מידות טובות של העבר

  • לא להינות מאחרים או להצטרך אליהם
  • לשתוק (מילה בסלע שתיקה בשניים)
  • לשמוע חרפתך ולא לענות
  • לא לומר שבחו של אדם אחר ולא גנותו של אדם אחר
  • שיהיה הן שלך הן ולאו שלך לאו
  • שלא לבייש אנשים אחרים או לפגוע בכבודם
  • שלא להזיק לממון אחרים ולא לקחת ממון אחרים
  • לשמור את עיניך ברשותך
  • לאכול ולהותיר
  • לוותר על ממונך לאחרים
  • ביטול היש

אתם מוזמנים להוסיף עוד ממה שאתם מכירים או נתקלתם אצל אנשים מבוגרים.

7 תגובות בנושא “מידות טובות של העבר

  1. משהו אינטלקטואלי חסר כאן באמת:

    – אף גאון, לא יכול להשיג את מושאי הגאונות שלו.

    – הייה בוטח, אבל, לא בטוח (עד אשר תהא באמת ובתמים בטוח).

    – גם אם שפתך שפת אמת, אל תסגוד לה. האמת היא דבר אחד, עד עפר, ודק, הרי זה דבר לגמרי אחר.

    ולא נגמור פה…..

    תודה

    Liked by 1 person

  2. תודה.השארת אותי על סף דמעות. בלי נדר אשתדל בזה יותר. איך כתבת מן העבר… אז, לגזור ולשמור 🙂

    Liked by 1 person

  3. אכנס לתפקיד זה שחש חובה לשפוך מים צוננים על המתלהבים.
    רוב ה"מידות הטובות" הללו כלל לא טובות בעיני.
    אם אכן בעבר רבים העריכו אותן כמידות טובות – אזי אני חשה הקלה שהעבר חלף עבר לו.

    הסברים:
    1. לא להינות מאחרים או להצטרך אליהם
    ——————
    מהות כל הקשרים בין בני אדם, מקשרי משפחה גרעינית ועד קשרים בין לאומים, הוא מימוש צרכים הדדים והנאה זה מחברתו של זה. בני האדם שייכים לקבוצת החיות החברתיות /חיות של להקות ועדרים, הזקוקות לבני מינם גם לאחר שהגיעו לבגרות פיזית.
    אני חוששת שהמידה "הטובה" הראשונה ממליצה לנתק קשרים בין אנשים או לפחות להחלישם. בעיני – מתכון לאסון.

    2. לשתוק (מילה בסלע שתיקה בשניים)
    ———————
    אמנם אוויל שתקן עלול להיתפס כחכם – אבל אנו מסתכנים באיבוד דברי החוכמה של חכמים אמיתים.
    התועלת, הדי זניחה, אינה שווה את המחיר.
    כמעט מגוחך להמליץ לאנשים המנהלים סוג של שיחה (אם כי שיחה אינטרנטית באמצעות כתיבה וקריאה) – לשתוק.

    3. לשמוע חרפתך ולא לענות
    ——————————-
    אני מודה שחונכתי להעריך את עוצמת השליטה העצמית של מי שמסוגל לא לבטא בקול את הכעסים ו/או את העלבונות שהוא חש.
    מצד שני – קיימת בעייתיות גם בחוסר כל תגובה מול התנהגות שלילית הפוגעת קשות באנשים. בעל המידה "הטובה" הזו – לעולם לא יצליח להרתיע בריונים סדיסטים שנוקטים בתוקפנות מילולית (באמונה שאף אחד לא יעז להגיב להם).

    4. לא לומר שבחו של אדם אחר ולא גנותו של אדם אחר
    —————————–
    סליחה? זו חזרה, בדרך אחרת, למידה "הטובה" הראשונה של ניתוק כל הקשרים החברתים?

    חלק אינטגרלי מקשרים בין אנשים הוא לתקשר אתם ולהגיב למעשיהם ולדבריהם. לעיתים בשבח ולעיתים בגינוי. גם זה ש"זכה" בשבח ו/או בגינוי מוזמן להגיב על כך בשבח ו/או בגינוי.

    5. שיהיה הן שלך הן ולאו שלך לאו
    ——————
    כמעט שלא הצלחתי למצוא משהו רציני כנגד מידה זו.
    אך אז נזכרתי באותם מקרים, די יוצאי דופן, שבהם אדם באמת משנה את דעתו. מסיבה כבדת משקל כלשהי.
    רוב המקרים שבהם אמרתי לילדי "לא", אבל אח'כ שיניתי את דעתי והסכמתי – נבעו מכניעה ללחצים, ומחוסר נכונות /כוחות / זמן להאבק. אבל היו גם כמה מקרים שבהם הבנתי ש"הלא" הראשוני שלי היה מוטעה.

    מידה "טובה" זו שוללת מאדם את הזכות, ולעיתים אפילו את החובה, לשנות את דעתו.

    6. שלא לבייש אנשים אחרים או לפגוע בכבודם
    ———————-
    הרמתי ידים.
    לא הצלחתי לחשוב על שום דבר שלילי בנוגע למידה זו.

    7. שלא להזיק לממון אחרים ולא לקחת ממון אחרים
    ——————–
    להשתדל לא לפגוע כלכלית באחרים זו אכן מידה רצויה.
    אבל מידה "טובה" זו למעשה שוללת מאנשים את האפשרות לקחת הלוואות. הן ישירות והן בגלל החשש שמסיבה כלשהי אולי לא יצליחו להחזיר את כל הסכומים שלוו.
    כידוע, מתן אשראים וקבלתם הם תנאי הכרחי לפיתוח של של כל כלכלה.

    8. לשמור את עיניך ברשותך
    ———————
    מודה בבורותי. למה הכוונה?

    9. לאכול ולהותיר
    ————————-
    בחברה בה קיים מחסור במזון – אדם שמותיר מזון בצלחתו יכול לעזור לחלשים ולעניים ממנו לשבוע. אולי בדומה ללקט, שכחה ופאה.

    בחברת שפע, הסובלת מהשמנת יתר משמעותית – אולי הרגל זה יכול לסייע לאדם לשמור על משקלו.
    מצד שני, אנו חיים בחברה שבה כשליש מהמזון המיוצר – נזרק לאשפה. על כל הנזקים הכלכלים והסביבתים של בזבוז מזון שכזה.

    נראה לי שבחברת שפע עדיף לא לחנך אנשים להותיר מזון בסירים ובצלחות (או להניח לו להרקב במקרר) כפי שמומלץ במידה 9.
    עדיף לשכנעם לקנות כמויות מזון צנועות יותר + לעבור לצלחות קטנות יותר. (מה שהוכח כמקטין את כמויות המזון שאדם מכניס לקיבתו)

    10. לוותר על ממונך לאחרים
    ———————————
    נזכרתי בסיפור (כנראה אמיתי) על עשיר איטלקי שהזמין מספר הומלסים לגור עמו בתוך ביתו. סיפור שנגמר בצורה טרגית. הם השתלטו על כל חשבונות הבנק שלו והוא עצמו הפך להומלס הנתון בחובות גדולים.

    נראה לי שמידה "טובה" זו תשתפר פלאים אם תסתפק בהמלצה לוותר לאחרים על עשירית או שנים מממונך. בשום אופן לא על כולו.

    Liked by 2 אנשים

  4. קמיליה,
    אוי ואבוי. הביקורת שלך מנוסחת היטב ובמקום להתמוגג בנחת נוסטלגית אני צריך לחשוב על העניין. אני לא בטוח שאני חולק על מרבית הנקודות אבל בוודאי הן דורשות הבהרה.
    1. לא להזדקק לבריות לא שולל אינטרקציה בין הבריות. אם כבר להיפך יחסים של קח ותן הם עניין מבורך. מה שהוא שולל זה אורח חיים נצלני הרואה באחר יחס לניצול במקום הסתמכות על עצמך. בעניין זה החרדים כיום הם אנטי תזה של הגישה הזו בעוד שהחילונים הציוניים ממשיכים אותה הרבה יותר.
    2. כאן תפסת אותי לא מוכן. אני צריך לחשוב על המידה הזו ומה בעצם הרעיון שלה.
    3. לא חולק. דומה ששני הצדדים מתקיימים במקביל בלי לפגוע אחד בשני.
    4. ולפעמים זה גולש לחנפנות או לאכזריות. גישה שנמנעת מדיבור על אחרים לא מונעת עמדה עקרונית במציאות. היא רק נמנעת משיפוט שלה אחרים.לא מתחנפת לאחרים אך גם לא מגנה אותם.
    5. השאלה היא מה המוחזק ומה הסטיה. המוחזק צריך להיות שהאדם עומד בדיבורו וצריך נימוקים חזקים כדי לחזור בו. כיום נדמה שהמוחזק שהאדם איננו עומד בדיבורו וצריך נימוקים חזקים כדי לעמוד בו.
    6. דווקא כאן מצאתי דוגמת נגד. לפעמים צריך לבייש אנשים רעים כדי להחזירם למוטב.
    7. נושא ארוך.
    8. מידה הקשורה לריסון עצמי. בעבר היה נהוג למשל שאדם נשאר נשוי לאשתו כל ימי חייו בין אם הוא עשיר ובין אם הוא עני. העובדה שאדם הוא עשיר לא התירה לו לעשות ככל העולה על רוחו. הדבר השרה סדר חברתי בטוח יותר בו אנשים הרשו לעצמם יחסי חברות בלי חשש מניצול. כיום עשירים מרשים לעצמם להתגרש, לקיים יחסים פוגעניים (עיין ערך אפשטיין) ולהפר כל אמת מידה מוסרית וערכית. הדבר יוצר מערכת חברתית ומוסרית מעורערת ומושחתת.
    9. יש כאן צדדים לכאן ולכאן כפי שהיטבת לתאר ולא בטוח שאינך צודקת.
    10. בהלכה המגבלה היא עד חומש מממונך. ועם זאת מוכרים סיפורים על חסידים ואנשי מעשה שלא השאירו ברשותם אפילו פרוטה. דומה שעצם חריגותם מצביעה על הכלל.

    רשימת המידות הטובות באה להצביע על כיווני חשיבה אך אין ספק שאת צודקת שהם צריכים לפתוח את הדיון ולא לסגור אותו. תודה.

    Liked by 1 person

  5. לאחרונה חשבתי על הצעה מדוע השתיקה נחשבת מידה טובה. דיבור הוא דבר טוב כפי שאת כותבת. אבל לפעמים הוא מטריח בני אדם שצריכים להקשיב להגיגים הלא חשובים של הדובר. השתיקה כמידה טובה נמנעת מלהטריח אנשים אחרים.
    אולי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s