חינוך פרוגרסיבי בתיכון לבנות חורב

לפני שנתיים השתתף יוסי באספת הורים בתיכון לבנות חורב בירושלים. המפגש היה טעון בגלל פריקת העול של הבנות את קוד הלבוש הדתי המקובל והתנהלות משונה של הבנות. כשעלתה השאלה כיצד בית הספר מתכוון לאכוף קוד לבוש על הבנות? ענה המנהל שמדובר בדור אחר שצריך להבין אותו ולהתנהל מולו ולא לאכוף עליו כללי משמעת.

התשובה של המנהל היא התגלמות החינוך הפרוגרסיבי; חינוך שמניח כי העכשווי הוא הערכי וכי לא צריך לאכוף כללים על הצעירים אלא לנסות להבין אותם. קי.אס.לואיס תיאר זאת כבר לפני 60 שנה בספר כס הכסף. בבית ספר שבו לומדים הגיבורים לפני שהם נדרשים לעזור בנרניה (והשאלה היא מדוע רק גיבורים מהעולם שלנו יכולים לעזור לנרניה היא שאלה שצריכה תשובה) הוא בית ספר מהסוג החדש והמתקדם שבו המנהלת לא אוכפת כללי משמעת על המופרעים אלא מנסה להבין אותם דרך שיחות במשרד. התוצאה כמובן שהחלשים סובלים מנחת זרועם של הבריונים בלי שהבריונים מורתעים על ידי גורם כלשהו. בסוף הספר הגיבורים חוזרים מנרניה לעשות דין ברשעים והמנהלת מועפת ממנו אחרי שמתגלים אי סדרים פנימיים (על פי לואיס כנראה פרוגרסיביות הולכת עם שחיתות) ובית הספר משתפר.

בזמנו כאשר אשתי הלכה לבדוק את חורב בשביל הבת שלי וספרה לי שהבנות בחורב לא מקפידות על קוד לבוש מקובל זה היה לי משונה. כשאני גדלתי בירושלים חורב נחשב לבית ספר דוסי. מבחינה לימודית רק בית ספר פלך הליברלי התחרה איתו על בנות דתיות אבל בעוד פלך ייצג את תושבי בקעה הליברליים חורב נשאר במיינסטרים הדתי. לא מעט בנות בתנועת נוער שהייתי בה למדו שם וחלק מהן סיימו את הלימודים והתחתנו עם בני ישיבות מהשבט (יצאו לנו 3 זוגות מהשבט). אמרתי לה שיש כאן בטח טעות. אבל אז היא לקחה אותי גם להסתכל וחטפתי שוק חשמלי. זה פשוט לא היה מה שהייתי רגיל אליו. עכשיו, קוד לבוש מקובל זה לא דבר הכרחי. ביקרנו גם בטליה וגם שם הבנות לא הקפידו על קוד הלבוש הדתי המקובל אבל בטליה מראש קוד לבוש הדתי המקובל לא נמצא בכללי בית הספר. בית הספר פונה לחרשניות (הרעיון הוא להשלים תואר במהלך התיכון) מאוכלוסיה מגוונת ומראש מצהיר שאין דרישה מעבר ללבוש מהוגן בחברה הכללית. תיכון לבנות חורב לא אמור היה להיות במקום הזה. והעובדה שהוא נראה כפי שהוא נראה היתה מזעזעת. משהו פה לא נראה נכון. העובדה שבית הספר לא אכף את כללי ההתנהגות שלו עצמו הדליקו נורה אדומה. אם בית הספר לא יכבד את עצמו מי יכבד אותו?

בסוף החלטנו לבדוק אפשרויות אחרות והלכנו עליהן. כששמענו מיוסי את השיחה עם המנהל הבנו שהדג מסריח מהראש. מנהל שבוחר בשפה הזו פורק כל עול של כיבוד כללי המקום מעליו וכשכזה קורה מה הפלא שגם הבנות פורקות כל עול מעליהן. אז יש קבוצה של בנות מבתים דוסיים שהסתגרה בתוך עצמה אבל כל השאר התפזרו לחלוטין. חבל על חורב, עוד מוסד מפואר שנהרס בידי חינוך פרוגרסיבי.

הבעיה עם פרוגרסיביות (כמו עם שמרנות, הצד השני של המטבע) שברגע שהמציאות הופכת למקור הערכים האדם פורק את האחריות שלו על המציאות. מספיק שמגודר טרנד חדש וכולם הולכים אחריו ופועים מהה. התבונה מחייבת את האדם לקבל אחריות על הבחירות שלו ולנמק אותן. סוקרטס לא דרש הרבה. רק נימוקים עקביים. אם יש נימוק אז האדם הוא תבוני. האמונה בקידמה לכאורה משמרת את התבונה אך בפועל היא משמיטה אותה. לא צריך נימוקים. רק טרנדים. אך כפי שהפרשן בעל הפירוש "תוספות יום טוב" כותב חוסר נימוקים זה מידת סדום. זו מציאות קשה ואכזרית העיוורת למוסר ולתבונה. וכאשר אין מוסר וכללים, החלשים סובלים מהחזקים ואנרכיה באה לעולם. הפרוגרסיביות זו דרך קצרה ארוכה, נדמית כפתרון אך בפועל מביאה למבוי סתום.

לא ראיתי את הסרטון של הבנות מחורב אך הוא לא הפתיע אותי. בית ספר שמנוהל כפי שחורב מנוהל יביא גם לתופעות כאלו. מבחינת הבנות עצמן אין כמו פרובוקציה כדי להתחיל את הדרך בעולם הפרסום ברגל ימין. מעכשיו השמים הם הגבול. אבל בשביל מי שסבור שיש גם דרך ארץ בעולם חבל על תיכון לבנות חורב שהלך לאן שהלך.

21 תגובות בנושא “חינוך פרוגרסיבי בתיכון לבנות חורב

  1. י.ד.,
    מאוד מעניין מה שכתבת.
    אני מתלבט באותם דברים בדיוק אבל עם פחות נחרצות.

    לא באתי לעסוק בסרטון המדובר. זה אולי סרטון של חוסר טעם אבל לא גזענות. בכלל, שיא הפרוגסיביות היא שאי אפשר לומר שום דבר ולא לצחוק על שום דבר. מהסרטון אני לא מבין שהיה כאן רצון לפגוע במישהו וייתכן שהבנות ניסו לומר משהו אחר לגמרי (וכנראה לצחוק על עצמן ולא על מישהו אחר). ואם זה לא הובן אז זאת הטעות אבל אני לא חושב שהייתה כאן כוונה גזענית.

    אני מסכים עם אמירה "צריך לשחרר קצת את החבל" או "איננו מקפידים על קוצו של יוד" או "אנחנו מנסים ללכת בשיח מכבד" וכדומה. אבל לומר "אין כללים" (או "אין לאכוף כללים") כמו שאמר המנהל היא טעות חמורה. בכך אני מסכים עימך.

    השאלות שלי הן:

    1. האם תוכל לתת דוגמאות לכך ש"פרוגרסיביות הולכת עם שחיתות"?

    2. "הבעיה עם פרוגרסיביות (כמו עם שמרנות, הצד השני של המטבע) שברגע שהמציאות הופכת למקור הערכים האדם פורק את האחריות שלו על המציאות".
    אתה יכול להסביר?

    3. "כאשר אין מוסר וכללים, החלשים סובלים מהחזקים ואנרכיה באה לעולם. הפרוגרסיביות זו דרך קצרה ארוכה, נדמית כפתרון אך בפועל מביאה למבוי סתום".
    איך תתמודד עם הטענה שפרוגסיביות אינה מבטלת את המוסר והכללים אלא רק מרחיבה אותם?

    Liked by 1 person

  2. לא נראה לי. היסטוריוציזם – ופרוגרסיביות זה זן של היסטוריוציזם – היא אופנה אינטלקטואלית שלטת במערב לפחות 200 שנה מאז הגל. המוסדות הפוליטיים במערב הצליחו להתמודד עם התפרצות הביוב המרכזית של הנאציזם ביזע ובדם אבל כפי שרואים מלואיס וממהפכת הסטודנטים בשנות השישים האליטה האינטלקטואלית במערב נכבשה כמעט לחלוטין בידי גישות גרמניות ההיסטוריוציסטיות (מרקסיזם, פוסט מודרניזם וכו') שתורגמו לפרוגרסיביות. אז יש תגובת נגד של פופר בדרכו, וליאו שטראוס בדרכו, ובדורינו הרב מיכאל אברהם שמנסה לחזור לתבונה דרך מושג האינטואיציה השכלית (בספר אמת ולא יציב) אבל הם קולות בודדים בזרם השלט.

    אהבתי

  3. פרוגרסיביות במובן ההיסטורי (שהאדם מתקדם ומתקן את חייו, חברתו וסביבתו) משותפת גם להוגים יהודיים כמו הרב קוק.
    אני מבין את שאלתו של חייל על פרוגרסיביות במובן האידיאולוגי (רב-תרבותיות, רב-מגדריות, פוליטיקת זהויות, פמיניזם רדיקלי, …).
    ובתשובה לשאלת חייל, אני לא יודע אם עברנו את שיא הגל הפרוגרסיבי, אבל אני יודע שיש תגובת-נגד לא מתרפסת כנגד הגל הפרוגרוסיבי הזה.

    Liked by 1 person

  4. אני מניחה שקוד הלבוש הפרמסיבי מדי לדעתכם בחורב יתפס בעיני כנוקשה מדי.
    וברור שאיני מכירה כלל את מערכות החינוך הדתיות, רק את החינוך הממלכתי הכללי.

    אך אוכל להוסיף על חטאי הפרוגרסיביות(*) בחינוך הממלכתי בהנחה שהשוני הפדגוגי בין הזרמים אינו כל כך עמוק.
    (*) לפחות כפי שאני תופסת את הפרוגרסיביות.

    אחד מהשורשים של הפרוגרסיביות זו ההנחה, המוטעת, שכפי שאין היררכיה בין תרבויות (הרי כולן חיוביות באותה מידה!) כך גם אין להסכים לטענות (מאוד לא נאורות) על קיום היררכיה בין ילדים (ובין הורים).
    כלומר, לכל ילד *מגיעה*, מעצם היוולדו, הזכות להיתפס ע'י סביבתו כמצטיין. מכאן שלכל הילדים מגיע לקבל פרסיף הצטיינות. אחרת יקרה הרע מכל!. יהיה ילד (ומכאן גם הורה) – עצוב או כועס או מתוסכל (שיאלץ ללמוד להתמודד עם רגשות אלו).
    אז מגיעים למצב האבסורדי בו כל הכיתה מוכרזת כמצטיינת ו/5או שמבטלים את כל המבחנים העלולים לשקף קיום פערים בין ילדים. כלומר, אושרם של הילדים הופך למושא כל השאיפות, לא הערכים והקריטריונים של מוריהם ומנהליהם. הפרמידה שהייתה בעבר -התהפכה.

    לו המורים היו מוכנים לעבוד קשה, ולמצוא לכל ילד איזשהו תחום בו הוא באמת מצטיין (כמו בתכונות אישיות כדוגמת עזרה לזולת, כישורים ספורטיבים, יכולת תכנון או יכולת להצחיק וכד' וכד') – ניחא. אבל מה שנעשה בפועל הוא הנמכת הרף עד למכנה המשותף הנמוך ביותר של כולם.
    רמת הדרישות (לדוגמא במבחני הבגרות) נמצאת בתהליך מתמיד של הורדה.
    טכניקה נוספת – המצאת עוד ועוד "הקלות" (הקרויות בלשון מכובסת "התאמות") לכל ילד שמעט מתקשה או מתעצל להתאמץ.

    הסובלים ביותר מהפילוסופיה החינוכית החדשנית הזו הם:
    – המוכשרים ביותר ו/או החרוצים ביותר. הם לומדים במהרה שאין כל סיכוי שהישגיהם יוערכו, ויתכן אפילו ש"מצטיינים בהשגת הקלות" יעקפו אותם. מה שיוצר בקרבם מוטיבציה שלילית להשקיע מאמצים. הסתפקות בבינוניות הופכת לנורמה השלטת. ודרישות להשקיע מאמצים במשהו, גם כש"לא בא להם" נתפסים בעיניהם כעינוי לא לגיטימי.
    – ילדים בינונים ומטה, שלרוע מזלם הוריהם לא מסוגלים ו/או לא מוכנים, לממן את תעשיית ההקלות.
    – ילדים בעלי בעיות התנהגות קשות, שבית הספר מונע להתאים את עצמו אליהם – במקום לנסות ללמדם לשלוט על עצמם. למותר לציין שילד מופרע אחד, שעל פי תקנות משרד החינוך כמעט בלתי אפשרי למנוע ממנו להשתתף בטיול בי'ס (פן חלילה יתעצב או יכעס), יכול לקלקל את הטיול לכל השכבה.

    להערכתי הרמה הירודה של תלמידי ארה'ב, בבתי הספר הפרוגרסיבים שלהם, בדרכה לישראל.
    בדרכה גם המוטיבציה הנמוכה של בני הדור הצעיר לחזור למקומות עבודה, להתאמץ בהם ולהתגבר על תסכולים.

    Liked by 1 person

  5. נסיון להשיב על השאלות שהציב יאיר:

    "1. האם תוכל לתת דוגמאות לכך ש"פרוגרסיביות הולכת עם שחיתות"?"
    ———————–
    לא ידועה לי כל קורלציה בין שחיתות לבין פרוגרסיביות.
    אולי מתקיימת אפילו קורלציה שלילית. אני מניחה שמדינות סקנדינביה הרבה יותר פרוגרסיביות ממדינות אפריקה ואסיה. אך ידוע שהשחיתות בראשונות מזערית, ואילו האפריקאיות והאסייתיות מוכות שחיתות.
    גם בתוככי ישראל – לא נראה לי שרמת השחיתות במר'צ הפרוגרסיבית גבוהה מרמת השחתית בש'ס וביהדות התורה.

    " 2. "הבעיה עם פרוגרסיביות (כמו עם שמרנות, הצד השני של המטבע) שברגע שהמציאות הופכת למקור הערכים האדם פורק את האחריות שלו על המציאות".
    אתה יכול להסביר? "
    ——————
    גם אני אשמח להסבר.

    " 3. "כאשר אין מוסר וכללים, החלשים סובלים מהחזקים ואנרכיה באה לעולם. הפרוגרסיביות זו דרך קצרה ארוכה, נדמית כפתרון אך בפועל מביאה למבוי סתום".
    איך תתמודד עם הטענה שפרוגסיביות אינה מבטלת את המוסר והכללים אלא רק מרחיבה אותם?"
    ———————-
    לתפיסתי הפרוגרסיביות *לא* מרחיבה את המוסר והכללים.
    עצם החתירה לשיוויון מוחלט, כקריטריון יחידי, מאיינת ומעקרת את כל הערכים.
    ברגע שכל הבחנה בין מעשים / מגדרים / אנשים / עמים / תרבויות נתפסת כלא לגיטימית – אזי כל הקריטריונים וכל הערכים מתאפסים, וערכם מתבטל.

    Liked by 1 person

  6. קמיליה, אני לגמרי מבין ומזדהה עם מה שכתבת. המערכת מרודדת עד תחתית בשביל שכולם יהיו happy.
    אבל עם כל הטינה נגד פרוגרסיביות, אני לא בטוח שזה פרוגרסיביות. אולי כן.

    אהבתי

  7. השאלה של חייל מאוד מעניינית. האינטואיציה אומרת לי שלא. מעניין אם יש אינדיקציות לבדוק האם גל נמצא בשיאו. בכל אופן בשלב הנוכחי הנזקים הפרוגרסיביים בעולם הם עדיין נזקים 'על נייר' הרמה הירודה של תלמידי ארצות הברית בבתי הספר הפרוגרסיביים לא תורגמה עדיין למצוקה כלכלית ממשית. האקדמיה עם הטירוף המדהים שאוחז בה עדיין משגשגת ללא תחרות ממשית.

    Liked by 1 person

  8. יאיר וקמיליה,
    בעקבות הערותיכם עידכנתי את הפוסט לכך שהטענה על קשר בין שחיתות לפרוגרסיביות היא על פי לואיס. כפי שאתם כותבים זה לא מוכח. לשאר ההערות אגיב בנפרד.

    אהבתי

  9. אהבתי

  10. קמיליה, תשימי לב שהנושא כאן הוא לאו דווקא סגנון הלבוש כמו אי אכיפת כללי בית
    הספר. העובדה שסגנון לבוש משתנה איננה חידוש גדול אבל מבית הספר מצופה לכפות
    את כללי הלבוש שלו, במיוחד כשמדובר בנושא נראה כל כך.
    הוקדת הסטנדרטים היא גם תוצאה של חינוך ציבורי שרוצה להציג תוצאות גם במחיר
    הורדת הסטנדרטים. בשוק הפרטי יש לעיתים תהליך הפוך של הקצנת סטנדרטים (רואים
    את זה בתחום הכשרות החרדית).

    Liked by 1 person

  11. ברור לי.

    לטענתי המבוגרים (הורים, מורים ומנהלים) וויתרו מראש, מרצונם החופשי, על יכולתם לאכוף כללים כלשהם על ילדים, ועל הצבת יעדים תובעניים שלא *כל הילדים* יצליחו להשיגם.
    הרי כל אכיפה, וכל מדידה מדויקת של יעדים קשים, תביא בעקבותיה לא מעט ילדים לא מרוצים עד אומללים וזועמים. תוצאה שהיא כמעט בגדר יהרג ובל יעבור בתרבות שלפיה תפקידם העיקרי של המבוגרים הוא לחבק את הילד, להכילו ולעודדו, לחזק את ביטחונו העצמי (גם אם אינו ריאלי) וכד'.
    הרי גם מנהל בי'ס חורב הצהיר שלמעשה הוא אינו מוכן לאכוף משהו (כולל כללי לבוש) שלא כל התלמידות יהיו מאושרות ממנו.

    אגב, לא מפליא בעיני, בתרבות שבה הילד הפך לשולט והוריו אמורים רק לשרתו ולמחוא לו כפיים – שהרצון להביא מספר ילדים לעולם נמצא במגמת ירידה מתמדת.

    Liked by 3 אנשים

  12. הרב קוק וחסידיו מבחינתי משויכים למחנה הפוסט מודרני. הסובייקט הפעיל בתחיית האומה בארצה איננו הפרט התבוני אלא הרוח האלוהית הבאה מלמעלה. הרוח הזו דוחפת להתקדמות העולם. התבונה היא רק תוצר הלוואי. ובאת הרב קוק היה פרוגרסיבי. ההפיכה של חסידיו לשמרנים היא קצת משונה.

    Liked by 1 person

  13. מצטער על העיכוב הייתי טרוד.
    אני מסכים שההנחה שהסרטון מבטא גזענות מוטעית ועדין יש פריצת גדר.
    1. תקנתי לאור ההערה שלך.
    2. אני מאמין שלכל אדם יש אחריות לשקול בדעתו את הטוב והנכון ולפי זה לפעול.
    הקביעה שהעכשווי הוא המוסרי מאפשרת לאדם להתנער מהאחריות הזו. במקום לעמוד מול
    המציאות ולפעול מולה האדם – במקרה הזה המנהל – מוציא משפטים עמומים בסגנון
    צריך להבין את הדור וכדומה כדי להתחמק מהאחריות שלו למצב (והוא לא איש החינוך
    הראשון שפגשתי שכך פועל).
    3. אם הכל מוסרי או פוליטי או שפיט אז שום דבר לא מוסרי, פוליטי או שפיט.

    אהבתי

  14. י.ד.,

    מצטער, אבל אני עדיין לא מצליח להבין את דבריך:

    2. אתה טענת שהבעיה עם פרוגרסיביות היא שהיא לוקחת את המציאות כמקור לערכים האנושיים, ובמצב שכזה האדם פורק את האחריות שלו על המציאות.
    ראשית, מה בעיניך המקור לערכים? המסורת?
    שנית, למה הקביעה ש"העכשווי הוא המוסרי" מאפשרת לאדם להתנער מאחריות? עדיין ניתן לשאוב ערכים מהמציאות ולקחת עליה אחריות.

    3. הפרוגרסיביות לא טוענת ש"הכל מוסרי". היא טוענת שהמוסר שלך כובל ומדכא, שמקורו בתפיסות עבר ארכאיות, ושהמוסר הנכון הוא קבלה, הכלה וגיוון. כלומר יש חוקים אבל הם החוקים החדשים שלה ולא החוקים הישנים שלך.

    4. חסרה אצלך הגדרה מהי פרוגרסיביות לעומת שמרנות. אולי אנחנו סתם סובבים סביב להגדרות שונות.

    אהבתי

  15. אפשר לומר ככה. אנחנו עושים את הטוב והנכון. אם אנחנו עושים את הטוב והנכון
    לאורך זמן העולם יתקדם (הוא יהיה יותר טוב ויותר נכון). אבל אם אנחנו לא עושים
    את הטוב והנכון העולם לא מתקדם. כולמר הקריטריון להתקדמות הוא קיומו של הטוב
    והנכון. אם אנחנו מזהים את הטוב והנכון יש התקדמות ואם לא לא. זה מה שאני
    מאמין בו.
    אבל אפשר להסתכל על דברים הפוך. אנחנו מניחים שיש קדמה ולכן אם יש שינוי אזי
    השינוי מצביע לנו על הטוב והנכון. אין לנו גישה ישירה לטוב ולנכון. המציאות
    מגלה לנו מהו הטוב והנכון. אם זו המציאות אז זה הטוב והנכון. מציאות מתי?
    פרוגרסיבים יגידו עכשיו, שמרנים יגידו אתמול. אין ויכוח שאין גישה ישירה לטוב
    ולנכון. הויכוח הוא רק מה הזמן שממנו נלמד מהו הטוב והנכון? היום או אתמול.
    אם המציאות היא המקור למה טוב ונכון אי אפשר להתווכח עם המציאות ובמיוחד עם
    ההיבטים הישירים והאמיתים שלה כמו הצעירים או האנשים הפשוטים שאין להם
    אינטרסים המעוותים את הטוב והנכון. מכאן החיפוש אחר האנשים האותנטיים שאותם
    אסור לעוות או לפגוע. ומכאן גם התפיסה של האנשים האותנטיים כמקור של הערכים
    בחברה.
    נותרה השאלה המרכזית – מדוע אי אפשר להגיע לטוב ולנכון באופן ישיר? האם מסיבות
    פילוסופיות או כי מלכתחילה אין טוב ונכון אוניברסאליים (טוב ונכון תלויים
    בגורמים אחרים תרבותיים, מעמדיים וכו'). על זה ברשותך אנסה לענות בהזדמנות
    אחרת.

    אהבתי

  16. טעימה קצרצרה מחינוך מאוד לא פרוגרסיבי.

    מומלץ במיוחד למי שמתגעגע להבעות הפנים המאוד אקספרסיביות של טראמפ, ולהשקפת עולם שניתן לתמצתה בשורות ספורות. או שסתם מתגעגע להזדמנות לחייך מאוזן לאוזן

    אגב, קישור שהיה יכול להתאים גם לפוסט על ספרות הילדים שהשאיר אחריו מאיר שלו (כמו גם יהונתן גפן?).

    Liked by 1 person

  17. וטעימה נוספת
    https://www.inn.co.il/news/598868
    ופמניזם במיטבו: "ועו"ד יובל גת הביא את סיפורו האישי בו בין השאר קבעה שופטת שהוא ואשתו גילו חוסר אחריות כאשר עלו להר הבית יחד עם ביתה של אשתו מהנישואין הקודמים ומשום כך על הבת להימצא יותר אצל האב על אף שהוכח שהוא אלים, ומפקיר את הבת הקטינה יחד עם אנשים זרים ללא שום השגחה"

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s