עלילות י.ד. ויוסי – פגישה עם א"ז

בשבת היה קידוש קריאת שם לבן של שכנים. יש לתינוק ניתוח עוד כמה חודשים שרק לאחריו תהיה ברית. בנתיים נתנו לו שם. בקידוש נפגש י.ד. עם יוסי. וכיון שעדין היה מוקדם הם הלכו לגינה. בגינה הסתופפו כמה גברים סביב אדם בגיל עמידה על ספסל בשמש. בין האנשים היה אודי (שם בדוי) חבר של י.ד. ויוסי. כשהוא ראה את י.ד. ויוסי הוא קם ואמר להם שלום, ואז הוא אמר להם שהאדם המבוגר הוא א"ז שי.ד. ויוסי ידעו כבר מקודם שאודי חסיד שלו. א"ז בעל גוף כבד ולבוש ברישול. י.ד. ויוסי הלכו הצידה. אבל המראה על הספסל ממול היה מסקרן. נראה היה שהאנשים על הספסל ממש שותים בצמא את דברי א"ז. הם החליטו להתקרב ולצפות בתופעה מקרוב.

א"ז ישב על ספסל. מימינו ישבו שני אנשים ומשמאלו עוד אדם אחד. מולו עמדו אודי ועוד חבר נוסף של יוסי. א"ז ישב בשמש ודיבר על נושא לא חשוב. לא היה יום חם אבל זבובים נחתו על ראשו של א"ז מבלי שנראה שהוא מגיב. פתאום אחד האנשים משמאלו הפיח. א"ז הגיב על כך במבטא צרפתי בשפה לא הכי נקיה (הפליץ). פרץ צחוק לא ברור שגבר כאשר כנראה עוד אחד הפיח. א"ז המשיך לדבר על כך בצורה קצת לא נקיה. ואז י.ד. שאל שאלה: שבת מוקשית לתפילין שהרי שניהם נקראים אות. כשאדם מניח תפילין צריך לשמור על גוף נקי ואסור לו להפיח. האם גם בשבת אסור להפיח?

א"ז התחיל לענות שזה לא אותו דבר והביא הוכחה שהנה תיקנו לאכול חמין כדי להפיח… יוסי העיר שלא חייבים לאכול חמין. מי שישב לשמאלו של א"ז אמר שכתוב במשנה שאוכלים חמין אבל כפי שתיקנו אותו הכוונה למים חמים בשבת. א"ז המשיך באופן מבולבל משהו לטעון שבניגוד לתפילין מותר להפיח בשבת. בנקודה מסוימת נשמע כאילו הוא טוען שאפשר עם תפילין להפיח באופן מותר. לאחר מכן הוא גלש לפינוקיו ולסבא ג'פטו. טען שהמחבר היה יהודי דתי (בדיקה בויקפדיה גילתה שלא). ואז טען שהאף הארוך של פינוקיו בעקבות השקר מצביע על כך שצריך להשתמש בשתי העיניים (לא היה ברור). אודי, כנראה היחיד שם שחושב על מה שעמיעד מדבר, הסביר שהמציאות הוא מורכבת והשקר מצביע רק על צד אחד. אף ארוך מכוון את שתי העיניים ולכן הוא אמת.

התחלנו ללכת הביתה. ואז יוסי קרא לי.ד. ואמר לו השם ישמור. הוא שאל את י.ד. אם הוא ראה את הזבובים מתקבצים על א"ז? י.ד. הנהן בשתיקה. יוסי אמר שהוא פרוץ מאד. יוסי כיוון למדרש על אלישע אשר עליו אומר האישה השונמית שהיה איש קדוש:

איש אלהים קדוש – 

מנא ידעה? 

רב ושמואל 

חד אמר: 

שלא עבר זבוב על שלחונו.

וחד אמר:

סדינין של פשתן הייתה מצעת לו ולא ראתה עליהן קרי מעולם. (מסכת ברכות דף י עמוד ב)

גם י.ד. חשב על המדרש הזה אבל שתק. אפשר תמיד להגיד שא"ז כבד ומזיע ועדין חוסר התגובה שלו לזבובים הציקה. נדמה שהוא לא מרגיש אותם. מאז י.ד. ויוסי מהורהרים מאד.

וסתם מחשבה, האם אנחנו מפרישים פורמונים המושכים זבובים כאשר אנו פרוצים בעריות?