הקומדיה של חתונת יצחק ורבקה

הקדמונים הבחינו בין קומדיה לטרגדיה באופן הבא – קומדיה מסתיימת בחתונה וטרגדיה בהלוויה. פרשת השבוע חיי שרה למרות שמה היא קומדיה. עיקר הפרשה הוא סיפור מציאת הכלה של יצחק, רבקה, בידי העבד והבאתה ליצחק שמתחתן איתה. לאחר מכן אברהם מת בשיבה טובה. יותר מזה לא היה יכול לבקש.

הסיום הזה מנוגד לסיום של הפרשה הקודמת, וירא, עם פרשת העקדה. הפרשה הקודמת היא במפורש טרגדיה, למרות שבסוף הקב"ה חוזר בו ומונע מאברהם להרוג את יצחק. עצם האפשרות להקריב את יצחק לעולה מספקת כדי להפוך את הפרשה לטרגדיה.

דומני ששתי הפרשות יחד מציגות את שני הפנים של היהדות שבלעדיהם אין יהדות. מצד אחד היהדות היא דת של דין, של תביעה למחויבות טוטלית עד כדי נכונות לעקידה של הבנים כפשוטו על מזבח האמונה כפי שקרה לצערינו לא מעט במשך הגלות. כך למשל בגזרות תתנו כדי להימנע מהמרת דת שחטו את עצמם בני הקהילות בלי רחמים כמו שמעידה הקינה הבאה:

כָּבַשׁ הָאָב רַחֲמָיו לִזְבֺּחַ
יְלָדִים הִשְׁלִים כְּכָרִים לִטְבֺּחַ
הֵכִין לְבָנָיו מַטְבֵחַ:

לְאִמּוֹתָם נוֹאֲמִים הִנֶּנוּ ןִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים
כְּהִקְדִּישׁוּם לָטֶבַח וְהִתִּיקוּם לַאֲבָחִים
נָשִׁים פִּרְיָם עֺלֲלֵי טִפֻּחִים:

מִי יִשְׁמַע וְלֹא יִדְמַע
הַבֵּן נִשְׁחָט וְהָאָב קוֹרֵא אֶת שְׁמַע
מִי רָאָה כָזֺאת מִי שָׁמָע:

נְוַת בַּיִת הַיָּפָה בְּתוּלַת בַּת יְהוּדָה
צַוָּארָהּ פָּשְׁטָה וּמַאֲכֶלֶת הִשְׁחִיזָה וְחִדְּדָה
עַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידָהּ:

מצד שני היהדות היא גם דת של קומדיה שסופה חתונה. ההורים לא יכולים להסתפק בהולדת ילדים אלא צריכים לדאוג שהילדים יתחתנו ויביאו את הדור הבא. כך אומר הנביא ירמיהו לגולים:

קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו   

לצד הטרגדיה היהדות מאמינה בקומדיה. אנשים מתחתנים, מולידים ילדים ודואגים שגם הילדים יתחתנו ויביאו ילדים. כולם פרים ורבים בנחת ובשמחה.

אחרי זה אפשר למות בשיבה טובה.

12 תגובות בנושא “הקומדיה של חתונת יצחק ורבקה

  1. י.ד,

    אם רק יורשה לי, מה לספר הספרים, ולטרגדיה וקומדיה? עושה רושם עם כל הכבוד, שאתה לא מבין משמעות הטרגדיה והקומדיה. לא המשמעות, לא המקור. מי אלו אותם הקדמונים אם יורשה לי פה ? אתה כותב לנו: "הקדמונים הבחינו בין קומדיה לטרגדיה….". מי הם אותם קדמונים אם יורשה לנו ?

    להתראות

    אהבתי

  2. י.ד,

    נצטט מויקיפדיה, על קומדיה למשל:

    "קומדיה היא יצירה דרמטית עם שימוש בהומור באמנויות הבמה. המונח משמש גם לתיאור הופעה הנשענת ברובה על הומור. מאפייניה הבולטים הם: שימוש בדמויות בעלי התנהגות פחותה, בעלות חוסר אינטליגנציה וחוסר מודעות, או כשלים פיזיים או לשוניים בולטים ובשילוב אווירה של קלות דעת, סלחנות לנזקים והיתר."

    זה ספר הספרים ?

    ובכלל, על המקור, נצטט:

    " על פי אריסטו הקומדיה היוותה התפתחות מאוחרת למזמורים הפאליים, שנכתבו עבור דיוניסוס, אל הפריון והוצגו בחגיגות הדיונסיה. בטקסים אלו, ימי המנוחה היחידים בשנה, היו ריקודים עם סמלי פאלוס וכן שירים גסים שמטרתם הייתה לעורר את יצרי הטבע והאדם. היצירות הראשונות היו טרגדיות ולאחר מכן נכנסה הקומדיה. התשתית למחזות הטרגיות היו שירי הלל לאלים. בשלב מסוים מתוך שירי המקהלה, יצא ראש המקהלה והחל לדבר עם המקהלה וכך החלה להתפתח הטרגדיה. התפתחותה המשוערת של הקומדיה היא מהמזמורים הפאליים, דרך מערכונים קצרים ללא קשר רעיוני ביניהם, ולבסוף סיפור עם עלילה רצופה השומרת על אפיוני הקומדיה. הדעות בתוך יוון היו חלוקות על מקור הקומדיה. אנשי סיציליה ומגארה טענו שהקומדיה התפתחה אצלם, אולם בשלותה ובגרותה נעשתה באתונה שם היה התיאטרון המרכזי. משערים שהקומדיה הייתה פופולרית עוד לפני שנהייתה לחלק רשמי בפסטיבלים. בשלביה הראשונים הופקה על ידי אנשים פרטיים, אך לא נחשבה מספיק מהוגנת כדי שיתייחסו אליה כמו אל הטרגדיה ומחזות הסאטירה. היא מוזכרת כחלק רשמי מהדיוניסיה רק ב-486 לפנה"ס ו-40 שנה מאוחר יותר מועלית גם בהיליניה. אך כמעט ברור כי הועלתה עוד לפני תאריכים אלו."

    כאן:

    https://he.wikipedia.org/wiki/קומדיה

    להתראות

    אהבתי

  3. רק רציתי להעיר שלעיתים חתונות מסתיימות בטרגדיה, ודווקא לוויות בקומדיה.
    אני משוכנעת ששקספיר ידע זאת.

    חשבתי שאולי תתעניין בקטעי פרשת השבוע, הקצרים יחסית, של ד'ר רועי יזוביץ.
    אני עוקבת אחריו בעיקר בגלל מספר נושאים אחרים בהם הוא עוסק – ונתקלת מדי שבוע גם בפאן הדתי שלו.

    Liked by 1 person

  4. איך שייקספיר י.ד. אתה מבין מתי שייקספיר חי ? מתי היונים ? מתי גיבורי ספר הספרים ? אולי אתה מתלוצץ ? אולי מתחזה ? אולי כאילו מתחזה, אבל, למעשה זה כאילו…. לא מובן.

    אהבתי

  5. מה זה משנה? אני רציתי לטעון טענה כללית ושייקספיר עזר לי בכך. האם ספר הספרים הכיר את שייקספיר? לא. אבל הן ספר הספרים והן שייקספיר הכירו את המין האנושי ואת הצדדים השונים, הטרגיים והקומדיים.

    אהבתי

  6. תשמע י.ד., אתה כותב בשפת בני אדם. וזה מה שמבינים.

    עכשיו, בתנך אין קומדיות. יש משהו שמזכיר טרגדיות לפעמים. לא פורמלית, אבל מזכיר. אבל, קומדיות למשל, אין בנמצא. אז תמהנו. לא נורא. לא קרה כלום.

    להתראות

    Liked by 1 person

  7. אתם שניכם שמוקים פר אקסלנס, גם אל רום וגם קמיליה. אולי צריך לבקש מי.ד להעלות כתבה על בעיות פסיכיאטריות ביהדות ולהשתמש בשניכם כדוגמה. בן אדם מעלה רעיון יפה, ונכון במקום לקחת ביס מהעוגה שהוא מגיש לכם ולומר תודה אתם מתחילים להתלונן בקטנות. אל רום נכון הוא כותב בשפת בני אדם הבנתי נהנתי הסכמתי ואתה רק להתווכח ולהתמקח יודע, חושב שזה עושה אותך חכם יותר? . קמיליה החתונות נגמרות בטרגדיות? לא בתנ"ך. בתור יוצאי בלוג של אחד שלא מתוכח על הגדרות אתן וקחנים תגרנים. קשה לתת מחמאה? להנות? אצל שניכם הכל נגמר בטרגדיה, אתם הוכחה שיש טרגדיות ביהדות.

    אהבתי

  8. אתה מזכיר לי את הקומדיה 4 חתונות ולוייה אחת. אם עצב נובע טרגדיה, ואני בפרוש לא יכול להבין מתי אפשר לשמוח בלוויה, ואושר זה קומדיה כיוון שזה מתלווה בבדיחה ומשובה וצהלה וזו חתונה ובהחלט אצל שיקספיר זה ככה, אם כך התאור שלך קולע, אובדן הילד זו טרגדיה שאין כדוגמתה, וכנגדו נשואי הילד והעברת השרביט זה אושר רב, אסוסיאיטד עם קומדיה.

    ההגדרות של אלרום הן יותר נסיון להפריד בין הומור לקומדיה. קומדיה זה משהו נלעג חסר אינטלגנציה בעוד הומור מחייב אינטלגנציה גבוה והבנה לעצם אנשים ומעשים. בהגדרה שלך לקומדיה כמובן לא הייתי כולל חלק נלעג. הצחוק נובע מאושר ולא לאיד.

    Liked by 1 person

  9. מעניין, באמת קראתי במקרה היום על כך ששיקספיר כתב את המחזות שלו בתקופה של מגפות דבר שפקדו את לונדון (למרות שהוא לא גר בלונדון) התיאטרונים היו סגורים ארוכות בשל המגפה והוא הסתגר וכתב מחזות שמושפעים מהאווירה. אין פלא שאצלו הכל טרגדיה.

    אפשר לומר בשקט גמור שהיהודים השתלטו על עולם ההומור והקומדיה. אז גם אם בתנך מוזכר רק במקום אחד שאלוהים צוחק כנראה קיבלנו את חוש ההומור כחלק מהבחירה.

    מעז יצא מתוק
    בעודנו מתפלפלים לנו בכתובים, אנו נתקלים בהגדרה הזו: "ההומור היהודי צומח ממצוקות קיומיות. גלותי, לועג לכולם, עניים עשירים ואפילו לועג לאלוהים ומותח ביקורת על האמונה והדת. אבל הוא לא כופר. הוא צומח מהמסורת".

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3993181,00.html

    Liked by 1 person

  10. אני לא מפסיקה לחשוב על הנושא של האם יהודים יכולים להיות לא מאמינים. מנקודת מבט של המצב הפוליטי היום, האם המצב הזה היה קיים לו השמאל היה מאמין באלוהים עם כל מה שמתלווה אל זה? הספקות שמערערות את הריבונות שלנו על מדינת ישראל. ההמנעות מלקבל את המצב שבו אנחנו חוזרים לערב מלחמת העצמאות כשהמוסלמים בארץ ישראל ומחוצה לה מאימים על קיומנו ויש לנו אפשרות להגיב אלא שאנחנו משלימים עם זה. האמונה היא חוק וצווי קיומי והקרע בעם נובע בחלקו מחוסר אמונה, לכן לא יתכן ממש להיות יהודי ללא אמונה

    אהבתי

  11. זה שישנם יהודים לא מאמינים זו עובדה. לפי מה שאני מבין אמונה זה עניין הכרתי. מהאמונה נגזרת החובה לקיים מצוות וההלכה. אם אין אמונה קשה לדבר על חוק וציווי קיומי. אם מישהו לא מאמין אין משמעות לנטילת לולב שלו או להנחת תפילין שלו (הרי זה כמעשה קוף בעלמא). הוא הרי לא מאמין בציווי על נטילת לולב או הנחת תפילין. וגם מי שטוען שכל יהודי הוא מאמין בלב וכדומה תשאלי אותו האם הוא גם יאכל מהשחיטה של מאמין בלב וכדומה או יניח תפילין שכתב יהודי שמאמין בלב וכדומה?

    גם לגבי מה שמכונה קרע בעם אינני יודע אם זה דווקא קשור לאמונה. ישעיהו לייבוביץ' מראשי השמאל היה יהודי מאמין. נכון שיש מתאם בין אמונה לבין עמדה פוליטית אבל זה לא מוחלט. מצד שני ישנם אנשים ימניים התומכים בממשלה מסיבותיהם. אני חושב על אורי הייטנר לדוגמא. אני חושב שהמציאות היא מורכבת ואין תשובה פשוטה לשאלות שאת שואלת. מסיבה זו אני חושב שצריך לשתוק ולתת למציאות לומר את שלה. אין לי תשובות פשוטות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s