והאלוהים יבקש את הנרדף

כְּשֶׁחָזְרוּ מִקְּבוּרַת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, וְלִבָּם הָיָה מָלֵא דְּאָגָה מִי יִהְיֶה אַחֲרָיו הַמַּנְהִיג, וּבֵינֵיהֶם הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הָר' נַחְמָן פֶּסַח'לִיס, וְהוּא הָיָה בֶּאֱמֶת חָסִיד וִירֵא שָׁמַיִם, אֲבָל טָעוּת נִזְרְקָה בּוֹ שֶׁהוּא מֻרְשֶׁה לְמַנְהִיג לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, לִמְמַלֵּא מְקוֹם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל. וּבְכֵן הָיָה מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אָז דִּבְרֵי נִחוּמִים לְבַל יִדְאֲגוּ, וַה' לֹא יַעַזְבֵם (וְאֵינָם יוֹדְעִים אָז כַּוָּנָתוֹ). וְאַחַר כְּשֶׁסִּפֵּר הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶר זַ"ל, שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר, הָעִקָּר הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק. "לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ". אָמַר עַל זֶה הָר' נַחְמָן פֶּסַחְ'ילֶס הַנַּ"ל שֶׁכַּוָּנַת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל הוּא עָלָיו. וּבְכֵן הִתְחִיל לְהִתְגַּדֵּל כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים, וּבָנָה לוֹ בִּבְרַסְלֶב בֵּית הַמִּדְרָשׁ מְיֻחָד בִּשְׁבִילוֹ וּבִשְׁבִיל אֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּטָעוּת אַחֲרָיו. וְכֵן בְּשָׁנָה זוֹ נָסַע לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְחָזַר לְבֵיתוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכַמּוּבָן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִשִּׂיג אֵיזֶה מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְזָכָה לְמֹחִין דְּגַדְלוּת. וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ לִתְקֹעַ שׁוֹפָר, וּבְכֵן פָּעַל אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהוּא יִהְיֶה הַבַּעַל תּוֹקֵעַ שָׁנָה זוֹ בְּאוּמֶאן. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עָלָה עַל הַבִּימָה לִתְקֹעַ, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כְּבָר הָיוּ בַּמִּקְוֶה וְגָמְרוּ כָּל מַה שֶּׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַתְּקִיעוֹת, וְהוּא זֶה עַתָּה הִתְחִיל לוֹמַר הַזֹּהַר שֶׁקֹּדֶם הַתְּקִיעוֹת, וּבֶאֱמֶת מֵעֹמֶק הַלֵּב בְּקוֹל וּבְכִי בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וּמִלָּה בְּמִלָּה, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁכָּל הַצִּבּוּר הָיוּ כְּבָר מוּכָנִים לִשְׁמֹעַ הַתְּקִיעוֹת, וְעוֹד לָהֶם לְבַלּוֹת זְמַן רַב עִם תְּפִלַּת הַמּוּסָף כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמֶן בְּיוֹם הַדִּין, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם. וּבְכֵן הָיָה מַטִּיל בָּזֶה עַל הַצִּבּוּר טִרְחָה יְתֵרָה, וּבְכָל זֹאת מֵאֵימַת יוֹם הַדִּין לֹא נִמְצָא אָז מִי שֶׁיַּרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַפְרִיעַ לוֹ שֶׁיְּבָרֵךְ וְיִתְקַע. וַאֲפִלּוּ הָר' נַפְתָּלִי זַ"ל שֶׁחַי עוֹד אָז, וְהוּא הָיָה אָז הַגָּדוֹל וְהַזָּקֵן שֶׁבְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהוּא הָיָה בְּטִבְעוֹ קַפְּדָן, בְּכָל זֹאת מֵאֵימַת יוֹם הַדִּין שָׁתַק לְדָבָר זֶה וְלֹא אָמַר כְּלוּם. כֻּלָּם סָבְלוּ וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁגָּמַר אֶת אֲמִירַת הַזֹּהַר, בֵּרַךְ אֶת הַבְּרָכָה, נָתַן עַל פִּיו אֶת הַשּׁוֹפָר מַתְחִיל לִתְקֹעַ, וְאֵין קוֹל תְּקִיעוֹת. עָשָׂה כָּל הַפְּעֻלּוֹת לָזֶה וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִתְקֹעַ. עַד שֶׁהַצִּבּוּר רָאוּ וְעַל פִּי שֻׁלְחָן עָרוּךְ כְּבָר כִּמְעַט גָּדוֹל הַהֶפְסֵק מֵהַבְּרָכוֹת לְהַתְּקִיעוֹת. וְשָׁם הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָר' מֵאִיר בְּלֶכֶער מִבְּרַסְלֶב וְיָדוּעַ הוּא לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְתוֹקֵעַ אָמָּן, עַל כֵּן צִוּוּ עָלָיו שֶׁיֵּלֵךְ לִתְקֹעַ. וְהוּא הָיָה לַמְדָן וְיָדַע שֶׁאֵין מְסָרְבִין לְהַצִּבּוּר, וְעָלָה עַל הַבִּימָה. וּבָרֶגַע שֶׁנָּתַן הַשּׁוֹפָר לְפִיו הִתְחִיל לִתְקֹעַ וְתָקַע כָּל הַתְּקִיעוֹת עַד גְּמִירָא. וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ שְׂבֵעֵי רָצוֹן. וּמֵאָז הָיָה כָּל יְמֵי חַיָּיו לְבַעַל תּוֹקֵעַ בְּאוּמֶאן אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. בְּכָל זֹאת לֹא נָפַל הָר' נַחְמָן פֶּסַחְ'לֶיס הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, וְאַדְּרַבָּא הִגְדִּיל עוֹד יוֹתֵר בְּעֵינָיו, וְהָא רְאָיָה שֶׁהַשָּׂטָן כָּל כָּךְ מִתְגָּרֶה עָלָיו. בְּקִצּוּר אֲמָרִים שֶׁהַנְהָלוֹתָיו בְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים הָיָה לְמוֹרַת רוּחַ כִּמְעַט לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לְאַנְשֵׁי אֱמוּנָה בְּדַעַת. וּבְכֵן נִמְצְאוּ אֲחָדִים שֶׁיָּדְעוּ שֶׁאִם הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶר זַ"ל יַתְחִיל לְרָדְפוֹ יִהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים וּלְבַטְּלוֹ. וּבְכֵן פָּנוּ אֵלָיו וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא אַדְּרַבָּא שׁוֹתֵק לָזֶה, עַל זֶה אָמַר לָהֶם אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף וַאֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע. בַּארֶעכִינְט אַייךְ וֶועל אִיךְ זַיין דֶּער רוֹדֵף אוּן עֶר דֶּער נִרְדָּף, אִיךְ פַארְגִין אִיהְם גָּאר נִיט אַז אִיךְ זָאל זַיין דֶּער רוֹדֵף אוּן עֶר דֶּער נִרְדָּף [תַּחְשְׁבוּ לְעַצְמְכֶם אַנִי אֶהְיֶה הָרוֹדֵף וְהוּא יִהְיֶה הַנִּרְדָּף, אֵינִי רוֹצֶה לָתֵת לוֹ זְכוּת זוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה הַנִּרְדָף וַאֲנִי הָרוֹדֵף]. סוֹף דָּבָר שֶׁעִם הַזְּמַן מֵאֵלָיו נַעֲשָׂה בָּטֵל וּמְבֻטָּל. וּלְבַד הַטָּעוּת הַזֶּה הָיָה בֶּאֱמֶת חָסִיד וִירֵא שָׁמַיִם, וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַכְּשֵׁרִים בְּוַדַּאי הוּא דִּבּוּק – וְהָאֱמֶת קַיָּם לָעַד:

(אבניה ברזל סו רבי שמואל הורביץ)

8 תגובות בנושא “והאלוהים יבקש את הנרדף

  1. רק כרגע הצלחתי להבין שהפער ביננו הוא כמו הפער ביני לבין סיני. מישהו מתרבות אחרת, רקע וצורת מחשבה שונה. אם אתה יכול להבין מה שכתבת ויש לו ערך עבורך, אני בספק אם אני יכול להבין אותך.אתה מכוכב אחר. איזה עתיד יש למדינה ואיזה אחדות יכולה להיות. אין פלא שתמריץ נראה לי אדיוט מתוסבך הוא הגיע וגדל מרקע חרדי איך לא תהיה לו מה שנראת לי סריטה.

    Liked by 1 person

  2. 🙂
    זה סיפור מאד פשוט על חסיד ברסלב אחד שאחרי פטירתו של רבי נתן מנמרוב מזכירו של רבי נחמן מברסלב ביקש להמשיך את ההנהגה. מרבית חסידי ברסלב לא הסכימו איתו אך במקום לריב איתו נתנו לאוויר של הבלון לצאת לבד. אם תרצה – פתרון זני-ברסלבי לבעיות. אל תרדוף אותם. תן להם להתפוגג לבד.

    Liked by 1 person

  3. נחמד אבל לא עובד במציאות, הנזק שהם גורמים עד אז….
    "נדמה לי שיהודים, בדומה לצפרדעים בסיר מתחמם, מתקשים לקלוט רמזים דקים של סכנה הולכת ומתגברת." זה משפט שקמיליה כתבה לפני כמה חודשים. אי ההסכמה שלי היא על המילה דקים.

    Liked by 2 אנשים

  4. גם לי לא לגמרי ברור.
    האם קיימת כאן איזושהי רמיזה לנפתלי בנט? ו/או ליאיר לפיד?
    האם נרמז שכל הציבור המתין לחזות בתוצאות פעולותיו ובהישגיו – ונכזב מרה. וכך, באופן "טבעי וזורם" נמצא (ימצא) תחליף ראוי מהם, ודמותם תתפוגג לאבק ההיסטוריה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s