שמחת התורה

שאל אותי חבר בעבודה, יהודי מסורתי עם רקע קלוש ביהדות, מדוע שמחת תורה איננה בחג שבועות עם קבלת התורה? קיבלנו את התורה, נתחיל לקרוא אותה ובשבועות הבא נסיים את הקריאה ונחגוג את הסיום יחד עם קבלת התורה. מדוע אנחנו מפרידים את זה לשני חגים נפרדים?

צריך לזכור שמחזור הקריאה של התורה הוא תקנת חכמים ובעבר היו נהוגים שני מנהגים. היו שסיימו את קריאת התורה לאחר שנה אחת והיו שסיימו לאחר שלוש וחצי שנים. נהוג לזהות את המחזור השנתי עם בבל ואת המחזור התלת שנתי עם ארץ ישראל. להיסטוריון עזרא פליישר יש מאמר יפה שבו הוא טוען שגם המחזור השנתי החל בארץ ישראל ובו הוא דן מדוע בעצם המנהג התפצל. בכל אופן עולה מכאן ששמחת תורה איננה מהכתובים. אך גם הזיהוי של שבועות עם מתן תורה איננו מהכתובים. חכמים חשבנו את החשבון והגיעו למסקנה שאנו חוגגים את מתן תורה בשבועות. וכאן חוזרת השאלה, אם מחזור הקריאה הוא תקנת חכמים אז למה לא להתחיל ולסיים בשבועות?

אני חושב שבעצם הפיצול לימדו אותנו חכמים שמדובר בשני עניינים שונים. בשבועות אנו חוגגים את קבלת התורה מהאל. בשמחת תורה אנו שמחים עם התורה את סיום קריאת התורה. התורה בשמחת תורה שמחה שעם ישראל סיים לקרוא אותה וכל עם ישראל שמח יחד איתה בשמחתה. אפשר לומר שבשבועות אנו מודים לאל על נתינת התורה, בשמחת תורה אנו חוגגים את ההישג שלנו של סיום התורה על ידינו. ולא רק אנו שמחים אלא גם התורה שמחה.

מכאן מקור למנהגים רבים של שמחת תורה. ההקפות עם ספר תורה סגור שמבטא את שלמות התורה (בניגוד לשבועות שבו קוראים את עשרת הדיברות). העלאת כל המשתתפים בתפילה לתורה לבטא את השייכות של כולם לסיום התורה (כולל ילדים ופעוטות). הקפות בערב, הקפות ביום ובעקבות האריז"ל גם הקפות במוצאי שמחת תורה. זה עניין אחר לגמרי ואין ספק שמבחינתי היום הקדוש ביותר בשנה הוא שמחת תורה.