חינוך פרוגרסיבי בתיכון לבנות חורב

לפני שנתיים השתתף יוסי באספת הורים בתיכון לבנות חורב בירושלים. המפגש היה טעון בגלל פריקת העול של הבנות את קוד הלבוש הדתי המקובל והתנהלות משונה של הבנות. כשעלתה השאלה כיצד בית הספר מתכוון לאכוף קוד לבוש על הבנות? ענה המנהל שמדובר בדור אחר שצריך להבין אותו ולהתנהל מולו ולא לאכוף עליו כללי משמעת.

התשובה של המנהל היא התגלמות החינוך הפרוגרסיבי; חינוך שמניח כי העכשווי הוא הערכי וכי לא צריך לאכוף כללים על הצעירים אלא לנסות להבין אותם. קי.אס.לואיס תיאר זאת כבר לפני 60 שנה בספר כס הכסף. בבית ספר שבו לומדים הגיבורים לפני שהם נדרשים לעזור בנרניה (והשאלה היא מדוע רק גיבורים מהעולם שלנו יכולים לעזור לנרניה היא שאלה שצריכה תשובה) הוא בית ספר מהסוג החדש והמתקדם שבו המנהלת לא אוכפת כללי משמעת על המופרעים אלא מנסה להבין אותם דרך שיחות במשרד. התוצאה כמובן שהחלשים סובלים מנחת זרועם של הבריונים בלי שהבריונים מורתעים על ידי גורם כלשהו. בסוף הספר הגיבורים חוזרים מנרניה לעשות דין ברשעים והמנהלת מועפת ממנו אחרי שמתגלים אי סדרים פנימיים (על פי לואיס כנראה פרוגרסיביות הולכת עם שחיתות) ובית הספר משתפר.

בזמנו כאשר אשתי הלכה לבדוק את חורב בשביל הבת שלי וספרה לי שהבנות בחורב לא מקפידות על קוד לבוש מקובל זה היה לי משונה. כשאני גדלתי בירושלים חורב נחשב לבית ספר דוסי. מבחינה לימודית רק בית ספר פלך הליברלי התחרה איתו על בנות דתיות אבל בעוד פלך ייצג את תושבי בקעה הליברליים חורב נשאר במיינסטרים הדתי. לא מעט בנות בתנועת נוער שהייתי בה למדו שם וחלק מהן סיימו את הלימודים והתחתנו עם בני ישיבות מהשבט (יצאו לנו 3 זוגות מהשבט). אמרתי לה שיש כאן בטח טעות. אבל אז היא לקחה אותי גם להסתכל וחטפתי שוק חשמלי. זה פשוט לא היה מה שהייתי רגיל אליו. עכשיו, קוד לבוש מקובל זה לא דבר הכרחי. ביקרנו גם בטליה וגם שם הבנות לא הקפידו על קוד הלבוש הדתי המקובל אבל בטליה מראש קוד לבוש הדתי המקובל לא נמצא בכללי בית הספר. בית הספר פונה לחרשניות (הרעיון הוא להשלים תואר במהלך התיכון) מאוכלוסיה מגוונת ומראש מצהיר שאין דרישה מעבר ללבוש מהוגן בחברה הכללית. תיכון לבנות חורב לא אמור היה להיות במקום הזה. והעובדה שהוא נראה כפי שהוא נראה היתה מזעזעת. משהו פה לא נראה נכון. העובדה שבית הספר לא אכף את כללי ההתנהגות שלו עצמו הדליקו נורה אדומה. אם בית הספר לא יכבד את עצמו מי יכבד אותו?

בסוף החלטנו לבדוק אפשרויות אחרות והלכנו עליהן. כששמענו מיוסי את השיחה עם המנהל הבנו שהדג מסריח מהראש. מנהל שבוחר בשפה הזו פורק כל עול של כיבוד כללי המקום מעליו וכשכזה קורה מה הפלא שגם הבנות פורקות כל עול מעליהן. אז יש קבוצה של בנות מבתים דוסיים שהסתגרה בתוך עצמה אבל כל השאר התפזרו לחלוטין. חבל על חורב, עוד מוסד מפואר שנהרס בידי חינוך פרוגרסיבי.

הבעיה עם פרוגרסיביות (כמו עם שמרנות, הצד השני של המטבע) שברגע שהמציאות הופכת למקור הערכים האדם פורק את האחריות שלו על המציאות. מספיק שמגודר טרנד חדש וכולם הולכים אחריו ופועים מהה. התבונה מחייבת את האדם לקבל אחריות על הבחירות שלו ולנמק אותן. סוקרטס לא דרש הרבה. רק נימוקים עקביים. אם יש נימוק אז האדם הוא תבוני. האמונה בקידמה לכאורה משמרת את התבונה אך בפועל היא משמיטה אותה. לא צריך נימוקים. רק טרנדים. אך כפי שהפרשן בעל הפירוש "תוספות יום טוב" כותב חוסר נימוקים זה מידת סדום. זו מציאות קשה ואכזרית העיוורת למוסר ולתבונה. וכאשר אין מוסר וכללים, החלשים סובלים מהחזקים ואנרכיה באה לעולם. הפרוגרסיביות זו דרך קצרה ארוכה, נדמית כפתרון אך בפועל מביאה למבוי סתום.

לא ראיתי את הסרטון של הבנות מחורב אך הוא לא הפתיע אותי. בית ספר שמנוהל כפי שחורב מנוהל יביא גם לתופעות כאלו. מבחינת הבנות עצמן אין כמו פרובוקציה כדי להתחיל את הדרך בעולם הפרסום ברגל ימין. מעכשיו השמים הם הגבול. אבל בשביל מי שסבור שיש גם דרך ארץ בעולם חבל על תיכון לבנות חורב שהלך לאן שהלך.