על הישרדותן של שפות

לפני שבע מאות שנה הגיע יהודי בשם רבי אשתורי הפרחי לארץ ישראל לתור ולסייר בארץ ישראל. באותה תקופה כבר חרבה ארץ ישראל מבחינה אקולוגית וכתוצאה ממלחמות הצלבנים והממלוכים גם מבחינה ביטחונית וכתוצאה מכך הרצף ההיסטורי של יהודים בארץ ישראל מתקופת בית שני התערער. הישוב היהודי הסתערב ועבר לדבר בערבית והמסורות ההלכתיות הפנימיות והמידע על גבולות הארץ וישובי הארץ הלכו ונעלמו. באותה תקופה היה ברור כי ההלכה נפסקת כתלמוד בבלי גם בארץ ישראל וכי הפרשנות המוסמכת לו נמצאת בארצות אחרות כמו צרפת וספרד. הרמב"ם עבר בארץ ישראל אך השתכן במצרים וגלי עליה של רבנים מצרפת וספרד כמו הרמב"ן ובעלי התוספות הגיעו לארץ ישראל אך לא היה בכוחם לתחזק מרכז תורני משמעותי ורציף באותה תקופה. רבי אשתורי הפרחי מפולרנס שבפרובנס, תלמיד חכם בעל שליטה מלאה בספרות התלמודית והכללית, לקח על עצמו למלא את החסר. במשך שבע שנים סייר בארץ ישראל, שנתיים בגליל ו5 שנים בשאר הארץ, שבסיומם כתב את ספרו שעל פיו התפרסם, 'כפתור ופרח'. בספרו קבע את המקום של 180 אתרים, תיאר את גבולות הר הבית ואת גבולות ארץ ישראל על פי יושבי בבל ועסק רבות במצוות הקשורות לארץ. בספרו חידש רבי אשתורי הפרחי את הכלל הבסיסי בחקירת ארץ ישראל ולפיו השמות העתיקים של ארץ ישראל נשתמרו בצורתם הערבית העכשווית. כך למשל נשמרה בית אל בשם ביתין, חברון בשם אל-חליל ('החבר') ועוד. טענה זו הייתה הבסיס למחקר ארץ ישראל מאז ועד ימינו.

על פי טענה זו יצא שהחותם שהשאירו 1000 שנים של כיבוש יווני ולאחריו רומאי-ביזנטי בארץ ישראל מבחינת השמות הוא זעום. מספר שמות נשארו כמו בניאס שהחליף את דן/לשם, טבריה (על שם טיבריוס), קיסריה ונבלוס. כל שאר השמות הם שמות שמיים עתיקים בתצורה ערבית. נראה כי למרות הכיבוש היווני הארץ נשארה שמית. העובדה הזו מתקשרת למה שרמזתי בפוסט הקודם על מבחני פיז"ה לקושי של דוברי שפות אינדיאניות לאמץ את הספרדית. אם נסתכל על ההיסטוריה נראה כי שייכות למשפחת שפות אחרת מהווה מחסום לאימוץ של שפות בידי אוכלוסיה ילידית. השמים במזרח התיכון כמו הארמים והקופטים עברו לדבר שפה שמית אחרת כמו הערבית אך הפרסים והכורדים, השייכים לענף האיראני של משפחת השפות ההודו אירופאית, נשארו בשפה שלהם. הבסקים נשארו לדבר בשפה היחידאית שלהם והפינים וההונגרים שייכים בכלל לענף המערבי של השפות האלטואיות (שענף אחר שלהן הוא כנראה התורכית). זה לא אומר שתמיד שפות ילידיות שורדות פלישות של עמים אחרים. אם עם אחר פולש ומחריב את הסביבה הקיימת הפליטים מאבדים את הסביבה התרבותית שלהם ונבלעים במקרה הטוב בעם הפולש. בעצם הם הופכים למהגרים. למהגרים, במיוחד בדור השני, יש את היכולת לעבור לשפה אחרת שאיננה שפת האם שלהם. אם הסביבה הילידית נשארת ברובה ורק מקבלת צבע מלמעלה של אליטה השייכת לשפה אחרת כמו שקרה בכיבוש היווני רומי של ארץ ישראל אז השפה הילידית ממשיכה להתקיים ולפעול.

יש מקרה נוסף שבו השפות הילידיות נשארות למרות שהן שייכות לאותה משפחת שפות וזה כאשר אותן שפות זוכרות את הזהות הלאומית הקודמת שלהם. כך למשל, הצרפתית נשארה לטינית ולא עברה לגרמנית, האנגלית נשארה שפה גרמנית ולא איבדה את זהותה בעקבות הכיבוש הנורמני והרומנים נשארו לטיניים ולא נטמעו בגלי ההגירה הסלביים שעטפו אותם. נראה כי הזיכרון הלאומי זכר כי השפה הילידית המדוברת, למרות שפלותה הנוכחית, משמרת זהות לאומית בעל כבוד קדומה ולכן התמיד לדבר בה. יכול להיות שכך גם נשמרה העברית אצל היהודים בגלות כזכר להיסטוריה מפוארת, מה שאפשר לה לקום לתחייה עם השיבה לארץ ישראל.

6 תגובות בנושא “על הישרדותן של שפות

  1. העברית נשארה אצל היהודים כי זו היתה דת אחרת. הלאומיות והדת היו מזוהות אחת עם השניה. והספר כתוב בעברית.

    Liked by 1 person

  2. אף פעם לא שאלתי את עצמי מה משמעות שם הרחוב וגרתי לידו.
    קראתי שברחבי סוריה ועירק היו קהילות שדיברו בהן עדיין ארמית 2000 שנים עד שד"עש בה והשמיד אותן. מה גורם לאנשים לדבר את השפה של אבותיהם?
    במונטראול נתקלתי באנשים שהיו דור שלישי ועדיין קראו לעצמם יוונים, ארמנים, אוקריינים. מעניין אם יש מתח בין האוקריינים לרוסים במונטראול כיום. בארצות הברית של תחילת ואמצע המאה הקודמת היו קהילות נבדלות. שמעתי שירים של להקות איטלקיות שנולדו בארה"ב וגרו שם והיו פופולריות. גם המנהגים. אולי זה חלק מהשרידות. כשאתה צריך לשרוד במקום זר אתה מתקהל עם שכמותך. אם התנאים הכלכלים קשים יש לך אינטרס. מכיוון שהיום אין תנאים כלכלים קשים יש פחות נטייה להשאר עם הקהילה שלך. גם יש פתיחות לזרים. גם אטכנולוגיה מאפשרת תקשורת קלה יותר.

    Liked by 1 person

  3. אני חושב שזה יהנה אותך, אם תצליח לדלג על 3 הדקות הראשונות ותעבור לשיחה. דיברת בעבר על חברה ו IQ על פי תרבויות

    Liked by 1 person

  4. אני חושב על זה בהקשר של הקהיליות החסידיות בישראל והשמירה על הידית (או היידיש כפי שמכנים אותה היום). גם כאן יש קהיליה קטנה שכדי לשמר את זהותה משמרת את שפתה הנפרדת. אותם, כנראה, הציונות לא הצליחה לשכנע.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s