הכותרת הזו מתכתבת עם ציווי של התורה על המצרים: "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ" (דברים כג ח). זה מוזר. רק כמה עשרות שנים עברו מאז שיעבוד מצרים שכלל גם רצח ילדים ועוד והנה התורה מצווה לא לתעב מצרי ומנמקת כי גר היית בארצו. אמנם התורה אוסרת להתחתן עם גר מצרי בדור הראשון אבל אחרי שלושה דורות האיסור מותר כמו שאומרת התורה: "בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל" (שם ט). שוב בגלל שאיננו מתעבים אותם. זה נכון שהם לא תמיד התנהגו כראוי אבל הם גם נתנו לגור איתם בארצם.
אני חושב שנקודה דומה קיימת גם ביחס לאוקראינים. אני לא שוכח את ההתנהגות של האוקראינים במשך הדורות אבל עדיין גרים היינו בארצם. ולכן בפלישה של הרוסים לארצם כאשר הם הלכו לכיוון דמוקרטי ליברלי אני איתם. ענת פרי כתבה משהו דומה שהיא קישרה אותו גם לקשרי חיתון שלדעתה היו בין יהודים לאוקראינים. אינני בטוח עד כמה זה מבוסס מבחינה גנטית.
י.ד. 
ראזיב חאן נותן אומדן של 15% לגנום מזרח אירופאי בגנטיקה היהודית האשכנזית, מן הסתם חלק מזה אוקראיני, אם יש בכלל בידול ברור בין אוקראינים לרוסים ולפולנים.
אהבתיLiked by 1 person
אז יש משהו בהנחה שלה על קשר הדם שלנו עם האוקראינים.
אהבתיאהבתי
אני משערת שההתייחסויות לכל מיני קשרי אהבה ולנישואים בין יהודים לאוקראינים הן נסיון לייפות את העבר.
אם היו כאלו – הם היו רק בשוליים + סביר להניח שהיהודים הם אלו דהמירו את דתם לנצרות (ולא שהגוים התגיירו).
אבל ידוע שכל פוגרום ופוגרום שנעשה ביהודים כלל מעשי אונס רבים (כולל של ילדות רכות בשנים). סביר להניח שחלק ממקרי האונס הסתיימו בהריון.
כיון שהיהדות נקבעת על פי האם – ילדי האונס, ש 50% מה DNA שלהם היה של גויי מזרח אירופה, – הפכו לחלק מהקהל היהודי.
אני מניחה שאירועים דומים קרו גם בשאר הגלויות. מה שהפך את היהודים מכל התפוצות לדומים למדי לבני העם שבקרבו הם ישבו.
אהבתיאהבתי
אפשר לבחון את ההשערות הללו באופן די פשוט על ידי בדיקה של הרכיב המטכנדורי לעומת הרכיב הזכרי בגנום המזרח אירופי בעם ישראל. אם רובו בא ממעשי אונס אז סביר להניח שהוא ישפיע יותר על השושלות הזכריות. אם לעומת זאת הוא יותר מטכונדרי אז סביר להניח שהוא בא מגיור וכניסה דרך נישואין.
אני משער שגברים מזרח אירופיים נטו יותר לאנוס או לנאוף מאשר להתגייר (גיור זכרים היה פעולה כואבת למדי עד התקופה המודרנית והמעמד החברתי לרוב הוא לא גבוה). אצל נשים אונס הוא בלתי אפשרי וגם ניאוף הוא לא רלבנטי (הוא משפיע על הגנום המזרח אירופי ולא על הגנום היהודי) ולכן הכניסה שלהן לעם ישראל עוברת דרך גיור ונישואין. אם רוב הגנום הנכנס הוא זכרי אז סביר להניח שמדובר במקרי אונס. אם רוב הגנום הוא נשי אזי מדובר בנישואין.
דרך אגב למרות הרושם בסיפורים כמות האונס והפרוגרומים במזרח אירופה הייתה די זניחה. להוציא מרד חמלינציקי ופשיטות קוזקים אקראיות לא היו הרבה פורוגרמים במזרח אירופה. מכאן הזעזוע כאשר הן פרצו בסופות הנגב בסוף המאה ה19. מרד חמילניציקי היה באמת אירוע קשה אבל עם פשיטות קוזקים אקראיות ידעו להתמודד.
אהבתיLiked by 1 person
אם תתקל בממצאים גנטיים רלוונטים – מאוד אשמח להרחיב את השכלתי בנושא זה.
פוגרמים הם כנראה תנאי מספיק למעשי אונס המוניים. אם הם מספיק המוניים + חוזרים על עצמם מדי מספר דורות – בטווח של אלפיים שנות גלות הם ישפיעו על הגנום של היהודים בתפוצות השונות.
אבל, חשוב מכך, פוגרומים אינם תנאי הכרחי לאונס. לראייה המוני מקרי האונס מדי שנה בארצנו ובארצות נטולות פוגרומיםע אחרות.
אולי השוני ההיסטורי הוא שבמאה שלנו קל יותר לטפל בהריונות לא רצויים כתוצאה מאונס. אמצעים שלא היו בנמצא במאות הקודמות.
אהבתיאהבתי
אלוהים אדירים קשקשקמיליה, אם הממצאים הרלוונטים מענינים אותך תחפשי לבד, את סתם פותחת את הפה ומקשקשת מבל לחשוב בכלל מה את אומרת, כל כך את מוצאת את הרעיון של אונס מושך שאת לא מרפה?
אהבתיאהבתי