למי להצביע בבחירות לראש העיר ירושלים?

בשבת בינותי בספרים. אך בניגוד לדניאל שבינה בספר ירמיהו למלאות שבעים שנה לגלות בבל, אני בניתי בספרו של הגיאוגרף יהושע בן אריה "עיר בראי התקופה – ירושלים החדשה בראשיתה". ושם קראתי כיצד הלכה ונבנתה ירושלים החדשה אבן אחר אבן. אילו קשיים עמדו לפני הבונים ועם אילו אתגרים הם התמודדו. ושם הסתבר כי המסורת לפיה דברים מעניינים יקרו אם יהיו 60 ריבוא (600,000) יהודים בשערי ירושלים היא אכן עתיקה ומקורה בתלמידי הגר"א שכן היא הוזכרה בדרשה של יוסף ריבלין עם הקמתה של שכונת משכנות ישראל: "ולשאלת אחד האורחים כמה הוא השיעור של בנין ירושלים ויקבוץ גלויות שיש בידו לקרב את הגאולה? ניתנה התשובה: 'על פי רבינו הגר"א ותלמידיו, מייסדי הישוב, השיעור הוא: "60 ריבוא בשערי ירושלים". וזאת היא המטרה הראשית בשאיפתנו ובתוכניתנו המעשית" (עמ' 160). וזאת כאשר השכונה המתוכננת אמורה הייתה לכלול 140 בתים שמתוכם נבנו 44 בתים וכאשר בכל ירושלים החדשה היו כמה מאות בתים בלבד עם אוכלוסיה שמעורכת ב2000 נפשות. העובדה שזו הייתה תוכניתם המעשית מתאשרת בניסיון שלהם לשכנע את משלחת החקירה ברשות מונטאגיו וד"ר אשר שנשלחה מטעם 'ועד שליחי הקהילות' בלונדון לקנות שטחי אדמה נרחבים במערב ירושלים באזור הכפר ליפתא כדי ליישב בו עשרות ומאות אלפי יהודים. לצערם הם נתקלו בביקורת הקטלנית של חברי המשלחת אשר לא ראו בעין יפה את התלות שלהם בקהילות בחוץ לארץ ואת חוסר הפרודקטיביות שלהם, כפי שהם ענו להם: "נניח שיעלה בידכם לבנות עליה אלפי בתים ולהושיב בתוכם אלפי משפחות שיעלו ויבוא לציון כדברכם הרי אפשר שיקום כאן עוד מחנה גדול של בטלנים ושנוררים, המטילים את עצמם על היהודים שבחו"ל. ולכם מנהיגי הכוללים, יתווסף עוד כר נרחב להרבות בצעקות לאחינו בני ישראל רחמנים בני רחמנים שישלחו לכם כסף להציל עוד אלפי משפחות ברעב" (עמ' 172). הדבר המשונה הוא שחלפו 150 שנה מאז אותם חילופי דברים ועדין ירושלים נמצאת במידה רבה באותה מצב בדיוק כאשר חצי מהאוכלוסיה ממשיכה להיות לא פרודוקטיבית ולהיתמך על ידי אחיהם שבחו"ל וברוך השם שגם בארץ. דרשו זאת אתם לשבח או לגנאי.

הדרשה הזו של "60 ריבוא בשערי ירושלים" המשיכה להתגלגל הלאה. כך למשל העובדה שהמדינה הוקמה כאשר היו בארץ ישראל 600 אלף יהודים או שישים ריבוא הוסברה על סמך הדרשה הזו. כל ארץ ישראל נחשבת כשערי ירושלים. דרשו ומצאו שמלחמת ששת הימים פרצה כאשר היו בארץ ישראל 600 אלף גברים (ותסלחנה הנשים על השובניזם). בכל אופן מהנתונים בויקפדיה עולה שב2016 היו 550 אלף יהודים בשטח המוניצפאלי של ירושלים. נשארו רק עוד 50,000 יהודים כדי להגיע לשאיפתו ותוכניתו המעשית של יוסף ריבלין. אם נמשיך עם הקו שלנו, עכשיו כשאנו עומדים לפני בחירות לראשות עיריית ירושלים, השאלה המרכזית היא מי יבנה את ירושלים כדי שתגיע ל60 ריבוא?

כמובן אשמח אם כל אחד מהמועמדים יציב זאת לעצמו כיעד ועדיין נטיית הלב שלי אומרת שיוסי דייטש החסיד החרדי יהיה זה שיעשה זאת. כל אחד מהמועמדים האחרים מדבר על ניהול העיר בעוד הוא מדבר על בניית העיר (כנראה גם לדתיים לאומיים ולחילוניים). אינני בטוח בתמיכה שלי בו ולחצים ביתיים לוחצים לכיוון מועמדים אחרים (או יותר מדויק למועמד חילוני אחר), ועדין יש משהו בדייטש שגורם לי להאמין בו. אינני חושש שהוא יזניח את הדתיים והחילוניים (במיוחד עכשיו כאשר הסיכוי שלו להיות ראש העיר תלוי בדתיים ובחילוניים) ואין ספק בניסיון שלו באגף הבנייה בירושלים. זאת המחשבה שלי. אינני יודע אם היא רציונאלית אך כפי שהבהרתי בפוסט הראשון בארצנו הקטנטונת תמיד צריך לחשוש שגורמים נוספים מוערבים.


לאחר שפרסמתי את הפוסט ראיתי שגם ברקוביץ מתכנן לבנות בירושלים:

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/384878

בקיצור, ההתלבטות נמשכת.

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “למי להצביע בבחירות לראש העיר ירושלים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s