חב"דניק משיחיסט

בעבודתינו עובד חב"דניק אחד חביב. היות והוא רואה את עצמו שליח של הרבי מלובביץ' הוא משתדל להמשיך להפיץ את מעיינות הרבי החוצה. והיות והוא חביב הוא איננו עושה עניין גדול מעצמו וכך השפיע על כמה וכמה אנשים להניח תפילין מידי יום. אתמול שמתי את ליבי לכך שהוא משיחיסט. ואז עלתה בי השאלה הבאה: אם יבוא מלך משיח אחר, מה תאמר? ענה לי: ברוך הבא. ונחה דעתי.

ואז הוסיף מה שאמרו בשם האדמו"ר הזקן של חב"ד שהמשיח יהיה מתנגד. וכששאלו אותו מדוע? ענה שאם הוא יהיה חסיד המתנגדים לא יקבלו אותו. אבל אם הוא יהיה מתנגד החסידים בוודאי יקבלו אותו (ואינני יודע כמה זה נכון היום לדורנו אצל כל החסידויות הקטנות – י.ד.).

7 תגובות בנושא “חב"דניק משיחיסט

  1. אולי ההשלמה של רוב החסידים (כולל חסידי חב'ד) עם הקנאות ועם האליטסטיות המדירה של המתנגדים מסבירה את דינמיקת ההקצנה וההחמרה במגזר הדתי והחרדי. בסופו של התהליך – כמעט כולם יישרו קו עם המחמיר הקיצוני ביותר או יהפכו לדתלשים. עוד הוכחה שכנראה לא כדאי להיות פשרן, המוכן לוותר לאחרים על כבודו ועל מקומו.

    הזכיר לי אסוציאטיבית שהפלגים המתונים יחסית בפרוטסטנטיות האמריקאית הולכים וקטנים והשפעתם על החברה האמריקאית הולכת וקטנה. במקביל הפלג הפרוטסטנטי המחמיר יותר (האוונגליסטי) הולך ומתעצם.

    נדמה לי שגם בארץ זרם התנועה מדתיות ליברלית אל דתיות חרדלית, ומחרדליות אל החרדיות, חזק בהרבה מזרם התנועה בכיוון ההפוך (מחרדיות אל חרדליות, ומחרדליות אל דתיות ליברלית). אבל אין לי שום נתונים לכך. זוהי רק התרשמות. אולי מוטעה, של צופה מבחוץ.

    Liked by 1 person

    1. לפי מה שאני הבנתי, דווקא בעולם המודרני החסידים הם שהפכו להיות קנאיים לעומת הליטאים השכלתניים. מה שחשבתי היה שבגלל שהחסידות נעוצה בצד המיסטי של המסורת, הביקורת של ההשכלה איימה עליה הרבה יותר. קשה יותר להסביר דבקות בצדיק מאשר קיום מצוות שכלתני ליטאי. ולכן הדבקות של החסידים במסורתיות ושלילת ההשכלה הייתה חריפה הרבה יותר. דרך אגב, בשכונת גילה בירושלים ישנו אדמו"ר ציוני שהיה בעברו קצין מילואים ראשי של צה"ל:
      https://www.kikar.co.il/244496.html
      באשר לתנועה לכיוון חרד"לי מצאתי באינטרנט את הוויכוח הבא בין אבינועם רוזנהק לאליעזר מלכיאל על חינוך ליברלי דתי.
      אבינועם רוזנהק:
      https://toravoda.org.il/כתבה/%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%92%d7%a2%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%9f-%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%97/
      אליעזר מלכיאל:
      https://toravoda.org.il/כתבה/%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%9d/
      והתשובה של רוזנהק:
      https://toravoda.org.il/כתבה/%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%94-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8-%d7%9e%d7%9c%d7%9b/

      אהבתי

  2. א. נראה לי שתפיסתי את החסידויות, ואת השוני העיקרי בינן לבין הליטאים, די שונה משלך.
    אולי היא מוטעית. כידוע, העולם הדתי והחרדי די זר לי.

    בעיני הם אינם בעיקר המיסטיים (בניגוד לשכלתניים) אלא בעיקר הקהילתיים (בניגוד לאינדיוידואליסטים).

    נראה לי שניתן להשוות את המוני החסידויות להמוני נסיכויות קטנטנות (שבכל אחת מהן משפחת מלוכה, המעבירה את הלפיד מדור לדור) ו/או להמוני כתות, שבראש כל אחת מהן "גורו" נערץ ו"יודע כל", שחברי הכת אמורים לציית לכל הנחיותיו.
    קיים דגש על היחסים בין חברי הקהילה לבין עצמם. הצטרפות לחסידות אינה רק בחירה בתלבושת אחידה מסוימת אלא גם חיים בקהילה מאוד מהודקת. על העזרה ההדדית הגדולה בקרבה ועל הלחצים החברתיים הקשים על חבריה "להתיישר".

    בהיבטים מסוימים חסידויות מזכירות לי את הקיבוצים השיתופיים שהיו בעבר. כולל הדמיון בין טיש חסידי לבין ארוחות השבת והחג שנחגגו בקיבוצים. הם נודעו בתמיכה שהגישו לחבריהן בעיתות צרה ומצוקה אך גם בדחיפת יתר של האף הקולקטיבי לחיי כל משפחה וכל פרט. הם צמצמו משמעותית את השליטה של כל חבר קיבוץ על חייו ןעל חיי בני משפחתו.

    למיטב ידיעתי לכל ליטאי, כולל מממשפחה "פלבאית", מאוד מוכשר, קיים סיכוי תיאורטי להפוך לרב גדול ואפילו לגדול הדור. הכישרונות מוערכים יותר מהייחוס המשפחתי.
    יותר מכך, הליטאים אמורים להחליט בעצמם לעצתו של איזה רב להקשיב. כלומר הם שוללים את קיומו של גורו או של אפיפיור קתולי שאינו מסוגל לטעות.
    מכאן, לטוב ולרע הליטאים חייבים לקבל החלטות חשובות בעצמם / להיות לפחות מעט יותר אינדיווידואליסטים.

    ב. כיוון שיש כל כך הרבה חסידויות, שלפחות במובנים מסוימים הן גם מתחרות זו בזו, על כל חסידות למצוא לעצמה דגשים שייחדו אותה מכל מתחרותיה. מנקודת מבט שיווקית – היא אולי לא תצליח לזכות ב "יתרון ייחודי" אבל לפחות למצב את עצמה ואת תדמיתה.

    מכאן נובע שחסידות מסוימת תדגיש דווקא את דיני הצניעות והיחסים בין המינים, חסידות שניה דווקא את משימת קירוב יהודים בעולם לשמירת מצוות, חסידות שלישית את מצוות השמחה והקרבה לטבע, חסידות רביעית את המלחמה במדינה הציונית וכן הלאה וכן הלאה. אתה הוספת – את "החסידות הציונית."

    נדמה לי שבכל שאר היבטי החיים (פרט לאותו מאפיין מיצובי עיקרי) – החסידויות אינן בהכרח הכי קנאיות.
    הליטאים, מאידך, מייצגים את המיין – סטרים החרדי בכל היבטי החיים. הם אינם הקיצוניים ביותר, לטוב או לרע, בשום היבט.

    ג. גם לו הייתי שותפה לתפיסתך את השוני העיקרי בין חסידיים לבין ליטאים – הייתי חולקת על קביעתך שהחסידים אוימו יותר מהליטאים מהביקורת של ההשכלה ושל המדע.
    להערכתי – המלחמות האידיאולוגיות הקשות ביותר מתחוללות בין הקרובים יחסית זה לזה.
    דווקא בין אלו ששיכים לאותו מחנה אידיאולוגי.

    דווקא תנועה המסתמכת *רק* או בעיקר על הסברים שכלתנים – תאויים בצורה קשה ביותר על ידי הסברים שכלתנים מתחרים, או אפילו משלימים. הסברים העלולים לערער את הנחות היסוד.
    אבל תנועה המסתמכת רבות על מיסטיקה (או על רגשות או על תחושת שייכות לציבור מסוים וכד') – תוכל להרשות לעצמה למשוך בכתפיה כשיצוץ איזשהו טיעון שכלתני או ממצא מדעי הסותר את ההנמקה הרציונלית למצווה מסוימת.

    "*****

    עדין לא התפניתי לקרוא את שלושת המאמרים שצרפת.
    התחלתי לקרא את הראשון של אבינועם רוזהק – והוא מרתק בעיני. בינתים לפחות – הוא אפילו מעורר בי הזדהות.

    אהבתי

  3. אמנם הדבקתי גם במקום אחר, אבל חשבתי שביום הבחירות -:אולי ימצאו עוד נהנים.
    אפשר להסתפק בקריאת הכיתוב על הצילומים.

    גוואלד הבחירות של שכונת מאה שערים.
    מעין הוכחה שגם אנטי ציונות היא צורת בידול אפשרית של חסידויות מסוימות.

    https://rafimann.wordpress.com/2019/09/14/%d7%94%d7%92%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%93-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%94%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%94/

    אהבתי

  4. בהמשך נושא כיווני הזרימה
    (מה מצוי. בלי להתייחס לשאלה מה רצוי)

    תופעה של דתיים לאומיים שהחליטו, כקבוצה מאורגנת, להצביע ליהדות התורה.

    אני לא נתקלתי בתופעה ההפוכה, של רבנים חרדיים הקוראים לאנשיהם להצביע למפלגה דתית לאומית.

    https://www.hidabroot.org/article/1129035

    אהבתי

    1. אני חושב שההצבעה של חב"ד למפלגות ימין קיצוניות בעבר היה סוג כזה של הצבעה של קבוצה חרדית (אמנם מהשוליים החרדיים) למפלגות דתיות לאומיות.

      אהבתי

  5. א. מודה בטעותי.
    בכלל לא חשבתי על ההנחיה לחסידי חב'ד בישראל להצביע למפלגה הימנית ביותר שמתמודדת בבחירות (ובתנאי שסביר שתעבור את אחוז החסימה). לא למפלגה החרדית ביותר.

    ב. רק למקרה שעדיין לא יצא לך לקרוא את הכתבה האחרונה של מיכה גודמן "לצאת מהתיבה כיצד הפך הקיטוב למגפה עולמית".

    https://www.makorrishon.co.il/opinion/174755/

    גודמן מאשים את האינטרנט כיצרן הגדול של תיבות תהודה, בהן כל אדם מקשיב רק לדומים לו ולחושבים בדיוק כמוהו.
    אני מעט פחות בטוחה. האינטרנט גם מפגיש בין אנשים מעולמות מאוד שונים זה מזה. מאוד לא סביר ששנינו. לדוגמא, היינו נפגשים ומנהלים דיאלוג כלשהו לפני עידן האינטרנט.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s