מדוע הערבים לא מצליחים לאמץ כלכלת שוק?

בזמנו (2015) רשמתי לעצמי איזה מאמר בנוגע לכישלון של הערבים לאמץ כלכלת שוק. תליתי את זה בקשר בין הערבים לאיסלאם. אני לא יודע כמה אני חושב כך היום אבל אם תרצו תוכלו לעיין בו.

פתיחה

כבר כמה שנים טובות משתוללות מלחמות אזרחים רצחניות בלוב, בסוריה ובעיראק כאשר הסוף לא נראה באופק. צד אחד הורג בשם הדת במיוחד בגירסתה המוסלמית סונית. הם חולמים על חזרתו של סדר דתי לאזור כמו שהיה במובנים מסוימים עד נפילת האימפריה העות'מנית במלחמת העולם הראשונה. מולם מתייצבים כוחות המאמינים כי את הסדר הדתי צריך להחליף סדר פוליטי המבוסס על גורמים גיאוגרפיים או לשוניים ולאו דווקא דתיים. בעיני הגורמים הדתיים להיבטים הגיאוגרפיים אין כל חשיבות. גם להיבטים הלשוניים לכאורה אין כל משמעות עקרונית. עם זאת לשפה הערבית יש חשיבות דתית מסוימת. אם קדושתו של הקוראן ניכרת דרך יופיו העל אנושי הרי שאת האישור לכך ניתן לקבל רק דרך דוברי ערבית כשפת אם. אלו השייכים למשפחות שפות אחרות דוגמת האיראנית והתורכית מעולם לא יוכלו להעניק את האישור לקדושת הקוראן. הם יוכלו להאמין בכך, אך לא לדעת זאת. אלו המתנגדים לחסידי הסדר הדתי הסוני באים בשם סדר פוליטי אזרחי. גם אם הם שיעים הם מוכנים לחיות בסדר פוליטי המקבל קבוצות דתיות אחרות כמו שמתקיים בלבנון, או כמו שהתקיים בסוריה עד פרוץ האביב הערבי הרה האסון. זהו סדר יום נאור במובן מסוים אולם לא שלם. היבטים מרכזיים של הנאורות אינם מתקיימים בו. כדי להבין את הטענה הזו ארצה להרחיב על הנאורות ועל חשיבותה ההיסטורית ולאורה לבחון את הנאורות הערבית.

הנאורות

אפשר לראות בנאורות את התנועה המרכזית ביותר לדאוג לשלומו של האדם במובנו החומרי הממשי. האדם, ברייתו של הקב"ה, מקבל בנאורות את חשיבותו המרכזית. הדאגה לשלומו הפיזי והמדיני היא שעומדת במרכז העניין.  כדי להשיג זאת הצביעה הנאורות על תבונתו המעשית של האדם כגורם שיקדם אותו ויביא אותו להצלחה. התבונה המעשית של האדם מאפשרת לו לקחת את הטבע כאוביקט שאותו אפשר לרתום לטובת הצלחתו החומרית של האדם. האדם איננו נשלט רק בידי הטבע אלא גם שולט בו. ומה שחסר לאנשים המעשיים הם יכולים לקבל מאותם פילוסופים בעלי תבונה תיאורטית המסוגלים להבין את הכוליות ולגזור מתוכה חוקים קבועים אשר יהפכו למדע. שיתוף הפעולה בין האנשים המעשיים לבין המדענים הנעשה דרך המתודה הנכונה יכול לאפשר לאדם שליטה בטבע שתשחרר אותו משלטונו העריץ של הטבע (ראה דקראט "מאמר על המתודה"). כמובן, התבונה המעשית איננה שוקטת על שמריה. מה שאתמול נתפס כשיא הקידמה יתפס מחר כמיושן ומגביל. אפשרויות טכנולוגיות חדשות יצוצו אשר יאפשרו לאדם שליטה מוגברת על הטבע.  כדי לתת מקום לאותן טכנולוגיות נדרש חופש לאדם אשר יאפשר לו לפתח אפשרויות חדשות אשר יחליפו את הפיתרונות הטכנולוגיים הקודמים. אין דבר המתיישן מהר יותר מאשר הקידמה.  כתוצאה מכך נדרש חופש יזמות אשר יאפשר לאדם להציע הצעות טכנולוגיות חדשות ולממש אותן.

לחופש כלכלי יש חשיבות נוספת. למונופלים ישנה נטיה מצערת להקטנת היצור באופן שיביא לעליית מחירים ולמקסום הרווחים שלהם. במצב תחרותי המתחרים נועדים להגדלת היצור ולהורדת מחירים מול הצרכנים. הצרכנים נהנים פעמיים, גם ממחירים נמוכים יותר המאפשרים להם להינות מהכנסה פנויה יותר וגם מכמות מוצרים גדולה יותר בשוק. למונופולים גם חסר התמריץ לפיתוח טכנולוגי. לרוב חברות משקיעות משאבים בפיתוח טכנולוגי כדי ליצור שוק חדש או לתפוס נתח שוק גדול יותר. וכאשר המתחרות שלך משקיעות בפיתוח טכנולוגי גם אתה תשקיע בפיתוח טכנולוגי ולו כדי לשרוד. במצב מונופוליסטי השקעה בשיפור טכנולוגי פוגעת ברווחים ועלולה לערער את יציבותו של המונפול. כתוצאה מכך הנטייה של מונפולים היא להקטין את השיפור הטכנולוגי. מונופולים לרוב הם תוצאה של מעורבות ממשלתית היוצרת חסמי כניסה למתחרים, ולכן סיסמתה של הנאורות הייתה ליזס פייר. שחרר. תן לתבונה המעשית את המרחב שבתוכה היא תוכל לפעול והיא לבדה כבר תביא ליצירת תחרות אשר תביא בתורה לעושר ולהתפתחות כלכלית. ריכוז של כל הרעיונות הללו נמצא בזכות הקניין. זכות הקניין מגדירה את המרחב שבתוכו התבונה המעשית תוכל לפעול ולקדם את המין האנושי. הגדרת הקניין כזכות נותנת לאדם את הוודאות מפני פגיעה שלטונית או חברתית בפיתוח הטכנולוגי שלו ולכן מעודדת אותו להשקיע בטכנולוגיה ובקידמה טכנולוגית.

התבונה המעשית היא עניין אוניברסאלי. היא חלק מהאנושיות שלנו. כולנו מוסגלים לפעול בטבע כדי לפתח פתרונות שיקדמו את השליטה בו. תבונה מעשית היא גם גורם המזין את עצמו. פיתוח טכנולוגי במקום אחד מעודד פיתוח טכנולוגי במקום אחר. ככל שיותר אנשים יהיו שותפים בפעילות הזו כך ההתפתחות הטכנלוגית תגבר ותשפר את רמת החיים של האדם. לכן חשוב שכמה שיותר אנשים יהיו שותפים לענין, ולהוריד את המחסומים בין בני האדם. ישנם מחסומים שקשה להוריד דוגמת שפה. בני אדם יכולים ללמוד שפה נוספת אך לרוב הם נוטים לדבר בשפת אימם. המחסום של הדת לעומת זאת תלוי באמונה של האדם וכאן ניסתה הנאורות את כוחה הגדול בהורדת המחסום של האמונה.

כדי להשיג זאת נדרשה הנאורות להיבט מסוים של הדתות המונותאיסטיות שלא נעשה בו שימוש עד אותו זמן. אחד החידושים המרכזיים של התורה היא ההנחה שאלוקים נמצא מעבר לעולם. האל איננו חלק מהעולם הנברא. הוא ברא אותו אך לא נמצא בתוכו. ניסוחה המושלם של הטענה הזו נמצא ברמב"ם במורה נבוכים. לטענה זו הייתה חשיבות גדולה. אם האלוהים לא נמצא בעולם הוא גם לא ניתן למניפולציה או לשליטה טכנולוגית. החוק שהוא נותן איננו תוצאה של מערכת טבעית כל שהיא אלא מבטא את החירות עצמה. לרעיון הזה היה תפקיד בנאורות.

כדי להבין את השימוש של הנאורות אני ארצה להזדקק לסיפור של רבי נחמן מברסלב "מעשה בחכם ותם". רבי נחמן מתאר שם שתי דמויות החכם והתם. דמותו של החכם היא דמותו של האדם המודרני, הספקן אשר מוכן לקבל רק את מה שניתן להראות לו במציאות. מה שלא ניתן להראות לו איננו קיים מבחינתו. החכם הוא האמפריקן המושלם. הוא לא מקבל מה שבמבחינה אמפירית לא ניתן להציג. מסיבה זו הוא דוחה את התם המייצג את הצדיק המסורתי אשר מלכו של עולם מתגלה אליו. מבחינת החכם, בצדק, מלכו של עולם איננו חלק מן המציאות ולכן אין לו נקודת מגע איתו. הוא חי בעולם האמפירי הממשי המשותף לכלל בני האדם בלי להזדקק להיבטים הפרטיקולריים של אדם זה או אחר. החכם הוא המדען המודרני המסוגל לגזור מן הכוליות חוקים קבועים היוצרים מדע. האמונה לעומת זאת היא פרטיקולרית. היא לא באה מהמציאות אלא מחוץ למציאות. כתוצאה מכך היא לא יכולה להשתייך לכלל האנשים. היא שייכת לאנשים הפרטיים באשר הם פרטיים.

לפי טענת הנאורות ההיבט הזה של האמונה מאפשר דחיקה שלה מהמרחב הציבורי. הפרטיקולריות של האמונה גוזרת שאין היא שייכת למה שמשותף לבני האדם אלא דווקא לצד הפרטי שלהם. כל בן אדם יאמין במה שיאמין. הצד הכללי שלהם הוא אותו צד שעליו כולם יכולים להסכים. כולם מסכימים שאת חוקי ניוטון קשה להפר במציאות היום יומית שלנו, ולכן אם כולנו נקים חברה המבוססת על הכרה משותפת של חוקי ניוטון נוכל לפעול ביחד לשפר את החיים שלנו. לעומת זאת לא כולנו מסכימים על חוקי האל ולכן אם נהפוך את חוקי האל לעניין פרטי נוכל למנוע את הניגוד בינינו על בסיס חוקי האל. מכאן ההפרדה שעורכת הנאורות בין הציבורי לפרטי. הפרטי מבטא את הצד של האדם הפרטיקולרי. הציבורי מבטא את הצד המשותף לכלל האנשים.

ראינו שהדת משתייכת לצד הפרטי של האדם. המדע והמדינה משתייכים לצד הציבורי. לאיזה צד שייכת התבונה המעשית?

כאן אני רוצה להזדקק להיגל ולטעון שלמרות שהתבונה המעשית משותפת לכלל בני האדם הישום שלה הוא פרטיקולרי. אנשים יכולים להציע דרכים שונות לעבוד עם אותה מציאות. בתחום התקשורת האלחוטית למשל ישנן דרכים שונות הנקראות תקנים (פרוטוקולים) למימוש אותה טכנולוגיית רדיו. הטכנולוגיה של ה-wifi ושל הBluetooth  מבוססת על אותה מציאות חומרית של גלי רדיו, אך התקנים השונים יוצרים יכולות שונות. תקנים שונים מגיעים מגישות פרטיות שונות. למרות שהמדע הוא זהה, היישום הוא שונה וכך הטכנולוגיה הולכת ומתפתחת. המרחב הפרטי שיוצרת הנאורות מכיל גם את ההיבט הדתי הפרטיקולרי של האדם, אך גם את ההיבט היזמי של התבונה המעשית של האדם. כל אחד מהם מבטא לא את הצד הכללי של חוקי הטבע אלא את הצד הפרטי של האדם הפועל. המרחב הכללי הוא אותה מסגרת מדעית ומדינית שתאפשר שיתוף פעולה בין פרטים כדי לקדם את רווחתם ואושרם. המרחב הפרטי הוא המרחב של זכות הקנין וחופש הדת. המרחב הכללי הוא המרחב של המדינה הנאורה התומכת במדע  ובחופש הפרט.

הנאורות הערבית

הנאורות הערבית פעלה לכאורה לפי המתכון של הנאורות. היא נלחמה במסגרת הדתית של החברה וניסתה לכונן מסגרת חברתית לא דתית חילונית. אולם המסגרות שהיא בנתה לא נתנו מקום לאדם האינדבדואלי ולזכויותיו. זה בלט במיוחד בכלכלה. המדינות שבנתה הנאורות הערבית כגון מצרים של הבעת' או סוריה ועיראק הצטיינו בכך שהן היו ריכוזיות, מונופוליסטיות וחסרות דינמיות כלכלית פנימית. כך למשל הערכות חיצוניות מעריכות את החלק היחסי של צבא מצרים בכלכלת מצרים בכ25-40% וזאת דרך מונופולים שונים . מדינות ערב האחרות לא היו שונות בהרבה ממציאות זו.

ניתן היה לתלות זאת בסוציאליזם שהיה האופנה התרבותית השלטת בזמן עליית הנאורות הערבית. הסוציאליזם טען שגם הוא בא בשם הנאורות, אולם הוא סבר שכלכלת שוק יוצרת בזבוז שאותו ניתן לעקוף דרך פעולה משותפת של כלל האזרחים. פעולה זו תתן מקום לעבודתו של האדם מבלי ליצור את הבזבוז שיש בכלכלת שוק. כתוצאה מכך דגל הסוציאליזם במונופולים של המדינה שיחליפו את השוק, ובהתנגדות לזכות הקניין שמביאה לטעמו לבזבוז של השוק.

אין ספק שמבחינה היסטורית מדינות ערב ניסו לכונן סוציאליזם מקומי. אולם על הסוציאליזם אבד כבר הכלח זה 25 שנה, ועוד לפני כן מדינות שונות החלו לפנות מהסוציאליזם לעבר כלכלת שוק. כיום הריכוזיות של הסוציאליזם נדחתה מכל העולם אולם ממדינות ערב הנאורות היא לא נדחתה. הן נשארו ריכוזיות ומונופוליסטיות ללא כבוד לאינדיבידואל ולזכות הקניין שלו. הסמל של האביב הערבי, מי שהצית אותו: מוחמד בועזיזי היה יזם עסקי אשר ההון שלו שבזכותו הוא קיווה להתפרנס – דוכן המכירות שלו – הוחרם באופן שרירותי על ידי פקיד הממשלה. גובה הלב שבה התייחס הפקיד ליזם יאש אותו והביא אותו לשרוף את עצמו. ההזדהות העצומה של ההמון הערבי עם היזם חוללה את המשבר שהביא לנפילת מדינות ערב "הנאורות".

האחים המוסלמיים שעלו במקומם למשל במצרים לא הביאו מזור. הם אמנם עלו בשמו של החוק האיסלאמי אך לא התרכזו בפירוק המבנים המונופוליסטיים והבירוקרטיים שכל כך חנקו את הכלכלות המקומיות. כתוצאה מכך נכזבו תומכיהם ונקל היה בידי הצבא לחזור ולהשתלט על המדינה. הנאורות עלתה בהבטיחה שיפור ברמת החיים. כשלון הנאורות הערבית להשיג זאת גזר את דינה ליפול. כיום קרוע העולם הערבי לגזרים של כוחות ברבריים, פליטים והרס חברתי. כישלון הנאורות הערבית מעורר את השאלה מדוע היא נשארה ריכוזית ולא נתנה מקום ליזם הפרטי ולשוק הפרטי?

במבט ראשון ניתן לטעון כי האיסלאם גוזר קיפאון כלכלי וסטגנציה, אולם בעולם יש מדינות מוסלמיות רבות הנהנות מצמיחה ומתמיכה בשוק החופשי. מלזיה, אינדונזיה, בנגלדש, תורכיה ואפשר לומר שאפילו איראן, הן מדינות בעלות אוכלוסיה איסלאמית התומכות במנגנוני השוק החופשי ובשמירה על זכות הקניין. המדינות העיקריות הסובלות מסטגנציה הן מדינות ערב הנאורות. וכאן ארצה לטעון כי אותו היבט המבדיל בין הערבים לשאר המוסלמים שעליו הצבענו במבוא מביא לכישלון הזה.

מבחינת הערבים האיסלאם לא נתפס כעניין של בחירה פרטית של המתאסלם כמו במדינות המוסלמיות האחרות. אותן מדינות זוכרות כי הזהות העצמית שלהן קדמה לאיסלאם ועל גבה הוכנס האיסלאם באופן פרטי. כל מתאסלם עשה זאת באופן פרטי ואישי. כתוצאה מכך הדת נתפסת כמו במערב כעניין אינדיבדואליסטי השייך לפרט ולא לחברה. עובדה זו יוצרת מרחב פרטי הנותן מקום גם ליזם ולתבונתו המעשית. הדת היא עניין פרטי ולכן יש גם מקום לאינדיבדואל לפעול לפי הבנתו ותפישתו בתחום הכלכלית כתוצאה מכך אין סתירה בין ההיבט האיסלאמי של החברה לבין ההיבט הנאור של המדינה. אצל הערבים זה שונה. הדת נתפסת כחלק מכינון הזהות הערבית במובן המוחלט שלה. לפני האיסלאם היו הערבים שרויים בג'האליה ובבערות. רק האיסלאם נתן להם תרבות וציביליזציה. כפי שראינו במבוא, הקוראן נתפס כספר המושלם ביותר שבהשוואה אליו כל ספר אנושי בשפה הערבית מחוויר. בתודעה הערבית האיסלאם איננו רק בחירתו האישית של הפרט אלא גם יוצר את המרחב הציבורי עצמו. דחיקת הדת על ידי הנאורות הערבית איננו מעביר אותה למרחב הפרטי אלא מביא להתנגשות בין האיסלאם כמכונן הסדר הציבורי לבין המדינה. כתוצאה מכך המדינה לא יכולה להרשות לפרט חופש פעולה שכן חופש פעולה יתורגם ממילא לניסיון להפיל את המרחב הציבורי הנאור שאותה מנסה המדינה לכונן. אולם הפגיעה בחופש הפרט מונעת את הצמיחה הכלכלית שנובעת מתבונתו המעשית של הפרט וכך כורתת את הענף שעליה יושבת הנאורות הערבית.

אם נסכם, הקשר הדו סטרי שבין הזהות הערבית לבין האיסלאם שבו מצד אחד האסלאם מכונן את הזהות הערבית ומן הצד השני השפה הערבית מאשרת את קדושתו כפי שראינו במבוא, מונע את הופעתו של מרחב פרטי שבו יוכלו יזמים לפעול ולשגשג. כל מה שנותר זו מדינה בירוקרטית עריצה ומונופוליסטית המונעת שגשוג כלכלי וצמיחה. התגובה האיסאלמית רק מחריפה את המציאות הזו כיון שהיא מנסה להחיות עבר שכבר איננו כאן ושאיננו נותן מקום לדינמיות של החברה המודרנית. דינמיות זו מסוגלת להביא את הצמיחה אולם בתודעתם של הפונדמנטליסטים האסלאמיים היא מתקשרת לאותם היבטים שהנאורות הערבית ניסתה לכונן דוגמת אדישות לצד הדתי של האדם והדגשת ההיבטים האימננטיים של המציאות שבה תפעל התבונה המעשית. את זאת הם לא יכולים לקבל והתוצאה היא תוהו ובהו, שפיכות דמים והרס מתמשך של החברה המזרח תיכונית.

14 תגובות בנושא “מדוע הערבים לא מצליחים לאמץ כלכלת שוק?

  1. מעניין ומהנה, אני מסכים ב100% עם הסיכום שלך, דעתי כדעתך. גם מורדכי קידר מדבר הרבה על המעורבות של הקוראן והדת בהתפתחות הכלכלית והמדינית של מדינות ערב היות והקוראן נותן הוראות די מדויקות איך צריך לפעול.
    מדוע יש לך ספקות כיום?

    Liked by 1 person

  2. דרך המחשבה שלך מאד שונה משלי, קשה לי לעקוב אחריה. הרושם שלי, כבר זמן רב שאתה נוטה לנסות לנתח כל דבר בהגיון, שחור לבן אחד ואפס. אולי אתה עובד בתחום המחשבים. אבל אם אתה שם זה מכיון שצורת המחשבה שלך מתאימה.
    קודם כל הבנץ' מארק שלך, הבסיס, הוא יחודי לחברה בה אתה חי, לחינוך. בגלל זה יש לך קושי להבין סינים, או כל תרבות שונה. אתה לא יכול להשוות את זה אליך, זה אחר. לאנשים יש טעמים שונים מסיבות אישיות ובשל הרקע. ממש כפי שאתה אומר שהדת היא אישית.

    אתה אומר " הדת נתפסת כחלק מכינון הזהות הערבית במובן המוחלט שלה. לפני האיסלאם היו הערבים שרויים בג'האליה ובבערות. רק האיסלאם נתן להם תרבות וציביליזציה." תקשיב מעט למרדכי קידר. האיסלם בנוי על התרבות בה הוא צמח. ממש כפי שאתה לא יכול להביא למוסלמים אוכל סיני ולהגיד תארו שתאהבו את זה, ממש כמו שסטארבקס לא יכולה לבוא לישראל ולומר: אנחנו נלמד אתכם מה זה קפה טוב (זו היתה הסיסמה של סטארבקס) אתה לא יכול להביא נצרות למוסלמים. הערכים שונים. מוחמד הביא "יהדות" מצ'וקמקת לפאגנים הערבים אבל על בסיס מה שהם היו. מכיון שהם היו בני מדבר שחיים בשבטים ליד מיים התנאים של מחסור גרמו שהם היו אלימים מאד ונאמנים לגרעין המשפחה. תרבות הנקמה היתה מפותחת והאיסלם התאים את עצמו לתרבות שהיתה קיימת. מכיון שכמו שאתה אומר הקוראן קדוש (אסור לתרגם אותו בשל קדושתו) מוחמד קדוש וכל מה שהוא עשה לא נתון לביקורת. אם ישו לדוגמה היה איזו דמות מיתולוגית ולא ברור לנו מה ומי היה, מוחמד חי במאה ה 7, היה מנהיג בימיו ויש כתובים שמתארים את חייו, למרות שהרבה ממה שהוא אמר בספק אם נאמר (החדיף). אם מוחמד התחתן עם ילדה בן 8 מי אתה שתגיד לי שאסור לי? אם מוחמד רצח את המתנגדים שנכנעו איך תגיד לי שזה לא מוסרי. הדת נוצרה בחברה אלימה ולא מוסרית ותנאי מחסור גורמים להם אלימים ולא מוסרים. בעוד שאצלנו ואצל הנוצרים הדת מתאימה את עצמה למציאות אצל המוסלמים היא משמרת את המציאות. אם אין ערך לחיי האדם איך תהיה נאורות?
    האם אין השליטה על הטבע סותרת את הדת?מה יהיה כשאנחנו נהפוך בני אלמוות? אם "פרו ורבו" עושה אותנו בצלמו של האדם, אנחנו יכולים לייצר אדם, מה יהיה כשנוכל לעשות זאת טכנולוגית ועץ הדעת יתן לנו דעת איך לחיות לנצח?
    מונופלים יכולים להיות יעילים אם יש להם רגולציה. תאר לך מדינה שבה יש רכבת תחתית שמנוהלת על ידי חברה אחת ויש לה מונופול. כל שנה הממשלה יושבת ואומרת לה מה יהיו מחירי כרטיסי הרכבת בהתבסס על הרווחים שלה, אומרת לה לאן לבנות קוי רכבת כך שאדמות ממשלה יעלו במחיר, מאפשרת לה לבנות חנויות ביציאות מהרכבת ומשם ההכנסה של החברה. זו רגולציה. חברת חשמל, מים, רכבת, תקשורת יכולות להיות מונופולים תחת רגולציה.
    אומנם נכון שלמונופולים אין צורך ונטייה לחדש, אבל יש תחומים שקל לייצר מונופולים ויש שקשה. תראה את המונופול שנוצר בתחום תיכנון ויצור הצ'יפים למחשבים. צריך בליונים כדי להקים חברה, מעטים יכולים.
    אי אפשר לקבל את הדת כעניין אישי של הבן אדם. אם אתה תביע רעיון שהוא יוצא דופן בקרב חבריך מבית הכנסת יהיו כמה שיראו בזה
    "סטייה". תמיד יש כאלו שמאמינים שנועדנו לשרת את האל ויש כאלו שמאמינים שהאל שם בשביל לשרת אותנו. ותהיה מתיחות בין הצדדים הקיצונים. דת לא יכולה להיות פרטית כי זה מה שמאחד אותנו, זה מה שיוצר את הנאורות, האמונה המשותפת. זה מה שיוצר את הרצון שלנו להיות משפחה מאושרת ביחסים עם בני אדם שונים מאתנו באופי, במצב הכלכלי, בהתנהגות החברתית, הנאורות שמגיעה מאמונה משותפת.
    לגבי החכם והתם, תניח שיש בך את שניהם. החכם שאומר לך לנהוג בהגיון ןהתם שהוא התת מודע שמנסה לעשות מניפולציות עליך בלי שתבחין.
    הפרוטוקול אצל חלק מהאנשים קצת לא עובד כי קשה להבדיל בין פרוטוקול לרעיונות חדשניים שנראים לפעמים הרסניים.
    לא ברור לי למה אתה מתכוון "מדינות ערב הנאורות" אתה כותב "אדישות לצד הדתי של האדם והדגשת ההיבטים האימננטיים של המציאות שבה תפעל התבונה המעשית." זאת אומרת הנאורות הן אלו שמבדילות בין הדת למדינה?
    כמו שאתה רואה בתורכיה זה לא עובד' בסופו של דבר האיסלם דוחף אותם לפרק את החלק הנאור, כך גם בלבנון כירסום זוחל.
    במלזיה מרביצים ברחוב במקל לבחורות שלבושות לא באופן דתי וגם אירן לא הצליחה בתקופת השח והם חיפשו פתרון באיסלם. תמיד הם מחפשים פתרון באיסלם וזה לא עובד.מאחר והאיסלם כופה עצמו על הפרט זה לא מסתדר עם דמוקרטיה בה כל אחד יכול חברתית וכלכלית לעשות מה שהוא רוצה.
    אם התבונה המעשית היא עניין אוניברסאלי. היא חלק מהאנושיות שלנו אז איך תסביר את זה שרוב האנשים נוהגים בחוסר הגיון ברמה האישית והמדינית?
    לא כל כך הבנתי מה ההבדל בין ערבים מוסלמים לשאר המוסלמים.
    באופן כללי הסיכום שלך ודעתך על המוסלמים וערבים היא תאור יפה של המצב האמיתי, סיכמת יפה.

    חבל שאין יותר אנשים לדון ולהשכיל

    משום מה התגובה לא עולה. נסיון ב.

    Liked by 1 person

  3. האל איננו חלק מהעולם הנברא. הוא ברא אותו אך לא נמצא בתוכו.

    בבקשה, הסבר נמק ופרט. מאחר ולא אקרא את מורה נבוכים, התואיל להסביר את הנושא הזה שהוא כה מעניין? האם זה נועד כדי שלא נאשים את אלוהים בתקלות שמתחוללות יום יום? האם זה נועד כדי לאפשר בחירה טבעית?

    יופי של בלוג, אולי תבקש את דעתו של אל רום על הנושא? יאיר?

    אהבתי

  4. לא קשור אבל מעניין, אם לא מפריע לך שמעלים נושאים שאינם בדיון

    הניסוי שהתקיים החודש ומגיע אל סיומו ב 23 בדצמבר, היה בהיקף קטן, של חמש מכוניות אוטונומיות, חשמליות והיברידיות, שפעלו כשירות מוניות לפי הזמנה באמצעות אפליקציה, שבה צריך להזין את נקודת האיסוף, ולבחור את אחת מתשע נקודות סיום המסלול.
    (אתיחאד ארנה, המרינה של יאס, מלון W אבו דאבי, אטרקציית פרארי וורלד, אטרקציית עולם האחים וורנר, עולם המים של יאס, חוף יאס, איקאה, וקניון יאס)

    בשלב הראשון של הפיילוט באי יאס, המסתיים ביום חמישי, פעל השירות במתכונת מצומצמת, בין השעות שמונה בבוקר לשמונה בערב, וקצין בטיחות פיקח על פעילות המונית האוטונומית, והיה ללא תשלום, יש לציין כי הניסוי עבר ללא תאונות, וללא תקלות.

    בשנה הבאה מתוכנן להרחיב את הניסוי למקומות נוספים באבו דאבי, ולהפעילו 24 שעות ביממה.

    כאשר יש חזון, תכנון מסודר, וכסף, ניתן להגשים חלומות, ומדינות העולם יכולות לראות וללמוד, איך ניתן לבנות מערכת תחבורה כמו זו שרואים באמירויות, הנותנת לנו מבט לעתיד התחבורה.
    https://t.me/Middle_East_Insight/970

    Liked by 1 person

  5. החידוש של מוחמד היה ההתנגדות להרג מוסלמי בידי מוסלמי אחר. מכאן הבסיס למעמד העבדים הלוחמים באיסלאם (סלג'וקים, ממלוכים,יינצ'רים). העובדה שבשנים האחרונות מוסלמים טובחים זה בזה מעציבה מאד.
    למה ששליטה על הטבע תסתור את הדת? להיפך, האדם צריך לדאוג לעולם הבא שלו ולעולם הזה של חברו. הדיבורים על גן עדן הם דרשות. אין לי שמץ של מושג מה המשמעות של העניינים הללו.
    לצערי, בענייני מונופולים אינני מסכים איתך.
    במובן מסוים זו הטענה של תומר פרסיקו בספר "בצלם אלוהים". אני עושה רדוקציה של האמונה לעניין הבסיסי ביותר של טובת בני האדם. מעבר לזה כל הדת היא עניינו של הפרט.
    לא הבנתי את ההערה על החכם והתם אבל אני ממליץ לקרוא את הסיפור בפנים.
    במונח מדינות ערביות נאורות אני מתכוון למדינות ערב החילוניות כמו סוריה, מצריים ותוניס.
    אני לא יודע בקשר לתורכיה. המשטר החילוני שם לא היה ממש סובלני באשר לאיסלאמים. ועדין לא ברור לאן המדינה הזו הולכת. בינתיים הדמוקרטיה הפורמלית נשמרת שם (גם אם הדמוקרטיה 'המהותית' בוטלה).
    ההבדל הוא שבשביל הלא ערבים איסלאם הוא החלטה אישית. האם אתה מאמין או לא? ולכן ההפרדה בין הפרט למדינה נשמרת ומאפשרת את קיומו של המרחב הפרטי הנדרש לקיום שוק פרטי. בשביל הערבים האיסלאם הוא מכונן זהות ולכן אי אפשר לשמור את הזהות הדתית כעניין פרטי של האדם. כתוצאה מכך אין גם כבוד לזכות הקנין וליזמות פרטית. האדם נתקע מול השלטון הדכאני בלי זכויות קניין ובלי מערכת של השוק.

    אהבתי

  6. לא יודע למה זה נועד. זה רק אומר שהאל איננו יכול להפוך לאוביקט מדעי שעליו ניתן לעשות מניפולציות טכנולוגיות. כדי להתחיל מחקר מדעי אתה צריך לסמן אובייקט ואז להתחיל לחקור אותו. גם האדם יכול להפוך למושא למחקר מדעי כמו שקורה למשל במדעי החברה. האל איננו חלק מהעולם ולכן אי אפשר לערוך עליו מחקר מדעי. התורה שהוא נותן מבטאת את החירות שלו ולכן היא מוסרית. הוא כשלעצמו לא נגיש לנו באופן ישיר. זה משמר את הבחירה החופשית שלנו אבל גם מנתק אותנו ממנו. אנחנו יכולים או להאמין או לא להאמין אבל איננו יכולים להצביע עליו כאן ועכשיו. מי שמאמין צריך לקיים את המצוות. מי שלא מאמין זה לא רלבנטי לגביו. זה מה יש.

    תודה רבה, את מוזמנת לנסות

    אהבתי

  7. ממש ממש תענוג, לקרוא את כל זה ולהתמוגג. איזה בזבוז שאין פה קהל צופים גדול שיכול היה לחזור הביתה ולהרגיש שזה היה יום לא מבוזבז. יש לי קבוצת לימודי תנ"ך ואני אעלה חלק מהדברים שנאמרו פה, אחרי שאקרא שוב. ביחוד התגובה האחרונה של י.ד.

    Liked by 1 person

  8. החידוש של מוחמד היה ההתנגדות להרג מוסלמי בידי מוסלמי אחר

    אתה צריך להתיחס לזה בהקשר, מוחמד היה בתהליך של הכנסת כופרים לדת החדשה שלו, הוא אמר, אם אתה מצהיר שאתה מוסלמי אתה מוגן, אתה אחד מהשבט. הוא לא התנגד להרג של מוסלמים.

    "בשביל הערבים האיסלאם הוא מכונן זהות ולכן אי אפשר לשמור את הזהות הדתית כעניין פרטי של האדם. כתוצאה מכך אין גם כבוד לזכות הקנין וליזמות פרטית." קצת נשמע כמו השערה פסיכולוגית, אבל מעניין ומשכנע.

    לגבי השליטה על הטבע, אתה אומר שזה נעשה כדי לשפר את חייו של האדם בעולם הזה, זה מתאים גם להשקפת עולמי על יעודו של האדם.

    ראיתי שהשארת לייק לאל רום. הוא כל כך משתדל וגם הנושא האחרון שלו על הקורונה מפורט לעומק יותר מאשר אצל תמריץ. אשמח לשמוע את דעתך שם

    אהבתי

  9. אוף טופיק,

    איני יודעת האם אתה כן/לא עוקב אחרי הראיונות שעורך ד'ר רועי יזוביץ.
    (נראה לי שחלק ניכר מתחומי העניין שלכם חופפים.)

    אם אינך עוקב – אולי תתעניין בראיון המצ'ב.
    .

    Liked by 1 person

  10. נו, אני מחכה לעוד איזה פוסט. עם השטויות שתמריץ כותב(אתה אפילו כבר לא מגיב אצלו) יש צורך בסלון חדש לשבת בו. לבטח אתה רואה סביבך דברים שמענינים אותך. או אולי תציע לאל רום ברית ערים תאומות ותכתבו יחדיו?

    אהבתי

  11. נו, אל רום זה אל רום אתה מכיר אותו, יש לו דברים מענינים אבל משלמים בלחטוף ביקורת וצעקות ממנו. זה צריך לשעשע אותך. אין לו הרבה מבקרים והוא יצטרך להתפשר וללמוד לקבל ביקורת ממך. מעניינת התגובה שלך. חפשתי ומצאתי הכוונה כנראה היתה שאלוהים ילחם עבורנו. למרות שמה שהצעת נשמע רבד עמוק יותר. אתה יודע, הבלוג זה המגיבים לא הבלוגר.

    Liked by 2 אנשים

  12. קמיליה
    השיחות של יודוביץ באמת מצויינות, זה מצטרף ללפגוש את הפרופסורים. יש כל כך הרבה מאלו כיום שקשה למצוא את המענינות.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s