כבר שנה אנו מבזבזים זמן על שאלת הממשלה. באה הקורונה וגילתה שמה שחשוב איננו הממשלה אלא התקציב. אנחנו צריכים להרחיב את התקציב של המלחמה בקורונה. יש לכך שני ביטויים משמעותיים:
- הרחבת הבדיקות לכל מי שמרגיש לא טוב ולא רק אם הוא בא במגע משוער עם חולה קורונה.
- סיפוק אפשרויות בידוד יעילות יותר ומוצלחות יותר בבתי מלון וכדומה (ראו את המאמר המצוין של נדב אייל)
זה זמן אני סובר שכל מהלך הבידוד לאלו שבאים מחו"ל הוא מטופש לחלוטין. פשוט מדינה של חלמאים. כולם צריכים לעקוב אחרי איפה איזה חולה קורונה משוער היה כדי להחליט אם אנו צריכים להיות בבידוד או לא. לחברות הסלולר יש איכון מוחלט של המיקום שלנו והצלבה שלו תשיג את המידע הרבה יותר במדויק. עכשיו חכמי חלם הוסיפו לנו סגירה של בתי הספר שתביא לתוהו ובוהו ונזק כלכלי כביר. כנראה שזה נדרש אבל המדינה צריכה להוסיף כלים נרחבים הרבה יותר להתמודדות עם הקורונה.
ההצעות שהצעתי דורשות כסף אבל בגלל שאין ממשלה כבר שנה שלמה שאין תקציב ובמקום זה מציעים לנו פלסטרים במקום התמודדות ישירה עם המצב. לא מעניין אותי מי יהיה ראש הממשלה. שחבורת האדיוטים שם למעלה תמשיך לריב אחד עם השני במרץ רב. כל רדיפת הכבוד הזו לא חשובה לי כלל ועיקר. הדבר החשוב הוא לעשות דברים ולא מי יהיה ראש הממשלה קודם ומי אחר כך. תעבירו את התקציב ונתעלם מכם לשנה הקרובה. גם ככה לא הולכות להיות עכשיו בחירות בקרוב בגלל נגיף הקורונה אז לפחות נטפל בבעיות הדחופות כדי שנוכל לדעת מי חולה ומי לא, מי צריך להיות בבידוד ומי לא ואיפה.
הערה: באופן כללי אני משתדל לכבד את היושבים שם למעלה אבל לאחרונה דומני שהכבוד בורח מהם.
י.ד. 