דמיון חומרי – אומנות ישראלית עכשווית

הלכתי לראות את התערוכה דמיון חומרי – אומנות ישראלית עכשווית – במוזיאון תל אביב. זה היה בעקבות מאמר ביקורת חיובי באתר ערב רב. כבר הלכתי לתערוכה בעקבות המלצה שלהם ומאד נהנתי. מדמיון חומרי נהנתי פחות. אולי זה לא הוגן ללכת לתערוכה הזו בעקבות צפייה ביצירות של רנואר ומארק שאגל אבל התחושה היא שהאומנות הישראלית אפילו לא מנסה לעמוד בתחרות. ועם זאת עלו לי כמה תובנות בעקבות הביקור וההשוואה הזו.

ראשית מבחינתי יצירה אומנותית צריכה לדבר בעד עצמה. היא צריכה לעורר את ההשתאות. אם אין השתאות אין אומנות. יכול להיות שיצירה היא חלק ממכלול שלם אבל אז המכלול הוא היצירה האומנותית. אם יצירה היא לעצמה אז אני כצופה צריך לכל הפחות להבין מה יש ביצירה שהוא מעבר לגוש סתמי ולא ברור שמבחינתי אני מוכן לקבל בתיקיית יצירות של הילד בגן. ולא, הכותרת כשלעצמה שנתן האמן או האוצר במוזיאון זה לא מספיק.

גם הגיוס של האומנות לפוליטיקה נותן טעם לפגם. השילוב בתערוכה של יצירה המשלבת את דגל אש"ף, דגל שמבחינתי מסמל את הרצון לרצוח אותי ואת יקיריי (גם אם רצון זה נמנע מסיבה טכנית או תחשיבית כלשהי), יש בו טעם לפגם. נראה גם שמרבית הציורים האותנטיים מגיעים מציירים ערביים. האם האוצר לא מעריך יצירות אותנטיות יהודיות או שפשוט אין יצירות אותנטיות יהודיות?

המחשבה שהאוצר מצדיק את היצירות כחלק מרעיון כללי היא משונה מאד ולמעשה לא משכנעת. ממה נפשך? אם היוצר משרת את האומנות אז האומנות צריכה לדבר בעד עצמה ואם צריך את היוצר כדי לתת פשר לאומנות אז מה תפקידו של האמן? השאלה הזו נכונה גם לאמן עצמו. אם אין משהו ביצירה שידבר בעד עצמה העובדה שליוצר יש כותרת של 'אמן' לא הופכת את היצירה לאומנות. ולכן עולה השאלה מהי אומנות שמצדיקה את עצמה?

לפני כמה שנים הלכנו למוזיאון ישראל והילד בן 4 נתקל בפסל של רודן והוא פלט משפט בסגנון זה יפה או משהו כזה. באותו רגע ידעתי שהביקור הצדיק את עצמו (חוץ מזה שלביקור באגף הארכיאולוגי היו תוצאות פסיכולוגיות לא מוצלחות בדמות סיוטים על שלדים ומומיות). יש משהו באומנות שמצליח לחלץ או להנכיח משהו מתוך המציאות. יש כאן עניין אפלטוני או אריסטוטלי של הנכחת הצורה תוך ניתוק מהחומריות הקיימת. מהסיבה הזו החשש של ציירים מאובדן הרבלנטיות בעקבות הצילום נעלם. מבחינה כלכלית באמת אי אפשר להתפרנס מציור כמו שהיה ניתן עד המאה ה19 אבל מבחינה אמנותית יש עדין טעם בציור. לא מתחכם. לא מתהדר בנוצות אחרות לא רלבנטיות. ציור כמו שהיה עד היום.

בתערוכה לא היו הרבה ציורים או פסלים. היו שם לא מעט גושים לא ברורים ורק מסיבה זו היא הייתה מאכזבת. ועם זאת הייתה בה תמונה אחת מוצלחת בשם דיוקן עצמי על רקע ירוק (אפשר לראות אותה כאן). מה שיפה בתמונה שברור שהגזרה של הבגדים היא עכשווית. התמונות של רנואר ושגל הן מהממות אבל הגזרה של הבגדים מתארת מציאות אחרת. מציאות זרה. חסר לנו צייר שיצייר אותנו כמות שאנחנו. עם הטייטסים והטישרטים. הג'ינסים, החולצות המכופתרות, כפכפי אצבע ועוד. עד כמה שהאופנה המקומית של נשים קצת משונה לי אין ספק שהיא קיימת. העולות הצרפתיות מצייתות בבירור לקוד אופנתי אחר. ואת הממשות הזו צריך לצייר (יחד עם הבתים, המכוניות ועוד). ואת הממשות הזו צריך לחבר לסיפורים היסטוריים, מהתנ"ך, מההיסטוריה היהודית, מההיסטוריה העולמית ועוד. איפה הצייר שיעשה זאת? בלי יומרות אומנותיות משונות. שיצייר את המציאות של חיינו כפי שהיא.

39 תגובות בנושא “דמיון חומרי – אומנות ישראלית עכשווית

  1. סליחה שלא לעניין אתייחס בהמשך
    זה חלק נוסף לדיון שהתחולל פה לפני שבוע שבועיים

    רוסיה מול אוקראינה המצב בחזית – אלכס עונה לשאלות, זו תגובה שלו על הביקורת שקיבל בעקבות השיחה הקודמת שהמצב של האוקראינים קשה

    אהבתי

  2. הנכחת הצורה? פרט להנעלה, יש לי בעייה עם המילים החדשות האלו "הן", הנפצת ההנגשה של הנפשת ההנבזה… נו חלס קודם היה הדרה אחרי זה הכלה, יש לי קושי להכיל את הבומבסטי הזה ולהנחיל לדורות הבאים עברית מפנקת (עוד מילה דביקה). לא תהיה לי נחלה בזה.
    "יש משהו באומנות שמצליח לחלץ או להנכיח משהו מתוך המציאות". חייבת להיות מילה ישנה וטובה במקום הלהנכיח. לחלץ היא מילה טובה. פעם היו אומרים: זה פשוט לא דיבר אלי. אבל אתה גם אומר ממשות, אתה חוזר ומשתמש במילים שמתארות את המגע ב 3 ממדים והכנות שלך מאחדת את הכל ועושה אותו מוחשי.

    ולכן "הביקור במוזיאון" שלנו היה מעניין מאד והיה אפשר להזדהות אתו. הנה להזדהות גם טוב.

    "בציוריה המאוחרים מתגלה רגישות ציורית חדשה של האמנית, בהעמדה מונומנטלית של זקנים, תינוקות ופלסטינים אזוקים, תוך שהיא כורכת את מחאת הגוף הפוליטי נגד עוולות ואי צדק, עם מאבקו הנצחי של הגוף השורד",
    גואלד!!!

    Liked by 3 אנשים

  3. מצער שהפוליטיקה משפיעה על האומנות שלנו, אם אפשר לקרוא לזה אמנות. אם הבן שלך מביא תיק ציורים מוצלח יותר ויודע לשפוט את רודן אז אולי יש לנו עתיד לאומנות ישראלית בכל זאת.

    פוסט מהנה מאד

    איוולת אוסלו והחטא המוסרי בהקמת הרשות הפלסטינית

    Liked by 1 person

  4. אני חולקת על הטענה שיצרת אומנות יכולה לדבר בעד עצמה.
    שהיא אינה תלויית הקשר, אסוציאציות היסטוריות, ומבחר הפרשנויות שבוחרים לייחס לה יוצריה והצופים בה.
    כפי שגם איני מאמינה לטענה שיכולה להתקיים איזושהי תקשורת *אוביקטיבית* ולא מוטה.

    אוצרת התערוכה למעשה הצהירה, בלשון המיועדת ליודעי חכמת הנסתר, שהיא אמנם מעוניינת באמנות שנוצרה בישראל אך היא לא ציונית (או אפילו אנטי ציונית), ולמעשה גם לא יהודית.

    אוצרת זו החליטה להתייחס לארבעת היסודות: אדמה, אש, אוויר ומים.
    זוהי למעשה ההעדפה שלה לתרבות ההלנית הקדומה במקום לתרבות היהודית. היוונים הקדומים הם אלו שהאמינו שכל החומר שבעולם נברא מארבעת היסודות הנ'ל.
    תרבות שהיא קדם יהודית וקדם נוצרית. דתות שלפיהן העולם נברא ע'י האלוהים.
    יווני קדום לא היה מצליח להבין את תמונת בריאת העולם של ליאונרדו דה וינצי בקפלה הסיסטינית (אצבע נוגעת באצבע), כיון שלא היה מכיר את סיפור בריאת העולם על פי ספר בראשית. מוסלמי יתרעם על עצם הנסיון לצייר את דמות האלוהים ולתאר את ידו כדומה כל כך ליד אדם בשר ודם.
    נוצרים ויהודים, מאידך, מסוגלים להעריך את גדולת הנסיון לתאר את רגע הבריאה.
    כלומר, איננו יכולים לשפוט אמנות במנותק מהרקע התרבותי שלנו.
    https://www.google.com/search?q=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&oq=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+&aqs=chrome.0.0i512j69i57j0i22i30l4.8657j0j7&client=ms-android-xiaomi-rev1&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#imgrc=hsKdfj_68UHUBM

    *****

    נכתב בפוסט:
    " … הילד בן 4 נתקל בפסל של רודן והוא פלט משפט בסגנון זה יפה או משהו כזה. באותו רגע ידעתי שהביקור הצדיק את עצמו …"
    —————
    למיטב הבנתי, בעולם האמנות *המודרני* להגיד על יצירת אומנות שהיא יפה – זו הכפשה מעליבה. בערך כמו להגיד על פריט כלשהו שהוא דקורטיבי ו/או שהוא נוצר בכדי לפתות תיירים לפתוח את ארנקיהם. או על טקסט כלשהו שהוא חנפני ומעריץ.

    הסיבה לכך היא כמובן תרבותית. מאז שנות השישים של המאה הקודמת אנו חיים בתרבות נגד. תרבות האנטי של ההיפים שהיו אנטי כל מסורת וכח ממסד. תרבות שמשתדלת לשחוט את כל הפרות, כל עוד קיים מישהו בעולם שמאמין שיש בהן ולו טיפה אחת של קדושה.
    תרבות נגד שבה מושגים שנתפסו בעבר הרחוק כחיוביים כמו לאומיות, פטריוטיות, ציוניות וכד' (כמו גם לבנים, מערביים, גברים, הטרוסקסואלים ועוד) מוערכים כשליליים עד מתועבים.

    אין לי ספק שאוצרת התערוכה, כמו גם בכירי מוזיאון ת'א, הפנימו היטב את ערכי תרבות הנגד הזו ומבטאים אותה. *גם* בתערוכה שאליה מתייחס הפוסט הנוכחי.

    Liked by 1 person

  5. את מזכירה לי את המשפט "היה סרט נהדר, בכיתי כל הסרט"
    אומנות צריכה לגעת בך. כמובן שיש תמונות שצריך להכיר את הרקע כדי להבין, את שוב לוקחת את היוצא דופן כדי לא להסכים. אבל גם פסל של רודן האדם החושב יכול להיות פסל יפה לילד בן 4 בלי שהוא יבין את המשמעות, הוא פשוט מרגיש שהוא יפה, זו אהבה שאינה תלויה בדבר. ואם אגיד שציור של שקיעה יכול להיות נהדר אז תגידי את לא יכולה להבין אותו בלי שתביני את העולם בניפרד, אבל הוא יפה בפני עצמו. כמובן שיופי קשור לתרבות, אבל גם יש יופי אסטטי.
    אדמה, אש, אוויר ומים. זה קצת התפלספות בומבסטית פשטנית לא ראויה.
    מכיון שאנחנו בישראל אם אני אמן גרוע אני אנסה לעורר אנשים על ידי התיחסות פרובוקטיבית למשהו כמו דגל פלסטין, או משהו מגעיל. ראיתי פעם מוצג מוזיאוני של פסל של שוטרת משתינה בזמן הפגנה. זה היה גולה נפש רציני, סתם קליק ביט. בטח לא אומנות. אולי לאומן זה נראה משהו מופלא, לי זו נראתה סטיה.
    ציפור יפה עפה יכולה להיות יפה בפני עצמה אם היא מצויירת או מפוסלת יפה. שום פוליטיקה, היא מעירה בי הרגשה של נדודים, של אנרגיה של חיות….אם היא עבודה טובה.
    תראי את הפוסט הזה של י.ד הוא יפה כי הוא פשוט כנה וטבעי, אין לו שום כוונות, הוא מתחלק בסיפור.

    Liked by 1 person

  6. קמיליה,
    אני לא מסכים עם הטענות שלך (למרות שאני לא יכול לשלול עקרונית את הטיעון שלך).
    החלוקה של ארבעת היסודות היא חלוקה שמקובלת מאד בחוגים יהודים בדומה לחלוקה הקדומה יותר של 12 המזלות שגם היא מקובלת מאד. המקור ההלני לא מזיז כהוא זה במיוחד אחרי שהוא גויר על ידי הרמב"ם ומופיע גם בספרי קבלה.
    בקשר לאנטי ציונות אני חושב שבעיני השמאלנים האמיתיים – בניגוד לביטחוניסטים או סתם המרכז הפוליטי – עצם הכיבוש ואי ההכרה בעם פלסטיני פוגם את הציונות ומחלל אותה. לשיטתם הציונות כתנועה לאומית תטוהר רק כאשר היא תכיל את התנועה הלאומית הערבית-פלסטינית. יש כאן חוסר עקביות מסוים שיכול לבוא לידי אבסורד. מי שמאמין בשוויון מוחלט של פרטים לא ייתן מקום לכללים בכלל. גם לא לכלל הפלסטיני. השמאל העקבי מתחמק מכך בתארו את הערבים כמדוכאים אבל בטווח הארוך אי אפשר לחמוק מכך. כמו שהנשים הודחו ממקומן לטובת זהות מגדרית מטושטשת כך יקרה לפלסטינים או לשחורים. השמאל מתנגד להבחנות באשר הן בשם השוויון המוחלט והוא לא יתן מקום לשום הבחנה באשר היא.
    במובן זה השמאל העמוק הוא אכן אנטי ציוני אבל מרבית השמאלנים לא נמצאים שם וחיים כמו מרבית בני האדם עם סתירות מסוימות בזהות שלהם.

    באשר לשאלת ההקשר התרבותי של אומנות שאליה קשורה שאלת היופי לדעתי זה מתחיל הרבה קודם אצל קאנט והרומנטיקנים. וכאן שלא בטובתך את במחנה של אלו שאת מתנגדת אליהם.

    אהבתי

  7. קמיליה, בקצרה, את מסבירה פה את התערוכה, את המרד האומנותי, (תרבות שמשתדלת לשחוט את כל הפרות) אבל י.ד אומר שבשבילו זו לא אומנות. הוא לא מזדהה עם אומנות מודרנית.

    אהבתי

  8. אני מעדיפה את נקודת ההשקפה של קמיליה, אומנות מודרנית יוצאת בביקורת נגד הממסד והמוסכמות. אומנות תמיד מקושרת למצב חיצוני שעליך להכיר כדי להבין את היצירה, אנחנו חיים במציאות הזו וכך היא מנכיחה את עצמה, היא לא בואקום. לא אמרת פה לפני שבוע שעלינו להיות מעורבים? אז זו אומנות שמעורבת באופן פעיל. מ.ש.ל

    ראיתי פעם סרט סיני וזה היה בלגן אחד משונה, ואז אשתו של הבמאי עלתה והסבירה כל דימוי ופתאום הסרט הפך להיות תמונה אומנותית נהדרת.
    הקשבתי להרצאה על מגילת רות, והמרצה הסביר איך לכל שם יש משמעות, איזה דימויים ורמזים מספר הסיפור עושה, שלמעשה כדי להבין את הסיפור את צריך להכיר אותו קודם כי לא תוכל לייחס.
    כשאתה מספר לילדים שלך סיפור ערס הם מבקשים אותו סיפור שוב, כי זה שהם מכירים אותו גורם להם הרגשת ביטחון ומאפשר להם להבחין בפרטים הקטנים. זו אומנות.

    ארבעת היסודות קשורים לאומנות ויצירה (אני לא יודעת מה ביהדות המגיירת אבל אצל הפילופסופים היונים)

    הרצון הוא – אש
    תכנון וחשיבה – אוויר
    השראה, עיצוב – מים
    הביצוע, החלק הפרקטי – אדמה

    Liked by 1 person

  9. מודה בבורותי לגבי מה שהיהדות החליטה לאמץ לחיקה, כחלק לגיטימי מעצמה, מהתרבות ההלנית הפגאנית (כמו 4 היסודות, ו 12 המזלות).
    כמו גם בבורותי לגבי משנתם הפילוסופית של קאנט והרומנטיקאים.

    אך מתעקשת על טענתי שלא ניתן להבין אמנות בלי הבנת ההקשר שבו בוצעה והוצגה, וזיהוי נכון של המטרות שאותם מנסים להשיג באמצעותה האמנים, תומכיהם הפיננסים, ומתווכי האמנות.

    דוגמא לטענתי: תערוכה בירושלים ש*חשה חובה* להתייחס למלחמת לבנון השניה. (לא כל כך קשה לנחש את כיוון ההתייחסות של האמנים, שיצירותיהם נבחרו לתערוכה זו, למלחמה).
    כולל הצגת המרחב הביתי כמרחב שגם ממנו נעדרת תחושת ביטחון.

    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/488/453.html

    (המשך יבוא)

    אהבתי

  10. (המשך תגובתי הקודמת)

    על ההכרח להבין את המטרות והערכים שאותם ניסו לקדם האמנים, מממניהם ומציגי יצירותיהם
    _____________________________

    סקירה היסטורית, אולטרה-חפיפניקית ושטחית, של תולדות האמנות המערבית (ממישהי שמאוד רחוקה מלהיות מומחית *גם* בתחום זה) :

    בעבר המאוד רחוק האמנות התמקדה בהצגת דמויות רבות כוח, כמו מלכים, מצביאים, אפיפיורים (ובני משפחותיהם). המטרה הייתה להרשים את נתיניהם, ואת מתחריהם הפוטנציאלים, בעוצמתם ולעורר יראה. בתקווה לקדם את צייתנותם ולהניעם מקריאת תגר על אותם דמויות רבות כוח.

    האמנות בכנסיות עסקה גם בהמחשת סצנות מהתנ'ך ומהברית החדשה לציבור המבקרים האנלפבתי. אמנות שנועדה לרומם את גדלות האל, לחזק את אמונתם בו, ולהמחיש לבני התמותה את קטנותם ואת חולשתם. בתקווה לעודד את צייתנותם הן לציוויי הכמרים המקומים והן לציווי האפיפיור.

    עליית חשיבותם של מעמד האצילים המקומיים ושל מעמד העשירים – הובילה למיקוד האמנות גם בתאור סצנות נוף, דומם, צמחייה, בעלי חיים ואנשים יפים. המטרה הייתה להרשים את הצופים ביופי של היצירות ולעורר את התפעמותם. בתקווה שהצופים ישכילו להעריך את עושרם הפיננסי של רוכשי היצירות וטעמם המשובח (ובשוליים גם את המיומנות הטכנית הגבוהה של האמנים).

    כאשר האמנים התחילו להציג באמפתיה גם את "פשוטי העם", כמו איכרים ודייגים, וסצנות מחייהם – בלטה המטרה האידיאולוגית. הייתה זו קריאה לתמיכה בשינוי שיטת ממשל לכיון רפובליקאי – דמוקרטי יותר מכפי שהיה בעבר.

    (אדלג על האמנות המגוייסת הבולשוויקית שפיארה דווקא את עובדי התעשייה, ומטרותיה).

    בתקופתנו, תקופת תרבות הנגד, האמנות שינתה כיוון מתמיכה ב(משהו) פיאורו והעצמתו להתנגדות ל(משהו) ביזויו והשפלתו.
    מכאן שריבוי הסצנות האנאליות באמנות המודרנית אינו מקרי.
    כבר הוזכרה הסצנה, הפסאודו אמנותית (בעיני), של שוטרת מטילה מימיה בעת הפגנה. והמיצג המפורסם של "אמן" הנועץ את דגל ישראל בישבנו. הם מתכתבים עם המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (אולי המוזיאון החשוב ביותר בתקופתנו בעולם) שהחליט להציג בתערוכה חשובה שלו אסלת שירותים (!). כלומר עם הקהל הבינ'ל "הנאור" ולא עם המוני בית ישראל.
    זאת בניגוד לאמני ישראל במחצית הראשונה של המאה ה 20, שפנו בעיקר לציונים, ולאלו שהעלו על נס בעיקר את "ההתיישבות העובדת". ((( שם מקומם))).

    ##################
    חלק מערך הויקיפדיה, המאוד ארוך, על אמנות חזותית בישראל.
    בחרתי, די שרירותית, בשנות השבעים. המתעניינים יוכלו להיכנס גם לעשורים אחרים (מהעשור הראשון של המאה העשרים ואילך).
    ————————–

    " …. עד שנות השבעים נטה הזרם המרכזי של אמני ישראל לעיסוק במרחב האישי והאמנותי, והתעלם במידה רבה מעיסוק בשאלות פוליטיות מובהקות. אפילו אמנים שעסקו בתכנים חברתיים או יהודיים, נתפשו בעיני הממסד האמנותי של אותה תקופה כאנכרוניסטיים.[36]

    במהלך שנות השישים החלו להגיע לישראל השפעות של האמנות האמריקאית, בייחוד אלו של האקספרסיוניזם המופשט, הפופ ארט, ומאוחר יותר אף של הארטה פוברה ושל האמנות המושגית. מלבד צורות ביטוי אמנותיות חדשות, לוו השפעות אלו גם בהתייחסות ישירה לפוליטיקה ולבעיות החברה באותה עת. אירועי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים חידדו השפעות אלו, וגררו בעקבותיהם מגוון של ביטויים אמנותיים פוליטיים, שהפכו לסימן ההיכר של דור האמנים הצעיר יותר.

    בהשפעת האמנות המושגית האמריקאית אף התפתחה בקרב אמני ישראל הנטייה להדגיש את ממד היצירה האמנותית, כלומר את השיח הארס פואטי, ואת אופן הקליטה שלו בעיני הצופה בחברה. ברוח זו, נתפשה פעמים רבות העשייה האמנותית כפעולה בעולם הממשי הפוליטי-חברתי של ישראל.

    תומרקין ואמנות המחאה
    ——————————–
    בין האמנים הראשונים שהחלו לבטא את ההשפעות האמנותיות הללו ביצירתם היה הפסל והצייר יגאל תומרקין, שאמנותו אף ביטאה מחויבות לשאלות פוליטיות מיידיות ואקטואליות. בשנת 1961 חזר תומרקין לישראל בעידודם של יונה פישר וסם דובינר, לאחר שעבד כתפאורן בתיאטרון "ברלינר אנסמבל" (Berliner Ensemble) בהנהלת ברטולט ברכט בגרמניה המזרחית.[37] עבודותיו הראשונות, כגון "פאניקה אודות מכנסיים" (1961) נוצרו כאסמבלאז' אקספרסיבי. בפסלו "הכניסיני תחת כנפך" (1965-1964), (השורה הראשונה בשירו הנודע של ח"נ ביאליק) לדוגמה, יצר תומרקין מעין מעטפת ברזל שממנה מגיחים קני רובים. העירוב שהובע בפסל בין ממד לאומי, לבין ממד לירי ואף אירוטי, הפך במהלך שנות השישים והשבעים, למאפיין בולט של אמנותו של תומרקין.[38] כך גם בפסלו הידוע בשם "הוא הלך בשדות" (1967), (כשם ספרו הנודע של משה שמיר), אשר התריס כנגד דמות ה"צבר" המיתולוגי; תומרקין מפשיט את "עורו" וחושף את קרביו הקרועים מהם מגיחים תחמושת וכלי נשק, ואת בטנו המכילה – כמעין רחם – פצצה עגולה. במהלך שנות השבעים התפתחה יצירתו של תומרקין, והוא שילב בה חומרי אמנות חדשים בהשפעת "אמנות האדמה", כגון עפר, ענפי עצים ובדים. באמצעותם ביקש תומרקין לחדד את המחאה הפוליטית כנגד מה שנתפס על ידו כתודעתה החד-צדדית של החברה הישראלית את הסכסוך הישראלי-ערבי.

    בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים החלה באמנות הישראלית התרחקות מתיאור המלחמה וממטענה הסמבולי.[39] אצל תומרקין התבטא הדבר בפיסול בעל אופי מופשט יותר באופנים מגוונים.

    "דלות החומר"
    ———————
    באמצע שנות השישים החלה לפעול קבוצת אמנים בשם "עשר פלוס". קבוצה זו, שהונהגה בידי האמן רפי לביא, ביקשה להציע אלטרנטיבה לסגנון המופשט הלירי של חברי קבוצת "אופקים חדשים". חידושה העיקרי היה בייבוא של הפופ ארט והאמנות האוונגרדית אל ישראל, בפיתוח אסתטיקה בלתי מהוקצעת, ובשילוב של צילום, רדי מייד וקולאז'. על האמנים הרבים בקבוצה נמנו בוקי שוורץ, ציונה שמשי, פנחס עשת, טוביה בארי, אורי ליפשיץ ואחרים. בהיותה כביכול חסרת מטען אידאולוגי ברור, התמקדה הקבוצה בארגון שורת תערוכות בגלריות שניסו להדגיש את הרעיון של טִשטוש הגבולות …."

    אהבתי

  11. "מרבית השמאלנים לא נמצאים שם וחיים כמו מרבית בני האדם עם סתירות מסוימות בזהות שלהם." אבל זו לב הבעייה, יש לך מחצית מהעם שאין לה קושי עם זה שערבים בממשלה או חלק מהפוליטיקה. זה אפילו גורם להם להרגיש טוב יותר. אם הם לא היו חיים עם הסתירה הם היו מודעים לכך שאלו הרוצחים. השמאלנים האלו לא אוכלים גלוטן בודקים קולסטרול ולחץ דם, נמנעים מסוכר אבל עם הנחשים המוסלמים במיטה אין להם בעייה.
    אנחנו חוזרים לטענה של קמיליה, כמו שאתה צריך לומר בגאווה אני ימני, אני ביביסט, אז ישראלי צריך לומר בלי בושה ובלי להתפתל אני ציוני וזה או אני מת או הם מתים אין פשרה פה. מחצית העם הזו עברה כבר כמה אוסלו ועדיין עם זכרון של דג זהב חוזרת ומנסה שוב.
    אתם לא מכירים את הסיפור של איבן חלדון על האבולוציה של המוסלמים?

    Liked by 1 person

  12. אני חושב שאצלנו האומנים מקבלים מענקי קיום מכל מני קרנות שמאלניות. לצאת נגד הממסד מכוון אליך את אור הזרקורים, וטוב לחשבון בנק. אצלנו לצאת נגד הממסד שונה מאשר אצל האמריקאים, כבר אין להם מלחמת ויאטנם אז הם מחפשים שטויות וסמים. אולי אצלנו זה גם קשור לאופי היהודי, כמו שאנחנו מספרים בדיחות על עצמנו ואנחנו מתנצלים כל הזמן ובוכים שהכיבוש משחית, סליחה שניצחנו.
    הפוסט מודרניזם זו אולי איזו התפתחות מהאוונגרד. בעוד שהאוונגרד זו מחאה נגד המימסד, הפוסט מודרניזם זו מחאה נגד החברה הלא מוסרית. יש אוונגרד בצפון קוריאה? בסין? קראתי השבוע שאת הסרט החדש על המינו צינזרו בסין כי הוא לא מוסרי אז בסוף במקום ששני השודדים ילכו לשקיעה אחד הולך ל 20 שנה לכלא והשני נהיה עד מדינה מתחתן ומביא 3 ילדים כמו י"ור המפלגה הקומוניסטית.
    מה אני מבין באומנות, הדיון שלכם פה מעלי, יותר פשוט לי אצל תמריץ, שם מקבלים לייקים על נסיון, כמו בגנון.
    בעצם אצל תמריץ גם יש אוונגרד וזה מה שכף שם, אפשר להעביר עליו ביקורת, הוא המימסד. הוא אומר מספיק דברים חסרי שחר כדי שאפשר יהיה ללגלג עליו, מזה חי חייל זקן שהוא ערפד שחי על שוטים, ויאיר מקבל מזה הי. רק עכשיו תפסתי.

    אהבתי

  13. "אוכלוסיית העולם דתית פחות. בהשוואה לסקר מ-2005, 59% מאוכלוסיית העולם מגדירה עצמה דתית, 23% אינה דתית ו-13% מגדירים עצמם אתיאיסטים".

    המספרים כפי שנראה הולכים ויורדים בקרב המאמינים והדתיים.

    עוד עולה מהסקר, כי מי שעשיר יותר – דתי פחות: "אנשים בעלי הכנסה נמוכה נוטים להיות דתיים יותר בשיעור של 17% מבעלי ההכנסה הגבוהה", נכתב בסקר. הנתונים מצביעים על כך ש-66% מהעניים ביותר הגדירו עצמם דתיים, לעומת 49% מהעשירים ביותר. כמו כן, בעלי השכלה גבוהה נוטים להיות פחות דתיים – 52% מבעלי ההשכלה האקדמית הגדירו עצמם דתיים ו-19% מהם תופסים עצמם כאתיאיסטים. זאת לעומת 68% דתיים ו-7% אתיאיסטים מקרב מי שאין לו השכלה כלל, או השכלה יסודית בלבד.

    וליהודים:

    "רק 38% מהיהודים ברחבי העולם רואים עצמם כדתיים"
    לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שפורסמו בערב ראש השנה תשפ"א, 19 בספטמבר 2020, בהגדרה עצמית של יהודים בני 20 ומעלה על בסיס רמה דתית: 43.1% חילוניים, 21.1% מסורתיים לא כל כך דתיים, 12.3% מסורתיים-דתיים, 11.3% דתיים, 10.1% חרדים. כמחצית מה-20% שאינם מאמינים באלוהים הם אתאיסטים"

    אהבתי

  14. קמיליה:
    היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו??

    "לא קשה להיזכר שלפני כעשר שנים אף אחד לא ניבא את התנהגותו הנוכחית של שליט סין, והניבויים לגבי עתידה הצפוי של סין היו שונים לחלוטין מההערכות הנוכחיות."
    **אבל האם זו טעות הבנה של הפרשנים המערביים? קלינטון פתח את השווקים וצרף את סין לעולם הכלכלי מתוך מחשבה שהדמוקרטיה תעשה אותה כמונו. אבל לכל אורך הדרך סין הטילה חוקים ומגבלות שדומות מעט למגבלות שהכלכלה היפנית הטילה. דרישה שחברות זרות חייבות להיות בבעלות 51% מקומית, שאת הכסף אפשר להוציא רק בסין על מוצרים סינים. וכשהם נהיו חזקים מספיק הם התחילו להתנהג על פי אופיים. בדומה לערבים. הם לא הבהבו כמו שאת קוראת לזה, אנחנו עינינו טחו לראות. כשהם נהיו חזקים מספיק הם העלו הילוך, זה הכל.
    הם קיבלו את המנהיג הנוכחי כי הוא התאים להם ויצג את רצונם, לא במקרה.

    "ארדואן הטורקי המתון והפתוח למערב, של ראשית כהונתו, החליף את עורו ואת חברבורותיו, והתגלה כאיסלמיסט קיצוני, אנטי מערבי ואנטישמי"
    **אם ביקרת בתורכיה ב20 השנים האחרונות פלוס, ראית שהם תמיד היו "ערבים". הם קיבלו אליהם כל מי שהסכים להיות מוסלמי ולדבר תורכית. החברה והתרבות היתה תרבות פרימיטיבית שלא השתנתה מאז תקופת נחום גוטמן ושביל קליפות התפוזים. המערביות היתה כסות דקה, הצגה. זו הסיבה שהם קיבלו את ארדואן כה בשימחה. הם מעולם לא השתנו, כמו הסינים זו היתה הצגה להכנס לאירופה כלכלית. הם קיבלו את המנהיג הנוכחי כי הוא התאים להם ויצג את רצונם, לא במקרה.

    "שפוטין יעבור שינויים דרמטים מאז השנים הראשונות לכהונתו, ויעלה על דעתו לפלוש לאוקראינה ולאיים על כל שאר אירופה"
    **פוטין נהג בהתאם, כשהוא חזר והתחזק מספיק הוא התחיל להציג דרישות. היה עליו בתחילה להגיע לעמדת כוח כלכלית אבל רוסיה לא ויתרה על רצונה להשאר אמפריה ונתנה רמזים ברורים. הפלישה לאוקראינה ב 2014 ופלישות שהם ביצעו למדינות סמוכות היו רמז ברור. את פשוט לא מכירה. הם קיבלו את המנהיג הנוכחי כי הוא התאים להם ויצג את רצונם, לא במקרה.

    ההבהובים של מדינות וחברות זה לא כמו ההבהובים של תמריץ שפעם בעד ביבי, פעם נגד, פעם בעד. ההבהובים הם התאמות זמניות למצב מסויים. הם הודנה ולא שלום. שינוי מסלול זמני, אופי זה אופי.

    למעשה כל הדיון שלכם אצל תמריץ הוא דיון של אנשים מגיבים הרבה מלל בלי ידע על נושא שהם לא מתמצאים בו כלל, לפוסט שהוא עצמו מבולבל מאד וחסר הגיון.
    תקראי אותו שנית, ולא מתוך עמדה (אם את יכולה) ותראי לאילו מסקנות את מגיעה.

    אגב זה גם המצב לגבי הפלסטינאים, יאסר ערפאת? מפלגת רע"ם? הכל נוכלות ומניפולציה זמנית אבל יש בסיס קבוע, אני מניח ממקרא דבריך שאת לא נותנת בהם שמץ של אמון. ההבהובים הם פסק זמן, יש פסק זמן וזה לא הופך קבוע.
    כולם אותו דבר.

    כשבוש נכנס לעירק הוא אמר "אנחנו נלמד אותם מה זו דמוקרטיה" אבל זה יקח 50 שנה. בדומה להכרזה של סטארבקס "אנחנו נלמד אותכם מהו קפה טוב". איפה סטארבקס? ובאיזו מדינה ערבית יש דמוקרטיה?
    הערבים בישראל חיים 75 שנה בדמוקרטיה, 2 דורות. יש להם די השכלה להבחין שאף מדינה מוסלמית אינה דמוקרטית ובכולן רמת החיים מזעזעת. זה עוזר? את זוכרת את הסיפור על הצפרדע שלוקחת עקרב על גבה כטרמפ והוא עוקץ אותה? הוא יטבע אתה אבל מה לעשות זה האופי שלו.

    אנחנו ציפינו שלבסוף כל העולם יבין שדמוקרטיה וקפיטאליזם יוכיחו את עצמם וינצחו, זה הגיוני, אבל לא לכולם יש אותו הגיון.
    לתמריץ יש תמריץ להבין, להיות הגיוני, להתאים את עצמו לקוראים, לרכוש קהל קוראים גדול ויוקרה, להשכיל. אבל הוא עקשן ולא לומד בניגוד לתמריץ, כי כזה הוא. תמריצים לא עובדים אלא לזמן קצר. לכן אפילו שם האתר שלו מוטעה וההתנהגות שלו סותרת את הטענה שלו. אופי זה אופי. במיקרו במקרו.

    אצל מערביים זה מבולבל יותר כי אין מטרה. מה המטרה של הישראלים? להיות עם חופשי בארצו? אני חושב שהיהודים באופיים מזוכיסטים. מה המטרה של האמריקאים? יש אופי? מה המטרה של האירופאים?

    אהבתי

  15. התמונות של רנואר ושגל הן מהממות אבל הגזרה של הבגדים מתארת מציאות אחרת. מציאות זרה, מציאות של נוצרים, לכן קשה לך להרגיש נוח אתן. נחום גוטמן צייר אותנו כפי שאנחנו וזו היתה אומנות, ככה שבוודאי שניתן לצייר ישראליות.

    אהבתי

  16. קמיליה,
    כשאני מעריך אומנות אני מעריך אותה על פי שני קריטריונים.
    א. הכישרון. תבונת הכפיים או העיניים.
    ב. הסמלים התרבותיים המופיעים בה.
    שאלת המטרה וההקשר שלה היא שאלה משנית מבחינתי.
    כשאני הולך לתערוכה ונתקל במוצגים שאין בהם לא את א ולא את ב מבחינתי כפי שהבחין ד לא מדובר פה באומנות. זה לא סרט סיני של עדנה. בסרט סיני אני אוכל להבחין בכישרון גם אם אני זר גמור ואולי הוא יעורר בי את הרצון להרחיב את השכלתי לגבי רשת הסמלים המוצגת בו. פה מדובר בתערוכה ישראלית שכישראלי אני מניח שרשת הסמלים המקומית מוכרת לי. וכאשר אני נתקל בדברים שאני לא מזהה לא כישרון ולא סמלים (הנדרשים לשבח או לגנאי) אני תוהה מה הם עושים שם.

    לכן מבחינתי מדובר במניפולציה המתחזה לאומנות. הם זו מניפולציה אנטי ציונית כפי שאת טוענת או ליצנות מהסוג שרבי נחמן אוהב לתאר בסיפור שלו? לא יודע. אבל אני מצפה ממקום המתיימר להיות מכובד כמו מוזיאון תל אביב שיכבד את עצמו וגם כשהוא מחליט להציג אומנות אנטי ציונית שזו תהיה אומנות ולא סתם ליצנות.

    Liked by 1 person

  17. מצ'ב תגובה מעניינת על הכתבה בגלובס שאליה קישר אבירם (ראיון עם אורי כץ מהבלוג דעת מיעוט).

    הבהרה: אני תומכת בשתי טענות הנגד שבתגובה, (שההיי-טק הישראלי התחיל להתפתח מצרכים ביטחונים שזכו לסיוע ממשלתי נדיב + הפרופיל הדמוגרפי של אזרחי ישראל השתנה בעקבות הקליטה ההמונית ורמת ההשכלה ירדה).
    אבל, באופן כללי אני תומכת בהשקפתו של אורי כץ שכלכלת ישראל התפתחה *למרות* המעורבות הממשלתית – הסתדרותית – מפלגתית ולא *בזכות* מעורבות זו.

    #######################
    " כל כך הרבה בורות שקשה למצוא ממה להתחיל. למשל הייטק. ההייטק בישראל התחיל בעצם בשנות החמישים. ישבה איזה ועדה של אנשים חכמים בטכניון (לא שוק חופשי ולא בטיח) והחליטה שמשנת הלימודים הבאה הפקולטה לחשמל מפסיקה ללמד חשמל ומתחילה ללמד אלקטרוניקה. זו אחת ההחלטות החשובות בהיסטוריה של מדינת ישראל. הלאה. בשנות החמישים מישהו החליט שצריך לבזבז המון כסף במיזם כושל בשם דימונה. אני לא בטוח שזו היתה החלטה טובה. אחת מתוצאות הלוואי של ההחלטה הזו היתה הופעתו של מחשב ישראלי במכון וייצמן(אף אחד לא מכר מחשבים בשנות החמישים ובטח לא האמריקאים לישראל. בתקופה הזאת האמריקאים סירבו למכור לנו אפילו רובים). למחשב קראו וייצלוג. ישראל היתה המדינה הרביעית בעולם שפיתחה מחשב. בשנות השבעים, לאחר שהתברר שכלי הלוחמה האלקטרונית שקיבלנו מאמריקה שווים לתחת, הממשלה החליטה להקים כאן תעשיית אלקטרוניקה. אחת מתוצאות הלוואי הזו של החלטה ממשלתית היתה חברה ישראלית בשם אינטל. סליחה. החברה נוסדה על ידי אמריקאים ונוהלה על ידי אמריקאים אבל המעבד שהפך אותה למה שהיא, ששמו בישראל היה 8088, תוכנן על ידי ישראלים. גם היום חלק גדול ממוצריה מתוכנן על ידי ישראלים. אלה שלומדים בין השאר בפקולטה שנקראת עדיין הפקולטה לחשמל.
    וכך כל נושא ונושא היסטורי הוא מצוץ מן האצבע ונשען על קביים שבורות. בשנות החמישים והשישים ישראל קלטה לפחות כמיליון אנשים, שהפרופיל ההשכלתי שלהם היה שונה מאוד מהפרופיל של אלו שהקימו את המדינה וגם נלחמה שתי מלחמות.
    לא הוקמו בנקים בינ לאומיים? בשנת 59 הסכימו האמריקאים שמזכיר המדינה הרטר יפגש עם בן גוריון . פגישה עם אייזנהאור? מה פתאום? בן גוריון ביקש בחיל ורעדה מטוסי קרב אמריקאים וכמעט גורש מהחדר. בנקים? בישראל? השתגעת?

    אהבתי

  18. להכל דיבורים,
    כתבת:
    " … האם זו טעות הבנה של הפרשנים המערביים? קלינטון פתח את השווקים וצרף את סין לעולם הכלכלי מתוך מחשבה שהדמוקרטיה תעשה אותה כמונו. אבל לכל אורך הדרך סין הטילה חוקים ומגבלות …. וכשהם נהיו חזקים מספיק הם התחילו להתנהג על פי אופיים. בדומה לערבים. הם לא הבהבו כמו שאת קוראת לזה, אנחנו עינינו טחו לראות. כשהם נהיו חזקים מספיק הם העלו הילוך, זה הכל.
    הם קיבלו את המנהיג הנוכחי כי הוא התאים להם ויצג את רצונם, לא במקרה. …"
    ———————

    אך ברור שפרשנים מערביים של סין (של רוסיה, של העולם הערבי / המוסלמי ועוד) נדונים לטעות בהבנתם חברות ותרבויות שזרות להם.

    ((( די בדומה להנחה של גנץ ושותפיו מהמרכז – שמאל שככל שהפלסטינים יהיו אמידים יותר כך הם יפנו פחות לטרור נגדנו. הנחה שנשענת על "האכסיומה" שאין אנשים רעים – יש רק אנשים שרע להם. מכאן שפשיעה (וטרור) נולדים *רק* ממצוקה,יאוש, השפלה ועוני וכד'))).

    מערבים נוטים להאמין ששוק חופשי ומשטר דמוקרטי הם התחנה הסופית של כל מדינה. בין אם הדרך לשם תקח 5 שנים, 50 שנה או 150 שנה.
    אמונה זו נשענת על הנחה סמויה שמטרת העל של כל השליטים היא השגת המירב האפשרי – עבור *רובם המכריע* של בני עמם.
    הנחה שההיסטוריה כבר גילתה שהיא מפוקפקת. לרוב השליטים מעוניינים להשקיע ולטפח את הקבוצה, הקטנה יחסית, ששומרת עליהם בשלטון. הקבוצה שהשליט מאמין שהם "אנשי שלומו ובטחונו".
    (((בדומה לדאגה של האייתולות לטובתם ולשגשוגם של הנמנים על הבסיז' ומשמרות המהפכה באיראן, במקום לדאוג לרובם המכריע של אזרחי איראן)).

    אבל משתמע מדבריך שהסינים, כשהיו בשיא חולשתם, תכננו מראש סוג של הונאה ענקית. והונאה זו נחשפה רק לאחר שהסינים התחזקו מספיק "בכדי להעלות הילוך".
    יתכן, אבל יתכן גם שלא.
    קל לי להניח שהיה מאוד קשה לסינים (כמו גם לכל בני מעצמת – על לשעבר) להשלים עם מצבם החלש והעלוב. שהם המשיכו לטפח שאיפות וחלומות "לחדש ימיהם כקדם" ולא ויתרו עליהם.

    אבל נדמה לי שיש גם דינמיקה פנימית בצמרת המפלגה הקומוניסטית הסינית. שהשליט הנוכחי שי מנסה לנטרל מתחרים פוטנציאלים, שמאיימים על מעמדו, באמצעות האשמתם בשחיתות. אך סביר שיותר מדי קשה לסינים להתייחס להונג – קונג באופן שונה מכפי שהם מתייחסים לכל שאר מחוזות סין. שהם אינם תופסים שחובתם למנוע מעצמם מלקטוף מפירות הסכסוכים בין המערב לבין איראן או רוסיה. כלומר, שמתחוללים התפתחויות ושינויים בסין לאור הנסיבות המשתנות.
    כלומר לא תוכנית על, הונאת ענק וכיוון פעולה דטרמניסטי. שניתן היה לניבוי מראש עוד בזמנם של ניקסון וקלינטון.

    אחרת, אתה לא מאפשר כל מקום לשינויים. וידוע לנו שמדינות ותרבויות כן משתנות
    (למרות שלרוב בקצב מאוד איטי. בקצב מאוד מאוד שונה מהשאיפות של האוטופיסטים והפרוגרסיבים ותחזיותיהם).

    אהבתי

  19. אני מטיל ספק רב בערך ובדיוק של התגובה של הנ"ל ,הוא מחנטרש בגדול

    המחשב נקרא ויצג והיה העתק של מחשב ואן נויימן מפרינסטון על פי דרישה אישית, זה נעשה בהסכמה ושיתוף פעולה של המדענים האמריקאים שם.
    "בשנות השבעים, לאחר שהתברר שכלי הלוחמה האלקטרונית שקיבלנו מאמריקה שווים לתחת, הממשלה החליטה להקים כאן תעשיית אלקטרוניקה." – זה אפילו לא שווה תגובה, קודם קיבלנו טילי הוק מישראל שהשתמשו בהם שנים רבות והמשפט על האלקטרוניקה ..סתם בירבור, צריך להיות סלקטיבי במה שקוראים. האמריקאים היו אז יותר מתמיד בחזית הפיתוח עם הנסיון מויאטנם.
    ה8088 תוכנן על ידי ישראלים שעבדו בחיפה עבור אינטל, אבל לא צריך להגזים בחשיבות הישראלים. אינטל בנתה חברה וביקשה פיתוח על בסיס ה8086 הידוע, רק הבס היה שונה. הישראלים גם המשיכו ופתחו את הפנטיומים אבל גם זה, חלק מהעבודה, לא תגלית או המצאה. שמעון פרס היה אחראי במידה רבה לדחיפה להפוך את ישראל למעצמת היטק. הוא איפשר לאינטל להכנס בתנאי מס נוחים.
    בסופו של דבר, כל אחד מושך לכיוונו, התגובה הנ"ל נובעת מאיגו ולא מתוך רצון להצמד לדיוק, ואולי באמת צריך להיות דתי כדי לקבל מאלוהים שלוות נפש אחרת חוטפים אפלפסיה מכל זה. אגב בחוצלארץ זה לא קורה.

    אהבתי

  20. הדברים שאת כותבת מדוייקים מאד ולא סותרים את דברי
    "אבל משתמע מדבריך שהסינים, כשהיו בשיא חולשתם, תכננו מראש סוג של הונאה ענקית. והונאה זו נחשפה רק לאחר שהסינים התחזקו מספיק "בכדי להעלות הילוך". "

    לא לא, זו לא הונאה, אצל המוסלמים זו הונאה, לפרק זמן מוגבל, שקר. אצל הסינים זו היתה פשוט התאמה נורמלית למציאות.הם לא השתנו, הם נפתחו למגע עם העולם. את יכולה לטעון שאין הבדל כי התוצאה זהה, אבל הסינים מעולם לא שיקרו ושינו את המגמה שלהם. מה ציפית שייעשו אחרת? הם לא שינו אידיאולוגיה, השינוי היחיד היה שהם החלו להשתלב בכלכלה העולמית.

    הסינים היו תחת שילטון זרים הרסני ונצלני לאורך זמן ולא נתנו אמון בלבנים,(במלחמת קוריאה הם נלחמו באמריקאים) אבל הכלכלה הסינית היתה בעבר הגדולה בעולם ובאופן טבעי כמו כל כלכלה של כל מדינה הם קיבלו בשימחה את ההזדמנות להשתלב ולהתפתח לטובת התושבים, הכיוון שלהם היה תמיד אחיד. (ההבדל אולי היה שמאו כקומוניסט סרב להפתח למערב וזה שהגיע אחריו דנג שיו פינג נפתח לחוץ). היפנים עשו בדיוק אותו דבר והפכו בני תחרות דורסניים לאמריקאים בשנות ה 70-80. האם הם היו לא בסדר מבחינתם? גם היפנים נקטו בכל השיטות. שי ג'ינפינג מנהל מערכה נגד השחיתות לכאורה, אבל הסיבה היא שכדי לקבל את גיבוי העם הוא צריך להלחם בשחיתות והוא מנצל את זה כדי לסלק מתנגדים מהעילית, מכיון שכמו שכתבת קודם ככה זה גם אצל האייתולות, וככה זה אצל בדיוק אצל פוטין וככה זה באמריקה ובישראל. יש שיכבה של אצולה שמנהלת את העניינים והם חייבים להיות נאמנים לך. ככה היה גם לפני המהפכה התעשיתית בעולם וגם אחריה. בארץ אין אוליגרכיה עם יכולת להשפיע?

    הסיפור של הונג קונג איננו חדש, בהדרגה הסינים הכניסו אנשים לכל עמדות המפתח מהאוניברסיטאות ועד הממשל. הם גם עושים את זה בטאיוואן, הם גם עשו את זה במקאו שהייתה מושבה פורטוגזית יותר מ 400 שנים אלא שמקאו לא הגיע לחדשות ונכבשה לחלוטין. הונג קונג היתה במשך שנים מרכז כספים עולמי אדיר וסין היתה זקוקה לו, החשיבות שלו ירדה, זה בערך מה שעושה רוסיה עם הנפט, הסינים אומרים עכשיו תצטרכו לעסוק ישירות עם הבנקים שלנו בשנחאי במטבע סיני. אגב חלק מהמחוזות בסין הם אוטונומיים או חצי אוטונומיים כמו הונג קונג. העשירים ימשיכו להיות עשירים אם ישתפו פעולה, והעשירים מעסיקים את העם.
    הכנסת האנשים לתפקידי מפתח בהדרגה נועדה להקטין את ההתנגדות ולהגדיל את הנאמנות, בעצם זה מה שקורה בארץ רק הפוך, כל כך הרבה שמאלניים חושבים שצריך לשלב את הערבים במדינה וזה צעד נוסף לקראת כבוש המדינה. זו סוג של שטיפת מוח. מה קרה לרחבעם זאבי ולרעיונות שלו? ומה קורה לבן גביר? בהדרגה מוחקים את המתנגדים והאידיאולוגיה שלהם.

    כל אותם פרשנים לגבי סין, האם הם טעו? אם יש לך אפשרות להיות מליונרית על ידי השקעה בסין את לא תעשי את זה? הדורות הבאים יטפלו בבעיה. להגיד הסינים רימו אותנו זה לקחת את האחריות מעליך. אבל ככה מתנהלת כלכלה, כשרמת החיים הסינית הגיעה לשלב שהיא מתקשה לייצר ולייצא בזול היא מתאימה את עצמה לשינויים. ייתכן שגם היום יטענו הפרשנים, אם ניתן להם את טאיוואן שהיא בצדק שלהם, הם יבינו שהיותם חלק מהעולם הגלובלי טוב להם, שהם רק פוגעים בעצמם כלכלית. את יכולה להיות פרשנית לבד ולהחליט האם בזה יגמרו הבעיות או לא.ובזה אנחנו חוזרים לנושא שהתחלנו בו, האם משתנים? יואב קרני שנא את סין לכל אורך הדרך. ויש פרשנים מטעם עצמם ויש באמת מקצוענים.

    כל העולם התפתח מאז מלחמת העולם השנייה כמו שכותב אורי כץ, גם סין התפתחה בקצב מהיר, סיני שהאמא שלו לא יכלה ללכת לבית ספר ולסבתא שלו קשרו את הרגלים והוא למד בארה"ב והבן שלו ד"ר או בעל חברה מצליחה חושב שהמנהיגות הסינית מצויינת.

    מה היית מצפה שסין תעשה אחרת?

    "מדינות ותרבויות כן משתנות
    (למרות שלרוב בקצב מאוד איטי. בקצב מאוד מאוד שונה מהשאיפות של האוטופיסטים והפרוגרסיבים ותחזיותיהם)."

    כל טוב

    Liked by 1 person

  21. אם זו לא אומנות אני לא יודע מה זו אומנות:

    *ראש הממשלה יאיר לפיד, בתגובה לדבריו של ראש האופוזיציה נתניהו*:

    כשנתניהו היה ראש ממשלה כל מה שהוא עשה בעניין האיראני היה מסיבות עתונאים ומצגות.

    הנזק שגרם במהלך כהונתו לשתי הסוגיות האסטרטגיות החשובות ביותר לישראל – המאבק בגרעין האיראני והיחסים עם ארה"ב – הוא חמור ועמוק ואנחנו עדיין מתקנים אותו.

    אנחנו פועלים כל יום לחזק את יכולותיה של המדיניות והביטחוניות של ישראל שהוזנחו במשך שנים ארוכות.

    לכן זימנתי מחר את ראש האופוזיציה לתדרוך בטחוני להתעדכן בפרטים, שלפחות יהיה לו מושג על מה הוא מדבר בסרטים שהוא עושה.

    Liked by 1 person

  22. חובה להתייחס בזהירות ובספקנות לדברי מי שהיה מפקד חיל האוויר בתקופת מלחמת יום כיפור. בעיקר לגבי תפקוד החיל שלו לפני המלחמה, בעיצומה ולאחריה.
    אך לא רצוי לפסול את האפשרות שבנושאים אחרים הוא מזהה נכונה את המצב.
    מי שיאזין היטב לדבריו בסרטון הקצרצר המצ'ב ישמע גם את המילים "מחזאות" ו"שירה". כלומר אומנות. ומשם הדרך קצרה גם לאמנויות החזותיות כמו ציור ופיסול.

    אהבתי

  23. לד.,
    כתבת ש" … אתמול סיימתי את הספר משה האיש והדת המונותאיסטית …"
    ————-

    אשמח לדעת:
    – מהם תובנותך מספר זה?
    – האם ספריו של פרויד לא התיישנו מדי (הן בשל מבנים תיאורטיים חליפים, והן ברמה הסגנונית? )
    – האם אתה ממליץ עליו לשאר המגיבים בבלוג זה?
    – מדוע כן?/ מדוע לא?

    אהבתי

  24. לגבי פרויד זה נועד ל י.ד.
    הספר עוסק בעצם בניסיון להבין כיצד נוצרה הדת היהודית, מה הפך אותה מדת "אלילית" כמו שאר אלילי כנען לדת בעלת אל אוניברסלי, לא שייך למקום ולא שייך לזמן קונקרטי.

    לענ"ד של פרויד היו 2 משה. משה הראשון, תלמידו, או מבאי ביתו של איחנאתון, פרעה מצרי שיצר דת חדשה, מונותאיסטית-אוניברסלית. לדעתו של פרויד בשל היות מצרים בזמנו של איחנאתון אמפריה שחלשה על אזורים גדולים, והקונקרטי [הטוטם] איבד את כוחו.

    משה הזה נרצח על ידי הכנענים, או שבטים כנענים אותם צירף לדת החדשה, וזה חטא "רצח האב" שמאפיין את שלב המעבר ל"טוטם" בקבוצות אחרות, החלפת האב הקדמון בחיית טוטם ובשלטון הבנים.

    משה השני, השליט את האל האכזר והיהיר, שאינו שונה מאלילים כנעניים אחרים. לטענתו של פרויד, האל המצרי השכוח לא נעלם, וככל הנראה בקרב קבוצות הכהנים, במשך מאות שנים נשאר זכרו של האל האוניברסלי, בעל רמות המוסר הגבוהות. האל השני, משה הראשון והמת, משתלט לגמרי על היהדות והיהודים. עד ימינו.

    בסוף הספר, הוא כותב, שגם התיאור הזה "חוטא לאמת", כי רצח האב, האל האוניברסלי הוא רעיון אנושי קדם יומין, שנמצא בתוככי הלא-מודע הקולקטיבי האנושי, ולכן יכל להתפרץ אל ההיסטוריה ולהישאר בה.

    שלב הבא של היהדות הוא הנצרות, כמובן. רצח הבן והכפרה על רצח האב. כמובן, פאולוס [שאול התרסי] והנצרות שהפיץ, בה ההרוג, ישו, מכפר על רצח האב הקדמון. וכך נוצרת קהילת גאולה והגאולה האוניברסלית והאישית [ לפי פרסיקו], ששינתה את פני העולם.

    סברותיו של פרויד והשערותיו מרתקות. היכולת ליצור תיאוריית-על שמצליחה לחבר – תיאולוגיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, פילולוגיה, כלכלה, חברה, מבנה הנפש האנושית, מדע מודרני לזמנו כאבולוציה וביולוגיה – בין מדעים רבים, חלקם פרשניים וחלקם מבוססי המדע הזמין לתקופתו, מסבירה את כוחו הגדול של "חקר התרבות" והגישה כיום לנסות לקרוא תופעות תרבותיות ואחרות באור כולל ולא ממוקד ה"מקצוע".

    לי ברור מהקריאה, שפרויד יצר או פיתח או הרחיב את תפיסת 2 המשה, כי הם תואמים ככפפה ליד את תיאוריית העל שלו "טוטם וטאבו", ומאפשרת מיזוג הגיוני בין מופעיו הסותרים לגמרי של האל היהודי. מחד גיסא, אלים, תוקפני, רצחני וחסר בעייה להשמיד עמים שלמים, ומאידך גיסא זה שמצווה על יום מנוחה, זה הדואג לגר, יתום ואלמנה. הסתירה הפנימית הזו, לדעתי קיימת בתרבות היהודית עד היום, והיא מסבירה את התוקפנות, הקיצוניות של קבוצות בהיסטוריה היהודית, החל בסיקריקים, שורף מחסני המזון בירושלים בזמן המצור, שבתאי צבי ויעקב פרנק, שלא נזכיר את המשיחיסטים המסוכנים כיום.

    בשולי הדברים –

    אין לי פסיק מושג אם אחה"ע קרא את פרויד או ההיפך. בכל מקרה חלק מרעיונותיו של אחה"ע פורסמו עוד לפני שפרוייד פרסם את הפארדיגמה הקולוסאלית שלו על הנפש האנושית.

    דמיון מה בדיון שלהם על "אמת ארכאולוגית" [חומר בשפת פרויד] ל"אמת היסטורית" שזו אמת פרשנית במאמרו "משה" אחה"ע משתמש במושגים אלה, שמופיעים גם אצל פרויד. כיוון שאינני היסטוריון, לא טרחתי לבדוק את העולם הרוחני של אחה"ע או של פרויד ולמצוא ספרות מקשרת במושגיה בין שניהם. אני בטוח שיש. דמיון מרתק יש בין "עבר ועתיד" של אחה"ע לבין תיאוריית ה"אני" של פרויד, ובספר הנוכחי, בולט האופי של ה"עם" כפי שגם אחה"ע, ב- 1890 מציג.

    בסיום הספר התפרסמה מסה קצרה של פרויד על הפסל "משה" של מיכלאנג'לו ברומא.

    זו מלאכת מחשבת של ניתוח יצירת אמנות. כשבהתחלה ישנה התנצלות, אין הוא חוקר אומנות, ולכן היחס שלו ליצירה אחר מהמקובל. שווה לקרוא, באמת, במיוחד לאור ההגחכה שהוא עורך לסדרת מבקרי אומנות שכתבו על הפסל, והוא מצטט אותם, זה אחר זה.

    Liked by 1 person

  25. האוקראינים במתקפת נגד, זו הצגה או על אמת? בהרבה אתרים בטלגרם מתנהל ויכוח, האם האוקראינים באמת שחררו אט אט 50 כפרים, או שאלו רק ספורי קול הרעם מקהיר. איך זה שבעידן האינטרנט אין תמונה מדוייקת.
    ככל שיש יותר ערוצי מידע יש יותר רעש רקע.

    משונה הוידיו הזה על הצ'יפים.

    אולי ההצעה של מנכ"ל קק"ל שקק"ל תפנה חלק מהמשאבים שלה לקנות איים ביוון כדי להכין את עם ישראל לעת צרה היא הצעה נבונה מחוץ לקופסה. קודם תלמדו טוב טוב את הקופסה 🤣🤪🤣🤪🤣🤪

    אהבתי

  26. ניתוח ד.נ.א. פתר את תעלומת הגופות שנמצאו בתחתית באר מימי הביניים

    ב2004 במהלך חפירות לבניית קניון חדש בנוריץ' באנגליה התגלה באר בת 800 שנה ובתחתיתה 17 שלדים. זהות השלדים – 6 מבוגרים ו11 ילדים ומה הביא אותם לסיים בצורה זו את חייהם העסיק את הארכיאולוגים מאז. בשונה מאתרי קבורה המוניים שבהם הגופות מסודרות אחת ליד השניה, פה הגופות היו ללא סדר ומעורבבים, כנראה בגלל שנזרקו פנימה ראש קודם סמוך למוות.
    כדי להבין יותר כיצד אנשים אלו מתו, מדענים הצליחו לאחרונה לחלץ חומר גנטי מפורט שנשמר בעצמות הודות להתקדמויות בריצוף דנא עתיק. הגנום של שישה מהפרטים הראה שארבע מהם קשורים – כולל שלוש אחיות, הצעירה שבהן הייתה בת חמש עד 10 שנים. ניתוח נוסף של החומר הגנטי העלה כי כל השישה היו "כמעט בוודאות" יהודים אשכנזים.

    החוקרים מאמינים שכולם מתו במהלך אלימות אנטישמית שהרסה את העיר – ככל הנראה מהומה בפברואר 1190 הקשורה למסע הצלב השלישי, אחת מסדרה של מלחמות דת שנתמכו על ידי הכנסייה – כפי שתואר בכרוניקות מימי הביניים. מספר ההרוגים בטבח אינו ברור.

    "אני שמח וחש הקלה ששתים עשרה שנים אחרי שהתחלנו לראשונה לנתח את שרידי האנשים האלה, הטכנולוגיה הדביקה את הקצב ועזרה לנו להבין את המקרה ההיסטורי הקר הזה של מי האנשים האלה ולמה אנחנו חושבים שהם נרצחו", אמרה סלינה ברייס, חוקרת בכירה במוזיאון ההיסטוריה של הטבע בלונדון ומחברת ראשית במחקר, בהודעה לעיתונות.

    יהדות היא בעיקר זהות דתית ותרבותית משותפת, ציין המחקר, אך כתוצאה מנוהג רב שנים של נישואים בתוך הקהילה, קבוצות יהודיות אשכנזיות נושאות לעתים קרובות מוצא גנטי ייחודי הכולל סמנים לכמה הפרעות גנטיות נדירות . אלה כוללים את מחלת טיי-זקס, שבדרך כלל היא קטלנית בילדות.

    החוקרים מצאו כי הפרטים בבאר חלקו מוצא גנטי דומה ליהודים אשכנזים של ימינו, שלפי המחקר הם צאצאים של אוכלוסיות יהודיות מימי הביניים עם היסטוריה בעיקר בצפון ובמזרח אירופה.
    "אף אחד לא ניתח DNA עתיק יהודי לפני כן בגלל איסורים על חילול קברים יהודיים. במקרה הזה, לא ידענו שהם יהודים עד לאחר ביצוע הניתוחים הגנטיים", הגנטיקאי האבולוציוני ומחבר המחקר מארק תומאס, פרופסור באוניברסיטת קולג' בלונדון, אמר בהודעה.

    "זה היה די מפתיע שהשרידים הלא מזוהים מילאו את הפער ההיסטורי לגבי מתי נוצרו לראשונה קהילות יהודיות מסוימות, והמקורות של כמה הפרעות גנטיות", אמר.
    ניתוח ה-DNA גם אפשר לחוקרים להסיק את התכונות הפיזיות של ילד פעוט שנמצא בבאר. ככל הנראה היו לו עיניים כחולות ושיער אדום, האחרון מאפיין הקשור לסטריאוטיפים היסטוריים של יהודי אירופה, כך נאמר במחקר, שפורסם ביום שלישי בכתב העת Current Biology.

    בכתב היד מימי הביניים "Imagines Historiarum II", המתעד ראלף דה דיסטו תיאר תמונה חיה של הטבח:
    "רבים מאלה שמיהרו לירושלים החליטו תחילה להתקומם נגד היהודים לפני שפלשו לסרסנים. בהתאם לכך ב-6 בפברואר נטבחו כל היהודים שנמצאו בבתיהם שלהם בנוריץ'; חלקם מצאו מקלט בטירה".

    ע"פ ההודעה לעיתונות הבאר הייתה ממוקמת במה שהיה הרובע היהודי בימי הביניים של נוריץ', כאשר המחקר מציין כי הקהילה היהודית בעיר היו צאצאים של יהודים אשכנזים מרואן, נורמנדי, שהוזמנו לאנגליה על ידי ויליאם הכובש, שפלש לאנגליה ב-1066 .
    עם זאת, הקשר עם מהומות 1190 אינו סופי.

    תיארוך פחמן של השרידים הצביע על כך שהגופות הגיעו לבאר בשלב מסוים בין 1161 ל-1216 – תקופה הכוללת כמה התפרצויות מתועדות היטב של אלימות אנטישמית באנגליה, אך מכסה גם את המרד הגדול של 1174 שבמהלכו אנשים רבים בעיר נהרגו.

    "המחקר שלנו מראה עד כמה ארכיאולוגיה, ובמיוחד טכניקות מדעיות חדשות כמו ריצוף DNA עתיק, יכולה לתרום נקודות מבט חדשות על אירועים היסטוריים", אמר טום בות', מדען מחקר בכיר במכון פרנסיס קריק, בהודעה לעיתונות.

    "התיאור של ראלף דה דיצ'טו על פיגועי 1190 לספירה מעורר השראה, אבל באר עמוקה המכילה גופות של גברים, נשים ובעיקר ילדים יהודים מאלצת אותנו להתמודד עם הזוועה האמיתית של מה שקרה".

    https://edition.cnn.com/2022/08/30/europe/medieval-well-mystery-bodies-scn/index.html

    Liked by 2 אנשים

  27. מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי אחד מכל ארבעה ישראלים עדיין מתלבט מה יצביע בבחירות.

    כמעט רבע (23%) מהציבור מתלבטים עבור מי להצביע בבחירות הקרובות. בקרב יהודים, במרכז 27% מתלבטים למי להצביע, מעט יותר מאשר בשמאל (21%) ובימין (20.5%).

    מבין מצביעי המפלגות שהרכיבו את האופוזיציה רוב גדול (78%) מתכוונים להצביע לאותה המפלגה גם בבחירות הקרובות ואילו 4% בלבד ציינו כי יצביעו למפלגות הקואליציה. לעומת זאת ממצביעי המפלגות שהרכיבו את הקואליציה רק 43.5% מתכוונים להצביע לאותה מפלגה ו-10% נוספים ציינו כי יצביעו למפלגות אופוזיציה – רובם מצביעי "ימינה" לשעבר.

    הציבור היהודי חצוי עד כמה חשוב להם שבצמרת רשימת המועמדים לכנסת של המפלגה לה הם מתכוונים להצביע יהיו קצינים בכירים בצה"ל בדימוס. 47% השיבו כי הדבר חשוב להם ואילו 50% השיבו שאין לכך חשיבות בעיניהם. במחנה הימין והמרכז שיעור דומה מקנים לכך חשיבות (53% ו-49% בהתאמה), לעומת רק 20% ממחנה השמאל. עוד נמצא כי לנשים יהודיות חשוב יותר מלגברים שבצמרת הרשימה יהיו קציני צה"ל בדימוס (51% לעומת 42%).

    רוב הנשאלים היהודים (61%) ענו כי בבחירות הקרובות יצביעו כמו בני משפחתם או חבריהם; מתוכם 38% יצביעו לאותה מפלגה ועוד 23% יצביעו למפלגה אחרת אך שהיא חלק מאותו מחנה פוליטי.

    מבין המרואיינים הערבים כשליש (32%) ענו שיצביעו לאותה המפלגה כמו בני משפחתם או חבריהם ו-11% למפלגה אחרת. שיעור גבוה (30%) אינם יודעים למי בני משפחתם או חבריהם מצביעים.

    מעל רבע (26%) מהערבים השיבו כי אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות, 21% נוספים טרם החליטו עבור מי להצביע. 61% ממי שהצביעו לרשימה המשותפת בבחירות הקודמות מתכוונים לעשות זאת גם כעת, לעומת 45% בלבד מאלו שהצביעו לרע"ם. בנוסף, 15% מאלו שהצביעו לרע"ם בבחירות האחרונות ציינו כי הפעם יצביעו לרשימה המשותפת, בעוד רק אחוז אחד ממי שהצביעו לרשימה המשותפת דיווחו כי יצביעו הפעם לרע"ם. רוב גדול (75%) מהמרואיינים הערבים שהצביעו בבחירות הקודמות למפלגות ציוניות לא ערביות (כ-19%) ציינו כי יצביעו להן שוב בבחירות הקרובות.

    מעל מחצית מהמרואיינים הערבים (54%) תומכים באיחוד הרשימה המשותפת ורע"ם לקראת הבחירות הקרובות, לעומת מעל מעל רבע (27.5%) שמתנגדים לכך. רוב אלו שהצביעו לרשימה משותפת (69%) ולרע"ם (64%) בבחירות 2021 תומכים באיחוד כזה, בהשוואה למחצית בלבד (49%) מאלו שהצביעו למפלגות ציוניות לא ערביות ורבע (25%) ממי שלא הצביעו כלל בבחירות האחרונות.

    Liked by 1 person

  28. הנה כתבה ישנה מעט אך מעניינת מאד יותר מבזמנה, לדעתי מכיון שהיא נכתבה לפני שהעולם ירד מהפסים קודם לקורונה, אוקראינה וכו

    https://mida.org.il/2019/02/25/%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%92%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%91/

    Liked by 1 person

  29. מצטרפת להמלצת ד על קריאה חוזרת של הכתבה באתר מידה.

    קווי הדמיון בין התנגשות הציוויליזציה המערבית בציוויליזציה המוסלמית ביבשת אירופה לבין התנגשותן בישראל – אמורים להעירנו מהנמנום העצל שלנו.

    מצ'ב קטע מהכתבה:
    ————————–
    " … שלושה צעדים אסטרטגיים.

    הראשון שבהם הוא הצגת העימות בין הציביליזציות ככזה של כחלשים מול חזקים. רבים מהאסלאמיסטים מציגים את עצמם כקורבנות בזמן שהם מתכננים את הכיבוש השקט של אירופה. ככל שהם משיגים יותר ויתורים מצד אירופה, הם יותר מציגים את עצמם כנרדפים ואת הדרישות שלהם כמוצדקות.

    כך הופכות הסוגיות של אמונה, אפליה חברתית, עוני וגזענות, למקשה אחת המסתירה את סדר העדיפויות האמיתי של האסלאם. כל זה מתרחש יחד עם דחיקה של המוסלמים המתונים יותר מבחינה דתית, שהולכים ונעלמים במדינות כמו צרפת.

    הצעד השני בשימוש במנגנונים הדמוקרטיים של אירופה כדי להפוך אותה למוסלמית הוא דרישות חברתיות עבור מוסלמים בלבד. זה מתחיל למשל בדרישת הזכות לחדרי תפילה נפרדים במוסדות השכלה גבוה ובמקום העבודה, ממשיך בזכות להטיף בבתי ספר ציבוריים ולכפות עליהם הפרדה מגדרית ומגיע עד לדרישה להכיר בפוליגמיה במסגרת החוק.

    ממש במקביל הם מקדמים חוקים הקובעים כי ביקורת על אסלאם היא גזענות, מבקשים ליצור מכסות של מקומות עבודה בממשלה ובתקשורת עבור מוסלמים, ולאכוף את הזכות ליצור מפלגות פוליטיות.

    היווצרות חברה מוסלמית מקבילה הוא תהליך שמתרחש בהדרגה במרבית מדינות אירופה בעשורים האחרונים. מי שמקדם את התהליך הם אירגונים הפועלים בדרך כלל באצטלה של עזרה לנוער ולקהילה, אך בפועל מנוהלים בידי אנשי דת. ארגונים אלה שומרים על הסדר בשכונות מוסלמיות, אך יחד עם זאת מדכאים כל מחשבה אינדיבידואלית בקרב הנוער ומטפחים מחויבות מלאה לדת.

    ארגונים מוסלמיים כאלה נוצרים סביב מסגדים וטוענים לייצוג של המוסלמים כולם. הם מקיימים הפגנות ומחאות המוצגות כחלק מתנועה של "סובלנות" ו"זכויות אדם", ודורשים מימון ממשלתי לפעילויות החינוך שלהם.

    הממשלות מצידן נעתרות לרוב לאותן דרישות, מהחשש שאחרת אותם צעירים יפנו לפעילות פלילית. עובדים סוציאליים נדחקים מהשכונות המוסלמיות, ומקומם נתפס בידי אנשי הדת והקהילה המוסלמית. רבות מן המשפחות מסרבות לקבל ביקור של עובדים סוציאלים, שפעמים רבות סופגים גידופים ואף איומים על חייהם. חלק מן העובדים מנסים לפייס את התוקפים אותם, ועוזרים להם להשיג הטבות שלא מגיעות להם.

    כניעה ללא קרב
    לאחר שהונחו היסודות לחברה המקבילה בחינוך, רווחה ושיטור, תוך קבלת מימון מהמדינה אליה הם לא נאמנים, הצעד השלישי והאחרון הוא ההשתלטות ללא קרב. המדינה מקבלת את כל הדרישות מחשש למהומות, מסכימה לסבול פוליגמיה ומעניקה הקלות בעונש לעבריינים מוסלמים, וחל איסור לקיים דיון על התוכן הקיצוני שנשמע בדרשות במסגדים. האסלאמיסטים כמובן מודעים לפחד הזה, ורק מעלים את הדרישות.

    במידה רבה, מדובר בבעיה הקשה של דורנו. הצרות שפורטו לעיל לא התרחשו בדורות הקודמים, ואלה הם הצעירים שעברו תהליך הקצנה שאינו קשור למצב החברתי והכלכלי. רבים מתוך אלפיים הג'יהאדיסטים שעזבו את צרפת כדי להצטרף לדאעש היו מלומדים ואמידים. מכך אפשר להסיק כי שיפור המצב הכלכלי והשתלבות בחברה אינם בהכרח התרופה לתהליך ההקצנה. …"

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s