עשיית מלאכה מדרבנן בין השמשות של שבת

(הנושא הנידון הוא סיכום של לימוד במשנה ברורה בחלק אורח חיים של השולחן ערוך סימן שמב)

המשנה בשבת בפרק במה מדליקין (ב ז) מפרטת מה הבית נדרש לעשות לפני שבת:

שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה:עִשַּׂרְתֶּן? עֵרַבְתֶּן? הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר.

בנוסף מפרטת המשנה מה אפשר לעשות אם הייתה שקיעה ואנחנו נמצאים בבין השמשות, זמן ששייך לשני הימים, היום שהיה יום שישי והיום שיבוא יום שבת:

סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק אֵינָהּ חֲשֵׁכָה,אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי,וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים,וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת.אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעַרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.

לזמן הזה אנחנו מתייחסים כאל ספק יום ספק לילה. אם למשל נולד בן בזמן הזה הוא ספק נולד ביום שישי וספק נולד ביום שבת. ביום שישי הבא לא נוכל למול אותו כי אולי זמנו בשבת. בשבת לא נוכל למול כי אולי זמנו ביום שישי ולכן יעשו לו ברית מילה ביום ראשון. גם מבחינת הלכות שבת אנו נמצאים בספק. מקובל כי מה שהוא ספק באיסורים מן התורה אנחנו מחמירים. אם יש ספק אז אין ספק אומרת הפתגם הצה"לי ולכן המשנה אוסרת על איסורי תורה וודאיים בזמן הזה כמו הדלקת נרות. אבל היהדות היא לא רק איסורי תורה מפורשים. ביהדות יש גם כוח לחכמים לגזור גזרות ולתקן תקנות. ניתן לתהות מנין הכוח הזה שיש בידי חכמים. הרמב"ם טוען כי הכוח הזה ניתן בידי התורה בפסוק לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. הרמב"ן טוען כי הציווי הזה חל רק על פרשנות לתורה והוא מסור אך ורק לסנהדרין גדולה היושבת בלשכת הגזית בהר הבית. אז מניין הכוח של חכמים לגזור גזירות ולתקן תקנות? לשיטת הרמב"ן לא ברור אבל העובדה שיש להם; אולי זה בא מקבלת הציבור. בכל אופן מקובל שמה שהוא תקנה של חכמים במצב ספק אין צורך להחמיר ואפשר להקל בו. במשנה שלנו אנחנו רואים זאת בחלק האחרון:

אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעַרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין

לא נכנס לשאלה מדוע אלו איסורים מדרבנן אבל המשנה מקילה בפירוש לעשות אותם גם בזמן שהוא ספק יום וספק לילה של ערב שבת. כלומר, אם אם נסכם את המשנה לכאורה מה שהוא איסור מן התורה אסור גם בזמן הספק של בין השמשות ומה שהוא אסור מדברי סופרים מותר בזמן הספק של בין השמשות.

אולם כפי שנראה הדברים אינם פשוטים כל כך (וזו הסיבה מדוע אני מקדיש לנושא הזה את הפוסט הזה). איסורים מדברי סופרים אפשר לשייך למשפחות שונות והדינים של המשפחות השונות אינם זהים גם בזמן הספק של בין השמשות. כך למשל חלוקה גסה של תקנות חז"ל תתחלק לקבוצות הבאות:

  • הרחקה מעבירה מן התורה. מן התורה כדי שמעשה יחשב עבירה נדרשים כמה תנאים למשל שהעבירה תעשה במתכוון, שמהמעשה יעשה באופן רגיל ויום יומי, שתוצאת המעשה תהיה מכוונת על ידי האדם (מלאכה הצריכה לגופה) ועוד. אם התנאים הללו לא מתקיימים אין כאן עבירה מבחינת התורה. אדם ימני העושה מעשה ביד שמאל לא נחשב שעבר עבירה מן התורה. רק אם הוא יעשה את המעשה ביד ימין הוא יתחייב בעבירה מן התורה. זה נקרא שינוי. אותו דבר, מעשה שאדם אחד יכול לעשות ועושים אותו שניים ביחד, שניהם פטורים מן התורה כי זה נחשב שינוי. במקרה הפוך שבו רק שניים יכולים לעשות את המעשה אז אם שניהם עושים אותו שניהם מתחייבים. אדם יחיד שיצליח לעשות אותו לבדו יהיה פטור. אדם העושה מעשה אך בלי להתכוון אליו גם הוא פטור מן התורה. התורה אוסרת מעשים מכוונים ולא מעשים שקרו בלי מחשבה. עם זאת, את כל המקרים הללו חכמים אסרו גם אם לא עמדת בדרישות של התורה כי בנקל ניתן לעשות את המעשים באופן רגיל ולהתחייב באיסור. הם הרחיקו את האדם מן העבירה.
  • אמירה לגוי. מן התורה אין איסור לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת. יש חיוב שביתה על העבד ועל הבהמה (וגם על ילדים למרות שכאן זה מסובך) אבל אין איסור על גויים. עם זאת חכמים גזרו לומר לגוי לעשות בשבילך מלאכה, שוב אולי בגלל שזה מרחיק את האדם מן העבירה (אם הגוי לא ישמע לו הוא יקום ויחלל שבת בעצמו).
  • גזרות חכמים. ישנם מעשים שאינם קשורים למלאכות האסורות בתורה אך עדין חכמים גזרו עליהם. כך למשל חכמים גזרו על קבוצות של חפצים שיהיו מוקצות בשבת ואסרו לטלטל אותם או לגעת בהם. חכמים גזרו על דברים שעוברים שינוי בשבת גם אם לא נעשה בהם מלאכה (איסור מוליד) ועוד ועוד. אנו רגילים לומר היום שחשמל אסור בשבת כי הוא מוליד מציאות חדשה בעולם. גם אם לא מדובר במקרים של בישול (כמו שיש בגריל בתנור שהברזל מתחמם עד שהוא מתלהט או בנורת להט) עדיין חכמים גזרו על חשמל כי הוא מוליד מציאות חדשה.

כשאנו מתירים לעשות איסורי דרבנן בין השמשות אנו רואים שיש חלוקה בין הקטגוריות הללו. הקטגוריה הראשונה עדין נאסרת גם בין השמשות. החשש שמא מתוך שאתה עושה בשינוי תבוא לעשות כרגיל ותתחייב חטאת עדיין קיים ולכן חכמים עדין אוסרים לעשות זאת בין השמשות. הקטגוריה השניה של אמירה לנוכרי מקלים בה מאד ומתירים אותה לצורך מצווה. הקטגוריה השלישית היא מה שלכאורה מותרת לעשות בין השמשות לצורך השבת כמו למשל להדליק מזגן ביום חם כדי למנוע הזעה. לכאורה זהו זמן בין השמשות שהוא ספק וספק בתקנות חכמים הוא להקל ולהתיר. אך כאן צץ גורם נוסף והוא קבלת השבת. אדם המקבל שבת על עצמו מקבל שבת גם לעניין תקנות חכמים. מרגע קבלת השבת הוא מקבל גם לא לעשות דברים שחכמים אסרו. בנוסף לכך גם אם הוא עצמו לא קיבל שבת הציבור יכול לקבל שבת והיות והוא נכלל בציבור הוא הוא נכלל באיסורים של עשיית מלאכה. כיום מקובל כי בעיר הגדולה אין ציבור אחד המחייב את האדם. יש הרבה ציבורים. מנגד מקובל כי בשקיעה כלל הציבורים בעיר גדולה קיבלו את השבת ולכן הם מחייבים גם את הפרט. בעיר גדולה הפרט מקבל את השבת בשקיעה ולכן אינו יכול לעשות איסורים דרבנן גם בזמן הספק שכן קבלת השבת של הציבור מחייבת אותו. היוצא מן הכלל היחיד הוא אמירה לנוכרי שעדין מקילים.

ומה אם אדם נסע לנסיעת עסקים בסין שאין שם ציבור או נמצא בטיול במדבר? במקרה הזה הוא עדיין יכול לעשות איסורים דרבנן מהסוג השלישי גם אחרי השקיעה. אין כאן ציבור שמחייב אותו והוא יכול להחליט לעצמו אם הוא מקבל את השבת או לא. הוא אמנם מאבד את תוספת שבת אבל לצורך מצווה או למנוע צער בשבת הוא יכול להקל. ושוב אך ורק לצורך שבת או מצווה. כתיבת תגובה באינטרנט לא נכללת בהתר.

8 תגובות בנושא “עשיית מלאכה מדרבנן בין השמשות של שבת

  1. אלוהים אדירים. מסובך ודורש מספר קריאות. אבל מדוע אין פה נסיון להבין מה מטרת האיסור? ומדוע אם חשמל הוא שינוי החכמים אינם יכולים להתכנס ולאשר שימוש בו במקרים מסויימים?

    Liked by 1 person

  2. מטרת האיסור היא לא לחלל שבת. השבת היא הרבה דברים. היא זכרון לבריאת העולם (שמות פרק כ). היא יום מנוחה סוציאלי (דברים פרק ה). היא שביתה במקום (שמות פרק טז) והיא גם מקדש הזמן (שמות פרק לא). כמו שיש את מקדש המקום איפה ששם ה' מתגלה בהר הבית שאנחנו מצווים להזהר מלחלל אותו כך יש גם את מקדש הזמן פעם בשבוע שאנחנו מצווים מלהזהר מלחלל אותו. כשאנו עושים מלאכה ביום השבת אנו מחללים את מקדש הזמן והופכים אותו לחולין. באותו הקשר השבת היא גם עדות לקשר שלנו עם ריבונו של עולם. לכן לא מניחים תפילין בשבת (שגם הם נקראים אות ועדות לקשר שלנו עם ריבונו של עולם). הנה הקטע המלא בתורה שמסביר זאת היטב:
    יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יג וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. יד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. טו שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת. טז וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. יז בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

    קראתי פעם שכמה שקוד במחשב עוסק במקרי קצה כך הוא ישמר לאורך זמן. המשפט הזה נכון גם להלכה. אחת מהסיבות להשתמרות ההלכה לאורך זמן היא העיסוק המתמיד של התלמוד במקרי קצה. מסכת יבמות היא דוגמא מובהקת לכך. גם לשבת יש מקרי קצה ואחד מהם הוא זמן בין השמשות שאיננו יום ואיננו לילה. במצב הזה צריך לעסוק ולהבין מה אנו עושים במקרה הקצה הזה. בשביל זה צריך להבין מהי המלאכה הנאסרת בשבת (מלאכת מחשבת כלומר מלאכה שחושבים עליה), מהם תקנות חז"ל, מה ההקשר שלהם ומה עניינם.
    חשמל הוא לא רק שינוי אלא גם יצירה של מציאות חדשה (מה שקרוי מוליד). יש גם את שיטת החזון איש האוסרת חשמל מדין בונה אבל היא מסובכת ולא להלכה (למרות שהרב מיכאל אברהם סובר שהיא להלכה ולא הבנתי את שיטתו). האם אפשר להקל להשתמש בו בשבת עצמה במקרים מסוימים? לכאורה כן, למשל בשביל חולים שאין בהם סכנה או ילדים. שוב תלוי אם החשמל ייצור איסור מהתורה (בישול אוכל לדוגמא או הצתת הדלק במכונית) שאז הרבה יותר קשה להקל (מקילים רק לחולה שיש בו סכנה), או רק מחולל תהליכים כימיים (כמו הדלקת נורות לד) או מסובב מגנט המחובר למכונה (כמו מאוורר). זה מסובך ולכן צריך ללמוד את הסוגיות היטב. במקרה של בין השמשות רק ניסתי להציג מקרה קצה שאותו אפשר לקחת למקומות מסוימים במקרים מסוימים. למשל לעשות מלאכות דרבנן מסוימות כאשר לא קיבלת את השבת למרות שכבר הייתה שקיעה.

    אהבתי

  3. י.ד. היקר כתבת נפלא ואפילו נהנתי מכתיבה כל כך רהוטה לנושא באמת מורכב.
    אבל, שכתבת למעשה- כאן עברת קו אדום מבחינתי.
    אסביר את עצמי. איסורי דרבנן הרבה פעמים מבוססים על מסורת. אי אפשר לבטל איסור מדרבן בגלל היקשים לוגים בלבד. למשל, אסור להפעיל טייפ בשבת על שעון שבת לאשכנזים בגלל אבשא כמו ריחים של מים ולספרדים רק בגלל *המסורת*
    נימוק שני ישנם נימים הלכתיים דקים שלא באו בחשבון כאן ויש להם השפעה הלכתית. כמו השאלה האם בכלל צריך להתייחס לשעון שלו או לשעון א"י. ועוד שאלות מרתקות.
    לסיכום מסכים עם מסקנתך רק מבקש לדייק את עמדתי ולהבהיר:
    איסורי שבת דרבנן, מותרים ב'בין השמשות' לצורך שבת, או לצורך מצוה, או כדי למנוע צער בשבת. ולמעשה *אין להקל* בדבר שאינו לצורך שבת או לצורך מצוה, אלא במקרים חריגים.

    אהבתי

  4. מורינו עמיחי,
    חכמות בחוץ תרונה. שתי נקודות:
    א. כמו שהדגשת, ונראה לי שהזכרתי במאמר, אך צריך להדגיש שבו ההיתר הוא לצורך מצווה או מניעת צער בשבת. כתיבת תגובה באינטרנט, למשל, איננה מותרת
    מכוח ההיתר הזה למרות שלכאורה היא איסור מדברי סופרים.
    ב. הפוסט הזה הוא חזרה ממה שדנתי לפניך בזמנו להתיר מלאכות דרבנן בין השמשות. למעשה בעיר גדולה אי אפשר להתיר בגלל קבלת שבת של הציבור.

    אהבתי

  5. מעין המשך לנושאים שנדונו בבלוג זה

    העתק תגובה שהשארתי בבלוג של תמריץ
    ——————-

    ליאיר, י.ד., תמריץ ושאר המתעניינים בנושא משמעות היהדות – ציוניות – חילוניות – דתיות והיחסים ביניהם

    פרופסור לפילוסופיה, שומר מצוות, שמסביר מדוע הציונות הייתה בעיקרה תנועה חילונית + מדוע הדרישה החרדית – דתית לקבוע במדינת ישראל מיהו יהודי מסוכנת.
    לטענתו, היהודים שמקדשים טקסטים דתיים – יכלו בעבר (ויכולים בהווה) להסתדר בתפוצות גם ללא כל קשר למציאות ארצית כלשהי.
    אבל החילונים, שהטקסטים הדתיים הפכו לחסרי משמעות עבורם, נאלצו למעשה לבחור בין התבוללות בקרב הגויים לבין הציונות (האחזות במציאות של ארץ ולאום גם ללא כל קשר לקדושה). מדוע רב דתי (ריינס) יכל לתמוך בתכנית אוגנדה, אבל דווקא אחד העם החילוני התעקש לא להתפשר על אף ארץ אחרת פרט לציון

    (((אם כי ההבדל ביניהם נובע גם מתפיסת הציונות כפיתרון של מקלט לילה לעם היהודי או כפיתרון לבעיית שמירת היהדות – גם לאחר תנועת ההתחלנות))).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s