אלי ישי נשאר לבד

על פי הטענה של כיכר השבת הרב מזוז סירב לפרסם מכתב תמיכה בבית היהודי  בגלל שיש שם מועמדת אישה. כל הכבוד לבית היהודי שלא ויתרו. אפשר ללמוד מכך משהו על חוסר האפשרות של המחשבה שלי על איחוד דתי.

חבל על אלי ישי. יש משהו טראגי ואכזרי בפוליטיקה.

מודעות פרסומת

6 תגובות בנושא “אלי ישי נשאר לבד

  1. אין בי אהדה אישית לאלי ישי, ואני די מתקשה לחוש חמלה על גורלו.

    ראשית, אני די נוטרת טינה (גם לאלי ישי) על מדיניות תחנת הרדיו קול ברמה (תחנה חרדית שמזוהה עם ש'ס. מפלגה שאלי ישי עמד בראשה שנים רבות). נדמה לי שתחנה זו הנהיגה הדרת נשים חמורה /מחמירה בהרבה מהדרת הנשים הקשה שבוצעה אפילו ע'י תחנת הרדיו קול חי (תחנת רדיו חרדית המזוהה עם האשכנזים). מדיניות שהשתנתה במינימום שבמינימום רק לאחר פסיקת בית המשפט.
    חוסר נכונותו העכשוית של הרב מזוז להשלים עם קיום נשים במפלגות הכנסת – רק ממשיך את הקו האנטי נשי הקיצוני זה.
    לתפיסתי, לו אלי ישי היה מעונין באהדתי – הוא היה אמור לבחור להתייעץ / לציית לרב מעט נאור יותר.

    שנית, כיון שישי לא הצליח לעשות את המעשה הראוי שביצעה ציפי לבני (לפרוש ולא לאבד קולות לגוש בו הוא תומך).

    עם זאת, ברמה עמוקה יותר, אני חשה אכזבה מכך שמפלגת יחד לא הצטרפה לאיחוד הלאומי / לבית היהודי.
    קיוויתי שלפחות חלק מהחרדיות המזרחית יצטרף למחנה הדתי לאומי חרד'לי, ויתרחק בכך במעט מהחרדיות האשכנזית.
    הצטרפות פוליטית צרה, בשל נסיבות פוליטיות לא נוחות, הייתה יכולה להקדים הצטרפות חברתית עמוקה יותר גם בהרבה מובנים אחרים.

    במילא החרדיות המזרחית נתפסת בעיני כיצירה מאוד מודרנית, די מוזרה ואפילו מעוותת. החזרת העטרה המזרחית ליושנה הייתה אמורה לקדם שמירת מצוות המחפשת הזדמנויות להקל (בניגוד לחרדיות האשכנזית המחפשת הזדמנויות להחמיר) והנוטה להיות פתוחה יותר וסובלנית יותר למנעד שונויות רחב בתוך הקהילה ובתוך המשפחה. מכאן, לתפיסתי הם היו אמורים לחוש נוח יותר בקרבת בני המגזר הדתי לאומי / חרד'לי מאשר בקרב הליטאים והחסידים האשכנזים. העובדה שהגיעו בכלל לזרועות החרדיות האשכנזית נתפסה בעיני כתוצאה של רצף טעויות היסטוריות ומחדלים.

    מעט קיוויתי שמערכת הבחירות הנוכחית הייתה יכולה להתחיל לנסות לתקן את מה שהתקלקל ביחסי שומרי המצוות המזרחים עם המגזר הדתי לאומי / חרד'לי .
    אבל תודות לרב מזוז (ולאלי ישי) גם חלון הזדמנות קטנטן זה פוספס.

    Liked by 1 person

    1. עובדתית אני חושב שאת טועה בקשר לרדיו קול ברמה. היו שם שדרניות ומרואיינות לפני המשפט. המשפט לטעמי היה ניסיון קנטרני מצד קולך להשליט צדק תוצאתני על רדיו קול ברמה. היות ואני מתנגד לצדק תוצאתני אני מתנגד גם לתביעה הזו.

      בקשר לאכזבה שלך על החרדיות הספרדית יש שתי אפשרויות:
      א. חרדיות ספרדית היא אוטנטית יותר ממה שציירת אותה.
      ב. חרדיות חשובה לך יותר ממה שאת מרשה לעצמך להודות.

      כשלעצמי גם אם אני חושב ששיטתו של הרב מזוז היא שיטה דחויה, ואולי אפילו מעליבה (ולכן שמחתי על ההתעקשות של הבית היהודי) עדין חשוב להכיר בקיומה ולהתמודד עימה. אינני מאמין בתקינות פוליטית.

      אהבתי

  2. 1. " עובדתית אני חושב שאת טועה בקשר לרדיו קול ברמה. היו שם שדרניות ומרואיינות לפני המשפט …"
    __________________

    בהחלט יתכן שטעיתי.
    יוצא לי להאזין לתחנות הרדיו החרדיות רק לעיתים די רחוקות (כמו במהלך נהיגה, בשעת לילה מאוחרת, כשבתחנות הרדיו המועדפות עלי יש רק מוסיקה מעצבנת או פטפוטים משעממים).
    למרות שמדי פעם יצא לי לשמוע בהן דברים שדי ענינו אותי. כמו ההנמקות מדוע אסור לאדם חרדי לאכול תוך כדי הליכה ברחוב או ללעוס מסטיק בפרהסיה. אפילו כשמדובר במסטיק ניקוטין, האמור* לעזור לאדם להיגמל מעישון ואולי אפילו להציל את חייו.
    (* אגב, ממחקרים – תכשירי הניקוטין הנ'ל אינם מצליחים לסייע לגמילה)

    בעיני, כתב התביעה נגד התחנה שיקף את האמת, את כל האמת ורק את האמת.

    2. " … המשפט לטעמי היה ניסיון קנטרני מצד קולך להשליט צדק תוצאתני על רדיו קול ברמה. היות ואני מתנגד לצדק תוצאתני אני מתנגד גם לתביעה הזו. …"
    _______________________

    מודה בבורותי לגבי המושג "צדק תוצאתני".
    האם הכוונה לצדק תועלתני?
    או לטענה שצדק אמור לדאוג לשיוויון הזדמנויות אך לא לשיוויון בתוצאות (ומכאן גם התנגדות עקרונית למנגנוני אפליה מתקנת וכד')?

    ***

    בכל מקרה, המשפט הנ'ל נגע עקיפות בנקודה די רגישה מבחינתי.
    העובדה שעד לפני מאה – מאתים שנה, בחברה היהודית המסורתית, התקיים פער אדיר בין רמת ההשכלה של הגברים היהודיים לבין רמת ההשכלה של הנשים היהודיות. פרט לחריגי החריגים – כל הגברים היהודיים היו אוריינים, וכל הנשים היהודיות היו אנלפבתיות.
    בחברה הנוצרית שהקיפה אותם – רוב הגברים ורוב הנשים היו אנלפבתים. אך גם גברים וגם נשים יכלו להצטרף למנזרים ובהם ללמוד ולהשכיל. כלומר, סיכויי אישה נוצריה לא להיות אנלפבתית היו אפילו גבוהים במעט מסיכויי אישה יהודיה (שאביה וכל אחיה היו אורייניים).

    למעשה כל מע' ההשכלה החרדית לנשים (כמו מוסדות בית יעקב) הוקמו רק בשל לחץ חיצוני חזק על הנהגות היהדות החרדית (בעיקר בגלל בריחה המונית של בנות מהמגזר והתחלנותן או התנצרותן).

    לתפיסתי, אמורים ללמוד מתופעה היסטורית מבישה זו שאסור לנשים יהודיות לסמוך על שיקול דעתם ו/או על טוב ליבם של רבנים / של מנהיגי קהילות יהודיות / של מנהלי תחנות רדיו חרדיות + שגברים אלו כנראה ישנו את עמדותיהם כלפי נשים וזכויותיהן רק לאחר הפעלת לחצים חיצוניים קשים עליהם (כמו פסיקות מחייבות של בתי משפט).

    אך סביר בעיני שנשים נחמדות מדי ולא קנטרניות – לא יצליחו לשנות את הסטטוס קוו הנוכחי (הפוגע קשות בנשים) בחברה החרדית.

    3. " … בקשר לאכזבה שלך על החרדיות הספרדית יש שתי אפשרויות:
    א. חרדיות ספרדית היא אוטנטית יותר ממה שציירת אותה … "
    _________________________

    אך ברור שאיני מומחית לעניני חרדיות, ואיני מומחית לעניני יהדות ספרד. כלומר, בהחלט יתכן שאני טועה פעם נוספת. למעשה אפילו הנסיון להכניס תחת קורת גג אחת המוני חברות יהודיות מאוד שונות זו מזו (כמו יהדות מרוקו, מצרים, קוקז, עירק ותימן)- ולטעון לתהליכים זהים בכולן – הוא מתכון לטעויות הכללה קשות.

    למרות זאת נדמה לי שבישראל, בשנות הארבעים, החמישים, השישים והשבעים – לא היה בכלל מגזר חרדי ספרדי.
    לתפיסתי זו התפתחות מאוד מודרנית, הקשורה למלחמותיהם בהשפעות השליליות הקשות (בעיניהם) של המגזר החילוני על ילדיהם, ולאכזבתם מההתנשאות עליהם של המגזר הדתי לאומי אשכנזי.

    4. " … ב. חרדיות חשובה לך יותר ממה שאת מרשה לעצמך להודות. … "
    ____________________
    לא הצלחתי לעקוב אחרי התהליך הלוגי שהביא לקפיצת הסקה זו.

    אני מודה שאני מאוד מתענינת בהבנת כוחות המשיכה של אידיאולוגיות גדולות.
    התחלתי בנסיון להבין את כוח המשיכה של הקומוניזם ואת החברות שהקימו (כולל את הקיבוצים), המשכתי בנסיון להבין את האנטישמיים, ולהבדיל משני הנ'ל גם בנסיון להבין את החרדיות ואת החברות החרדיות.

    5. " … כשלעצמי גם אם אני חושב ששיטתו של הרב מזוז היא שיטה דחויה, ואולי אפילו מעליבה (ולכן שמחתי על ההתעקשות של הבית היהודי) עדין חשוב להכיר בקיומה ולהתמודד עימה. אינני מאמין בתקינות פוליטית. "
    ________

    נחמד שאנו כנראה מסכימים לגבי התקינות הפוליטית.
    לרוב ערך "אי הפגיעה ברגשות" הרבה פחות חשוב בעיני מערך "חשיפת האמת" ומערך "החופש לבטא את האמת".

    Liked by 1 person

    1. 2. אינני יודע אם המושג קיים אבל במינוח שלי של צדק תוצאתני הכוונה לאפשרות השניה:
      צדק אמור לדאוג לשיוויון הזדמנויות אך לא לשיוויון בתוצאות (ומכאן גם התנגדות עקרונית למנגנוני אפליה מתקנת וכד')

      4. חשבתי שהאכזבה שלך יכולה לבוא משתי מקומות שונים:
      א. חשבת שאת מבינה את התופעה ומסתבר שלא (פגיעה בערך העצמי שלך)
      ב. התופעה חשובה לך ולכן התגובה היא רגשית.

      מה שכתבת על התחושות שלך בקשר להדרת נשים בחברה היהודית המסורתית היה מאד חזק ועדיף לי להישאר עם שאלה טובה מאשר לנסות להשיב עם תשובה גרועה.

      אהבתי

      1. רק הערה קטנה על השימוש שלך במונח "הדרת נשים" לגבי שמירת כל הנשים כאנלפבתיות.
        לתפיסתי זו לשון המעטה.

        לרוב הכוונה בהדרת נשים היא לפרקטיקה הנעה בין הרחקת נשים מהמרחבים הציבוריים לבין ביצוע הפרדה בין המינים (כולל הויכוח, האולי בלתי פתיר, האם יתכן בכלל "נפרד אבל שווה").

        שמירת כל הנשים כאנלפבתיות ניתפסת בעיני כקרובה יותר להטלת נכות בנשים. כמעט כמו הפרקטיקה של שבירת כפות רגלי ילדות שבוצעה ע'י הסינים או הטלת מו'מ באברי המין של ילדות. למרות שבאנלפבתיות לא מדובר על נכות פיזית, ולא באקט פעיל אלא סביל.

        לו הייתי נאלצת לבחור בין חיים על כיסא גלגלים, כשכל עולם הקריאה והכתיבה פתוח בפני, לבין חיים כאנלפבתית אך עם שימוש מלא בשתי רגלי – הייתי כנראה בוחרת את הנכות הפיזית. אבל אולי זו בחירתה של מי שהייתה מילדותה תולעת ספרים.

        אהבתי

      2. מלכתחילה שתקתי ולא הגבתי כי חשתי שעדיפה טענה חזקה שלך מאשר תשובות גרועות שלי. לאחר מכן חכתי בדעתי והגבתי ואכן יצאתי גרוע.

        מבחינה היסטורית ברוב הקהילות לא נמנע מנשים לימוד קרוא וכתוב. מדד לכך הוא קיומן של עזרת נשים ברוב קהילות ישראל (להוציא התימנים) , כך שהדרת נשים לא הייתה מוחלטת. מה כן? חז"ל התנגדו ללימוד תורה לנשים. אולי כהתנגדות לקיומן של בתולות צייקניות (המקבילה הנזירית אצל חז"ל), אולי בגלל תנאי החיים ואולי בגלל החשש לערבב את הארוס של התורה עם הארוס המיני.

        אין לי שמץ ולכן במקום לנקוט באפוליגטיקה אני מעדיף לשתוק. אז כן, אין לי עניין שנשים תהיינה נכות וגם חז"ל העדיפו בנות ת"ח ולא בנות עם הארץ. לטעמי, יש מקום להבדל בין גברים ונשים גם מבחינה מגדרית אבל קשה לי לקבוע מסמרות ברורים. את בנותי אני מלמד משנה וגמרא ועדין אין עליהן את החיוב שיש על גברים.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s