רצח רבין [ג] – האם הרצח היה מעשה ציוני?

כשהייתי בר מצווה החליט אחד מהשכנים החרדיים של ההורים שלי לעשות משהו בשביל השכלתי הכללית ובין שאר הספרים שקיבלתי לבר המצווה נתן לי ביוגרפיה חרדית של יעקב ישראל דה האן. דה האן, משורר יהודי הולנדי בעל נטיות הומוסקסואליות (עובדה שהושמטה מהביוגרפיה), עלה לארץ ישראל לאחר הצהרת בלפור. אולם האכזבה שלו מהציונות יחד עם התחזקותו הדתית הביאה אותו ליצור קשרים עם העדה החרדית האנטי ציונית ולנסות לייצג את עניינה מול האימפריה הבריטית. הסיכון לעליית שתי קולות לייצוג העניין היהודי בארץ ישראל יחד עם החשד כי הערבים מפתים את דה האן לקדם את עניינים באופן מיני הומוסקסואלי הביאו את ההגנה בירושלים להחליט על רציחתו וב1924 לממש את הרצח (כנראה על ידי אברהם תהומי). שמועות מסוימות קשרו את הרצח למפקד ההגנה בירושלים יצחק בן צבי ולא מן הנמנע שבחירתו לנשיא הייתה גמול מאוחר על ביצוע הרצח (כמו שמינויו של יהושע כהן לשומר הראש של דוד בן גוריון היה גמול על רציחתו של הרוזן ברנדוט, שליח האו"ם האנטישמי).

רציחתו של דה האן הייתה הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל והיא מזכירה לנו כי הציונות היא סוג של מהפכה, קרי מהלך שהחוקיות שלו מושגת מתוך עצמו ומוצדקת בתוך עצמו. הציונים ראו את עצמם ככלל הלאומי היהודי ולא חששו להשתמש באלימות כוחנית כדי לסלק יריבים שעמדו בדרכם, פנימיים או חיצוניים. התפיסה הייתה שההזדהות העצמית של הפרט עם הכלל מצדיקה את סילוקם של יריבים מהדרך. השורה מהשיר "פתאום קם אדם ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת" מבטאת זאת יותר מכל. אנו נוטים לשיר את השיר הזה בחדווה ובהזדהות ומתעלמים מהשאלה המתעוררת – מי שמך להרגיש שאתה עם ולהתחיל ללכת? מנקודת מבט חרדית רצח דה האן מדגיש את כל השאלות שמעוררת התנועה הציונית: התנועה הציונית קמה ובמעשי אלימות ורציחה השליטה את עצמה במרחב בלי שהתבקשה לכך. מנקודת מבט ציונית לעומת זאת הצידוק הוא עצמי: הציונית היא העם ולכן החוק שלה חל על כולם. יש לכך השלכות הלכתיות. על פי ההלכה המורד במלכות חייב מיתה. כאשר הם הפך למלכות בקום המדינה ניסו גורמים באצ"ל לעקוף את המוסדות הרשמיים, ובעצם למרוד במלכות. התשובה היחידה לכך היא חיוב מיתה כמו שקרה באלטלנה (למרות שלא היה צורך לירות על האנשים במים). לדעתי הטבעת אלטלנה הייתה מוצדקת בלי כחל ושרק.

לכאורה הקמת המדינה סיימה את הפרק הזה בהיסטוריה הישראלית אולם בסיפור המחתרת היהודית נתגלה שלא לגמרי. מי שקורא את הספר "אחים יקרים" של חגי סגל מתרשם כי לפחות הפעולות הראשונות של המחתרת לא נעשו מתוך מודעות יתרה לחריגות שלהן. כפי שסגל מציג זאת חברי המחתרת פעלו כאזרחים טובים המשלימים מעצמם את מה שהמדינה התעצלה מלעשות או מסיבות מדיניות נמנעה מלעשות. רק בשלב מסוים הבינו האנשים במחתרת שמעשיהם חריגים מהמסגרת של אזרחות טוב. כשהפוצצה הפרשייה נזעק הרב טאו לטעון כנגד יהודה עציון כי אין יותר מקום לגישה מהפכנית המזהה את עצמה כעם. מקום המדינה הביטוי של האדם כעם עובר דרך מוסדות המדינה והוא איננו יכול להופיע באופן פרטי. במאמר מוסגר נעיר כי מכאן החשדנות של הרב טאו כנגד הציבור הציוני דתי שמובילה אותו בשנים האחרונות להעדיף גורמים חרדיים. הציבור הציוני דתי כשמו כן הוא ציוני ולכן בעל פוטנציאל מתמיד למהפכנות בלתי מבוקרת. ניתן לסמוך רק על אנשים שהבינו את הטיעון של הרב טאו והפנימו אותו או כאלו שהוכיחו שהם שברו את האינסטנקיטים המהפכניים שלהם לטובת ציות מלא.

וכאן אנו מגיעים לשאלה שבכותרת: האם רצח רבין היה מעשה ציוני? הרוצח לא עשה זאת ממניעים קנאיים דתיים מסורתיים. קנאות דתית מסורתית כבולה במסגרת הפסיביות ההיסטורית. הרצח לעומת זאת היה פעולה אקטיבית. רצח רבין יטענו אנשים הוא ממזר של הציונות. אולם אם ישנו ממזר האם זה לא מצביע על כך שכל הציונות יסודה בחטא? וכך מתחילה האופנה לבחון את הציונות מחדש בעינים שליליות וביקורתיות. מה שנתפס בעבר כצודק וכנובע ממלחמת אין ברירה נתפס פתאום כשלילי ופגום – הקמת המדינה, הפליטים ב1948, הכיבוש ב1967, כולם טעויות נגררות של אותה טעות יסוד לפיה האדם יכול לקום בבוקר להרגיש שהוא עם ולהתחיל ללכת. טעות זו היא שהביאה לבעיית הפליטים, היא זו שמובילה לעוול שבכיבוש והיא זו שהובילה לרצח רבין. אם הטעות הזו לא הייתה מתרחשת הכל היה נחסך. נכתמה הציונות בחטא ואין לה כפרה..

5 תגובות בנושא “ רצח רבין [ג] – האם הרצח היה מעשה ציוני?

  1. התקיפה של הציונות, בגלל המחירים המצטברים הכבדים של טעויותיה, משולה בעיני לתקיפה של מקצוע הרפואה. כל רופא מבצע גם המוני טעויות, שעולות לעיתים בחיי אדם. בניתוח בדיעבד – מגלים שחלק מהטעויות הללו היו יכולות להימנע, ונובעות מגורמים כמו דיאגנוזה מוטעית, ביטחון יתר בידע חלקי, חוסר תשומת לב, עייפות ועוד ועוד. ועדין, מוזר בעיני לשמוח שאין בקהלנו רופאים / עבריינים.

    לכאורה ללא קשר לנושא –
    במאה ה19, כשהצאר הרוסי כפה גיוס חובה רב שנים לצבאו, התחולל גל הגירה המונית למרכז ארה'ב של קהילה נוצרית ענקית שדגלה בפציפיזם. חקלאים אלו, רובם מאוקראינה של היום, העדיפו להסתכן בהגירה המונית לאדמות שוממות – ולא לשלוח את אף אחד מילדיהם לשירות צבאי.

    בתקופה זו בדיוק, מנהיגי הקהיליות היהודיות בחרו לעסוק בחטיפת ילדי עניים מקהילות אחרות בכדי למלא את מכסות הגיוס שהוטלו עליהם. לא בתכנון הגירה המונית. (ראה לינק מצורף)

    אחד הפרקים הלא נעימים, ואפילו המזעזעים, בהיסטוריה של העם היהודי במאות האחרונות.
    לדעתי – זהו גם אחד ההסברים למשיכה של יהודים מתחומי האימפריה של הצאר, אל התנועה הציונית (ואפילו לנכונות להתגייס לצבא של יהודים במקום לצבא של האנטישמים) .

    יותר מכך, בעיני ההחלטות המוטעות של התנועה הציונית במאה ה 20 בטלות בשישים בהשוואה להחלטות המוטעות של ההנהגה היהודית בתחומי המושב במאה ה 19 . ההשוואה שביצעתי להחלטות ההנהגה של הכת הנוצרית – פציפיסטית אינה מקרית.

    אבל כאמור, גם מההשוואה למקצוע הרפואה, לא יתכן עיסוק בקבלת החלטות כבדות ומסכנות חיים בלי לבצע גם טעויות כבדות שעולות בחיי אנשים רבים

    ———————————
    קריאת חובה בהיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה :

    http://www.historicalmoments2.com/גזירות-הקנטוניסטים-ברוסיה-נערים-יהוד

    Liked by 1 person

  2. על הקנטוניסטים בצורה ספרותית ניתן לקרוא גם בספר "חיים גרביצר" של פישל שנאורסון (שעליו אני מאד ממליץ).

    אני לא מתכחש לציונותי. אני פשוט רוצה להציג את העוקץ בצורה החדה ביותר. למעשה את הביקורת שלי על נבואות האסון בעקבות רצח רבין ביטאתי בפוסט הקודם. אני בהחלט מסכים שיש צד ילדותי וטהרני בביקורת על הציונות. מצד שני, אם לא נחוש את העוקץ שבציונות – מה שלדעתי הופך אותה למעניינת – לא נוכל להעריך אותה כערכה האמיתי. זוכרני כיצד בזמן ההתנתקות פגשתי נערים מגוש קטיף שהיו מבולבלים עד אין קץ מהיחס של המדינה אליהם. חינכו אותם חינוך סנטימנטלי של אהבת המדינה בלי הכרות עם הצד החד שלה. יש כוח לחינוך סנטימנטלי אך יש גם מחיר. ברגע שנדמה לך שהמדינה איננה משרתת את המאוויים שלך אתה משליך אותה כמו ילד המשליך בובה. אני לא מאמין בכך. אני מאמין במפגש עם הצד החד של המציאות שרק על בסיסו ניתן להבין את הכוח של המציאות ואת הצד הטוב שבה. הצד הטוב של הציונות מול, למשל, תופעת הקונטוניסטים מתגלה רק כאשר מבינים את המהפכנות המוחלטת של הציונות שאיננה מוכנה לקבל מולה דבר. מהפכנות זו יכולה לקבל צד שלילי כמו שקרה ברצח רבין אולם אדם בוגר מבין שההחלטה על שימוש בצד הטוב או בצד הרע תלויה אך ורק בידיו. ברצונו בוחר בטוב. ברצונו בוחר ברע. "ובחרת בחיים" (דברים ל יט).

    Liked by 1 person

  3. דברים קשים נאמרים פה… כמה הערות:

    1. התפישה של הציונות כתנועה מהפכנית – מעוררת מחשבה

    2. אחד הדברים שגורמים לריקבון בתנועה, בעיקר במהפיכה מהפכנית, הוא המחשבה שדין שווה למתנגדים מבית ומחוץ. תנועה שלא מבינה את זה מסתכנת בחציית הגבול בין מהפיכה (לגיטימית או לא – זה עניין נפרד) לבין דיקטטורה אלימה. למזלה של הציונות היא לא הפכה לדיקטטורה אלימה, בין היתר בגלל מה שאכתוב בסעיף הבא, אבל מעשים כמו רצח דה-האן, הסזון ואלטלנה בהחלט יכלו למשוך אותה לכיוון. אף אחד מהם לא היה מוצדק.

    3. עוד תנאי בהפיכה לדיקטטורה הוא כשל בהבנת ההבדל בין תנועה שרוצה להיות מדינה, לבין מדינה. מהפכן טוב הוא לא תמיד מדינאי טוב, בין היתר בגלל הקושי להפנים שימי האלימות נגמרו, זמן הדיפלומטיה הגיע והכי חשוב – הכפיפות לחוקים החליפה במידה רבה (אם כי לא מוחלטת) את הכפיפות לאידאולוגיה. הציונות הפנימה את זה מצוין, וחלק ממנהיגי המחתרות באמת ידעו לגדול ולהפוך למדינאים, אבל תופעות כמו המחתרת היהודית הן שרידים אנכרוניסטיים לתקופה אחרת. קצת כמו היפנים שהסתובבו ביערות אחרי המלחמה.

    4. רצח רבין, לעומת זאת, לא היה אפילו אנכרוניזם ציוני. הוא לא "רק" שכח להיפרד מהעבר המהפכני, אלא ממש לשבור במו ידיו את השאיפה האולטימטיבית של הציונות: שיהודים ישלטו ביהודים. אין מעשה אנטי-ציוני יותר מזה.

    Liked by 1 person

  4. (אני מקווה שאינך נרתע מדברים קשים)

    כשאתה כותב את הדברים אני נזכר בויכוח בין טרוצקי לסטאלין על המהפכה המתמדת – האם ברית המועצות צריכה להמשיך במאמץ המפכני כלפי חוץ או להתרכז בסוציאליזם של מדינה אחת? טרוצקי דגל במהמפכה מתמדת, סטלין בסוציאליזם של מדינה אחת. ועם זאת נראה שהן בתוכנית החומש לקולקטיביזציה של האיכרים והן במשפטים הגדולים נדמה כאילו סטלין בהחלט המשיך במהפכה מתמדת רק כלפי פנים ולא כלפי חוץ.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s