לפני עשר שנים בבחירות לרבנות הראשית ישיבת הר המור התנגדה מאד לבחירתו של הרב דוד סתיו. בו בזמן התפללתי עם אברך חשוב בהר המור (היום הוא כבר יותר מאברך). בוקר אחד הראתי לו את הסיפור מאבניה ברזל בפוסט הקודם ושאלתי אותו למה הם רודפים את הרב סתיו? הוא ענה שהוא רוצה לחשוב על תשובה.
למחרת פגשתי אותו דוחף את הבן שלו בעגלה לגן והוא ענה לי את התשובה הקוקניקית המדויקת "לפעול עם אל". אנחנו צריכים לפעול. אקטיביזם, ציונות, הגשמה. אנחנו לא נותנים לדברים לקרות לבד. אנחנו עושים עם אל.
י.ד. 
דהינו מה שאני מבין הוא שעלינו להתיחס לדברים האם הם נאמרים או נעשים ברוח האל ולעשות את חלקנו חובתנו ?
האם זה גם נכון לגבי פוליטיקה? חיי קהילה?
הכל בחיים הוא הפוך ממה שההגיון אומר.
הנה בגלל פוטין יפתחו מכרות הפחם באירה"ב וביידן יזכה באהדה של המצביעים שעה שזה היה טראמפ שרצה לפתוח את המכרות. הנה בשל החורף הקר באירופה יהיו כנראה יותר לידות ובעיית הדמוגרפיה תפתר הודות לפוטין. הכל הפוך בחיים.
אהבתיאהבתי
איני מתמצאת בנבכי כל ההתפצלויות הפנימיות והמחלוקות הקשות בתוך הציבור הגדול של חובשי הכיפות והשביסים.
נדמה לי שהרב דוד סתו נתפס בעיני רבים מציבור זה כמתון / מודרני / פשרני מדי (ואולי אפילו כקרוב מדי, חס וחלילה, לקונסרבטיבים או לרפורמים).
עלתה במוחי השערה שהאקטיביזם האידיאולוגי של ישיבת הר המור (כפי שהוא מתואר בפוסט זה) מקרב אותם לציבור הדתי – לאומי, שאינו חרד'לי.
אבל ההתנגדות המאוד קשה שלהם לרב סתו מקרבת אותם דווקא לציבור החרדי. ציבור ששונא את הרפורמים עשרות מונים יותר מכפי שהוא שונא חילוניים.
מסקרן אותי לדעת האם יש להנחותי ולהשערותי בסיס כלשהו.
אהבתיאהבתי
די מדויק. מבחינה אידיאולוגית הר המור הם אכן אקטיביסטים ולכן באופן עקרוני משתייכים לדתיים לאומיים. מבחינה דתית (ואולי גם סוציולוגית) הם קרובים יותר לחרדים ולכן מתנגדים כל כך בחריפות לרב דוד סתיו (המריבה היא ישנה והיא הולכת חזרה לשנות השבעים למריבה של הרב בינה ראש ישיבת נתיב מאיר עם מרכז הרב והרב צבי יהודה). הם גם מכניסים לדיאלקטיקה הקוקניקית את החרדים אבל את זה כבר יותר מסובך לי להסביר.
אהבתיאהבתי
לגבי הכל כולל פוליטיקה. אנחנו צריכים להיות אקטיביים. תחשוב על הפוסט על ההבדל בין נצרות איסלאם ויהדות. ביהדות האדם עומד מול האל. האל לא עובד אצלו והוא לא עבד של האל. הוא והאלוהים פועלים ביחד. ברסלב מבינים את הדברים אחרת. האדם צריך להסתפק בתפילות והתבודדויות מול אלוהים ודברים יסתדרו לבד. יש איזשהו דמיון בין הזן בודהיזם לברסלב שעמדו עליו.
אהבתיLiked by 1 person
הנה כתבה על פיה האוקראינים זקוקים לחסדי האל כרגע
אהבתיאהבתי
לגבי הרמז שלך, זה לא ממש עובד כיום בפוליטיקה בתרבות שלנו. באירופה אולי עדיין כן. אנחנו כמו האמריקאים מושפעים מאד ממילים יפות. נדמה לי שקראתי את זה איפהשהו בימים האחרונים, אולי אפילו בבלוג שלך. אהה אודי מנור אתמול: פוליטיקה זה מסריח כי עובדה שפוליטיקאים הם מסריחים ואדם נמדד ביחס למלים הגבוהות שהוא אומר.
ההונגרי ההוא יאיר…. לפיד (הית יצריך לבדוק מי ראש הממשלה כרגע פשוט לא נראה לי הגיוני מה שזכרתי) כוחו עולה והאויר לא יוצא. זנ מתאים יותר לסיפור שלך מהיום. עלינו לנקב את הבלון לא לחכות שיתפוצץ לבד.
ובברכת שתי גדות לירדן
אהבתיאהבתי
האם אתם בקווארה? מאד ממליץ ביחוד היתפוס לדעתי את קמיליה.
אחרי שהקשבתי להרצאה על אוקראינה פה למעלה נקלעתי לשאלה
איך האמונה באלוהים שורדת (טוב) למרות כל הסתירות וחוסר ההיגיון שיש בדת (כלשהי)?
היו הרבה תשובות (24) חלקו טובות מאד , אחת היתה:
הביטוי "כל הסתירות" ובטח שגם הביטוי "חוסר ההיגיון" הם סוביקטיביים לחלוטין. הם תלויים באדם עצמו. המונח "היגיון" הוא בכלל יחסי לתרבות, לתקופה ולאותו אדם.
יש למשל תחומים רבים במדע כיום (בפיזיקה למשל) שלאדם בלי הרקע המתאים, נראים "לא הגיוניים בכלל" (למשל לכאורה היפוך הסדר של פעולה ותוצאה). אפילו אינשטיין הגדול טעה בנושא, ולא רצה לקבל את התאוריות של פיזיקה קוונטית. למרות זאת, יש יותר ויותר ניסויים שמחזקים את נכונותם של התאוריות האלה.
זה נכון גם ברמה החברתית. זה "הגיוני מאד" עבור רוב גדול של תושבי ארצות הברית לחשוב שהם "המדינה הכי טובה (ומפותחת) בעולם", למרות שמבחינה אמפירית, הם על גבול מדינת עולם שלישי, עם תשתיות מתפוררות, מערכת הבריאות היקרה בעולם ומערכת חינוך כושלת בכל מדד.
אז מה שנראה לך "לא היגיוני". זה אולי הגיוני מאד ולהיפך.
כמו שאמר הסופר ארתור סי. קלארק: "Any sufficiently advanced technology is indistinguishable from magic." או לענייננו, מה שלא מובן לנו, נראה לא הגיוני.
ההסבר שהזכיר את ארה"ב, משתלב עם ההרצאה על אוקראינה ומביא אותי לחשוב שאנחנו פשוט לא מבינים מה קורה סביבנו ומוטעים כל הזמן.
אהבתיאהבתי
עמית סגל: 1 מכל 11 מתפקדי מרצ הוא תושב רהט.
אהבתיLiked by 1 person
יאיר גולן עבד במרצ
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהמערב יתן לאוקראינה ליפול כל כך מהר.
אהבתיאהבתי
ברור שמצבם של האוקראינים בכי מר. אך נראה שגם מצבם של הרוסים רחוק מלהיות זה שלו ציפו.
התרשמות שטחית שלי, שאינה מבוססת על מידע אמין כלשהו, היא שמסתמן מעין תיקו, שבו שני הצדדים מפסידים קשות.
יתכן שאת ההפסד הגדול יותר יקצור הצד שימצמץ ראשון. אולי זה מה שתוקע את שני הצדדים (ואת תומכיהם) להמשיך במעין תיקו המדמם שלהם.
****
בהמשך להרצאה על חסדי האל הנדרשים לאוקראינים – אני חרדה שגם אנו נזדקק לחסדי האל.
הטענות המפחידות ביותר, שאי פעם יצא לי לשמוע, של יצחק בריק.
אחד הדברים המפחידים ביותר הוא טענת בריק שהדרג המדיני איבד את נכונותו להשפיע על הצבא.
הצבא מעדיף להתעסק בתדמית בכיריו, בהכנת מצגות, במיקור חוץ כושל למגזר האזרחי, בקיצוץ עצמי לדעת, ובכאן ובעכשיו (כמו הפעלת מטוסים יקרים נגד עזה וסוריה).
במקום לעסוק באיומים הקשים ביותר הנשקפים לישראל. כמו הגנה על העורף ממטרי טילים, התעצמותו של צבא מצרים והתקרבות של מאזן אימה גרעיני מול איראן.
לטענת יצחק בריק ואלקס ציטלין – ההתעלמות מהביקורת על מערכת הבטחון מקרבת את ישראל למצבה האומלל של רוסיה.
נראה שמקבלי ההחלטות ברוסיה כלל לא שיערו ש"הצבא המפואר" שלהם יתגלה ככושל כל כך.
אבל לחרדתי קיים ההבדל ביננו לרוסיה – הם יכולים להרשות לעצמם להפסיד. אנחנו לא.
אהבתיLiked by 1 person
ברור שהטרוניה של אבירם ש"כוחו של יאיר לפיד עולה והאויר לא יוצא" נכונה. על פי ממצאי כל הסקרים.
מצד שני, בהמשך לביקורת המפחידה על מצבה של מערכת הבטחון הישראלית, לא לגמרי ברור באיזו מידה לפיד באמת יותר גרוע מנתניהו.
רוב האחריות למצב הנוכחי נופלת על "מר הבטחון והכלכלה" הישראלי.
נראה שהיה הרבה יותר קל לשפוט ראשי ממשלה לו היו נדרשים לבצע רק משימה מוגדרת ושקופה אחת. כמו תקיעה בשופר, שברור מיידית לכל הציבור האם הצליחה או כשלה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
אני לא מבין איך את יכולה בכלל להשוות את הבדיחה שנקראת יאיר לפיד לנתניהו שהוכיח את עצמו כמקצוען בעל נסיון במשך עשרות שנים.
אני גם לא יכול להבין איך את סומכת על אינטואיציה נשית כשהקשבת להרצאה והוא נותן עובדות ומסביר שהמציאות שונה ממה שמשקרים לנו ושהאירופאים הפסיקו להעביר נשק לאוקראינים כי הם לא מתכוונים לעבור את החורף ככה.
מאחר והאתר של י.ד הוא אתר חזיונות אני מניח שהכל מותר.
מכיוון שתמריץ מונע ממני למסור איחולי החלמה ל arn מהאתר שלו אמסור לו מפה.
אהבתיאהבתי
לא לגמרי ברור באיזו מידה לפיד באמת יותר גרוע מנתניהו.
קמיליה, נתבונן על הקשיים שיש לסוכנות היהודית ברוסיה. כמובן שזה נובע מהתנהלות הממשלה שלנו בעניין רוסיה אוקראינה. תחילה בנט נוסע לטווח בין שני הצדדים וישראל חוטפת ביקורת מאוקראינה. האם בנט חושב שכולם מטומטמים? כן הוא חושב. אחרי זה לפיד מתקן את הטעות בהכרזות חד צדדיות נגד רוסיה. זוהי חוסר מקצועיות. זו לא מנהיגות. האם את חושבת שנתניהו היה נכשל פה?
כשאת אומרת: התרשמות שטחית שלי, שאינה מבוססת על מידע אמין כלשהו, היא שמסתמן מעין תיקו, שבו שני הצדדים מפסידים קשות. וזה לאחר שהקשבת להרצאה שבה מרצה אמין שוטח מספרים ועובדות ומסביר למה כל מה שאנחנו חושבים הוא תוצאה של תעמולה שיקרית. ואת עדין מעדיפה לקבל גירסאות אחרות זה צריך לגרום לך להבין שאת כנראה מעדיפה לראות מה היית רוצה שיקרה ולא את המציאות. לכולנו יש את הבעייה הזו במידה רבה. אלו שאין להם משחקים בבורסה בהצלחה. אבל אין מה לעשות, בניגוד למה שחושב י.ד לא משתנים. זה כמו דיאטה, אנחנו יודעים מה טוב לנו אבל בכל זאת…
אהבתיאהבתי
לפעול עם האל. יש פה שילוב מורכב יותר מאשר אפשר להניח מ 3 מילים. הבנה של רצון האל, הבנה מה הנכון והלא נכון, והטיית השכם ובצורה מאוחדת.
לא שקשה במיוחד לדעת אם יש לאדם את מה שנקרא באנגלית CALLING ולמרות זאת אנשים טועים בשיפוט באופן קבוע. חסרים להם הכלים הטכנים. ושוב מבלי שהתכוונתי אני חוזר למה שאמרתי פה לקמיליה למעלה. צריך לדעת להפריד בין הרגש והמאווים למציאות ולכלי הבוחן הטכנים. כנראה שהדרך היחידה היא להשתנות כך שזה הופך חלק אינטגרלי ממך. זה מה שהאמונה אמורה לתת.
אהבתיאהבתי
לאבירם,
בנוגע למלחמה באוקראינה כתבת:
——————
" … לאחר שהקשבת להרצאה שבה מרצה אמין שוטח מספרים ועובדות ומסביר למה כל מה שאנחנו חושבים הוא תוצאה של תעמולה שיקרית. ואת עדין מעדיפה לקבל גירסאות אחרות זה צריך לגרום לך להבין שאת כנראה מעדיפה לראות מה היית רוצה שיקרה ולא את המציאות …"
—————————
אין לי את הכלים לשפוט האם אלכס צייטלין, שאותו גם אני מעריכה כרציני ואמין, צודק או טועה.
רק הבוקר מצאתי כתבה, שניראת לי לא פחות רצינית, הטוענת שרוסיה לא תצליח לנצח את אוקראינה והמערב גם יחד.
יותר מכך, היא אפילו טוענת ששני הצדדים נקלעו למצב שבו אף אחד מהם לא יצליח לנצח. די בדומה למצב פט במשחק שחמט. כלומר הכתבה מחזקת את התרשמותי (הלא מלומדת).
ברור לי שמתחוללת מלחמה פסיכולוגית, ושני הצדדים משקרים, מעלימים מידע ומפיצים שמועות כוזבות. אך כפי שכתבתי – לי אין את הכלים לשפוט ולהעריך את העתיד לקרות.
אני מודה שאכן איני מתלהבת מהרעיון שפוטין ינצח. מצד שני, חיבתי לעם האוקראיני נמוכה אף יותר מחיבתי לעם הרוסי. האם רצונותי אלו משפיעים על הערכת המצב שלי? אולי כן (ואולי לא). אף אדם אינו מסוגל לדעת האם הוא סובל מאיזשהן הטיות שיפוט לא מודעות.
https://www.realclearworld.com/articles/2022/08/17/the_ground_is_shifting_in_ukraine_848576.html
קטע מהכתבה:
we
stern specialists are estimating that Russia’s military is approaching what the Prussian theorist of war Carl von Clausewitz called a culminating point — a situation in which the forces of one or both sides are incapable of further strategic offense. They are just sufficient to establish a defensive redoubt, waiting for peace negotiations, and hoping in the meantime to avoid the enemy’s wrath. Peace or defeat.
If this is correct about the Russians, Ukraine's own military seems to be gaining in strength and widening its own strategic and tactical outlook.
Earlier in August, former German Chancellor Gerhard Schroeder — long an ally of Vladimir Putin — announced that the Russian leader is interested in real peace talks. We have heard this before. Whether this was a Schroeder trial balloon or a Putin-inspired deception, we don’t know. But we can say Putin is getting backed into a corner. For months, the signs of Russian military distress have increased.
The most recent Western estimates of Russian manpower losses cite a figure of 80,000 killed or wounded, in any case taken off the battlefield. Since the invading force originally had about 190,000 total troops, including logistics and other non-combat personnel, this loss is huge.
Attempting to compensate, Moscow has been running a kind of hidden conscription within Russia that has yielded small results. Young men are going into hiding and escaping in other ways. A few months into the war, Russian recruiters were already luring Syrian and other foreign fighters with bonuses. It now seems that the
אהבתיLiked by 1 person
ב. " … לא לגמרי ברור באיזו מידה לפיד באמת יותר גרוע מנתניהו. … … תחילה בנט נוסע לטווח בין שני הצדדים וישראל חוטפת ביקורת מאוקראינה. האם בנט חושב שכולם מטומטמים? כן הוא חושב. אחרי זה לפיד מתקן את הטעות בהכרזות חד צדדיות נגד רוסיה. זוהי חוסר מקצועיות. זו לא מנהיגות. האם את חושבת שנתניהו היה נכשל פה? …. ."
—————–
אני מסכימה אתך שלא סביר שנתניהו היה עושה את הטעויות הקשות ביחסי החוץ שעשו (וכנראה עוד יעשו) בנט ולפיד. מידת התלהבותי מתפקודם זעירה עד זניחה. כנ'ל מידת האמון שלי בהם.
המשפט שכתבתי (שלא ברור האם לפיד גרוע מנתניהו) נכתבה לאור הזעזוע שחשתי בעקבות ההאזנה לדברי בריק.
*אם* יצחק בריק צודק וישראל אכן עלולה להפסיד בגדול במלחמה הבאה – זהו מחדל מגה-ענקי של קברניטי המדינה ומערכת הבטחון. מחדל שחלק משמעותי ממנו חובה להפיל על נתניהו. דבר לא יוכל לנקות אותו מהזנחה קשה זו של בטחון המדינה. הזנחה שעלולה אפילו להביא לסוף הבית השלישי.
לאור סיכון זה, יחסינו עם אוקראינה ורוסיה נתפסו בעיני (בזמן כתיבת המשפט) לנושאים מעוטי חשיבות.
אהבתיLiked by 2 אנשים
נו שויין, שני הסברים טובים.
בנוגע לאוקראינה, מכיוון שלדעתי האמריקאים אשמים בסיפור במידה רבה,מסיבות פוליטיות של הדמוקרטים, אני נוטה להבין את פוטין ומצפה שהוא יראה לאמריקאים שהם לא כל כך חכמים כמו שהם חושבים אז אני מוטה לדעתו של ציטלין.
כשאובמה התמודד נגד רומני ורומני אמר שצריך להתכונן מול הרוסים אובמה ענה לו בלגלוג: שנות ה80 ביקשו את המדיניות שלהם חזרה.
אני חושב שכדאי שרוסיה תתן לאמריקאים קצת תמונה מציאותית ושזה ידחוף אותם להצביע לרפובליקנים.
הייתי כמובן מעדיף שכל זה לא יקרה מכיון שזה פוגע מאד בהתפתחות האנושות, אבל מכיון שכל העולם משתגע סביבנו ולא ישוב להיות מה שהיה ומכיון שדעתי לא משנה, שיהיה. אני חושב שההערכות של ההוא שהעלת קצת מוטות ולא סבירות.
רק לשם קנה מידה, קראתי היום על הקרב במונטה קסינו במלחמת העולם השניה, בנות הברית נלחמו על איזה מינזר איטלקי והגרמנים הגנו. זרקו עליו 1200 טון של פצצות ויותר מחמישים אלף חילי בנות הברית נפצעו ונהרגו לכבוש אותו ויותר מ 20 אלף גרמנים כנ"ל, על מנזר מבוצר אחד. אז אם מחר הרוסים יחליטו להוריד כפפות הם יעשו את אוקראינה תל חרבות, ולפני הסכמי שביתת אש זה מה שמקובל לעשות.האירופאים לא יתנו לאוקראינים להמשיך לתוך החורף, בגלל הגז.
לגבי יצחק בריק. לפני כמעט 3 שנים היתה איזו תגלית על ליזרים במערכת הביטחון שאפשרה תוך שנה להציב לייזרים פעילים
ובשל המריבות על התקציב זה לא ארע. זה הפריע לי מאד, איך נתניהו לא התערב.
הטענות של בריק צודקות, אבל הכלכלה שלנו התפתחה בקצב לא יאומן בשל קיצוצי התקציב הביטחוני. זה הימור שראש ממשלה עושה והוא הצליח עד כה.
במלחמת יום כפור התמודדו כמעט 6000 טנקים בין הצדדים. בכל אירופה אין מספר מתקרב לזה כיום, מעט מאד מדינות מחזיקות צבא פעיל, זה מאד יקר לתחזק דבר כזה.
לגבי חוסר מקצועיות תחזוקה לקוייה ורשלנות, חלק גדול מזה זה האופי הישראלי.
https://he.quora.com/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%9D-%D7%9B%D7%9B-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%9E%D7%99%D7%9D
אהבתיLiked by 1 person
אם לישראל יהיה מזל מצרים תסתבך במלחמה על אתיופיה.
זכורני שלפני כמה שנים אלוף אחד נשאל על סיכויי המלחמה עם מצרים. הוא ביטל את השאלה בהינף יד לאור הסכם השלום עם מצרים. מה שהוכיח לי את אי כשירותם של אלופי המטכ"ל שלנו. אולי עכשיו המלחמה של פוטין באוקראינה תלמד אותם משהו על התנהלותו של עולם ריאליסטי.
אחד הגורמים להיחלשות הצבא נעוץ באי גיוס חרדים. הברית הפוליטית של ביבי עם החרדים מנעה כל שינוי בנושא. חייל זקן ציין בזמנו את הגידול בשנתונים אך חלק גדול מהגידול נבלע במערכות הטכנולוגיות היקרות. המערכה מול איראןן ישירות והמב"ם בסוריה דרש כוח אדם והון על חשבון צבא היבשה. לכך נתלוותה גם חוסר האמון של ביבי בצבא היבשה הן כליברל המעדיף צבא מקצועי על עממי והן לאור הזהות שהייתה בין כוחות היבשה לשמאל שהגיעה לשיאה במרד נגד המדינה במלחמת לבנון הראשונה. ביבי מזהה את צבא הישה עם השמאל ולכן לא סומך עליו. בנוסף כמובן הרצון לשמור על צמצום תקציבי שיאפשר צמיחה של ההייטק כפי שציין אבירם אך גם את מדינת הרווחה החרדית.
המצחיק הוא שבמצב החוקי היום אין שום בעיה לגייס חרדים – למשל לתפקידים של נהגי משאיות כבדות (זה אפילו יהיה זול יותר מאשר מיקור חוץ). נדרש רק רצון פוליטי לכך אך שר הביטחון שלנו סובל מאשליות פוליטיות על ברית עעם החרדים ונמנע מכך.
נראה שעד שלא נחטוף את הכאפה בפרצוף לא יקרה כלום לא מצידנו ולא מצד החרדים.
אהבתיLiked by 1 person
הכישלון בתקיעה בשופר היא יותר סימן מאשר סיבה. העובדה שהוא נתקע העידה על כך שהוא לא היה שלם עם העניין. קצת דומה לחוסר רצון של בנט לעבור לירושלים.
אהבתיאהבתי
הכשלון בשופר של בנט, שאלתי את עצמי למה הוא לא הבין את הסמבוליות במעבר. אולי הוא הבין שזה זמני.
לגייס חרדים – לתפקידים של נהגי משאיות כבדות. רעיון מוצלח.
רוב המדינות המערביות מחזיקות צבא קטן בלבד, קומנדו. ארה"ב יוצאת דופן.
מכיון שהטכנולוגיה מתקדמת מהר והאיומים על ישראל הם כאלו שדורשים מלחמה בצבאות לא סדירים, הבחירה היא התקדמות עם הטכנולוגיה על חשבון כלים מאוישים. אבל גם לאויב יהיו כלים המופעלים מרחוק והוא לא פחות מתוחכם ויש לו יותר כסף.
מצריים השקיעה הון עתק בצבא וחייל ים מודרני, מה יהיה עוד 20 שנה?
קראתי הבוקר על מישהו שמספר שהזמן היחיד שיש לו לקרוא ספרים זה בטסלה שלו כשהיא נוהגת לבד לעבודה.
עברנו למצב מגננה עם הפלסטינים וחיזבאלה. אנחנו משקיעים הון בפיתוחי הגנה ומחקים לליזר במקום לפתור את בעייה.
הפתרון הוא לגרום להם לרצות להגר. גם לפלסטינים וגם לערבים הישראלים. אחרת כפי שהציע יושב ראש קק"ל, לקנות אי ביון שיהיה חלופה לישראל במקרה של תקלה.
אהבתיאהבתי
אבירם כתב:
" … הטענות של בריק צודקות, אבל הכלכלה שלנו התפתחה בקצב לא יאומן בשל קיצוצי התקציב הביטחוני. זה הימור שראש ממשלה עושה והוא הצליח עד כה….."
——————
י.ד. כתב:
" … אחד הגורמים להיחלשות הצבא נעוץ באי גיוס חרדים. הברית הפוליטית של ביבי עם החרדים מנעה כל שינוי בנושא …"
——————-
ענק בישל דייסה כתב:
" … עברנו למצב מגננה עם הפלסטינים וחיזבאלה. אנחנו משקיעים הון בפיתוחי הגנה ומחקים לליזר במקום לפתור את בעייה. …"
———————-
להערכתי כלכלת ישראל התפתחה, אם כי לא עד למקסימום הפוטנציאל שלה, גם בלי קשר לקיצוץ בתקציב הביטחון.
כלומר שההימור המסוכן כל כך על עתידנו לא הכרחי.
הכלכלה התפתחה *למרות* שהמערכת הפוליטית שלנו נמנעת מלהתעמת עם גופי לחץ מאוד עוצמתיים כמו עם ההסתדרות וועדי העובדים החזקים.
כולל עם ה"מעין וועד" של בכירי מערכת הביטחון. ועם ועד המשנה של בכירי חיל האוויר (כלומר עם גילדת בעלי כנפי הטייס).
עדין (?) לא נתקלתי באף נסיון להעריך האם העלויות (הישירות והעקיפות) של חוסר הנכונות להתעמת עם החרדים גבוהות או נמוכות יותר מהעלויות הישירות והעקיפות של חוסר הנכונות להתעמת עם וועדי העובדים וקבוצות לחץ עוצמתיות אחרות. אני מנחשת שעלויות המגזר החרדי נמוכות במספר סדרי גודל.
בהתייחסות לביטחוננו הקיומי – אני חוששת שעוצמת הקצונה הבכירה של מערכת הבטחון גובה מאתנו מחיר יקר בהרבה מכל החרדים גם יחד.
גם בלי להוסיף או להוריד שקל אחד מתקציב מערכת הבטחון – די ברור שההחלטה להמשיך להשקיע במטוסים יקרים במקום לבנות מערך טילים עלולה לגבות מאתנו מחירים כבדים מנשוא.
קל לשער שהחלטה זו אינה נובעת מטפשות או מבורות – אלא מהרצון של הדרג הפוליטי להימנע מעימות עם גופי לחץ חזקים.
ההחלטה לייבש ולהחליש את כל צבא היבשה (כמו גם את משרד החוץ), כיון שקשה מדי לדרג הפוליטי להשתלט עליו, מסוכנת מדי. מכאן שלתפיסתי היא אינה אמורה להימצא במרחב החלופות הלגיטימיות.
ישראל עברה מהתקפה למגננה לא רק מול אויבנו החיצונים אלא גם מול כל קבוצות הלחץ החזקות. כדוגמת בכירי מערכת הביטחון בכלל וחיל האוויר בפרט.
אהבתיאהבתי
כשהייתי באוניברסיטה למדתי פילוסופיה. אחד הכלים הכי חשובים שלקחתי מאותם לימודים, הוא האלרגיה שלי לטאוטולוגיה ביצירת תכנים. כשאומרים ״טאוטולוגיה״ הכוונה היא למשפטים שאינם ניתנים להפרכה – כלומר, שתמיד יהיו אמיתיים. משפטים כמו:
״המלחמה תפרוץ כשיווצרו התנאים המתאימים״ – אם תפרוץ מלחמה אז מי שאמר את זה יאמר שנוצרו התנאים המתאימים ואם היא לא תפרוץ הוא יאמר שהם לא נוצרו, אבל את המשפט הזה אי אפשר להפריך אף פעם. לכן, פולטיקאים משתמשים רבות בטאוטולוגיה, משפטים שתמיד יהיו נכונים ובלתי ניתנים להפרכה.
אבל לי, זה עושה אלרגיה. כי כתיבה טאוטולוגית היא כתיבה שאין בה ערך תוכני. אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לטאוטולוגיות שמצאתי:
״כדי לשפר את הפרופיל בבלוג צריך לכתוב תכנים טובים ולפרסם אותם בזמנים הנכונים״. מהם זמנים נכונים? מה נחשב לטוב? טאוטולוגיה.
״אתם תפרצו עם התוכן שלכם ברגע שאנשים יתאהבו בתכנים שלכם״ – מתי יודעים אם מישהו התאהב או לא? מהו הרגע הזה ואיך אדע עליו?
״הדבר הכי קשה מבחינתכם הוא למצוא את האנשים הנכונים לעבוד איתם״ – איך יודעים מי נכון ומי לא?
גם אני לא חף מטעויות ובטוח שמדי פעם אני משתמש בטאוטולוגיות, אבל אם מדברים על כתיבת תוכן ושיפור מתמיד של התכנים שאנחנו מייצרים – ריבוי טאוטולוגיות מוריד את האיכות של התוכן וצריך להיות יותר ספציפיים, וכן, גם לקחת סיכון שאולי אנחנו טועים.
אהבתיאהבתי
אנחנו קונים את המטוסים בחלק מהמענק האמריקאי. ההתחיבות שלנו לקנות אותם מראש והיותנו חלק מתהליך הפיתוח נתנה לנו קדימות והוזלה במחיר.
המלחמה שלנו נגד אירן ונגד החיזבאלה ומצריים, מה השיקולים?? מטוסי קרב נותנים יותר גמישות. אי אפשר לדעת מדוע חיל האויר מעדיף מטוסים על טילים ואין לנו ידע מספיק כדי לנקוט עמדה.
מי צודק לגבי הימור רוסיה נגד אוקראינה? נחליט שיום שלישי ה 8 לנובמבר הוא הדד ליין, אם עד אז אוקראינה לא תובס או תחתום הסכם משפיל נראה את זה כנצחון האינטואיציה של קמיליה על צייטלין. שמור וזכור.
עד אז:
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-457947-00.html
אהבתיאהבתי
יגיל הנקין על המלחמה באוקראינה.
אמלק:
– מלחמת התשה. או אפילו מלחמת שחיקה. קווי החזית כמעט לא משתנים. הצד שיצא להתקפה – יסבול מאבדות כבדות יותר מהצד שימשיך להתגונן.
– הפער בין מה שכל אחד מהצדדים חושב שיוכל להשיג, לבין מה שביכולתו להשיג, ענק. מה שמעכב את הכניעה של אחד הצדדים.
– הנחה שמצבה של אוקראינה חמור ב*מעט* ממצבה של רוסיה. מלחמות יקרות. לכן מעט סקפטי לגבי המשך התמיכה ה*מסיבית*, לאורך זמן ממושך, של המערב באוקראינה.
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0377PMFdyBYPuyuE7sf55hZsjMDVoX6bym9qBS2RPhsrTsFfGrGKFnhJR7CDyyqJWvl&id=707650475
בשולים, מלחמה זו מציגה את הציווים המוסרניים של אמנסטי מישראל, על מוסר המלחמה הראוי, כדי אבסורדיים.
אהבתיLiked by 1 person
יגיל הנקין אומנם ד"ר להסטוריה צבאית, אבל אם תקראו את מה שהוא כותב הוא זהיר, בניגוד לנו יש לו מוניטין לשמור עליו ולכן הוא נשמע כמו האורקול מדלפוי.
הוא הביע הפתעה מאורך המערכה, כשהיו בשלב מוקדם הערכות על סמך נסיון עבר שמלחמות מסוג זה נמשכות בממוצע 15 חודשים.
והוא גם נותן אמון בעדו הכט שיותר מתאר את המצב בחזית מאשר מעריך את העתיד ויחסי הכוחות ומודה שהוא לא ממש מקדיש זמן ללמוד את השינויים אלא קורא כמונו.
ולבסוף, אם תקראו היטב את דבריו של ד"ר הנקין, הוא נותן יתרון לצבא הרוסי, חוזר ואומר מה שקראתם במקומות אחרים שנשק מתוחכם לא מכריע את הקרב ומעיר שלאירופאים ימאס בסוף.(קראתי אמש שבריטניה סיימה לשלם לאמריקה את החובות שלה ממלחמת העולם השניה ב 2006.)
חורף קשה + חוסר אמצעי חימום פרושו מוות באירופה, של מבוגרים, וגם מוות פוליטי של המנהיגים. לאחר ההתלהבות הראשונית מזלנסקי כל אחד יהיה עסוק בעניניו.
נסיון החיים שלי הוכיח שהמומחים האלו לא תמיד מנבאים את העתיד טוב מאתנו ואם אנחנו קוראים מספיק יתכן שנבין טוב מהם.
ההתיחסות לגבי אמנסטי, האם האירופאים יפנימו את זה וזה יעזור לנו?
החשש שלי הוא יותר מהעתיד שלנו והעתיד העולמי הכלכלי וכרגע ההימור שלי על יהיה הרבה יותר גרוע לפני שיהיה טוב.
כל טוב
אהבתיLiked by 2 אנשים
https://nziv.net/83223/
הדמוגרפיה בישראל המספרים העדכניים
אהבתיLiked by 1 person
הכתבה הנושנה הזו היא על כריזמה ועל מילים גבוהות. אפשר להבין ממנה כיצד אנשים הולכים שולל אחרי פוליטיקאים. התגובות טובות מאד גם כן. אולי נלמד כיצד להבין למי יש תוכן ומי מתרשם מהופעה אבל לא מתקן טעויות. מצעד האיוולת ?
https://mida.org.il/2012/09/06/%d7%92%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%9e%d7%94/
אהבתיLiked by 1 person
מצטרפת להמלצת בוימול על המאמר העוסק בנפלאות הרטוריקה של אובמה ומגבלותיה.
כולל הסכנה שהרטוריקן יתחיל להאמין יותר מדי בכוח של מילותיו ליצור שינויים במציאות. (כמו לשנות, באמצעות נאומים, את המזרח התיכון).
נעים (אך גם די מחריד) להיזכר – מפרספקטיבה של 10 שנים אחרי.
אהבתיאהבתי
מה סדר היום שלך י.ד? בהקשר לאמונה והדת? הלימודים? החברה? כיצד אתה מגדיר את עצמך מבחינה דתית?
אהבתיאהבתי
המאמר על אובמה גרם לי לחשוב שאנחנו שומעים צד אחד ומקבלים דעה ומיד מעבירים אותה הלאה ואחרי זה מאד קשה לנו לשמוע את הצד השני כי זה כבר הצד הנגדי ולא הצד שלנו, אז מתחילה הבעייה האם להודות בטעות או לא, זה דיסוננט קוגנטיבי.
דיסוננס קוגניטיבי (שנהגתה על ידי לאון פסטינגר בשנות החמישים). הוא מצב שבו חשיבתו של האדם מתמודדת עם סתירה בין מה שהוא מאמין בו לבין הפעולות שלו, התאוריה טוענת כי בשביל לפתור את הסתירה המוח שלנו ישנה את האמונה הקדומה שלו כדי להצדיק את המציאות (או במקרים מסוימים – יאמין במציאות חלופית כדי שלא לשנות את דעותיו הקדומות).
אהבתיLiked by 1 person
מה נותנת לך האמונה י.ד? מסגרת חברתית? אתגר מחשבתי? האם לאנשים שלומדים את התורה יש פחות דימנצייה בגיל מבוגר?
רוב האנשים המבוגרים סביבי נטולי חברים. האם אתה רואה את האנשים שאתה פוגש בבית כנסת כחברים או מכרים?
תראה את הביקורת שהיתה על עמית סגל לאחרונה, האם אתה מרגיש שכל צעד ושעל שלך עוברים ביקורת דתית?
אהבתיאהבתי
בבית,
אני בן אדם רגיל, עובד, בעל משפחה, מתפלל, קורא תהילים לומד תורה. לא משהו מיוחד.
ענק בישל דייסה,
מבחינתי אמונה זה עניין של טענת עובדה. היא לא עניין פסיכולוגי אלא אפיסטמי. יש אלוהים והוא מצווה אותי על המצוות. זהו.
השאלות שאתה שואל הן שאלות למחקרים רפואיים. יכול להיות שלימוד תורה מונע דמנציה אבל זו לא הסיבה שאני לומד אותה. גם בבחינת חברה אני לא מחפש חברה בבית הכנסת. אני בא להתפלל. אולם בגלל שתפילה היא עניין ציבורי – הציבור מתפלל – ממילא אני חלק מציבור המתפללים ונוצרות דינמיקות חברתיות שהן מעבר לתפילה כמו קידושים, יארצייט ושיעורים.
הביקורת הדתית היא הרבה פעמים עצמית. אבל זה נכון שעצם העובדה שאני מזדהה כדתי בגלוי מסבכת אותי. האם אני מחלל את השם במעשיי? איך אני מתמודד עם היצרים? ועוד.
אהבתיאהבתי
מה זאת אומרת התשובה הקוקניקית?
אהבתיאהבתי
אני קורא את הטלגרף של גיא בכור, כולל את הטלגרף בו מעבירים כמה אוקראינים ביקורת עם עובדות מהשטח על נתוניו. צריך לקחת אותו בערבות מוגבל מאד. הוא מתאר הרבה מאד דברים בצורה אופטימית אבל הם לא מתאימים למציאות בשטח. מגזים מפנטז מקבל מידע מרוסיה. בקצרה הוא רחוק מאד מלהיות מקור אמיתי, הוא יותר משורר מפרשן.
אהבתיאהבתי
תשובה על פי הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), או בקיצור הרב קוק. הרב קוק ורבי נחמן מברסלב נחלקו בכמה סוגיות כמו האם יש עולם הזה? (רבי נחמן לא, הרב קוק כן בארץ ישראל) האם אדם צריך להיות אקטיביסט או פסיבי, מה היחס לטבע ועוד.
הר המור רואים את עצמם כממשיכים של הרב קוק.
אהבתיאהבתי
נראה לי שכל זמן פנוי שלך אתה מקדיש לדת. מה אתה חושב, האם יש העולם הזה? האם יש משהו מעבר לו? מדוע אדם צריך להיות אקטיבי? לא נראה ליש אתה ממש עומד שווה מול אלוהים. נראה כאילו שאתה מציב חומה סינית למול המציאות
זה מה שכתב לי היום מישהו בבלוג אחר:
אני דווקא אוהב את הנצרות – הם לא מנסים להשאיר אנשים טיפשים כמו היהדות. כל המשפחה שלי בארץ דתיים – והדתיים החזקים הם תמיד טיפשים ברמה אחרת… זה כמו לדבר עם מישהוא שחי לפני 4000 שנה, הטמטום שלהם זה מעבר לנורמלי. היית פעם בישיבות של חרדים ? זה טמטום שאתה לא יכול אפילו לדמיין…
זה אגב מה שאני רואה בהתנהגות של תמריץ, למרות שהוא יצא מהישיבה יש לו איזו אטימות שדוחה את המציאות מתוך חוסר בגרות. הוא קורא הרבה אבל הוא מטומטם
אהבתיאהבתי
זה לא באג זה פיצ'ר
אהבתיאהבתי
דומני שבבלוג אפשר לראות שלא כל זמן פנוי אני מקדיש לדת. אני כותב על לא מעט דברים אחרים וחושב על לא מעט דברים אחרים. אם הייתי מאמץ גישה חדשה לחיים היית יכול לומר הגישה הזו מפרידה בינך ובין המציאות. כאשר הגישה הזו קיימת ברציפות כבר אלפי שנים אז לכל הפחות מצופה להבין את ההיגיון הפנימי של השיטה. אני יכול לבקר את החרדים, למשל, על ההתעלמות מהמדע או על זה שבמובן מסוים הם טרמפיסטים (לא עובדים, לא משרתים בצבא). ועם זאת יש היגיון פנימי בשיטה שלהם. אתה תקרא לזה טמטום וסביר להניח שהם יקראו לך באותה מילה.
אנשים מדברים פה על בדידות. חשבתי על זה שחלק מאריכות הימים של חרדים נובע לא רק מקהילתיות אלא גם מהמשפחתיות. אפשר להניח שלאישה חרדית בת 80-90 יש כמה מאות צאצאים. אותם צאצאים מאמינים שאת הערך הפנימי שלהם הם ישיגו לא על ידי צפיה בתוכניות טלוויזיה מטומטמות אלא על ידי שהות של שעות ארוכות על ידי הסבתא שלהם בבית חולים. הם יכולים לוודא שהיא לא מפתחת פצעי לחץ שיהפכו לנמק ויביאו לכריתת אברים. הם רואים אם נותנים לה טיפול טוב או לא. לפעמים הבן מתחתן עם אישה קשה. במקרה חילוני אין הרבה מה לעשות. יש רק בן אחד. אצל חרדים יש עוד אחים שמחלקים ביניהם את התמיכה בהורים. מי מנותק מהמציאות, אתה או הם?
אהבתיLiked by 3 אנשים
אני יכול להבין מתוך זה לא בג זה פיצ'ר שאתה קורא את אדם גולד. למרות שלא הבנתי למי הכוונה, כנראה לאותו אחד מהבלוג שהעלתי את דבריו.
אתה כבר אמרת שאתה אחד כמו כל אחד אחר, וזה שאתה אומר שאתה דתי עלול לגרום לאנשים לקפוץ למסקנות (השתמשת במילה אחרת). אתה מתעניין בכלכלה ואני מניח בדברים אחרים. התאור שלך פה למעלה מצוייןם טאני אגזור אותו ואעביר אותו הלאה לבלוגים ואנשים אחרים שאני מדבר אתם, כולל לאותו אחד. אין ספק שמשפחה זה כמעט הכל ובגיל מסויים מבינים את זה
אהבתיאהבתי