשות הישוב הישן עם המוני החיילים שהציפו אז את הארץ) . היישוב הישן הגיע למצב הנואש ביותר, והמשפיל ביותר, בהשוואה לכל שאר קבוצות האוכלוסייה שישבו אז בארץ. מניע אדיר לנטוש את אורח החיים הישן, ולנסות להסתפח לאחת הקבוצות האחרות.
3. מאורעות 1929, והטבח האכזרי שביצעו הערבים ביהודי ירושלים, חברון, טבריה וצפת (כלומר ביהודי היישוב הישן) – ניפצו את שארית מקורות הגאווה של היישוב הישן. הם היו אלו שהתהדרו ביחסים החמים שהשכילו ליצור בינם לבין הערבים (להבדיל מהציונים שאפילו לא דיברו ערבית). מכאן שהם הניחו שהם לא זקוקים לארגונים כמו השומר, ולא חייבים ללמוד להגן על עצמם.
4. בתקופת המנדט הבריטי – השתלטות (חצי עוינת?) של האורתודוקסיה ההונגרית, האולטרה – קיצונית, על שאריות היישוב הישן. השתלטות שכנראה סייעה לחלק מהיישוב הישן להשתקם, אך כנראה הבריחה חלק אחר.
#####
זאב גלילי, דתי לאומי (?) שכתב את הגיון בשיגעון בעיתון מקור ראשון, מצאצאי הצאצאים של היישוב הישן בצפת, מספר על הטבח בצפת.
טבח שביצעו שכניהם ומכריהם, שאחריו ההיסטוריה של היישוב הישן כבר לא יכלה לחזור על עצמה.
הקדמה מעט ארוכה מדי, אך אחריה חומרים שקשה עד בלתי אפשרי למחוק מהזכרון.
https://www.zeevgalili.com/2021/05/23670
אהבתיLiked by 1 person
למיטב ידיעתי זאב גלילי אינו דתי
אהבתיLiked by 2 אנשים
מעניין מאד קמיליה, תודה רבה
ולמשהו שונה, כלכלה מגלובס. תחזיות שחורות, יש לקחת ברצינות?
עקום התשואות, האינדיקטור הפופולרי למיתון בארה"ב, כבר לא משאיר הרבה מקום לסימני שאלה. נכון לשעה זו הוא נמצא במצב היפוך מזה 222 ימי מסחר רצופים, תקופה שלא נראתה מאז תחילת שנות ה-80.
עקום התשואות (Yield Curve) מתייחס לאורך החיים של אג"ח ממשלתיות ומשקף את הפער שבין התשואה שנותנת אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים לבין זו של אג"ח ממשלתית ל-10 שנים. נהוג לראות בו אינדיקטור מאקרו-כלכלי חזק, משום שהוא מעיד על הצפי להעלאה או הורדת ריבית הבנקים המרכזיים בעולם.
עקום התשואות בארה"ב – הודות למיקומו המרכזי של הדולר במערכת הפיננסית העולמית – פועל כמעין ברומטר לחוכמה הקולקטיבית של המשקיעים לגבי המסלול העתידי של הכלכלה הגדולה בעולם, ויש לו רקורד חזק באיתות על מיתון לפני שזה מגיע.
בסביבה כלכלית בריאה, שיעורי הריבית לטווח ארוך נוטים להיות גבוהים מהריביות לטווח הקצר, במה שעונה על דרישת המשקיעים לפיצוי על הסיכון המוגבר ומשקף צפי של כלכלה צומחת. בזמנים פחות אידאליים, מערכת היחסים הנורמטיבית הזו עלולה להשתבש: עקום התשואות עשוי להשתטח (התשואה על אג"ח ממשלתית ארוכה, וקצרה תהיה זהה) או להתהפך (התשואה על אג"ח ארוכה תהיה נמוכה מזו של אג"ח קצרה).
כאשר הכלכלה מאטה, והציפיות לאינפלציה יורדות, התשואות על אג"ח ל-10 ו-30 שנים נופלות בדרך-כלל ומתקרבות לכיוון תשואות של מועדים קצרים יותר, כמו שטרות לשלושה חודשים ושנתיים. במצב של היפוך, כאשר שיעורי הריבית לטווח הקצר עולים על שיעורי הריבית לטווח הארוך, המשמעות הטכנית מבחינת השוק היא שהמחזור הכלכלי העולה של הריבית ייתקל בקשיים, שכן תנאי האשראי ילחצו את הכלכלה ויוביל להאטה שבתורה תיאלץ את הפד להוריד ריבית.
אהבתיאהבתי
נעים להיזכר
אהבתיאהבתי
מעט על בדויים
אהבתיLiked by 1 person
מעט על בדויים בנגב\
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 1 person
המילקי בברלין כבר לא כל כך מתוק
Germany falls into recession as inflation hits economy
https://www.bbc.com/news/business-65707206
אהבתיLiked by 1 person
ביי ביי אינטל
אהבתיאהבתי
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיLiked by 1 person
אהבתיLiked by 1 person
אני אנצל את הבלוג של י.ד. בכדי לשאול אתכם שאלה שמעסיקה אותי.
אף שהתגובה של הממשלה לאיומי הסרבנות של טייסי חיל האוויר הייתה לבסוף כניעה, אני משער שהסיפור לא ייגמר בלא-כלום. מצב בו ממשלה/מדינה תלויה ברצונם של 60-100 אנשים, חשובים ככל שיהיו, הוא אבסורד שקשה מאוד להשלים אותו.
האבסורד גובר עוד יותר כאשר מבינים שמי שנתנה את הכוח הזה לאותם 60-100 אנשים היא הממשלה/המדינה עצמה. לא מדובר באנשים שצברו כח כלכלי עם השנים בעקבות כישרונותיהם או בגלל חברות שהם הקימו, לא מדובר באנשים שצברו השפעה רבנית בגלל גדלותם בתורה, גם לא מדובר באנשים שצברו הון פוליטי בגלל יכולתם לתת ולקבל, להתפשר ולייצר בריתות בין קבוצות.
מדובר באנשים שנבחרו בגלל יכולתיהם, אבל כוחם הוא מההכשרה שהם קיבלו, ומהגישה המונופוליסטית שהמדינה נתנה להם על הפעלת מטוסי קרב.
ובעוד שבחלקים אחרים של הצבא, המונופול על הפעלת הכח מבוזר בין יחידות שונות שחולקות ערכים משותפים אך גם נבדלות במובנים אחרים (למשל גולני, גבעתי, צנחנים, נח"ל וכפיר כשמדובר בלוחמים), הרי שבמקרה של טייסי חיל האוויר – הכח מרוכז לחלוטין בידי החיל, ובידי מספר מצומצם של טייסות שחולקות את אותן ערכים בדיוק.
(נראה לי שהמצב בשיריון דומה).
לכן אני מתקשה שלא לצפות לשינוי שייערך בעתיד הקרוב בחיל-האוויר.
ואז עולה השאלה – מי המועמד לקבל חלק מתפקידי חיל-האוויר?
ונראה לי שהתשובה הברורה היא חיל-הים.
1. מדובר בחיל טכנולוגי.
2. מדובר בחיל עם מוניטין של מקצועיות (לפחות כלפי חוץ).
3. ישנם צבאות בעולם בהם חיל הים מפעיל טייסות.
4. חיל הים הפך ליותר משמעותי מאז פיתוח שדות הגז.
5. לחיל הים מופנים תקציבים רבים מאז הסכם רכישת הצולללות.
6. היכולות של חיל הים נדרשות לשם הגעה לאירן (מכיון המפרץ הפרסי או הים האדום).
….
וכאן מגיעות השאלות שלי:
האם אתם מסכימים לתחזית שלי (שחיל הים ייקח חלק מתפקידי חיל-האוויר)?
האם המגוון האנושי בחיל הים דומה לחיל-האוויר או שהוא מגוון יותר?
האם גם שם קיימת הירארכייה ברורה בין טייסים/חובלים לבין צוות קרקע/אנשי מספנה?
האם האורנטציה הפוליטית/תרבותית של בכירי החיל דומה לזאת שבחיל האוויר?
בקיצור, מה דעתכם?
אהבתיLiked by 1 person
יאיר,
חיל הים לא מועמד להחליף את חיל האוויר. לישראל אין צי של מים עמוקים כמו שיש למעצמות וכאשר הוא מפעיל מסוקים ומטוסי סיור/תצפית הוא נדרש לטייסים של חיל האוויר.
למזלנו, הטייס היום הוא כמו הפרש בראשית המאה שעברה, מקצוע שעבר זמנו.
אהבתיאהבתי
הרב חיים נבון
https://www.makorrishon.co.il/opinion/621477/
קצת קשור גם לנושא של הבאת ילדים לעולם. לאדם יש שאיפה לחיי נצח/ המשכיות. כשהילדים לא צפויים להמשיך את ההורים – אין גם שאיפה מבחינה זו לילדים.
אהבתיLiked by 1 person
ליאיר,
שמחה שהעלת נושאים אלו.
איני מכירה את התשובות לשאלותך.
אבל אצרף כמה מחשבות והרהורים שלי, המתקשרים לנושאים שהעלת.
1. " … התגובה של הממשלה לאיומי הסרבנות של טייסי חיל האוויר הייתה לבסוף כניעה, אני משער שהסיפור לא ייגמר בלא-כלום. מצב בו ממשלה/מדינה תלויה ברצונם של 60-100 אנשים, חשובים ככל שיהיו, הוא אבסורד שקשה מאוד להשלים אותו. …"
——————
אני מעריכה שהממשלה לא נכנעה לאיומי 60-100 טייסים.
אין כל בעייה למצוא בחיל האויר לפחות 10-20 זוגות של טייסים ונווטים מעולים מהדרג הראשון, שמאוד יתלהבו לטוס לאיראן (ובתקווה גם חזרה). בלי כל תנאים מוקדמים.
הממשלה נכנעה ללחץ המצטבר מהעלית הצהלית. לא רק מעילית חיל האויר אלא גם מעילית המודיעין, הסייבר, הרפואה ועוד. אולי חיל האויר היה הקש ששבר את גב הגמל – אך הוא לא עשה זאת רק בכוחות עצמו.
2. " … האבסורד גובר עוד יותר כאשר מבינים שמי שנתנה את הכוח הזה לאותם 60-100 אנשים היא הממשלה/המדינה עצמה. לא מדובר באנשים שצברו כח כלכלי עם השנים בעקבות כישרונותיהם או בגלל חברות שהם הקימו, לא מדובר באנשים שצברו השפעה רבנית בגלל גדלותם בתורה, גם לא מדובר באנשים שצברו הון פוליטי בגלל יכולתם לתת ולקבל, להתפשר ולייצר בריתות בין קבוצות.
מדובר באנשים שנבחרו בגלל יכולתיהם, אבל כוחם הוא מההכשרה שהם קיבלו, ומהגישה המונופוליסטית שהמדינה נתנה להם על הפעלת מטוסי קרב …."
——————–
אני אדישה לחלוטין למקור כוחם של המאיימים במרד ובהפקרת גורל תושבי מדינת ישראל למזימות ההשמדה של אויביה. גם לתרומות העבר שלהם.
מבחינתי, יהיה מקור כוחו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אשר יהיה, הוא הפך לאדם שמסכן את חיי בני משפחתי, ולפיכך מתבקש להצר את צעדיו ואת השפעתו.
3. " …. נראה לי שהתשובה הברורה היא חיל-הים.
1. מדובר בחיל טכנולוגי.
2. מדובר בחיל עם מוניטין של מקצועיות (לפחות כלפי חוץ).
3. ישנם צבאות בעולם בהם חיל הים מפעיל טייסות.
4. חיל הים הפך ליותר משמעותי מאז פיתוח שדות הגז.
5. לחיל הים מופנים תקציבים רבים מאז הסכם רכישת הצולללות.
6. היכולות של חיל הים נדרשות לשם הגעה לאירן (מכיון המפרץ הפרסי או הים האדום).
…."
—————-
אני מניחה שחיל הים יגדל משמעותי. לא רק בגלל האכזבה מחיל האויר.
ולא רק בגלל פיתוח שדות הגז.
או *בעתיד* צינורות הולכת גז תת ימים מישראל, בניית איים בים וכד'.
הים הוא העומק האסטרטגי העיקרי של מדינת ישראל, ורק התחלנו להשתמש בו.
למיטב זכרוני, חילות הים של איראן, טורקיה ומצרים בתהליך גדילה משמעותית. כנ'ל כוח החיזבאללה (ובעתיד גם עזה ותימן?) לשלוח טילי קרקע ים.
כפחדנית גאה – כולם מבחינתי אויבים פוטנציאלים, שעלולים לשתף פעולה נגדנו.
מה שמחיב אותנו להערך לאיומים החדשים.
בנוסף, נדמה לי שאחרי שדי מוצו המערכות בתת הקרקע והמנהרות החודרות מעזה ולבנון – הגיע התור של המערכות בתת הים. כולל בים האדום ובים המפרץ הפרסי.
4. " …. האם אתם מסכימים לתחזית שלי (שחיל הים ייקח חלק מתפקידי חיל-האוויר)?"
——————-
אני משוכנעת שמשקלו של חיל האויר, בתוך כלל צה'ל, כבד מדי.
וגם בתוך חיל האויר -משקלן של הטייסות (והטיסים) מוגזם.
מה שאמור היה לחייב את העברת חלק מתפקידי חיל האויר ומתקציביו לחילות אחרים. *כולל* לחיל הים. אך גם לחיל הטילים ההכרחי, לחילות יבשה שיובשו מדי ועוד.
מצד שני, ידוע שדי קשה לעצור תהליכי גידול ארגוני מעוותים ולשנות את כיוונם.
מצד שלישי, *אולי* איומי המרד של טייסים דווקא יעצימו את כוחם של המנסים לקדם גם חיילות אחרים. יש מקום לתקוות.
5. " …האם המגוון האנושי בחיל הים דומה לחיל-האוויר או שהוא מגוון יותר?
האם גם שם קיימת הירארכייה ברורה בין טייסים/חובלים לבין צוות קרקע/אנשי מספנה? …"
————-
אני מניחה שכל ארגון, המתבסס משמעותית על טכנולוגיה גבוהה (כולל חיל הים וחיל האויר) מכיל 3 קבוצות אנושיות:
– המוני עובדים פשוטים, בעלי מיומנויות בסיסיות, הניתנים להחלפה די בקלות,
– משכילים ומומחים להפעלת הטכנולוגיה, שדי קשה למצוא להם תחליפים. בוודאי לא בזמן קצר.
– והנהלה בכירה שאמורה לסמן את הדרך, ולנהל את המגעים בין הארגון לסביבתו.
מכאן שאני מניחה שהמגוון האנושי של חיל הים וחיל האויר אמור להיות דומה למדי.
אבל אמור להיווצר שוני בין מטוסים ( שמופעלים ישירות ע'י 2 אנשים) לבין כלי שיט, שעל כל אחד מהם עשרות אנשים.
מכאן, סביר שהקצונה הנמוכה והבינונית של חיל הים מתחככת עם העובדים הפשוטים הרבה יותר מאשר הקצונה הנמוכה והבינונית של חיל האויר. קרבה שנוצרת מבילוי של ימים – שבועות – חודשים רבים, על אותה ספינה שאמורה ליצור קרבה ביניהם. לפחות בין המוני רב'טים וסמלים לבין הסגנים, סרנים ורבי סרנים.
6. " …. האם האורנטציה הפוליטית/תרבותית של בכירי החיל דומה לזאת שבחיל האוויר? …"
—————-
אני מניחה שככל שהקצונה בכירה יותר – כך האורינטציה הפוליטית שלה מוטה יותר. בכל החיילות בצה'ל. כולל בחיל הים.
מדרגת סא'ל ומעלה (?) הם ממוינים לקידום *גם* על פי התאמתם לדפוסי ההתנהגות והחשיבה "הנאורים" של מחברי הקוד האתי של צה'ל, מארגני השתלמויות הבכירים של קרן וקסנר, מח' המדינה האמריקאית, המטכ'ל הנוכחי ושותפיהם.
בדרגות אלו כבר לא ניתן לסמוך על הקרבה שבתוך צוותי הספינות.
קרן התקווה היחידה היא שההפגנות ומכתבי הסרבנות חשפו את המצב – אפילו לעיני אלו שמאוד לא רצו להבחין בו ולטפל בו.
כמו גם הגברת השיח הציבורי סביב אי קידומו של עופר וינטר ודומיו, הנפוטיזם במיון ליחידות טכנולוגית העילית של צה'ל ועוד.
מהרגע שהמערכת הצהל'ית הוכנסה למצב התגוננות, מהאשמות המוטחות בה על נושא זה, היא תאלץ להשתנות. ולו כמס שפתים למראית עין. החומה של "הכניסה לאנשי שלומנו בלבד" נפרצה. וסביר שהפרצה תלך ותתרחב.
אהבתיLiked by 1 person
חייל,
חיל הים לא אמור להחליף את חיל האוויר. הוא אמור לצמצם את המונופול שלו.
מסכים לגבי תפקידו של הטייס שהולך ומצטמצם.
אהבתיאהבתי
עוד משהו:
1. לישראל אין צי של מים עמוקים אבל הים הוא החזית הכי מרוחקת שיש לישראל. טייס מגיע תוך שעה לכל נקודת אויב (וחוזר ממנה בסדר הזמן הזה) כשהוא בקשר ישיר עם מפקדתו במהלך כל הפעילות. צוללת שוהה במרחק של ימים מחופי ישראל, והעצמאות בשיקול הדעת שיש לחובלים גבוהה מאוד בגלל התקשורת המצומצמת.
2. המצב הנוכחי הוא שהפעלת מסוקים וכלי טיס מתוך ספינות חיל-הים מבוצעת בידי חיל האוויר. אני בדיוק על זה מדבר בשלב ראשון – על נתינת יותר עצמאות ודרגות חופש לחיל הים (כולל הדרכה והפעלה).
אהבתיLiked by 1 person
יאיר, קמיליה,
הפחתת משקל חיל האוויר כבר ממומשת במספר צבאות, כולל ארצות הברית ואוקראינה, באמצעות חיל כטב"מים שכפוף ישירות לזרוע היבשה (כמו חיל תותחנים). כוכבי עשה מהלך בכיוון הזה כשיזם את מערך ענני סערה. למרבה האיוולת הטייסת הראשונה של המערך, טייסת "עוף החול", המפעילה כטב"ם מסוג "ניצוץ", היא באחריות חיל האוויר המפעיל אותה מבסיס חצור
אהבתיLiked by 2 אנשים
יאיר,
הצידוק העיקרי להפעלת צוללות הוא טקסטיל דימונאי. לכל שימוש אחר זה אמצעי יקר ולא יעיל
אהבתיאהבתי
לא כל העולם נגדנו
אהבתיLiked by 1 person
לחייל זקן,
כתבת:
" … . לישראל אין צי של מים עמוקים כמו שיש למעצמות וכאשר הוא מפעיל מסוקים ומטוסי סיור/תצפית הוא נדרש לטייסים של חיל האוויר.
למזלנו, הטייס היום הוא כמו הפרש בראשית המאה שעברה, מקצוע שעבר זמנו."
——————
כמה שנים / עשרות שנים, אחרי שהפרשים למעשה התייתרו, צבאות הפסיקו להשקיע בהם?
+ כמה שנים נוספות, להערכתך, היה אורך תהליך הוצאת כל הפרשים לגימלאות הפרשים *לולא* השפעות המגה טראומה של מלחמת העולם השניה?
אני מניחה שאתה מכיר את התשובות טוב ממני.
נדמה לי שאני פחות מזלזלת ממך בכוח ההתמדה / האינרציה של צבאות (וגופים בירוקרטים אחרים), ובכוח ההשפעה של האינטרס העצמי והיוהרה של *אצולת* הפרשים (והטייסים).
לולא כן, כנראה כבר היום היו בצה'ל הרבה פחות טייסות והרבה הרבה יותר מפעילי כלים לא מאויישים וטילים. ואולי היה קורה אפילו ה"לא יעלה על הדעת" – מפקד חיל אויר ללא כנפי טייס.
אהבתיLiked by 2 אנשים
קמיליה,
חוק אוגוסטין 16 (אוגוסטין הוא אמריקאי חכם שכיהן כתת שר ההגנה וניסח את "חוקי אוגוסטין") קובע שבשנת 2050 יהיה לאמריקה מטוס קרב אחד שישמש את חיל האוויר והצי לסירוגין.
פיקוד צה"ל ובמיוחד פיקוד חיל האוויר הם נציגי מערכת הביטחון האמריקאית בישראל. הם נוטים להעתיק כל מה שהם רואים באמריקה אבל מקפידים לצרף לזה את הפרטאצ' הישראלי.
לצערנו, אירן היא המובילה בתחום של הטמעת מסה גדולה של כלים מאד זולים ופשוטים. זו דוקטרינה שמגשרת על פערים טכנולוגיים וכלכליים. בצה"ל לא מבינים את הקונספט הזה
אהבתיLiked by 3 אנשים
חייל זקן,
אני די סקרנית,
האם בחרת לקשוט את עצמך דווקא בתמונתו של החייל "האמיץ" שוויק ?
אהבתיאהבתי
הצחיק אותי הביטוי " פלסטיני זוחל *לתומו* מתחת לשער של ישוב יהודי".
######################
התמנון האיטר
@tamnuniter
·
28 במאי
כעת ממתינים רק לקרב שבו ייבחרו בישראל שלא להיכנע, בינתיים טרם אותר אחד כזה
ציטוט ציוץ
הודיה כריש-חזוני
@hodayakh
·
28 במאי
בישראל בוחרים "לבחור את הקרבות" ולהוריד את הצעת החוק בנוגע למימון ארגוני חברה אזרחית בידי מדינות זרות מסדר היום.
זאת למרות, שהכותרת 'חברה אזרחית" היא במקרים רבים כסות להתערבות זרה בוטה בעניינים בעלי משמעות פוליטית לחלוטין
התמנון האיטר
@tamnuniter
·
27 במאי
בפעם הבאה שאתם רואים פלסטיני זוחל לתומו מתחת לשער של יישוב יהודי ומסתובב שם לתומו עם סכין – תנו לו טרמפ לבית של אורי בן דב, הוא כבר יידע לטפל בו באופן הומאני
ציטוט ציוץ
OriBenDov
@OriBenDov
·
26 במאי
פלסטיני הולך עם סכין בהתנחלות. על פי כל העדויות הוא לא מאיים על איש, הוא לא מתקיף אף אחד, עדיין, הוא עובר ליד גן שעשועים עם ילדים – הוא ממשיך ללכת.
על פי הדיווח מישהו ״מזהה אותו״ – לא ברור אם מזהה שהוא פלסטיני, או מזהה שיש לו סכין, ויש לו מספיק זמן להזעיק מישהו אחר, חמוש >>>
הצג שרשור זה
אהבתיLiked by 1 person
קמיליה,
בול…
אהבתיאהבתי
לחייל זקן,
מעט הפתעת אותי.
די קשה לי לדמיין אותך אומר: "מודה בהכנעה שאני אדיוט מוסמך" או "שוטה מושלם", ודברים דומים שמאפיינים את סגנון דיבורו של שוויק.
מצד שני, מאוד קל לי לראות את הדמיון בינך לבין שוויק, בביקורת שלכם על העולם בכלל והצבא בפרט.
בכל מקרה, תתחדש.
זהו שיפור משמעותי בהשוואה לקשקושים הגרפיים הסתמיים שמספק וורדפרס
****
הבאתי קטע מהויקיפדיה על דמותו של שוויק, להשכלת אלו שאינם מכירים את הספר ולשיפוטם.
—————–
שווייק של האשק הוא השורד המושלם: הוא אינו אומר "לא", אינו מתחמק, ולעולם אינו מנסה להתמודד מול מעניו. כניעה היא דרך ההישרדות היחידה בעולם שנטרפה דעתו. נשקו היחידי של שווייק הוא חיוכו התמים, ה"מודיע בהכנעה" התמידי שלו, ונכונותו לבצע כל הוראה שתנתן לו עד קצה גבול האבסורד.
הוא נכון תמיד להכריז על עצמו "אידיוט מושלם" ו"שוטה מוסמך", בדיוק כפי שקבעה הוועדה הרפואית שבדקה אותו, אף שבקשריו עם אנשים שונים, ובייחוד אלו שאינם ממונים עליו, הוא מפגין בדרך כלל גישה מעשית, ועורמה מופלגת. כך, הוא מצליח להערים היטב על הבלש ברטשניידר, אחרי שזה עצר אותו בפעם הראשונה, ואף מוכר לו שורה של מפלצות מעורבות על תקן כלבים גזעיים; כך הוא מפגין בקיאות בהלכות מרמה בגנבה ומכירה של כלבים; וכך הוא יודע כיצד לסכל את כל מזימותיו של הסגן דוב.
דמותו של שווייק, האידיוט התמים שציותו המושלם חושף את טמטומה של המערכת הביורוקרטית שבתוכה הוא מצוי ואת חוסר התוחלת המוחלט שבמלחמה, הפכה לסמל החייל הקטן, הנופל קרבן למסע מלחמה חסר פשר, שאין לו נגיעה כלשהי אליו. עלילותיו של שווייק שימשו בסיס רעיוני גם למספר רומנים סאטיריים אנטי-מלחמתיים, ובהם אולי "הרפתקות החייל איבן צ'ונקין" של ולדימיר ווינוביץ' ו"מלכוד 22" של ג'וזף הלר.
אהבתיLiked by 1 person
בשעמום של וורדפרס יש משום תשובת המשקל ליצר הרע של פלטפורמות אחרות.
אהבתיאהבתי
לדייק, שיש בפלטפורמות אחרות.
בתאריך יום ג׳, 30 במאי 2023, 23:44, מאת י.ד. יודדלד yuddaaled@gmail.com:
אהבתיאהבתי