בזמנו טען עמיחי כי צריך להימנע מהצבעה בבחירות בטענה כי בהצבעה בבחירות יש איסור של בל תתגודדו – אל תיעשו אגודות אגודות. קיומן של מפלגות עושה אותנו אגודות אגודות וזה אסור מן התורה. אפשר לתהות האם זה אכן גדר האיסור. הגמרא ביבמות למשל טוענת שאפילו אם יש שני בתי דין באותו עיר זה לא נכלל באיסור בל תתגודדו. וכמובן אם מדובר בשני בתי דין בשני ערים שונות. אפשר לדמות מפלגות לשני בתי דין שונים.
אני טענתי מולו כי אפילו אם יש איסור כזה האיסור של לא תעמוד על דם רעך דוחה אותו כמו שהוא דוחה את איסור לשון הרע. אינני בטוח מה קורה בפועל אך ליבי אומר לי שעם כל הכבוד לעקרונות לא תמיד עמיחי עומד בלחצים לא להצביע.
לאחרונה התפרסמה באתר דיומא סדרת מאמרים על שיטת המינוי של שופטים בישראל שמהם הסתבר כי אותו רגש נגד עשיית אגודות אגודות הוא זה שעומד גם מאחורי שיטת המינוי של שופטים במדינת ישראל. הרצון היה שהשופטים לא ייצגו מפלגות אלא את המדינה והממלכתיות. לטעמי שופטים לא צריכים לייצג את המדינה אלא את האמת אבל כל עוד הם פקידים של הציבור הציבור צריך למנות אותם והציבור צריך את היכולת להדיח אותם. ולכן אני מתנגד לשיטת הבחירה הנוכחית של שופטים. בפועל השיטה הפכה אותם למפלגה נוספת. בכל אופן מעניין כיצד תחושת הדחיה של הפוליטיקה וההרגשה שיש פה אגודות אגודות באה לידי ביטוי בעניין השופטים.
י.ד. 
אם אתה עוקב אחרי בחירת המועמדת לבית המשפט העליון בארה"ב השחורה, אתה רואה איזה "טיגון" היא עוברת שם על ידי חברי הקונגרס. הטיגון הזה נועד לבדוק את דעותיה המפלגתיות אלא שאצלם זה אחרת, זה מגיע לידי ביטוי בשגעונות מסויימים: בעד או נגד הפלות, האם אשה זו רק מי שנולדה ביולוגית אשה או שאני יכול להחליט שאני אשה וזה מה שקובע. שטויות של הווק.
היא נאלצת לענות בצורה שתעשה את כולם מאושרים. בסופו של דבר די ברור שהנשיא הליברלי בחרה אשה כושית כיוון שהיא אשה כושית ולא בשל הכישורים שלה. יום יבוא ואתה תדרש להחזיק בבלוג שלך מגיב מוסלמי או מגיבה טרנסג'נדרית.
גם לשופטים יש דעות וטעמים וידוע שהפרקליטות בארץ בוחרת את מי שנוח לה לשפוט. אפשר רק לקוות שבעתיד מחשבים הם שישפטו.
בהולנד מחשבים מבצעים חלק גדול מעבודת השיפוט של גרושים מכיון ששם על פי החוק משלמת עבור גרושים והליכי השיפוט.
If Ketanji Brown Jackson Doesn’t Know What A ‘Woman’ Is, Why Does She Use The Word So Much?
Elle Reynolds
March 23, 2022
Repeatedly using a word she says she ‘can’t’ define is not a good look for a potential Supreme Court justice.
Joe Biden’s recent Supreme Court nominee Judge Ketanji Brown Jackson, whom the president has admitted was nominated in part because she is a woman, stunned listeners on Tuesday when she refused to give a definition of what a woman is.
“I can’t. … I’m not a biologist,” Jackson said after Republican Sen. Marsha Blackburn asked her to provide a definition of the word “woman.”
But for not knowing what a “woman” is, Jackson loves to use the word. Here are 14 times she invokes the fairer sex in just the first two days of her confirmation hearings, plus 34 times she’s used the word in her legal opinions as a judge (emphasis ours).
KBJ Referenced Women 14 Times in First Two Days of Hearings
In her opening statement on day one of her confirmation hearings, Jackson opined that “I stand on the shoulders of so many who have come before me, including Judge Constance Baker Motley, who was the first African-American woman to be appointed to the bench.”
אהבתיאהבתי
אני חושב שזה קשור לעצם קיומו של בית משפט עליון ולעובדה שאנשים בבית המשפט העליון מתמנים לעשרות שנים שהופכת את בחירת האנשים שם לכזו הרת גורל. אחד הקריטריונים הברורים של בחירת 4 שופטי בית המשפט החדשים היה גילם הגבוה. כולם בני 60 ומעלה. היה ברור שהמערכת הפוליטית לא רוצה לסנדל את עצמה עם אותו אדם ל20- שנים הקרובות על יתרונותיו וחסרונותיו.
בבריטניה, לא היה בית משפט עליון עד סוף המאה העשרים שאז טוני בלייר ערך רפורמה שפגמה במשפט המקובל לטובת כיוון משפט קונטינטלי. עד אז לבתי משפט שלום ומחוזיים היה יכולת בקרה מנהלית על המדינה (במובן של שמירה על החוק, לא במובן של המידתיות והסבירות הנהוגות פה במדינה שהן כל כך מאוסות), אבל לשר המשפטים היה הכוח להדיח את השופטים בלי פוצה פה ומפצפץ.
אהבתיאהבתי
ברור שאני מנועה מלהגיד דבר, ואפילו חצי דבר, בנושאים הלכתיים.
אבל אני מופתעת מעצם הקיום של האיסור "אל תדגודדו".
במחצית הראשונה של המאה העשרים המטוטלת הרעיונית נטתה בחוזקה לצד הקולקטביסטי (הן הפשיזם והן הקומוניזם), ומאוד המעיטה בערכי זכויות היחידים וטובתם האישית. גם בארץ ישראל הדגש היה על הצורך של יחידים להתארגן ולפעול במשותף בכדי להצליח להשיג מטרות קולקטיביות: הקמת קואופרטיבים, התארגנות בקיבוצים ובתנועות קיבוציות, וועדי עובדים וארגון על של ועדים וקבוצות לחץ ועוד ועוד.
בעשורים האחרונים המטוטלת הרעיונית נעה בחוזקה לכיוון היחידים. הדגש עבר מהחובות של הפרט לכלל ולציבור אל החובות של הכלל והציבור לפרטים.
הערך *ה*עליון הפך להיות זכויות האדם והחופש שלו לפעול כרצונו. ערכים לאומיים, כמו הערכים עליהם מנסים לשמור בחוק הלאום וחוק האזרחות (לדוג'), נוטים להיתפס כערכים לאומניים, אנרכוניסטים ומגונים. זכויות הפושעים והאסירים נתפסים כקודמים לזכות הציבור להגן על עצמו מפושעים. חופש הדת וחופש הדיבור נתפסים כמונעים עצירה של הסתה לאומנית במסגדים ועוד ועוד.
מפתיע אותי שהלכה דתית, שכנראה נקבעה לפני אלפי שנה, מצדדת דווקא בהלכי הרוח העכשוויים של ה"נאורים" / ה"ניידים" / מפלגת מרצ / רוב שופטי בית המשפט העליון בישראל.
כלומר, הייתי מצפה שדת, שהקולקטיב והקהילה ממלאים בה תפקידים חשובים, דווקא תתמוך בהתגודדיות רבות ככל האפשר.
אהבתיאהבתי
זה באמת משונה אבל בית המשפט הליברלי שלנו שכל כך תומך בפרט ובפירוק החברה מופיע בשיטת המינוי שלו כנציג הקולקטיב המופשט המייצג את 'הרצון הכללי' שלנו מעבר לייצוג דרך בחירות במפלגות השונות. זה מזכיר קצת את הטיעון של הררי לפיו דווקא השמאל המפרק את החברה מקדש את המדינה שכן דווקא המדינה היא האמא הגדולה שבתוכה יש רק פרטים פסיביים וחלשים. דווקא הימין רואה במדינה רע הכרחי הנתמך על ידי פרטים אקטיביים וחזקים.
הפרשנות הדתית היא הפוכה ממה שהבנת. האיסור של בל תתגודדו הוא בדיוק קידוש של הקולקטיב לעומת ההתגודדות באגודות אגודות. אנחנו צריכים להיות אגודה אחת ולא להתפלג לקבוצות שונות. לכן ההתנגדות לקיומן של מפלגות. עם זאת יש איזשהו צד משותף בשני הכיוונים והוא בהתנגדות לפוליטיקה ולמפלגות. הלך רוח שאליו אני בהחלט לא שותף.
אהבתיLiked by 1 person
היבט אחר:
איילת שקד נהגה לטעון שתרומתה הגדולה למערכת המשפט הישראלית נעוצה בהצלחתה לקדם את המינוי של מספר שופטים שמרניים.
עשייה שפוטרת אותה, לטענתה המרומזת, מעשיית רפורמות נוספות בפרקליטות ובמערכת המשפטית.
אבל להערכתי סוגיית מינוי שופטים לבית המשפט העליון משנית לסוגיות אחרות.
זאת למרות שהנפוטיזם, שיטת החבר מביא חבר, וההעדפה הבולטת לתמיכה (סמויה) במצע של מפלגת מרצ – מקוממים ומכעיסים.
אבל ההתמקדות בהיבט הפרסונלי מסיטה את תשומת הלב מהיבטים מבנים – מערכתיים חשובים יותר.
(מה עוד שסביר להניח שלאחר מספר שנים, גם רוב "השמרנים", בעלי הדעות המעט חריגות, יושפעו מהרוח של רוב עמיתיהם ויפסיקו להיות שמרנים).
לדוגמא:
– שיטת בחירת השופטים
– זכות שופטים להתערב בניהול השוטף של משרדי הממשלה (כמו הגבלת יכולת הרמטכ'ל לפטר קצינים)
– זכות שופטים לפרש את החוקים של הכנסת ביצירתיות אינסופית (כמו ציטוט שיר של זוכת נובל פולניה כנימוק למניעת גירוש מהארץ של שבח'ית )
– זכות שופטים לבטל את חוקי הכנסת, כולל חוקי יסוד
– הפיכת זכות הייצוג להגשת עתירות לבגצ לפתוחה לכל (כולל לשגרירי מדינות זרות)
אהבתיאהבתי
תודה י.ד. שהעלת נושא כל כך חשוב. אחדות בעם ישראל. לא תעשו אגודות , הכוונה השורשית היא להמנע מהמחלוקת. כמובן שלא במקום צורך.
בהקשר למפלגות, עצם שמם מורה על פילוג וכל שכן מעשיהם.
לגבי דידי, אחרי שהרצתי את הדברים ודברים נוספים שמעדיף לא לפתוח אותם כאן, נאמר לי ע"י רבים וטובים שבמקרה שלפנינו (דהיינו בבחירות) אינך יכול להמנע היות ולהמנעותך יש משקל ועוד טעמים נאמרו לי.
לכן, שיניתי ממנהגי וכן מצביע למרות שעדין יש לדעתי קושי עם האיסור של לא תתגודדו היות והאיסור הוא על פי חלק מהפוסקים מדרבנן ומדאורייתא רק אסמכתא בלבד. ואולי אכתוב על זה שהשעה תהיה יפה.
לעצם העניין, קנה המידה למינוי שופטים לענייות דעתי צריך להתרכז בראש ובראשונה באיכות האנשים. יראי חטא היינו ללא רבב אנשי אמת היינו לא מטעם וללא אג'נדות וכו'….
אחר כך אפשר צריך וראוי לדון כיצד למנות היינו מי ממנה ועוד קרטריונים ומשקלים שונים של יצוג וכו…
אהבתיLiked by 1 person
הרצון באחדות לא יכול להעלים את הדעות השונות. לכן אם יש שני בתי דין באותה העיר הם יכולים לדון דין שונה.
נחכה שתכתוב על זה.
אהבתיאהבתי